מרוץ הסוסים יצא אתמול רשמית לדרכו. העונה החמה נפתחה. בלי שאף אחד יוכל להסביר במה יועילו בחירות כרגע, ועד ההכרזה הרשמית על כך מתישהו כנראה בסוף החודש, התקשורת קיבלה סוף סוף פיסה עסיסית לנגוס בה: גדעון סער, בכיר הליכוד בעבר, עוזב ומקים מפלגה חדשה. בורסת השמות רותחת. ויש אפילו הצהרה חגיגית. מדברים על "מפץ" ועל "דרמה", אבל האמת היא שמדובר בסימפטום של עולם שבו המילים זולות ואיבדו קשר עם משמעותן, ובימי קורונה הסופרלטיבים נמכרים בתעריף נמוך עוד יותר.
גדעון סער התעכב עד שההצהרה שלו החלה, אז בינתיים הפרשנים ממתינים באולפנים, מחכים למשיח חדש שישנה את המפה הפוליטית ויעצור את הטירוף שמתחולל במערכת בשנים האחרונות - אבל כרגע, בעיקר משחקים בנדמה לי, ובמה זה אומר על מה שמישהו אמר פעם. אחרי שלוש מערכות בחירות ועוד אחת בדרך, אפשר כבר לעשות את זה על אוטומט.
כשפורטים את הדיווחים לפרוטות, קל לראות עד כמה "הדרמה הפוליטית" כולה כל כך אפורה וצפויה, בלון נפוח ומלא רצינות - שאינו יותר מאשר משהו להשתעשע בו בינתיים עד שהממשלה תחליט אם להטיל עוצר על הקניונים או תפתח את כולם בלילה. ובמרוץ סוסים כמו במרוץ סוסים, זה הזמן להמר: מי ישובץ היכן? באיזה פלטפורמה? מה יהיה השם החדש לרשימה? וכמובן מהן הרכילויות הפוליטיות שמאחורי הקלעים? - אלה השאלה שמובילות את הסיקור, ולא, נניח, העמדות של סער. גם כשאלו עולות - זה כדי לתהות האם בליכוד יוכלו לטעון שסער, איש הימין הקשה, הוא בכלל חבר חדש בגוש השמאל. תוויות, שמות ותדמיות - זהו בעצם עוד יום בחדשות הבידור והמיתוג.
מבין השורות אפשר לראות איך לאט לאט נבנית "הדרמה" לתוך מעגל חדשות שלא אומר הרבה. קודם כל, המועמד מקבל להצהרה שלו במה בלתי מוגבלת, שאף אחת מן המהדורות לא חתכה גם שכבר החל להודות לאשתו ולילדיו וללהג על הדלקת נרות חנוכה ("חג הגבורה"! כמה אומץ גדעון!), ואפילו שלא קיבל שאלות מעיתונאים. אפשר היה לחשוב שמדובר היה בדברים בוערים, ולא בתעמולה מפורשת.
הטקס נמשך לפי כל הכללים המקובלים. מיד אחר כך השר התורן - בחדשות 12 היה זה אמיר אוחנה - שהתייצב באולפן במיוחד לכבוד ההצהרה ("הוא כבר כאן לתגובה ראשונה", הבטיח דני קושמרו), וכצפוי תוקף את סער וטוען שהוא לא היה משחזר את הישגו בפריימריז נוספים במפלגה ולכן עזב. אוקיי. ייאמר להגנתו של אוחנה שהשאלות של קושמרו כשלעצמן לא בדיוק דרשו ממנו תשובות מעמיקות יותר.
למה בעצם אוחנה הוזמן בכלל, אם זה בערך כל מה שהיה לו להגיד? לפחות יצא מזה עוד ריב קטן עם התקשורת: אוחנה - פוליטיקאי זחוח שכבר זלזל בעבר בכתב אביעד גליקמן בזמן שהתארח בחדשות 13, בחר הפעם לזלזל בקושמרו בפניו, אגב זלזולו בסער, ולתהות עד כמה הוא מבין בנושא שעליו הם מדברים ("דפנה כנראה מבינה קצת יותר"). קושמרו יצא מזה בחיוך, איכשהו.
בדרך עוברים בעוד כמה תחנות של תגובות. הכי מצחיק היה הדיווח על עמדתו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שממתין על הקווים בינתיים, ואמר לגלעד שלמור שלא יכריז על החלטה לפני הכרזה על בחירות, וגם אז - זאת תהיה "הערכת מצב בלבד", מה שזה לא אומר. "מה אנחנו למדים מכך? לכל הפחות שהוא עדיין לא החליט", תרגם שלמור.
וכך זה מסתכם: הכנות לדברים שהולכים להיאמר, הצהרת תעמולה שאיש לא קוטע, מסר צפוי מפוליטיקאי יריב, ספקולציות על שמות שאולי כן ואולי לא ודיווח חי על דבריו של איש שעדיין אין לו בכלל מה להגיד. אה, כן, ותגובה רשמית בנאלית של הליכוד, שהגיעה כמובן בסופה של המהדורה. מעגל חדשות שלם. מרוץ סוסים שאין לו סוף ואין בו תוכן, פוליטיקה שאין בה דעות אלא בעיקר רכילות וספקולציות, וטלוויזיה שכבר משתעממת מעצמה ומדברת בעיקר אל הטוויטר. הייתי מתנחם בכך שמערכות בחירות מסתיימות כעבור כמה חודשים, אבל בישראל, כמו שלמדנו על בשרנו בשנתיים האחרונות, מרוץ הסוסים אינו מסתיים לעולם.