ב-16 באוקטובר הודיעה רשת HBO שהיא מחדשת את סדרת הדוקו-פשע "כת הסקס של ניו יורק" (במקור "The Vow", כלומר "הנדר") לעונה שנייה שתעלה כבר בשנת 2021. חידוש של סדרת דוקו-פשע לעונה שנייה הוא לא דבר של מה בכך, בטוח שלא במהירות גדולה כל כך, למעשה, כאשר נטפליקס התלהבה מההצלחה של "לעשות רוצח" ("Making A Murderer") נדרשו לה שלוש שנים להפיק עונה שנייה, אבל כשזה מגיע ל"הנדר: כת הסקס של ניו יורק", שהביאה את סיפורה של הכת שהגה האיש והשיער, קית' רנירי, שום דבר הוא לא כפי שנראה בתחילה.
הסיפור של נקסיום/NXIVM הוא מצד אחד סיפורה של כל כת שמוכרת לנו מהעשורים האחרונים: אושו (שגם זכתה לדוקו משלה ב"ארץ פראית מאוד"), הרא קרישנה, שחסידיו מסתובבים עד היום גם בישראל, כת הראלים (הסרט "המקצוע: נביא" הוקרן בדוק-אביב האחרון), ואפילו זאת של גואל רצון שזכתה לאינספור אזכורים תרבותיים. מצד שני, נקסיום היא האייפון של הכתות: היא משכה אליה גברים ונשים צעירים, עשירים, מוצלחים ויפים, כולם נמשכו אל הדבש של רנירי בזכות דיבור על ערכים ועולם טוב יותר, וכאשר הבינו שהם עמוק בתוך כת סקס ביזארית זה כבר היה מאוחר מדי.
הכתבה הזו מתפרסמת אמנם כמעט חודש מאז שהסתיימה עונתה הראשונה של "הנדר", אבל בעוד שבישראל השיח עליה נגע בעיקר לחובבים מושבעים של דוקו-פשע, בארצות הברית נקסיום ורנירי הפכו לתופעה תרבותית של ממש. למעשה, רק השבוע הגיעה לסיומה סדרת דוקו נוספת על הפרשה, "Seduced: Inside the NXIVM Cult", ששודרה ברשת הכבלים סטארז ומביאה את הסיפור של נקסיום דרך עיניה של אינדיה אוקסנברג, ניצולת הכת שהייתה בין האחרונות להשתחרר מלפיתתו של רנירי. במשך ארבעה פרקים מדברת אוקסנברג עם ניצולות אחרות של הכת, עם מומחים בתחום שמנסים להבין מה הניע אותה להיכנס לשם מלכתחילה, וגם עם אמה קתרין, ש"הנדר" הראתה כיצד ניסתה לחלץ את בתה.
לפני שנצלול עוד יותר לסיפור של נקסיום, צריך להתייחס לפיל לבוש החוטיני שנמצא בחדר. "כת הסקס של ניו יורק" זה השם שנתנו גופי השידור בישראל (yes, הוט, וסלקום TV) לסדרה התיעודית על נקסיום. מבלי לבצע תחקיר מעמיק, אפשר להניח שמישהו שם הניח שהשם הזה יביא לא מעט צופים לבחור בה ב-VOD העמוס לעייפה, ואין ספק שמדובר בשם הרבה יותר מושך מאשר "הנדר". אך מה לעשות, אנחנו חיים בעולם שבו האמת - עדיין - משחקת תפקיד. הצופים שהתחילו לצפות בסדרה הבינו שמדובר במסע מורכב, עצוב ומתיש (תשעה פרקים של כשעה כל אחד) של קבוצת אנשים מפוכחים אל עבר האמת, ולא במסמך סנסציוני על אורגיות בבוהמה של ניו יורק. שלא לדבר על זה ש"חדי העין" גם הבחינו במרחק הרב שקיים בין השם שניתן לה כאן בארץ לבין המקור "The Vow" וייתכן שאף הרגישו מרומים. בסופו של דבר, מתישהו סביב הפרק השלישי עדכנו את שמה בישראל ל"הנדר: כת הסקס של ניו יורק" וכך כנראה סימנו וי על כל הסעיפים.
כולנו רוצים להיות אנשים טובים יותר, יעילים יותר ובעיקר מאושרים יותר, זאת נקודת המוצא שהפכה את נקסיום מעוד תכנית לשיפור עצמי לחברה ששווה מאות מיליוני דולרים. קית' רנירי ייסד את התכנית ביחד עם ננסי זלצמן (אחות לשעבר ומהפנטת מוסמכת) בשנת 1998, אחרי שכבר הקים בהצלחה חברה אחרת שהייתה אחת הראשונות לעסוק ברכישות קבוצתיות. מצפייה ב"כת הסקס" וגם בפרק אחד של "Seduced", קל להבין איך רנירי הצליח לסחוף אחריו אנשים שראו בו גאון סטייל ביל גייטס, סטיב ג'ובס והדלאי למה. מדובר בגבר בעל מראה ממוצע, עם כריזמה ממוצעת והנוכחות הכי פחות מאיימת שתמצאו. השחקנים, הבמאים, אנשי הבורסה וההיי-טק שנהרו למפגשים של נקסיום משתייכים לז'אנר שבז לכתות, הם צינים ומודעים ומשכילים. על הנייר אין כאן כמעט תיעוד של נפגשות היפיות אבודות כמו שראיתם ב"ארץ פראית מאוד".
נקסיום עצמה, והתוכניות להעצמת מנהלים (Executive Success Programs) שהפכו לחלק מהשיטות שאותן לימדו בסמינרים היקרים-בטירוף שהעבירו, הן רק מעטפת לעשרות תתי תכניות או תתי כתות, אם תרצו. המדוברת ביותר נקראת DOS - אין שום קשר למערכת שילדי שנות השמונים זוכרים מהמחשב שלהם - ובתוכה התרחש הניצול המזעזע ביותר. עשרות נשים, רובן צעירות יפהפיות ומצליחות, נכנסו לכת היררכית שבה התבקשו להרעיב את עצמן, לנהל לוח זמנים קפדני ונטול שעות שינה, לקיים יחסי מין עם קית' רנירי, ומה שאולי זכור יותר מכל - לסמן את עצמן מעל המפשעה בסימן שהתברר בהמשך כראשי התיבות של KR (כן, קית' רנירי). אלה החלקים הכי סנסציוניים של הסיפור, אלה שהפכו את "כת הסקס" לשיחת היום בארצות הברית.
האמת היא שהסיפור הזה, מורכב ורב שכבתי ככל שיהיה, הוא בין הפחות מיניים שתוכלו למצוא על מסך הטלוויזיה שלכם. השיח סביב נקסיום ורנירי לא כולל כמעט תיאורי מיניים - הם קיימים אבל בשוליים - אלא אך ורק דיבור על ניצול חולשות ושליטה, הדבר שמנהיגי הכת ידעו לעשות הכי טוב. יש המון (המון) דמויות מרתקות בסיפור של נקסיום. למעשה, רנירי כזה לוזר עד שהוא מצליח להיות שחקן משנה אפילו בסדרה שמתעדת את מפלתו שלו. אליסון מאק שבוודאי תזהו מדרמת הנעורים "סמולוויל", הפכה לדמות המשמעותית ביותר ב-DOS, ובזכות הכריזמה ההוליוודית שלה הצליחה לגייס את כל הנשים שהפכו בפועל לשפחות לרצונות המרושעים של רנירי.
הבדלים משמעותיים נמצאים בין "כת הסקס" ל-"Seduced". הראשונה היא סדרה איטית, העוסקת בהתבוננות פנימית על הגיבורים שלה, בעיקר מארק ויסנטה ושרה אדמונדסון (במאי ושחקנית, בהתאמה) שמנסים בזמן אמת להפיל את רנירי ולכפר על מעשיהם כבכירים (מאוד) בכת. לאורך העונה ניסו השניים גם לעזור לקתרין אוקסנברג (שחקנית עבר, למשל ב"שושלת", ובת לשושלת מלוכה, אמה היא בת דודה שנייה של הנסיך צ'ארלס) להוציא את בתה אינדיה מזרועותיו של רנירי. הסדרה השנייה קצרה (ארבעה פרקים) וצהובה יותר. מובילה אותה אינדיה אוקסנברג, היום כבר חופשייה כמובן, ובה היא חושפת סודות מתוך העולם האפל של DOS. יש בה לא מעט ביקורת עצמית, אבל בעיקר חיסול חשבונות עם רנירי והרבה מידע צהוב על איך זה להיות שפחה מרצון (סוג של רצון כמובן). היתרון המשמעותי של הראשונה הוא העובדה שהגיבורים שלה מתעדים את עצמם בלייב - אנחנו חיים את הרגעים שהובילו למאסרו וכליאתו של רנירי ביחד איתם, וגם כאשר יודעים את הסוף קשה לא להתרגש.
בחודש שעבר, ממש עם שידור הפרק האחרון של העונה, נידון רנירי ל-120 שנות מאסר בסעיפים מרובים של סחר בנשים, הונאה וניצול. זה היה הקתרזיס שאליו שאפו כל נפגעי נקסיום, אבל נדמה שהפרשה הזאת עוד רחוקה מסיום. אליסון מאק עדיין ממתינה לגזר הדין שלה, ננסי זלצמן השותפה של רנירי הצליחה להיעלם מתחת לרדאר וגם האחיות שרה וקלייר ברונפמן (כן, היורשת המיועדות של האימפריה), הצליחו בינתיים לצאת ללא עונש מאסר למרות שתרמו מאות מיליונים לפעילות הכת. יותר מהכל, הסיפור של נקסיום לא נגמר כי היוצרים של הסדרות שנעשו עליה, למרות שחלקם עשו עבודה מצוינת, עדיין לא הצליחו לזקק את הרגע המדויק שבו אנשים בוחרים לוותר על החירות שלהם ולהשתעבד לאדם אחר. כלומר, אם רגע כזה בכלל קיים באמת.
בכל מקרה, אם כמוני גם אתם פיתחתם אובססיה קלה לפרשה ולכל ההסתעפויות המרובות שלה, תוכלו לחפש פרק מיוחד של "E!: True Hollywood Story" שנעשה עליה, כמו גם סרט ברשת לייפטיים, מספר ספרים שהוציאו קורבנות הפרשה, ואני בטוח שלפחות סרט הוליוודי אחד כבר נמצא בפיתוח. סקס אכן מוכר, אבל כנראה כתות מוכרות אפילו יותר.