כשאברי גלעד מאכיל את צופיו בשקרים, הוא לא אמיץ. הוא פשוט בוגד בתפקידו

(בווידאו: קטע ישן מתוך "העולם הבוקר" ברשת 13)

הלוואי ולא היינו צריכים להתייחס לאברי גלעד. בעיקר כי אין לי דבר נגד אברי גלעד. להפך. אברי גלעד לטעמי הוא אחד האנשים המוכשרים בתעשיית הטלוויזיה המקומית. כבר כתבתי את זה בעבר, והתכוונתי לזה. אם אפשר, היה צריך לסנתז את הכריזמה הטבעית שלו ולהזריק אותה כמעט לכל אחד מיושבי הפאנלים הטלוויזיוניים בישראל. האהבה שלו לעברית וההקפדה שלו על הגייה נכונה היא מופת מקצועני שכמעט לא קיים אצל אף עיתונאי בישראל, בטח לא אצל מנחי תכניות בידור. אפשר לא לאהוב את כל מה שהוא עושה, אבל אפשר להעריך את העובדה שהוא עושה את זה בתשוקה אמיתית. במדינה אחרת הוא כנראה היה הופך לכוכב ענק, חי באחוזה עם משרתים ומתרפק על הזכרונות. בישראל הקטנה, גלעד מצא את הנחלה הפרטית שלו בתוכנית בוקר של הערוץ המסחרי השני בגודלו. זו לא הייתה פגיעה באגו מבחינתו. עובדה - גם אחרי שנים, הוא עדיין מתייחס לתוכנית הזאת כשליחות.

הלוואי ולא היינו צריכים להתייחס לאברי גלעד, אולי בגלל שבמשך שנים "העולם הבוקר" שלו הייתה לטעמי הסטנדרט לאיך צריכה להיראות תכנית בוקר. התכנית לא הסתפקה רק בלהיות בלתי מזיקה ברובה כמו כל תכניות הבוקר. בשנים בהן הילה קורח הנחתה עם גלעד נראה לא פעם שנעשה שם מאמץ אמיתי להיות מעבר לתכנית רדיו מצולמת שהצופים שומעים ברקע של עשיית הכלים או הספונג'ה. ניתנה שם במה למגוון דעות, למעשים טובים ולאייטמים קטנים וחשובים שלא ימצאו את עצמם במהדורות המרכזיות. משהו השתנה שם בשנים האחרונות, וביתר שאת לאחר המיזוג של רשת וערוץ 10.

הלוואי ולא היינו צריכים להתייחס לאברי גלעד, למרות שבשנים האחרונות הוא מנצל את הפלטפורמה שניתנה לו כדי ליצור סדר יום אלטרנטיבי ומסוכן. כל זה לא חדש. לפני שלושה חודשים וחצי כתבתי פה במדור כי "נראה שגלעד נחוש להרוס בשיטתיות את השם הטוב שבנתה חברת החדשות של הערוץ במשך שנים. הוא עושה זאת על ידי זלזול בצופים, העמסת האולפן באורחים פופוליסטים ומתלהמים ובאמצעות דיונים שמתרכזים בטפל במקום בעיקר, בצורה ולא בתוכן".

הלוואי ולא היינו צריכים להתייחס לאברי גלעד כי להפריך שקרים זה משעמם וקצת מעייף. צריך לקחת נשימה עמוקה לפני שצוללים לתוך עולם ההפך אליו נאלץ כולנו להתייחס בשורות הבאות, אבל אין ברירה. אז ככה: ישנם מספר אנשים שהחליטו שהבחירות בארה"ב זויפו. לפי התיאוריה שלהם, דונלד טראמפ הוא המנצח האמיתי וג'ו ביידן גנב את הבחירות. ההוכחה שלהם: אין. ההסבר שלהם: מופרך. ההתייחסות שלהם לכך שהתיאוריה שלהם לא עולה בקנה אחד עם העובדה שהמפלגה הדמוקרטית איבדה מכוחה בבחירות לקונגרס: לא קיימת. הסיכוי שתוצאות הבחירות ישתנו: אפסי. המועמד שהציבור האמריקני בחר ברוב קולות חד משמעי ויושבע לנשיאות ארה"ב ב-20 בינואר: ג'ו ביידן. התוצאה ברורה וחד משמעית. זה נגמר. למעשה, זה נגמר הרבה לפני שכל רשתות הטלוויזיה האמריקניות הכריזו על המנצח במירוץ, הם פשוט רצו לקחת מרווח ביטחון מספיק גדול כדי להימנע מקונספירציות בדיוק כמו אלה.

הלוואי ולא היינו צריכים להתייחס לאברי גלעד אבל הוא החליט אתמול להפיץ בשידור חי תיאוריית קונספירציה בשידור. אפשר להבין את הנשיא טראמפ עצמו, מדובר בילד מגודל שלא יודע להפסיד בכבוד ולכן טוען שרימו אותו אפילו אם אין לו בדל של הוכחה שתומך בטענה שלו. אבל מה, מלבד טמטום אנושי טהור, גורם לאנשים אחרים לתמוך בו? אי פעם ראיתם ילד צורח על הרצפה בקניון אחרי שאמא שלו לא הסכימה לקנות לו צעצוע וחשבתם: "הוא בוכה, לכן הוא צודק ומגיע לו צעצוע"? ברור שלא. יכול להיות שגיליתם חמלה כלפיו או שחשתם אמפתיה כלפי האמא, אבל בשום שלב לא חשבתם שההתנהגות שלו מוצדקת.

אברי גלעד, למען הסר ספק, אינו מטומטם. זה מה שהופך את האובססיה הטריה יחסית שלו להפצת שקרים לכל כך מסוכנת. זאת הסיבה שאין ברירה, וחייבים להתייחס להתנהגות שלו אתמול במהלך הסמול-טוק המסורתי במהלך העברת השידור מדסק החדשות אל האולפן של תכנית הבוקר. בביקורת מיולי האחרון התייחסתי כבר למה שגלעד מכנה בעצמו "פינת הנזיפה של אברי גלעד במבזקן". יכול להיות שמהעיניים של אברי גלעד מדובר ברגע חינני, אבל זה הכל חוץ מזה. גלעד, שאינו עיתונאי ולמיטב ידיעתי לא מתיימר להיות כזה, תקף בזמנו את חברו לערוץ אלי ראכלין על רקע מבזק שנגע לדונלד טראמפ. זה היה כלום לעומת מה שהוא עשה אתמול בבוקר למבזקן אורי קואל.

זה קרה במבזק השעה שמונה, ובתרגום למי שלא משלמים לו כדי לצפות בתכניות בוקר: זו הייתה הפעם החמישית שקואל וגלעד נפגשו באותו בוקר. כמו בכל המבזקים שקדמו לו, גם הפעם הוצג הדיווח של שליח ערוץ 13 לוושינגטון גיל תמרי על ההתרחשויות בארה"ב בעקבות הבחירות, כולל את ההחלטה של ביל בר, התובע הכללי ומי שנחשב לעושה דברו הנאמן של טראמפ, לפתוח בחקירה על הונאת בחירות. לאברי גלעד זה לא הספיק. הוא נזף במבזקן ההמום שמדובר ב"מסגור" לא נכון של הידיעה.

כדי להוכיח שגיל תמרי טועה, אברי גלעד הסביר ש"בית המשפט העליון בארה"ב כבר נותן סעד משפטי לטראמפ". מדובר בהנפצה. נתחיל מכך שגיל תמרי בסך הכל חוזר על דיווחים שהוא מלקט מהתקשורת האמריקנית, כולל רשתות שמרניות כמו פוקס ניוז. ההתייחסות המשפטית המדוברת סוקרה בהרחבה בחדשות 13, כמו בכל הערוצים, ובמסגור הנכון: בית המשפט הכריע שיש להפריד בין חלק מפתקי ההצבעה שהגיעו אחרי תאריך הבחירות לצורך בקרה ובדיקה. בית המשפט לא קבע שהפתקים המופרדים לא חוקיים, אבל גם אם יחליט כך, מספר הפתקים המדובר קטן מהפער בו ניצח ביידן, כך שהוא לא רלוונטי לעצם ניצחונו של ביידן בבחירות. זה לא מסגור, זו מתמטיקה.

אחרי שסיים לטעון שהמערכת העיתונאית של הערוץ בו הוא עובד משקרת לצופים, המשיך גלעד וקבע שזה גם לא תקין שהם מכנים את ג'ו ביידן בכינוי "הנשיא הנבחר" מכיוון שיש עדיין חילוקי דעות בעניין ההכרעה הסופית. ושוב, מלבד טראמפ עצמו, אף אחד לא חולק על תוצאות הבחירות או על היושרה של התהליך. קואל, בקור רוח מעורר הערצה, שלף מהשרוול שזה הכינוי אותו מדביקים למועמד שזוכה בתחזיות של כלי התקשורת האמריקניים כבר קרוב לחמישים שנה, וכך מכנים את ביידן גם בפוקס ניוז, הערוץ הנערץ על דונלד טראמפ. בתגובה לזה, טען אברי גלעד שפוקס ניוז כבר מזמן לא בעד טראמפ, כי אם לאמת אין משמעות אז למה לא לזרוק עוד שקר למדורה?

"יש מדינות שיש בהן בעיות חמורות ביותר", פלט אברי גלעד עוד שקר מוחלט בנחרצות, כדי להוכיח שתוצאות הבחירות עדיין לא נקבעו סופית. כאמור, יש טענות לזיופים, שמבוססות על דברים של איש אחד, שהשקר הוא נר לרגליו, שאיכשהו נבחר לפני ארבע שנים לנשיא ארצות הברית. ובכל מקרה, זה שמישהו טוען משהו לא אומר שזה אמת. אני יכול לטעון עכשיו שאברי גלעד הוא המנחה של "מי רוצה להיות מיליונר" למרות שארז טל מנחה את התכנית. זה יהפוך אותי לשקרן, כמו כל מי שיטען שאני צודק בלי לברר את העובדות.

אפשר לעמוד מהצד ולהגיד שזה בסדר, זו פרובוקציה בלתי מזיקה של מגיש תכנית בוקר קצת שלול שינה וממילא רוב הצופים שלו לא מתעמקים יותר מדי בפוליטיקה האמריקנית ומתעניינים יותר באייטמים הקלילים (מני אסייג מספר בדיחות קרש על נמלים), פינת הכושר (המקסימה) ושאר הדברים החמודים כמו אירוח של חמוסים מתוקים באולפן בתגובה לחיסול השיטתי של בני דודם החורפנים באירופה. ועדיין, החתירה הקבועה של המגיש הפופולרי נגד האמינות של המערכת העיתונאית של הערוץ שלו היא חרפה לא קולגיאלית, בתקופה בה ממילא התקשורת עוברת מתקפות פרועות על ידי מנהיגי ציבור שלא חוששים להסית מפני הרשות הרביעית של הדמוקרטיה. יותר מזה, מדובר בפיגוע תודעתי נגד הצופים, דווקא אלה שפחות מתעמקים בפוליטיקה האמריקנית.

כשאברי גלעד מאכיל את הצופים והצופות שלו בשקרים שמתאימים לדעות שלו הוא לא אמיץ או אביר חופש הביטוי, הוא פשוט לא מבצע את התפקיד שלו. וכן, אני יודע, אברי לא מתרגש מביקורות וטוען שמי שלא רוצה לצפות בו, שלא יצפה בו. הבעיה היא שיש מספיק אנשים שכן צופים בו, אולי בגלל שהם התרגלו, ואולי בגלל טלי מץ המקסימה שלצדו, שלצערי לא עשתה מספיק כדי לעצור את בליל השקרים שפלט המנחה שלצדה, אבל לא צריך להיות מומחה לשפת גוף כדי לפענח את הישיבה המתוחה עם הידיים המשולבות. מץ יודעת מה זה להיות מבזקנית בחברת חדשות גדולה, היא גם יודעת בדיוק איזה עוול עצום עשה השותף שלה לאורי קואל.

יש הרבה סכנות לדמוקרטיה, אבל הטמטום היא מחלה שאין לזלזל בה. עם מטומטם מצביע למנהיגים מטומטמים שעושים מעשים מטומטמים שפוגעים בעם והופכים אותו למטומטם יותר וכן הלאה. התפקיד של התקשורת לא פעם הוא לשבור את מעגל הטמטום. זה מאוד קל, בסך הכל צריך לדווח אמת. בארצות הברית הבינו את זה מאוחר מדי, אבל כיום הם חותכים נאומים של טראמפ כשהוא מתחיל להפיץ שקרים, בעוד ברשתות החברתיות מצמידים הבהרות על אי אמיתויות בפרסומים שלו. בישראל עלו ביקורות רבות על הדרך בה ערוצי החדשות מעבירים את נאומי ראש הממשלה בשידור חי ונותנים לו לא פעם להפיץ שקרים והסתה בלי בדיקת עובדות סימולטנית. זה מצחיק לבוא בטענות לתקשורת בזמן שניתנת במה קבועה מדי בוקר לבן אדם להפיץ שקרים, ולערער את כל בסיס האמינות של הערוץ בו הוא יושב.

עוד רגע יקומו המשעממים הקבועים ויזעקו בעד חופש הביטוי ונגד סתימת פיות, ולכן חשוב לציין שאף אחד לא רוצה לסתום לאברי גלעד את הפה. כן יש דרישה מדמות מוכרת לא להפיץ שקרים. האמת היא שאין משמעות יותר מדי גדולה לזה שכמה ישראלים מאמינים או לא מאמינים בדרך בה ג'ו ביידן נבחר לנשיאות, אבל כן יש לזה השפעה עתידית על הפעם בה יבוא מועמד פופוליסט ויטען ש"גנבו" לו בחירות בלי שום הוכחה "כמו שעשו לטראמפ". רגע, יש בכלל ספק למישהו שזה יקרה?

ובכלל, בואו נגיד שבאמת נעשתה טעות חמורה ובחדשות 13 באמת פספסו ידיעה מרעישה על סעד משפטי שניתן לטראמפ. האם זה הגיוני לנזוף במבזקן הבוקר בעניין? תתארו מצב בו חבר שלכם לעבודה עושה טעות חמורה, האם תתקנו אותו ותגידו לו שהוא עשה טעות? אולי תלכו לבוס שלו שאחראי בעצם לטעות? או אולי תלכו לטלוויזיה ותצעקו מול כל העולם: "מקום העבודה שלי שמפרנס אותי בכבוד כבר שנים עשה טעות! ראיתם איזה מביך מקום העבודה שלי?!". זה חמור פי כמה כשבכלל לא נעשתה טעות.