בריאיון שהעניק לאחרונה לערן סויסה בישראל היום רגע לפני עליית "הזמר במסכה", סיפר צדי צרפתי כי למרות שההיכרות שלו עם עולם התרבות הישראלי נפרסת על פני עשרות שנים, הוא לא הצליח לנחש את הזהות של אף אחד מהמפורסמים שמתחת לתחפושות. "לא ניחשתי כלום, אף פעם. אני מכיר את כל מי שהיה בתכנית, וגם הקהל מכיר, אבל לא זיהיתי את הביצועים. הופתעתי מאוד מעצמי. זה קשה לזהות", הודה צרפתי במה שנשמע אז כמו הצטנעות ומתגלה לצופי התכנית כתיאור מדויק למדי של המציאות.
רגע לפני יום הולדתו ה-80 (טפו, חמסה) צדי צרפתי, אחד הבמאים הגדולים בתולדות התיאטרון הישראלי, נמצא בעיצומו של מיני-קאמבק טלוויזיוני שכולל חוץ מ"הזמר במסכה" גם תפקיד אורח משעשע בעונה השנייה של "ככה זה" ב-yes והופעה מרגשת ב"מהפכה הגאה" של גל אוחובסקי, אליה עוד אתייחס בהמשך. הקאמבק של צרפתי הוא לא כזה שידענו שאנחנו צמאים אליו, מנהלי הערוצים לא קיבלו הודעות זועמות שדורשות להחזיר את צרפתי למסך, ואם לא אז נעבור לערוץ המתחרה. דווקא בגלל זה הקאמבק של צרפתי התברר ככזאת הפתעה נעימה. בתקופה שבה כוכבי המסך שלנו הם פקידי אוצר וחוקרים אפידמיולוגים, כל מה שהיינו צריכים זה את צדי עם הדיבור הזה שהוא בו זמנית רך וצרוד (איך זה עובד הדבר הזה?), והרבה מאוד רגעים של חן טבעי שאי אפשר לביים.
כבר עכשיו ברור כי "הזמר במסכה" (ערוץ 12, בימים משתנים) תיזכר כהצלחה הטלוויזיונית הגדולה ביותר של שנת 2020. פורמט הריאליטי הקוריאני עבר גיור מוצלח לעברית והצליח להביא לקשת נתוני רייטינג שלא נראו כאן מאז העונות הראשונות של "האח הגדול" ומשדרי הגמר של "כוכב נולד" (שניהם לפני פיצול ערוץ 2). בגלל שהשמות מתחת לתחפושות נותרו אלמונים (נניח), כוח המשיכה הסלבריטאי של התכנית נמצא בעיקר בפאנל השופטים שמורכב מסטטיק ובן-אל, שחר חסון, אופירה אסייג וצדי צרפתי, למרבה האירוניה בין כל השמות הנ"ל, צרפתי הוא כנראה השם הכי אלמוני עבור הצופים הצעירים. כן, אלה שעבורם רבין זה קודם כל שם של כיכר.
נחזור אחורה בזמן, אל שנת 2004, אז עלתה בזכיינית קשת העונה השנייה של "כוכב נולד" בהנחיית צביקה הדר, ואל שולחן השופטים נקראו צדי צרפתי, ריקי גל ורוני בראון, הרכב מקצועי ואליטיסטי לגמרי שבחיים לא היה עובר היום אודישן לשיפוט בשום ריאליטי. התגלית הגדולה ביותר של אותה העונה, זאת שגם נשארה איתנו הכי הרבה זמן (אפילו יותר מהראל סקעת שהפסיד בגמר המותח להראל מויאל), היא צרפתי - כבר אז גבר לא צעיר עם תלתלים אפרפרים, משקפיים וחולצת ג'ינס. עד הרגע שבו הוא התיישב על כס השופט, השם צדי צרפתי היה מוכר בעיקר לאנשי תעשייה ושוחרי תיאטרון ישראלים, לקהל הרחב הוא היה מוכר אולי מאחת החוברות שקיבל בהצגה שהלך אליה. סה טו. אבל כמו בכל מחזה טוב, מי שנולד לאור הזרקורים (וצרפתי אכן התחיל את דרכו כשחקן), לא יוכל להתחמק מהם לאורך זמן, ומהרגע הראשון שלו בפריים טיים המצלמה התאהבה בו.
כשצדי צרפתי אומר שהוא מכיר את כל מי שהיה בתכנית הוא לא מגזים, בעולם התרבות הישראלי כולם היו בניו ובנותיו. הוא ביים הכל, ממופעי יחיד לבכירי השחקנים והזמרים בישראל כמו חוה אלברשטיין, יהורם גאון, גילה אלמגור, עפרה חזה, ירדנה ארזי וששי קשת, דרך הצגות מצליחות כמו "בוסתן ספרדי", "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" ו"שיער", נאמברים לתחרות האירוויזיון (זוכרים את דפנה דקל ושמלת המיני המתנופפת? זה שלו), ובשנים האחרונות אפילו הצגות לילדים, בין היתר "101 כלבים דלמטים" עם דנה אינטרנשיונל כקרואלה דה ויל.
בזכות הרפרטואר הזה לבדו, אפשר היה לצפות מצרפתי שיהיה שבע יותר, אולי אפילו זחוח וגאה. זה לא המצב. צרפתי מתאמץ להרשים אותנו בפאנל השופטים, הוא נכנס בראבק לתחרות, עוצם את עיניו, מצליב במוחו בין תנועות הגוף לקול, מנסה לנחש ולרוב נכשל. הוא מתפעל מהניחושים הנכונים של סטטיק ואופירה ומפרגן לא פעם. מה נגיד, זאת פשוט חוויה מרגשת. ההתנהלות של צרפתי משדרת אותנטיות ותמימות בפורמט שאלה בדיוק הדברים שהכי חסרים לו.
כאמור, מוקדם יותר השנה העניק צרפתי ריאיון מורחב ל"מהפכה הגאה", הסדרה התיעודית של גל אוחובסקי ולירן עצמור ששודרה בכאן 11 ועסקה בהצלחה של הקהילה הגאה בישראל. זאת הייתה ההתייחסות הכי מורחבת של צרפתי להיותו גיי. הוא לא יצא בסדרה מהארון, את זה עשה עוד קודם, אך קודם לכן לא ממש דיבר על כך בהרחבה, הוא "אדם פרטי" כמו שקראו לזה במדורי הרכילות. צרפתי הוא אולד-סקול, מהדור שהאמין שנטייה מינית היא משהו שראוי לשמור בתוך הבית. באותו ריאיון, אותו אפשר לקרוא גם בעיתון הארץ, מספר צרפתי מה הייתה ההרגשה להיות הומו בתעשיית הבידור של מדינת ישראל הצעירה בשנות ה-60 ו-70, הוא מתאר מפגשים דיסקרטיים בדירות פרטיות בתל אביב, בוהמה אשכנזית ואליטיסטית ואפילו מסיבות ברוח המין החופשי והסמים של עידן ה"עשו אהבה, לא מלחמה".
הדיבור הפומבי של צרפתי על המיניות שלו הוא לא מובן מאליו, אנשים מבוגרים נוטים לאמץ את הרתיעה של החברה ולהימנע מלדבר על עצמם כיצורים מיניים. אנחנו הרבה יותר סקרנים לדעת עם מי יוצא בוגר הריאליטי בן ה-20, מאשר הדוד החביב שתמיד הכרנו. ואין לכך באמת סיבה חוץ ממוסכמות מיושנות שכולנו סיגלנו לעצמנו. נדמה שאחרי כחמישים שנה בתרבות הישראלית, צדי צרפתי סוף סוף מרגיש בנוח בעור של עצמו, וכמו שהוא אומר לא פעם, בעיני זה "מרגש ומצמרר".
ואם כבר אולד-סקול, התרגלנו לחיות בעידן בו הכוכבים על המסך חייבים להמציא את עצמם מחדש אחת למספר חודשים אחרת הם נחשבים משעממים ולא רלוונטיים. קחו את נועה קירל כמקרה בוחן, לא חלפו שנתיים מאז התחילה בקריירת הפופ שלה והיא כבר הפכה לשחקנית, אחרי שסימנה v גם על הטייטל הזה היא כבר המשיכה הלאה להרחבת המותג שלה, רק השבוע היא השיקה קולקציית אופנה בעיצובה.
צדי צרפתי שייך לדור אחר ביותר ממובן אחד, אצלו היו שחקנים וזמרים, לא טאלנטים. זה דור שבו התמקצעות והישארות על הבמה לאורך זמן נחשבים סממן לאיכות, לא במקרה הפך "זה ליד" לביטוי הכי מזוהה איתו. צדי צרפתי רואה בדייקנות כערך עליון, למעשה החזרה שלו עכשיו לכס השופט בריאליטי נוסף היא סוג של התמקצעות בפני עצמה. צרפתי השופט של 2020 הוא מצחיק יותר, משוחרר יותר ואמיתי יותר ממה שהיה בכל העונות שלו ב"כוכב נולד". עדיין לא ברור איזה מפורסם יזכה להוריד את המסכה בסוף העונה ולזכות בקאמבק המיוחל, אבל את הכוכב הגדול של העונה כבר גילינו.