על פניו זה התחיל כמו סיפור מהאגדות. האורלוגין היכה חצות והכרכרה המפוארת חזרה להיות דלעת חבוטה. הסוסים האציליים חזרו להיות עכברים במלכודת. האמת נחשפה, הנסיכה נהפכה ללכלוכית, אבל לאגדה הזאת אין סוף טוב. אף נעל זכוכית לא התאימה לרגל המזוהמת שלה. היא הבינה שאין אף נסיך שיציל אותה, התפוגגה אל תוך הלילה - ונעלמה. וכך, שבע דקות לפני חצות, יריב לוין נעל את ישיבת הכנסת האחרונה, וחבורת המנותקים שאמורה להנהיג את המדינה יצאה לסבב נוסף של קמפיין בחירות מסית ומשסע, על חשבוננו.
המינוח המקובל "הכנסת ה-23 התפזרה" שנאמר שוב ושוב במהלך מהדורות החדשות אתמול פשוט לא מדויק. הח"כים לא הצביעו לפזר אותה כפי שקרה לכנסת ה-21 וה-22 לפני זמן לא רב. הכנסת הנוכחית פשוט הריצה את השעון עד סופה הבלתי נמנע. ואז, בחצות הליל, היא הלכה לעולמה. הכנסת הזאת לא קיימת יותר. היא חדלה מלהתקיים. פג תוקפה והיא הלכה לפגוש את הבורא שלה. זו כנסת מנוחה. גוויה. נפלה חלל. יצאה נשמתה וחדלה להיות. זכרונה לברכה. מאכל לתולעים. הכנסת הזאת רואה את הפרחים מלמטה. תוקפה קיים רק עבור היסטוריונים. המסך ירד על המשכן והיא הצטרפה למקהלה השמימית והבלתי נראית. השם יקום דמה. זוהי כנסת לשעבר. אם זה היה מערכון של מונטי פייתון, היינו צוחקים, אבל זו המציאות שלנו כבר שנתיים. זה לא מצחיק, אבל זה גם בטח לא עצוב, אפילו כבר לא מעצבן. אזרחי ישראל סובלים מתרדמת ההרגל.
יש ערבים שבהם אין הבדל גדול בין הערוצים המסחריים של 12 ו-13, תאגיד השידור הציבורי או אפילו הרשתות המגויסות של ערוץ 20 או מה שנשאר מגלי צה"ל. בכל המהדורות סיפרו את אותו הסיפור, כולם הסכימו על העובדות, לא היה מה לעוות. המדינה הולכת לבחירות רביעיות בתוך שנתיים. העובדות ידועות, גם אם הפרשנויות מנסות קצת לשחק עם האמת, אבל אם יש משהו חיובי במדינה במשבר פוליטי מתמשך זה שהפסקנו לאכול את הבולשיט הזה. לא משנה אם אנחנו שמים בקלפי ימין או שמאל, אנחנו יודעים לזהות מתי מוכרים לנו תקוות שווא, מתי מציגים לנו דרמה מוגזמת, ומתי מעבירים לנו דפי מסרים מהנדסי תודעה. אם יש עדיין אנשים שמקבלים את הטענה של הנאשם בפלילים שגדעון סער ונפתלי בנט הצטרפו לכוחות השמאל, שום חיסון לא יעזור להם.
היו ימים בעבר הלא מאוד רחוק שבהם המהדורות הכי גדושות בחדשות הכי חשובות היו גם הכי פשוטות וענייניות. מספרים את הסיפור כפי שהוא, בלי דרמה מיותרת, ונותנים לצופה להבין את הסאבטקסט לבד. עידן הפוסט-אמת שהביא איתו מאכערים פוליטיים כמו מיקי "אני לא מאיים, אני מבטיח" זוהר לעמדות מפתח בהנהגת המדינה שינו את התמונה. כשהוא משקר, יונית לוי צריכה להפסיק אותו. כשנתניהו משתמש במשבר הקורונה כדי לטנף על יריביו הפוליטיים, קושמרו צריך לקטוע אותו. כשגילה גמליאל מתארת מציאות אלטרנטיבית, ליאור קינן פשוט מרחיקה ממנה את המיקרופון. זה לא נעים לצפייה, אבל הסאבטקסט מת מזמן יחד עם מעט ההגינות שהייתה פעם לנבחרים שלנו מימין ומשמאל.
ועדיין, זה עדיף על האלטרנטיבה, בה אין אף פילטר על השקרים של האנשים שמקיפים נאשם בשחיתות שהתבצר בשלטון במרמה. כן, במרמה ובהפרת אמונים. נזכיר בפעם המיליון למי שצריך, נתניהו לא הצליח להקים ממשלה בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. נתניהו לא יכול היה להמשיך לשהות במעון הרשמי בבלפור אלמלא היה מרמה את השותפים בכחול-לבן עם הסכם רוטציה שהוא מעולם לא התכוון לכבד, כל זאת בזמן שהציבור שנאנק ממשבר הקורונה נזנח ללא שום תקווה. הבגידה של נתניהו באזרחים, בין השאר מצביעיו הרבים, בכך שהשתמש בתקציב המדינה כדי להבטיח את המשך שלטונו, גדולה יותר מכל מה שהאמין שיש על הקלטת הלוהטת שמעולם לא הייתה. הפשע הזה גדול לא פחות מכל תיקי האלפים שייבחנו בבית המשפט. לפי הסקרים האחרונים, גם הציבור שלו כבר התחיל לשפוט אותו.
הילה קורח היא לערוץ 13 מה שערן זהבי הוא לנבחרת ישראל בכדורגל. יהלום נוצץ, חרוץ ונוטף כישרון שמוקף בהרבה פוטנציאל ורצונות טובים, אבל איכשהו זה אף פעם לא מספיק כדי לנצח את הקבוצות האחרות. כרגיל, היה תענוג לראות אותה מראיינת במהדורת "לפני החדשות". סגן שר הבריאות יואב קיש הגיע להתראיין על משבר הקורונה המתמשך, אבל כפי שכבר אמרנו, מכיוון שהסאבטקסט מת מזמן, הוא אפילו לא ניסה לרגע לענות עניינית, ופשוט גלגל את כל האחריות לטיפול במשבר הקורונה על חברי כחול לבן. זה היה ריאיון ארס-פואטי במובן מסוים. קורח כמעט שמחה שהוא ענה כפי שהוא ענה, והסבירה לו שמאחורי הקלעים היא סיפרה שזה בדיוק מה שהוא יענה. תאהבו אותה או לא, קשה שלא להעריך מישהי שמצליחה לשמור על רעננות ועניין בתוך עולם של דפי מסרים משעממים.
קורח ניסתה להזכיר לסגן השר שגם הוא וגם שר הבריאות הם חברי הליכוד, וצריכה להיות להם מינימום של לקיחת אחריות על המשרד עליו הם מופקדים. אתם כבר יכולים לנחש כמה התשובה שלו הייתה עניינית. בקיצור: הדברים הטובים כמו החיסונים - זה אנחנו. הדברים הרעים כמו עליית התחלואה - זה הם. רמת לקיחת אחריות: ריב על לגו נינג'גו בחצר של גן רינה לילדי טרום חובה.
השיחה עם סגן השר הרובוטי נשכחה לגמרי כשהחל הריאיון הנזוף עם חברת הכנסת אוסנת מארק. כפי שכבר נכתב פה במדור בעבר, צפייה בעין בלתי מזוינת בחברת הכנסת מארק מדברת היא סכנה גדולה לדמוקרטיה. עצם נוכחותה בחיים הפוליטיים היא הוכחה שאין סיבה להצביע בבחירות. קשה להאמין שיש ישראלי שצופה באוסנת מארק ומאמין שאכפת לה ממנו. קשה להאמין שיש מישהו שרוצה שהיא תייצג אותו במשהו. זה נראה כאילו היא ממומנת על ידי קמפיין לעידוד אי-הצבעה. בעולם מושלם אף אחד לא היה נותן לה במה, אבל במציאות הקשה של התקשורת הישראלית, אף אחד לא יכול לוותר על מכונת כותרות מהלכת כמו מארק.
כרגיל, היא סיפקה את הסחורה. קורח הזמינה את מארק כדי לדבר על האמירה שלה על חברת הכנסת מיכל שיר, לה היא קראה "כלבה חצופה" לאחר שערקה מהליכוד לזרועותיו של גדעון סער. ראוי לציין שכלבים הם מתת אל נהדרת לאנושות. אישית מעולם לא פגשתי כלבה שלא אהבתי, ואני מסרב לקבל את הטענה לפיה "כלבה" יכולה להיחשב בכלל לקללה, מה גם שניתן לטעון שברמה הפוליטית מיכל שיר אכן התנהגה בחוצפה כלפי חבריה לסיעה. ובכל זאת, השאלה של קורח "האם זו השפה שנשמע בשלושת החודשים הקרובים?" הייתה תמימה לחלוטין. גם היא יודעת שזה רק הולך להיות הרבה יותר גרוע.
מארק, דוגמה ומופת לכל מי שרוצה לדעת איך לא ראוי להתנהג כאיש ציבור, הסכימה להתנצל על האמירה אך במקום "כלבה חצופה" היא אמרה שמיכל שיר היא בוגדת שמייצגת "רוע, פשוט רוע". כדי להוכיח את טענתה, סיפרה חברת הכנסת מארק שמיכל שיר נכחה בחנוכה האחרון בכנס של נשות הליכוד ושם היא "בכתה דמעות של תנין: 'אני בליכוד, אני מעולם לא יעזוב את הליכוד'". כך במקור. אישה מקסימה עם שפה עשירה. תדע כל אם עבריה שכך מתבטאות נציגותיה.
אם עוד אפשר איכשהו להבין את זמן המסך שניתן לאוסנת מארק כדי לשטוח את גידופיה, בכל זאת חברת כנסת, אין שום תירוץ לפארסה שהגיעה אחריה לאולפן. הפאנל שבו ישבו לימור לבנת ורונן צור לצדו של אלירז שדה היה מביך לצפייה. זה לא באמת הפתיע אף אחד. מי שמזמין את המגיש של "ביביTV" לאולפן בתור "איש תקשורת" ומצפה למשהו מעבר לקרינג', לא מכבד את המקצוע שבו בחר. בשלב מסוים, קורח נאלצה להסביר לשרה לשעבר שמה שהיא חווה מצדו של אלירז הוא "הטרלה". זה לא היה מדויק. מטרול אפשר להתעלם, בעוד אלירז פשוט השתלט על האולפן כמו מוגוואי שאכל קצת אחרי חצות. בשלב מסוים "ההטרלה" הזאת הפכה להטרדה של ממש, ולא רק של לבנת, שפשוט לא הצליחה להוציא מילה מהפה בזמן שזוכה "האח הגדול" לשעבר ובעל חנות ירקות בהווה מסביר לאישה שכיהנה 23 שנים כחברת כנסת (מתוכן 13 שנים כשרה בממשלה) שהיא לא מבינה איך עובד תקציב המדינה. הפאנל הזה לא כיבד את הילה קורח כמגישה. הוא לא כיבד את העיתונאים החרוצים שעדיין עובדים בערוץ הזה. ובעיקר, הוא לא כיבד את הצופים בבית.
טוב תעשה הנהלת רשת 13 אם תוציא הודעת הבהרה והתנצלות על המופע המזעזע הזה. ללימור לבנת מגיעה התנצלות רשמית מהאנשים שהזמינו אותה לאולפן ונתנו לפרובוקטור משומש להקטין אותה ולמנוע ממנה לומר את דבריה. לרונן צור מגיעה התנצלות מהאנשים שהזמינו אותו לאולפן ונתנו במה לדיבה בוטה נגדו. לצופים בבית מגיעה התנצלות על הצביעות בדרישה מאוסנת מארק להתנהג בדרך מכובדת יותר, ואז לתת למוקיון שאין בדבריו שום ערך מלבד ניסיון להסטת השיח להשתלט על האולפן למשך דקות ארוכות ללא הפרעה. הלוואי שאפשר היה להאמין שזאת תהיה הפעם האחרונה שנראה שואו מכוער כזה באולפני הטלוויזיה בשלושת החודשים הקרובים. סביר להניח שזה רק יהפוך להיות יותר גרוע. ברוך אתה ה' בורא הנטפליקס.