דצמבר יהיה חודש מדהים לחובבי קולנוע, בעיקר אם הם לא גרים בישראל

לאחר ההלם הראשוני, עולם פסטיבלי הקולנוע המקומי התחיל להתאושש, וחזר לעמוד על הרגליים כשהוא מתאים את עצמו למצב החדש עם אירועים מקוונים. גם בדצמבר יהיו כמה כאלה, כשהראשון שבהם הוא המהדורה הגלילית של פסטיבל דוקאביב, שלזהות הגיאוגרפית שלה כבר אין יותר מדי משמעות, כי ממילא הכל אונליין.

למרכולת של הפסטיבל עוד נתייחס בהרחבה בעתיד הקרוב, ובינתיים נציין כי יהיו בו הקרנות בכורה מקומיות לשלושה סרטי דוקו בינלאומיים מדוברים למדי, המגיעים אליו לאחר פרמיירות בפסטיבלים יוקרתיים מעבר לים: "אני גרטה", שכמשתמע משמו עוקב אחר גרטה טונברי, הפעילה השוודית למען איכות הסביבה שהפכה לאייקון בינלאומי הרבה לפני יום הולדתה ה-18; "בלושי", הנקרא בשם ג'ון בלושי, הקומיקאי שעישן, הזריק ושתה את עצמו למוות; ו"קית' הרינג: אמן רחוב", שהופק לציון שלושים שנה למותו מאיידס של האמן.

סרטי מקור הם לאו דווקא החוליה החזקה של נטפליקס, אבל חודש דצמבר 2020 אמור להיות הכי איכותי שלהם עד כה בגזרה הזו, והם יתחילו בהילוך הכי גבוה עם "Mank" של דיוויד פינצ'ר. הבמאי כבר יצר בשירותם את הסדרה "מיינד האנטר" ועכשיו לראשונה מכבד אותם בסרט באורך מלא, פורמט שלא התנסה בו מאז "נעלמת" ב-2014.

זה קאמבק מרגש במיוחד מבחינתו, כי "Mank" נכתב בידי לא אחר מאשר אביו המנוח, ג'ק, והוא חולם על ההפקה הזו כבר 25 שנה, אך התקשה למצוא לה מימון, בין השאר בגלל התעקשותו לצלם אותה בשחור-לבן. נטפליקס, כרגיל אצלם, שמחו לספק את המאווים האמנותיים יוצאי הדופן שלו.

לא סתם "Mank" בשחור-לבן: הוא מתרחש בעידן הקלאסי של הוליווד, כשסרטים צולמו בצבעים האלה, וצולל לאחורי הקלעים של אחד הגדולים שבהם - "האזרח קיין", שהיה מבוסס על דמותו של ויליאם רנדולף הרסט, איל תקשורת שהשתמש בכוחו כדי לעוות את המציאות האמריקאית. העלילה מתרחשת לפני עשרות שנים אבל רלוונטית במיוחד לימינו, כי עם הזמן מתברר שהיא עוסקת בפופוליזם ובדרך בה משתמשים באמנויות המסך כדי להפיץ חדשות כזב.

לפחות בצפייה ראשונה, לא נפלתי מהסרט, אבל התקשורת הבינלאומית גומרת עליו את ההלל. הוא מוזכר בין השאר כפייבוריט לככב בטקס האוסקר הקרוב, ואין ספק שעוד נשמע עליו הרבה.

הלוואי שמישהו יאהב אתכם כמו שפרנסיס פורד קופולה אוהב להוציא גרסאות חדשות לסרטים שלו. אחרי שכבר שיחק לא פעם עם "אפוקליפסה עכשיו", הוא ניצל את חגיגות ה-30 לצאת "הסנדק 3" כדי לערבל את הסרט המושמץ.

התיקונים כוללים פתיחה חדשה וסוף שונה, וקופולה השתעשע גם עם מה שביניהם. האם זה יספיק כדי להציל את הסרט, שזכור לי לפחות כמביך ותמוה? התוצאה תצא לאור בארבע בדצמבר, כש"הסנדק 3" המשופצר ייצא בהפצה מצומצמת באותם בתי קולנוע בארצות הברית שעדיין פתוחים. כמה ימים לאחר מכן הוא יגיע בפורמט דיגיטלי ובלו-ריי, אך לא יהיה זמין באופן רשמי ובתרגום לעברית בישראל.

בכל הקשור לשמות שמול המצלמה, זה הפרויקט הקולנועי הכי נוצץ של החודש, עם צוות שכולל את מריל סטריפ, ניקול קידמן, ג'יימס קורדן, קרי וושינגטון ועוד. את כל אלה מנווט ריאן מרפי, שיש לו אוהדים ויש לו שונאים, אבל החוזה שלו עם נטפליקס מביא קבלות, כפי שהמחישה לאחרונה הצלחת הסדרה "ראצ'ד". הפעם הוא מגיש עיבוד למיוזיקל הבימתי המצליח אודות זוג הנערות שנאבקות על הזכות לחגוג את אהבתן בנשף הבית ספרי. הכינו את הקונפטי - או את העגבניות.

סרטו הבומבסטי והאניגמטי של כריסטופר נולאן היה בעצם ההפקה הגדולה היחידה שיצאה לאקרנים ברחבי העולם המערבי בתקופת הקורונה, והביצועים המאכזבים שלה בקופות ארצות הברית הובילו את אולפני וורנר לקבוע תאריך מוקדם מן הצפוי להפצתה בפורמט דיגיטלי ובסטרימינג, כך שמי שפיספסו אותה על המסך הגדול יוכלו להתרשם מהספה. עם זאת, צריך לציין שהסרט לא יהיה זמין בישראל באופן רשמי, כיוון שהמפיצים כאן עדיין מתכננים להעלות אותו לאקרנים כשהדבר יתאפשר.

לפני מותו, הספיק צ'דוויק בוסמן להצטלם לסרט הזה, פרק נוסף בסדרת העיבודים בהפקת דנזל וושינגטון למחזות של אוגוסט ווילסון המנוח - פרויקט שכבר הוליד את "גדרות" המועמד לאוסקר.

ויולה דיוויס, שכיכבה בסרט ההוא, מופיעה גם כאן, והפעם כזמרת בלוז אגדית. בוסמן, מצידו, מגלם חצוצרן דעתן, והעלילה מתמקדת במתחים האישיים, האמנותיים והחברתיים שמתגלעים במהלך סשן הקלטות סוער. הביקורת המוקדמות בתקשורת האמריקאית והבריטית משתפכות על ההופעה של השחקן המנוח, ומזכירות אותו כמועמד להצטרף לרשימה העצובה והמצומצמת של אנשי קולנוע שקיבלו את האוסקר לאחר מותם.

הפסטיבל הירושלמי שרד הכל - פיגועים, מלחמות ומה לא. בקיץ 2014 הוא אף התקיים בזמן צוק איתן, כשאולמות הסינמטק משמשים מרחב מוגן. הקורונה, לעומת זאת, כבר היתה גדולה עליו, ולאחר שנדחה פעמיים במהלך הקיץ החליטו מנהלותיו לפנות גם כן לעזרת הסטרימינג, כך שבמהלך חנוכה הוא יתקיים לראשונה בתולדותיו בפורמט וירטואלי.

אז במקום הקור הירושלמי, ניאלץ להסתפק במערכת הממוחשבת הכי חדישה בעולם הקולנוע להקרנות שכאלה, ובתפריט אמנותי מעורר תיאבון. עוד לא נחשף מה תכלול התוכנית הבינלאומית, אם כי היא אמורה להיות משובחת כתמיד, ובינתיים אפשר לספר על המשתתפים והמשתתפות בתחרויות המקומיות.

מבין התחרויות השונות שיתקיימו, המסקרנת ביותר מסתמנת כתחרות התיעודית. ואלה שמות: דרור מורה, מי ש"שומרי הסף" שלו הוא מסרטי הדוקו הישראלים המצליחים בכל הזמנים, שב לעסוק בסכסוך והפעם עם "הגורם האנושי", סרט המביא את נקודת המבט של האמריקאים שתיווכו בתהליך השלום לדורותיו; רן טל, שחתום על קלאסיקות מודרניות כמו "גן עדן", מציג ברוח דומה דוקו בשם "מה היה קורה אילו? אהוד ברק על מלחמה ושלום". סרט נוסף שנע במחוזות הללו הוא "ילדים" של עדה אושפיז, שהילדים בשמו הוא נקרא הם חמישה פלסטינים החושפים בפנינו איך נראית התבגרות מהצד שלהם.

פוליטיקה מזווית אישית עומדת גם במרכז "מרפסת" של אלעד דוידוביץ'-שיקוביץ', הנקרא בשם המרפסת שממנה הוא מביט לתוך עצמו ועל החברה הישראלית, בתקופה שבין ימי הזיכרון ויום העצמאות. סרט מטלטל נוסף יהיה "המניע" של טלי שמש ואסף סודרי, שחוזר ל-1986 ומנסה להבין מה הוביל ילד בן 14 מעין כרם לרצוח את הוריו ואת שתי אחיותיו.

חובבי סרטי דוקו על שואה ייהנו מ"מורנוב" של חן שלח על האזור שעמד בלבו של גטו ורשה. וכמובן, אי אפשר בלי שתי ביוגרפיות של אושיות אמנותיות: "דני קרוון" של ברק הימן ו"אהובה עוזרי: צלצולי פעמונים" של עופר פנחסוב, שמיד לאחר ההקרנה באירוע הירושלמי יעלה ב-yes דוקו, כמו גם "המניע", שבפסטיבל יוצג בגרסה הקולנועית ובטלוויזיה ישודר בפורמט של סדרה.

חוץ מ"לילה טוב ובהצלחה" המועמד לאוסקר, קריירת הבימוי של השחקן, הפרזנטור והפעיל הפוליטי ג'ורג' קלוני הולידה בעיקר סרטים נשכחים ולעתים אף איומים ממש, למשל "ציידי האוצרות". אך לאור מעמדו בהוליווד, כל סרט חדש שלו הוא אירוע, כך שנישא את עינינו גם ל"שמי חצות", בו הקולנוען גם מככב כמדען היוצא למירוץ נואש נגד הזמן בעתיד פוסט-אפוקליפטי. הסרט יעלה בנטפליקס בשלהי דצמבר, ויחתום חודש עטור כוכבים של שירות הסטרימינג.

"קדימה" של פיקסאר היה אחד מן הסרטים האחרונים שהספיקו להגיע לאקרנים לפני הקורונה, והסרט החדש שלהם כבר ייצא ישירות לשירות הסטרימינג של התאגיד שבלע אותם, דיסני פלוס. לפי הביקורות המוקדמות, מדובר ביצירת מופת נוספת של אולפני האנימציה, מה שלא מפתיע בהתחשב בעובדה כי בשרביט הבימוי אחז פיט דוקטר, מי שאחראי ל"למעלה" ו"הקול בראש". ושוב, חדשות רעות לקהל הישראלי: הלהיט הפוטנציאלי לא יהיה זמין כאן באופן רשמי, ונחכה לו ליום שבתי הקולנוע ייפתחו.

גולת הכותרת של החודש תגיע בסופו, כשהאמריקאים ינסו ליהנות מחג המולד בלי להידבק בקורונה, ורגע לפני שיגיעו אליהם מנות החיסון הראשונות וג'ו ביידן יושבע לנשיאות. בתוך כל זה, הוליווד תוציא לפועל ניסוי הרה גורל, כשבצעד חסר תקדים, אולפני וורנר יפיצו בו זמנית באולמות הקולנוע ובשירות הסטרימינג שלהם את סרט ההמשך של "וונדר וומן", בכיכובה של גל גדות כמובן.

מה תהיה המשמעות של כל זה לעתידם המעורפל של האולמות? האם זה צעד תקדימי שיעביר סופית את ההגמוניה למסך הקטן? מאחורי הקושיות הכלליות הללו מסתתרות גם שאלות לגופו של עניין - האם וונדר וומן 1984" יזכה לתגובות נלהבות כמו קודמו, והאם הוא ישמר או אף יחזק את מעמדה של גל גדות בתעשייה? כך או כך, המעריצים המקומיים שלה יאלצו לחפש את הסרט באופן פיראטי, שכן גם אותו המפיצים כאן שומרים לשעת כושר.