השבוע ב"הזמר במסכה": ספיישל איחוד קבוצות. אחרי מספר שבועות שבהם הופיעו בשתי קבוצות נפרדות, המתמודדים שנותרו בתכנית - המלפפון החמוץ, הפלאפל, הפופקורן, החסידה, היעל, הדרקון, התרנגול והשפירית זכו סוף סוף לחלוק את אותה הבמה. אם זה נשמע לכם כמו 'נון-איבנט', אתם ממש צודקים, איחוד הקבוצות ב"זמר" הרגיש כאילו מישהו איחד בין שיעור הזום של כיתה י' 2 וכיתה י' 3. בפשטות - אין עניין. מה שדווקא כן הצליח להפתיע היא העובדה שהשבוע לא זכינו לביקור של שום שופט/ת אורח/ת, כנראה שאפילו בקשת 12 לפעמים הרגל יורדת מדוושת הקידום העצמי.
נשים את הציניות בצד (אבל רק לרגע), השבוע קיבלנו שמונה ביצועים טובים, לחלקם אפילו נפרגן בביצוע "פשוט נהדר" (זה מצחיק יותר אם מדמיינים את זה בקול של צדי). זה הזמן לומר שמרוב ניסיונות לנחש מי האנשים המסתתרים מתחת לתחפושות, שכחתי לפרגן להפקה של "הזמר במסכה" שמצליחה לספק כמעט בכל תכנית לפחות שלושה נאמברים נהדרים של ממש, כולל תפאורה משתנה וזמרי ליווי (ליבי עם בוגרי בית הספר למשחק שיכתבו ברזומה "הייתי זמר הליווי של הפלאפל"). אם לא היה מדובר בביצועי אולפן מוקלטים ומעובדים, הייתי אפילו ממליץ לדלג על קדם האירוויזיון ולשלוח את הזוכה בתכנית לייצג אותנו בתחרות אחרי עדן אלנה, ב-2022 (או מתישהו בעתיד כשהתחרות תחזור).
אחרי שפירגנתי לביצועים, אי אפשר שלא להתבאס מזה שהשבוע קיבלנו פרק אחד בלבד ואפילו הסרת מסכה לא הייתה בו. זה לא כל הקטע בפורמט? שרים, מנחשים ובסוף מגלים? כבר עכשיו ברור שהמודח/ת הבאה של ה"זמר" יחשפו רק מתישהו בשבוע הבא. זה יהיה אחרי פרק נוסף שבו יתמודדו כל התחפושות חוץ מהשפירית והפלאפל, שקיבלו את הניקוד המשוקלל הגבוה ביותר מהשופטים והקהל ועברו אוטומטית לשלב הבא. ברור שעם ההצלחה האדירה של התכנית גדל התיאבון של קשת 12 ויש שם רצון לחלוב את הרייטינג הזה כמה שיותר זמן, אבל חשוב שהם יזכרו שלקהל יש זיכרון קצר. אם הצפייה בתכנית תהפוך למסטיק (כמו "הישרדות VIP" החל מפרק 20 ועד לפרק 250), הצופים עוד עלולים לגלות שיש להם אלטרנטיבות ראויות בכאן 11 (סתם, זה לא יקרה).
התייחסות אחרונה לכל המסביב לפני שנעבור למוזיקה. אם עדיין לא שמתם לב - הפרומואים לתכנית הפכו להיות המקבילה הטלוויזיונית להבטחת בחירות, כלומר - בולשיט מוחלט. אם לאורך כל השבוע הפרומואים ירמזו שהפאנל עלה על הזהות של המלפפון החמוץ והדרקון יהיה בסכנת הדחה, אתם יכולים להיות בטוחים שההפך הוא הנכון. מרוב שהתעצבנתי מההימורים של השופטים, כמעט שלא רציתי לכתוב על הביצוע של עינת שרוף, סליחה - המלפפון החמוץ, לשיר "Good as Hell" של ליזו. אם מישהו בפאנל הזה באמת חושב שהקול הזה שייך למישהי מלבד שרוף, שילך דחוף לנקות את האוזניים עם מקלות (עוד רעיון לתחפושת בעונה הבאה). ומילה לעינת - שאפו עליך, כל ביצועי הפאנק והסול שאת מביאה בתכנית יושבים עליך יופי. איפה הם היו בימי הגנקי?
ביצוע אחר שממש הצליח לטלטל את השופטים הוא זה של הדרקון. הוא ביצע את "אולי על שפת הים" של יהורם גאון, במופע בשילוב רקדנים ועם אווירה כללית של מחזמר. זה היה אמור להספיק לצדי כדי לנחש את הזהות אבל הוא אפילו לא היה ליד. הרמזים החדשים לגביו כללו שולחן איפור ותמונות של נשים מפורסמות כמו סי היימן, ירדנה ארזי, דורין אטיאס והחסידה, והם גרמו לשופטים להמר על ישראל אהרוני (סטטיק ובן אל) וחיים צינוביץ' ('פירה), למה? באמת שכובע. אני עדיין משוכנע שמדובר באיציק כהן ששמו כבר עלה בעבר, גם בגלל גוון הקול המאוד מסוים שלו וגם בזכות הרמזים הקודמים שהתאימו לפרויקטים רבים מעברו.
הפלאפל, שזוכה כאמור לפופולריות רבה, ביצע את "הכי קרוב אלייך" של אביב אלוש ועילי בוטנר וחיזק את התחושה שככה יכול לשיר רק ספורטאי לשעבר. הרמזים לקחו את השופטים לגילי מוסינזון ועידו קוז'יקרו אבל אני עדיין מהמר על אורי ששון (שוב, בעיקר בגלל גוון הקול). בשונה מהפלאפל, השפירית הייתה ראויה לגמרי לחסינות שקיבלה וממשיכה להיות המועמדת שלי לזכייה בעונה. בעלת המחושים הכי מוכשרת על המסך נתנה גם השבוע ביצוע פנטסטי, הפעם בגרסה רוקיסטית לאחד השירים היפים ביותר של שרית חדד "חופשייה". כמעט מיותר לציין שכל הרמזים על השפירית שוב מתאימים לסיפור של רינת גבאי כמו כפפה ליד או כמו נעל זכוכית לכף רגלה של סינדרלה. נותר רק לתהות איך פאנל השופטים לא מזהה אותה. אין ספק שאם גבאי, שחולמת להופיע למבוגרים כבר שנים ונכשלת בכל פעם מחדש, תזכה בסופו של דבר בעונה, זה יהיה סיום מרגש במיוחד.
נעבור אל מחלקת העופות של "הזמר" - החסידה והתרנגול. החסידה נתנה השבוע ביצוע מרגש ל"אבסורד" של שלמה ארצי והתרנגול ל"שוב הדיסקו כאן" של להקת הדורבנים. אם אכן מדובר בלוסי אהריש וצחי הלוי, מדובר באחד הזוגות היותר מוכשרים בישראל. אה, כן, צחי צריך להתחיל לדאוג כי למרות שהוא הזמר המנוסה ביניהם, לוסי לוקחת אותו בהליכה. גם אם לא מדובר באהריש, הביצועים של החסידה נהיים מרגשים יותר מתכנית לתכנית, יש בה נוכחות שמזכירה קצת את נינט התמימה של "כוכב נולד".
הביצועים הפחות טובים של הערב היו שייכים לפופקורן, שביצעה את "Nothing Breaks Like a Heart" של מיילי סיירוס ומארק רונסון, והיעל, שביצעה את "לאב בוי" של דנה אינטרנשיונל. שני הביצועים היו כיפיים ומושקעים, אבל נראה שגברת פופקורן וגברת יעל לא הרגישו בנוח עם בחירת השיר שהתאמצה להיות מגניבה בכוח. לגבי הזהות שלהן, אני נשאר עם ההימור על אורנה דץ וגלית גיאת (בהתאמה), לא היה משהו ברמזים שהצליח לשנות את דעתי.
ולסיום, שמתם לב שאם בתכניות הראשונות שאלת מיליון הדולר של אופירה למתמודדים הייתה "האם היית אצלי בתכנית?", בפרקים האחרונים היא עברה לשיטה הגיאוגרפית והיא מנסה לזהות אותם לפי מבחן "האם את שכנה שלי או לא?". בינתיים השיטה הביאה אותה רק עד מלי לוי, אז נראה לי ששווה לבחור טקטיקה אחרת.