עברה קצת יותר משנה מאז שפרסם הנאשם מספר אחת בתיק הפלילי 67104-01-20, בנימין נתניהו, פוסט בעמוד הפייסבוק שלו בו קרא להחרים את ערוץ 12. "אל תצפו בקשת או בתכנים של קשת", קרא מי שהיה אז "רק" חשוד בפלילים, תוך כדי הסבר מפורט איך תומכיו יכולים לגרום לפגיעה ממשית בהכנסות הערוץ. חודשיים לאחר מכן ובנו יאיר היה ברור יותר, וקרא לחרם נגד החברות שמפרסמות בערוץ, אותו הוא נוהג לכנות "אל-ג'זירה 12". מפה לשם, לא רק שהרייטינג לא נפגע ואף אחד לא החרים אף אחד, נראה שכל אנשי הליכוד (כולל נתניהו עצמו) מקבלים יותר ויותר במה בערוץ של אבי ניר. קסם שכזה.
עברה שנה. היו בחירות ועוד בחירות, ויאיר נתניהו בשלו. לכתב המשפט גיא פלג הוא מצמיד את הכינוי "דמבו" בדרך קבע, בעוד את הכתב הביטחוני רוני דניאל הוא פינק בתיאור הגילני: "תרח זקן". רק ביולי האחרון כינה בנו של הנאשם בפלילים את אנשי הערוץ "בולשביקים ארורים" ו"מהנדסי תודעה", וחתם עוד ציוץ רווי רעל במילים "ימח שמכם ערוץ 12 אויבי העם היהודי!". והנה, רק בשבוע שעבר, כאילו לא היו דברים מעולם, יאיר התפנה מעיסוקיו הקדחתניים והתארח בפינה של אמנון אברמוביץ' בתכנית "שלוש" של ערוץ 12.
זה לא מקרה חד פעמי. ההתמכרות המסוכנת של חברת החדשות המשפיעה בישראל לרייטינג שנובע מוולגריות, גסות רוח ואלימות מילולית כבר מזמן עברה את השלב האבחנתי. וכך, לא עברו יומיים מאז ששרת התחבורה זיהמה את המסך של "אופירה וברקוביץ'" בנוכחותה, כולל איומים מפורשים נגד מגיש התכנית, היא הוזמנה שוב לאולפני הערוץ, הפעם ל"תכנית חיסכון" של חברת החדשות.
כביכול, מפגש פסגה. קרן מרציאנו, אחת מהעיתונאיות המצוינות בישראל ולבטח אחת המראיינות החריפות על המסך שלנו, פוגשת שקרנית צמרת עם מטרה קלה על הראש. כל ריאיון עם מירי רגב הוא פוטנציאל לקאלט, בטח יומיים אחרי שהפכה לשיחת היום של המדינה עם איום מאפיוזי חריג נגד איש טלוויזיה בולט. כשמולה יושבת המראיינת המושחזת שהוציאה מביבי את ה"מה? מה פתאום?" המפורסם שלו - הציפיות בשמיים. ואולי זה בדיוק המקום שבו צריך לעצור ולשאול: האם יש ערך עיתונאי לעוד ריאיון עם השרה שקיבלה לא פחות מ-18 דקות שידור ברייטינג גבוה לפני יומיים וכל מה שעשתה הוא להפיץ שקרים ולשלוח חיצי איום? אין לי ספק שקרן מרציאנו יודעת את התשובה לשאלה הזאת.
בטור שפרסמתי פה באתר לפני יומיים כתבתי כי "יש למרואיין מהזן הצעקני יתרון מובנה אצל אופירה וברקוביץ'. ברגע שאתה יודע להגיע לדציבלים הנכונים, אתה יכול להעביר את המסר שאתה רוצה… נראה את מירי רגב טוענת מול נדב אייל שמצב הקורונה בישראל הוא מהטובים בעולם. נראה אותה מעזה להגיד להילה אלרואי או יואב אבן שהיו פה פחות סגרים מאשר במדינות אחרות, כאשר ההפך הגמור הוא הנכון". מרציאנו העמידה את רגב על הטעויות העובדתיות שלה. המראיינת הציגה בפני השרה נתוני מודיעין שמוכיחים שבניגוד לדבריה, יש בישראל הרבה יותר מתים והרבה יותר הגבלות אזרחיות מאשר במדינות שהיינו רוצים להידמות להן. בקרב האגרוף ביניהן מרציאנו ניצחה בקלילות, ורק אז נפל לה האסימון: היא הפסידה את הקרב האמיתי עוד לפני שהוא התחיל.
קורונה? למי אכפת. העסקים במשבר? שילכו לעשות חמוצים. השרה הגיעה לאולפן כדי לדבר על דבר הרבה יותר אקוטי מבחינתה: אייל ברקוביץ' ותפקיד המאמן הלאומי בכדורגל. זה היה ספין על ספין, ובמידה מסוימת זה היה אפילו מרשים. בזמן תכנית כלכלית הצליחה שרה בכירה לגמד את המשבר הכלכלי ולהסיט את הדיון להאם אייל ברקוביץ' אמר או לא אמר שמיליון וחצי מצביעי הליכוד הם ארגון פשע. מיותר לציין שאין בכלל מה לדון בנושא, ברקוביץ' לא אמר את הדברים האלה על מצביעי הליכוד (כפי שאין לליכוד מיליון וחצי מצביעים אלא 1.3 מיליון). מרציאנו התכוננה מראש לעניין והכינה לשידור את הקטע המקורי שבו ניתן לראות בפירוש למי התכוון ברקוביץ', אבל מירי רגב יודעת שהאמת בכלל לא משנה. עצם הדיון המתמשך בנושא הוא ניצחון תודעתי. המסר נשלח. ההסטה הצליחה, ההסתה ממשיכה.
"מירי רגב עושה עבודה מצוינת", נשמע נתן אשל, איש סודו הקרוב של ראש הממשלה, אומר בהקלטה מכוערת במיוחד, "זאת אומרת היא בהמה בכלל אבל היא עושה עבודה מצוינת. כי היא מלהיבה... כמו ההוא בכדורגל שעומד ועושה לקהל ככה עם הידיים. זה מה שהיא עושה. וזה מצליח. זה מצליח". זה הצליח לה גם אתמול. רגב נתפסה משקרת כמעט בכל העובדות, הפיצה שקרים שנופצו על ידי פאקט צ'קינג מצוין ובכל זאת הציגה את ההתקרבנות ורגשי הנחיתות שנשלחה להציג. נו, ברקוביץ' כבר התנצל על משהו שהוא לא אמר? הו הו, הוא בחיים לא יקבל את התפקיד (שיש הסכמה מקצועית רחבה שהוא לא ראוי לו ממילא) כל עוד זה תלוי במירי רגב (וזה לא תלוי בה).
האייטם שהגיע אחרי הריאיון חסר הערך עם רגב הפגיש בין סגן שר הבריאות יואב קיש מהליכוד לבין מנכ"ל של רשת מוצרי ספורט, שסיפר על הפגיעה הקשה בבתי העסק בישראל בזמן הסגר. העימות בין השניים התנהל על רקע יוזמה של מספר רשתות ועסקים קטנים לפתוח בשבוע הבא את החנויות בניגוד להנחיות. זו הייתה שיחה טעונה, אמיתית, שנתנה הצצה כואבת לפער בין הרצוי למצוי. שיחה אותנטית וכואבת שאמורה לעניין את כל אזרחי ישראל. המפגש הווירטואלי בין השניים נקטע לפני שהתחיל. לא נאמר בשיחה ביניהם כמעט כלום מכיוון שפשוט לא היה זמן. "זה לא רציני", אמר קיש, ובצדק, למרציאנו. הסאבטקסט היה ברור: כשנותנים למירי רגב למלא את התכנית הכלכלית של חדשות 12 בקשקוש על זהות מאמן נבחרת ישראל בכדורגל, למי יש זמן לדבר על המשבר הכלכלי האמיתי שמתחולל במדינה?
ועוד לא דיברנו על קולגיאליות. רק לפני יומיים השרה רגב נתפסה בניסיון מתועד של סחיטה באיומים של חבר שלך לערוץ, מה דחוף לרוץ ולתת לה עוד זמן מסך? זו עוד הוכחה, כאילו שהיינו צריכים, לכך שהרייטינג יותר חשוב מהכול, בטח בקשת. חבר הכנסת מיקי זוהר זכה לביקורת לאחר שתיאר את "שלושת הכ"פים" לפיו הוא פועל: כוח, כבוד וכסף. הוא סיפר שהוא בעיקר עובד על הכ"ף של הכוח, בתקווה שהיא תקנה לו את הכ"ף של הכבוד. לידיעתו של זוהר, ערוץ 12 הוא ההוכחה שכל הכסף והכוח בעולם לא יכול לקנות כבוד. ועכשיו לפרסומות.