ביחד ולחוד, מור לושי ודניאל סיון הם שניים מן היוצרים הבולטים בעולם הדוקו המקומי בשני העשורים האחרונים. בין השאר, הם חתומים על "שיח לוחמים", "יומני אוסלו", "ישראל בע"מ", "המלחמה של גיורי" ולאחרונה "איוואן האיום", הסדרה על משפט דמיאניוק בנטפליקס.
כעת, מציגים השניים את "הלובי", סרט תיעודי טרי שערך לאחרונה את הבכורה המקומית שלו במסגרת פסטיבל דוקאביב, בו זכה בפרס התחקיר, וביום ראשון יעלה ל-yes vod. לקראת זאת, הגיע הצמד לפודקאסט של וואלה תרבות.
הלובי בשמו הוא נקרא הוא איפא"ק, שדולה יהודית-אמריקאית ופרו-ישראלית, שהוקמה ב-1951 ומאז כוחה רק הלך והתעצם, וכיום יש לה יותר השפעה מתמיד על הרשויות המחוקקות בארצות הברית, ולכן גם עלינו.
"אני לא בטוחה שישראלים מבינים עד כמה לנעשה בארצות הברית יש השפעה על מה שקורה בישראל", אומרת לושי, שיחד עם סיון בילתה בשנים האחרונות תקופה ארוכה בארצות הברית. "גם אני הופתעתי לגלות עד כמה הקשר בין אמריקה וישראל הדוק וישיר. אני חושבת שעם ההבנה הזו אנחנו יכולים לעשות משהו נורא טוב, ולבנות עתיד משותף יחד".
בינתיים, לפי הסרט, זה לא קורה: "הלובי" ביקורתי עד מאוד כלפי איפא"ק והכיוון שהוא הולך אליו, מה שגורם ליותר ויותר חברי סנאט וקונגרס אבל גם ליותר ויותר יהודים להתנכר אליו. "הלובי מציג את עצמו כאילו שאין לו קשר לממשל הישראלי, אבל מאחורי הקלעים אמרו לנו שתשעים אחוז מן ההוראות מגיעות היישר מירושלים", אומר סיון. "זאת אומרת, נתניהו בא ואומר להם על מה הם צריכים להילחם ומה הם צריכים לדרוש. הם הפכו חד-משמעית לזרוע הישראלית בוושינגטון, משהו שאין לו מקבילה".
הזיהוי המוחלט בין איפא"ק למשטר נתניהו יצר משבר זהות בקרב יהדות ארצות הברית, כפי שהוא נחשף בקרב המרואיינים והמרואיינות בסרט - רובם כאלה שהיו פעילים ומנהלים בכירים בשדולה, וכעת מדברים עליה לראשונה. "זו קהילה ליברלית ופרוגרסיבית, אבל ישראל תמיד היתה נורא חשובה להם. מי שמתראיינים בסרט הם אנשים ציוניים שהקדישו את רוב חייהם למאבק למען ישראל", אומרת לושי. "ככל שהזמן עבר, וככל שנתניהו החליט ללכת ראש בראש נגד הנשיא אובמה ולקחת תחת חסותו את האוונגליסטים, הם הרגישו שיש פה משבר, שהם לא יכולים לשתוק יותר. הסיפור של נתניהו ועוצמה יהודית הרעיש אותם, למשל. אפילו הם, כמי שתמיד השתדלו לעמוד בצידה של ישראל ויהי מה, חשבו שהלכו פה צעד אחד רחוק מדי. זו שעת משבר".
מבחינת היוצרים, הסרט עוסק גם בהתרחבות הפער בין "ישראליות" ו"יהודיות", לפחות כפי שהיא באה לידי ביטוי בארצות הברית. "אחד הערכים שהכי אהבתי אצל היהודים שפגשתי בגולה הוא הספקנות", אומר סיון. "ללכת אחרי האל, ולאו דווקא אחרי המלך. זה המשך למה שאנחנו קוראים בתנ"ך, כשפעם אחר פעם נביא או שופט מתקומם נגד השליט. יהדות ארצות הברית מנסה להמשיך בקו הזה - להגיד שאם השליט אומר משהו, אז אני קודם כל מפקפק בו. בישראל של ימינו, ישראלי טוב הוא ישראלי נאמן, כזה שלא שואל שאלות. 'לא חמוץ', כמו שביבי אומר. בעיני נתניהו, הישראלי האידיאלי זה כזה שמקבל את הגזירות בשמחה בלי לנסות לשאוב אינפורמציה מכמה מקורות, בצייתנות ובמשמעות ובלי להתקומם. לעומת זאת, מה אומרים על יהודים שמטילים ספק במעבר השגרירות לישראלים או באהבה של האוונגליסטים אלינו? הם נתפסים כבוגדים".
"לאורך השנים, ישראל היתה פרויקט משותף שלנו ושל יהדות הגולה, אבל בשנים האחרונות נתניהו לוקח את המדינה לכיוון שאומר - 'ישראל היא מדינת הישראלים, ויהודי העולם מוזמנים לתמוך בנו - אבל אם הם לא תומכים, עדיף שישתקו", חורץ סיון. "הממשלה אומרת ליהודים שמנסים להביע ביקורת - תקשיבו, אם אתם לא תומכים בנתניהו אתם לא מעניינים אותנו יותר. ומנגד, ישראל בכל זאת מבהירה ליהדות ארצות הברית שהיא מאוד זקוקה לה - בכל פעם שצריך לצעוק 'אנטישמיות' על החלטה של האו"ם, בכל פעם שצריך לדחוף אג'נדות בקונגרס ובסנאט וכמובן בכל פעם שצריך כסף".
זה לא מקרי שהסרט משודר דווקא בימים שלפני הבחירות בארצות הברית, אם כי השניים חלוקים לגבי משמעות קדנציה נוספת של טראמפ. "מי שלא ינצח, נראה אותה סטגנציה בכל הקשור לכיבוש", אומר סיון. "זה נכון שביידן לא יעצור את סיוע החוץ בכל מקרה, אבל לטראמפ יש יכולת להצית הרבה יותר אש באזור שלנו ולהביא אותנו למקום עוד יותר נמוך", עונה לושי. "ביידן לא ילך ראש בראש נגד נתניהו, אבל בתוך המפלגה הדמוקרטית יש רוח שנושבת שמאלה, וגם ביידן לא יוכל להתעלם ממנה. גם הוא היה בקשר עם ג'י-סטריט, הקונטרה השמאלית לאיפא"ק, ויותר ויותר חברי קונגרס הולכים איתם".
"הסרט הזה הוא נורת אזהרה אדומה לגבי המקום של ישראל בעולם", מסכמת לושי. "אנחנו לא נותנים שום דין וחשבון על היחס שלנו לפלסטינים ולא עושים צעד לעבר שלום איתם, וזה מוביל אותנו לתחתית. הסרט מזהיר מפני הבידוד המתעצם שלנו והסכנה שאנחנו נמצאים בה. חשוב לי שכל ישראלי יצפה בסרט ויבין עד כמה המצב בעייתי. ישראל לא תוכל לשרוד בעתיד בלי תמיכת ארצות הברית - נקודה. זה הדבר היחיד שאי אפשר להתווכח עליו".
אגב, אם מישהו חשב אחרת, הביקורתיות של הסרט לא הצילה אותו מזרועות תנועת החרם. "קשה לי כבר לספור כמה פעמים החרימו סרטים שלנו בגלל ה-BDS", אומר סיון. "גם בפסטיבל דוקאביב, התקשרו ואמרו לנו שחצי מהשופטים פרשו באמצע בגלל ה-BDS. אם הם מחרימים סרט ביקורתי על איפא"ק, אז כנראה שהמצב כבר ממש מבולבל".
וכמובן שגם אי אפשר להתייחס לסאיב עריקאת, שכיכב אצלם ב"יומני אוסלו" ומאושפז כרגע בישראל במצב בריאותי קשה. "המקום שלו בהיסטוריה טרגי. הוא היה אחראי מטעם הממשלה הפלסטינית על המשא ומתן עם ישראל, ואין תפקיד כפוי טובה יותר. יש לי הרבה רחמים עליו", אומר סיון.
"רחמים על כולנו", מסכמת לושי, "היתה לנו הזדמנות, היתה דלת פתוחה, היו בצד הפלסטיני אנשים עם כל הכוונות שבעולם לעשות איתנו שלום, והיינו יכולים להיות היום במקום אחר".
ועוד בפודקאסט: איך השיטה של הלובי היהודי עובדת, מה הכי הפתיע אותם בשלב התחקיר, ואיך זה להיות זוג במציאות וגם בחדר עריכה, לפני הקורונה ובזמן המגיפה.
"הלובי ישודר בראשון 25.10 ב-yes דוקו ויהיה זמין ב-VOD וב-STINGTV.
עקבו אחר הפודקאסט באפליקציות: הרשמו בספוטיפיי. הרשמו באפל.