בהלה ברחובות בת ים. צפצופי ניידות, תמונות סטילס מפחידות, דם, חיים אתגר באמבולנס. זה נראה נורא. המגיש נפצע בראשו בעימות עם אינסטלטור במסגרת צילומי "יצאת צדיק". המובן מאליו: אף אחד לא צריך להיתקל באלימות. אני מקווה באמת שהנזק לא משמעותי ושההחלמה תהיה מהירה.
יחד עם זאת, וחייבים לומר זאת, יש גם משהו מגוחך באמת באופן שבו נפתח הפרק האחרון של "יצאת צדיק", כשאתגר מציג את התכנית מחדר הסי.טי. - כשהפוקוס עובר מבחינה של בעלי מלאכה אל מצבו של המנחה הנלחם ברעים. קשה לקחת ברצינות את הדרמה הטלוויזיונית הזאת בדרך שבה היא מוצגת. בעיקר, מהפרק נדמה שהיא יצאה מאיזון: "יצאת צדיק" הפכה להיות "המתחזים"; במקום דירוג אמינות ומקצועיות - לב העניין הפך להיות העימות החזיתי; ולבסוף, חיים אתגר הפך את עצמו לנושא הסיפור.
בהתחלה הצוות העניק מדליה למתקן מקררים שבסך הכל עשה את עבודתו, אחרי מפגש תמוה במיוחד. "אני אדם ישר", תיקן שוב ושוב איש המקצוע הנבוך את אתגר, כשהמנחה ניסה לקרוא לו צדיק, ושוב חשף את הבלוף שמאחורי ההיגיון של התכנית: אנשים אמורים לעשות את עבודתם בהגינות, הם אינם צדיקים.
אבל נדמה שהאגף הזה לא באמת מעניין את אתגר, והעימות עם הנבל הטלוויזיוני התורן מסקרן אותו הרבה יותר. הפעם ברוס ויין דה לה שמאטע שב לסיבוב נוסף מול האיש שמטיל את אימתו על גותהאם, השיפוצניק יריב בוהדנה, שמופיע בפעם השלישית כבר בתכנית, ובפעם השנייה אצל אתגר (מחשבת צד: אם בעל מקצוע אחד מופיע בשלושה פרקים של תכנית שרודפת אחרי נוכלים, אולי אין כל כך הרבה כאלה, והתכנית באמת גורמת סתם לפאניקה וחשדנות מיותרת?).
על כל פנים, האיש מתועד לכאורה כשהוא מנצל פעם נוספת את תמימותם של עולים מבוגרים - ללא ספק מעשה מחליא. אתגר, שמפרשן עם ידיד מהיציע, יוצא להתעמת איתו. ההוא נמלט, ואתגר אחריו, הסמטאות כולן שלו. איפשהו הם מתעמתים, ובסוף המרדף מתגלה שהמנחה מדמם, והצוות מחליט להזמין אמבולנס ולתעד את כל המסלול הרפואי.
הכל מסתיים בנאום לאומה, על עד כמה שהמכות לא נעימות, אבל השליחות חשובה יותר. לבי לבי עם אתגר על הסיטואציה האלימה, וברכות על האומץ להתעמת מול בריונים, אבל החשיבות העצמית המוגזמת של השריף הבלתי נלאה משיגה את האפקט ההפוך. כשאתה הופך להיות הסיפור, אז כנראה שהשליחות חשובה פחות.
בקטנה
אז נסכם: נשק נשתל בבית של אדם לצורך דרמטיזציה של סדרת טלוויזיה דוקומנטרית כביכול על המשטרה - אקט אלים כלפיו, אקט גזעני כלפי החברה שהוא מייצג בפנים מטושטשות. אלא שהאמת יצאה לאור ונחשפה על ידי "הארץ", וכתם דבק בכל המעורבים. נוצרת מהומה, שבסופה מאומה.
ההאשמות מוטחות לכל עבר. התאגיד, הגוף המשדר, מאשים את חברת ההפקה, קודה תקשורת. אחרי קצת מס שפתיים, איום שלא לעבוד יחד ואיומים משפטיים שכנגד, התאגיד וקודה הניחו את הפרשה מאחוריהם וחוזרים לשתף פעולה. ומה באשר למשטרת מחוז ירושלים, המתועדת בכל הסדרה? המחלקה לחקירות שוטרים - הגוף שמוסמך, ובכן, לחקור שוטרים - מורח את החקירה על פני למעלה משנה. אתמול, לאחר פניית וואלה! NEWS, הודיעה המחלקה על סגירת התיק.
כך למעשה נסגר המעגל: רשלנות טלוויזיונית שלא תיאמן, מעשה שלא ייסלח של המשטרה כלפי אזרח, פגיעה ממשית של תאגיד השידור הציבורי בציבור - כל זה יסתיים בלא כלום, בלי אשמים, בלי שאיש משלם מחיר רציני, בלי שמישהו נותן דין וחשבון. האם יכול להיות שזה בגלל שקורבן העוול הוא פלסטיני? האם יכול להיות שאותו זלזול שאפשר את שתילת הנשק, הוא אותו זלזול שאפשר לכולם לדפדף הלאה?
כך או כך, הם כולם צריכים לדעת שהביזיון הזה דבק בהם. לא משנה כמה ינסו לכסות אותו, הכתם הזה יישאר על הקיר.