הידיעה בדבר חידושה של "סקס והעיר הגדולה" לעונה נוספת גררה שלל תגובות. חלקן הגדול כלל הרמת גבה בשל ההחלטה לצלם את העונה החדשה למרות סירובה של אחת מארבע הכוכבות, קים קטרל (סמנתה), להשתתף בה. אחרים טענו שאין צורך להרוס את הקלאסיקה. להזכירכם, זו כבר נהרסה דיה בסרט "סקס והעיר הגדולה 2", שלא נותר בו זכר מהסדרה האהובה מלבד צל חיוור של עקבי מנולו דקיקים.
אולי זו הצלקת הקולקטיבית מהסרט ההוא, ואולי חוסר סובלנות לסדרות "של בנות", אבל נראה שבחלוף הזמן סווגה "סקס והעיר" כקשקוש שטחי ומיושן. יש שיגידו שכבודה במקומו מונח, אך רק בזכות תרומתה לכינון הטלוויזיה הנשית, שהרי שבלעדיה לא היינו זוכות ל"בנות" וסדרות הנשים שנולדו בעקבותיה.
אמנם יש בה כמה תצוגות משחק מוגזמות, בחירות מלודרמטיות ומסרים צורמים לאוזן ולעין המילניאלית, כמו הצגת הטרדות מיניות כאינטראקציות לגיטימיות, היעדר גיוון אתני ויחס בעייתי, בלשון המעטה, לקהילת הלהט"ב. אבל במובנים אחרים, תתפלאו לגלות שהסדרה האיקונית שורדת את מבחן הזמן, ועושה זאת בשנינות, אומץ, חכמה ורגישות.
לרגל שובה המאוחר למסכים שלנו עם סדרת המשך, קבלו את הרגעים הגדולים של "סקס והעיר הגדולה", שמבהירים למה היא שווה צפייה גם יותר מ-20 שנה לאחר שפרצה לחיינו.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
1. קארי מפליצה במיטה לצד מיסטר ביג. תודה על הגשמת הסיוטים של כולנו, ומדהים ששנים רבות כל כך מאז הסצנה הזו, הפלצה נשית היא עדיין טאבו שעלול להמית חורבן על תדמיתך האלגנטית והאסופה.
2. "הוא פשוט לא כזה בקטע שלך". התובנה האיקונית נוחתת על מירנדה כרעם ביום בהיר. נרעשת מההתגלות, היא מפיצה את הבשורה לכל נשות מנהטן, ולא בכדי; ברטרוספקטיבה, ברור שהתובנה הפשוטה הזו היא אחת החשובות שהוענקו למין הנשי. אם הוא לא מספיק משקיע בך, אם הוא נעלם, לא ברור, שולח מסרים סותרים וממסמס פגישות - עזבי: הוא פשוט לא כזה בקטע שלך. זה לא נעים לשמוע, אבל נכון תמיד. שמעת, איריס? בעונה השניה של "חזרות", אנחנו בשום פנים ואופן לא רוצות לראות אותך ממשיכה לבזבז את הזמן על תומר. הוא פשוט לא כזה בקטע שלך, ומונולוגים מרגשים שישאיר לפסטיבל עכו.
3. טרגדיית הנעליים של קארי. טוב, זו לא באמת סצנה אחת, כי אם פרק שלם (9, עונה 6) של גאונות צרופה. שמו "The Woman's Right to Shoes" ("זכות האישה לנעליים", בתרגום חופשי) והוא עוסק בזכותה של אישה לחיות את חייה בסגידה ליופי ואופנה, תכונה המאפיינת את "סקס והעיר" כולה ואת הגיבורה שלה בפרט.
הסיפור: בתום מסיבת בייבי-שאוור בביתה של חברה רחוקה, לאחר שהיא נאלצת להשאיר את נעלי המנולו שלה בכניסה לבית, קארי מגלה כי אלה נגנבו. לתדהמתה, בעלת המסיבה לא רק שאיננה מתנצלת, אלא גם מנצלת את ההזדמנות כדי לבקר אותה על הרגלי הקניות הבזבזניים שלה. לטעמה של המארחת, התמכרותה של קארי לרכישת נעליי מעצבים היא שטחית, מטופשת ומאפיינת נשים ש"אין להן חיים". קארי, פגועה ועשוקה, יוצאת מהמסיבה עם תובנה מטלטלת: זוגות חוגגים כל הזמן את בחירות חייהם: חתונה, הריון, לידה. רווקות לא זוכות לחגוג את בחירות חייהן אף פעם, לא כל שכן לקבל עליהן מתנות. קארי מנסחת במדויק את חוסר ההגינות בכך שקניות הרווקה נחשבות נלעגות ומיותרות, בעוד שלקניות האם הנשואה ניתנת הצדקה חברתית.
ספוילר, אבל ספוילר נהדר: בסוף הפרק משאירה קארי לחברתה הודעה קולית לפיה היא מתחתנת - עם עצמה. וממש כמו שאותה חברה השאירה רשימת מתנות בחנות למוצרי תינוקות, כך גם קארי השאירה לחברתה רשימה בחנות של "מנולו". החברה מבינה את המסר, וקארי זוכה בזוג הנעליים האהוב עליה מחדש. אח, הניצחון המתוק.
4. רגע לפני שמיסטר ביג עוזב לפריז, קארי מבינה שזה נגמר. בצפייה חוזרת, שקוף שהקשר הזה אבוד מהרגע הראשון. ובכל זאת, גם הציניקנית שבצופות הרגישה צביטה בלב כשקארי עשתה את הבלתי אפשרי, ושחררה לדרכו את הבחור שהיא דפוקה עליו.
5. סמנתה מוזמנת להתנסות עם שני גייז במיטה. הם לא נמשכים לנשים ומעולם לא היו עם אישה, אך סקרנים לגלות איך זה מרגיש. סמנתה כמו סמנתה לא מהססת להפוך לשפן הניסיונות שלהם. "זו שנת 2000", היא אומרת לקארי טרם היציאה להרפתקה. "המילניום החדש לא יעסוק בזהויות מיניות, אלא בהתנסויות מיניות. זה לא ישנה אם תשכבי עם גבר או עם אישה - את תשכבי עם אינדיבידואלים. בקרוב כולם יהיו פן-סקסואלים". 2021, וסמנתה עדיין מקדימה את זמנה. בהמשך הסצנה מתברר כי הקדימה גם את זמנם של דיוויד ודיוויד (כן, והם גם נראים אותו דבר, משל היו בנני ובנוני), ומה שמתחיל בשלישיה מחרמנת להפליא מסתיים במפח נפש. חרף הליברליות והפתיחות לחוויות חדשות, מגלים אורחיה של סמנתה כי הגדרת הזהות המינית שלהם קשיחה למדי.
6. החברות הולכות לשיעור טנטרה, ובו אחד המשתתפים גומר בטעות למירנדה על הפרצוף. איכס, וגם וואו. בשעתו ביטויי המיניות הגרפיים כל כך ב"סקס והעיר" היו פורצי דרך, אבל גם היום השפרצה בטלוויזיה (ובחיים) לא יורדת בקלות בגרון. מי שנגעל, צודק. זה באמת מגעיל, ומצחיק כל פעם מחדש.
7. סמנתה מגלה שיש לה סרטן השד. איזו בחירה תסריטאית מצוינת ומכאיבה, להכות ישר בחזיתה הנשית של האישה הכי סקס-מניאקית על המסך. זו הייתה הזדמנות טובה לאפשר לסמנתה להכיר את עצמה מעבר לזהותה המינית המשוחררת, ולגלות את כוחה הגרעיני, הבלתי ניתן להסרה בניתוח. בדיעבד סמנתה מסתמנת כדמות המתקדמת והמרשימה מבין הארבע, ולא פעם הביאה למסך סוגיות שטרם נדונו בו בפתיחות. מצד אחד כל זה מלהיב לגילוי, ומצד שני פוגם עוד יותר בציפייה לעונה בלעדיה.
8. מירנדה מוטרדת מינית ברחוב על ידי בובת נקניקיה. "הוא לא אמר את זה באופן סנדוויצ'י, הוא אומר את זה באופן מטריד מינית", היא מוחה, ורגע לאחר מכן, מתאהבת בו. פמיניסטיות מחמירות יגידו שיש כאן עיסוק כושל בנושא הטרדות מיניות, והקללתו לטובת ערכיה המיושנים של הקומדיה הרומנטית. אני רואה כאן משהו אחר: בסצנה אחת, אנו מקבלות מראה מקיפה ומדויקת לאופן שבו אינטרקציות מינימליות ברחוב משפיעות עלינו לכאן או לכאן. על חודו של טון דיבור, סנדוויצ'י או לא, יכולה אותה הערה להתפרש כהזמנה לארוחה מפי נקניקיה תמימה או כהצעה מינית מגונה מפי דמות פאלית זדונית. תפישת העולם הנשית היא כל כולה דקויות, ואותה הצליחו לזקק כותבי הסדרה לסצנה הפשוטה והנפלאה הזו. באופן כללי, אין ספק שהיחס של "סקס והעיר הגדולה" להטרדות ותקיפות מיניות לוקה בחסר עד מחפיר. מצד שני, איזו סדרה מלפני 20 שנה לא סובלת מהבעיה הזו? מוכרחים לזכור את הפרט הזה גם כדי לצלוח צפייה חוזרת בסדרה תמימה כמו "חברים".
9. קארי הולכת לכנסייה כדי לבלוש אחרי מיסטר ביג ואמו. מוגזם, סטוקרי, אובססיבי ומוכר עד כאב לכל מי שהתאהבה באחד שלא סופר אותה.
10. שרלוט הופכת לסמנתה, או ככה חושבות לפחות חברותיה החסודות מהאחווה בקולג'. אחרי שלושה משקאות מרטיני, הסודות מתחילים להישפך ממנה והיא חולקת סביב לשולחן הבורגני את תסכוליה מתפקודו המיני של בעלה. דברי התועבה הללו אינם מתקבלים בברכה, ושרלוט, לראשונה מתחילת הסדרה, מואסת בהתייפיפות השמרנית של עולמה הישן. כמה מספק הרגע הזה, שבו שרלוט מפסיקה להתנהג כמו נסיכת דיסני בכנסיה ונזכרת שהיא אישה בוגרת בניו יורק.
11. בן הזוג של קארי נפרד ממנה באמצעות פוסט-איט, דהיינו, פתקית צהובה. אם רק היו מספרים לה שבעוד כעשור מרבית מערכות היחסים הקצרות יסתיימו בווטסאפ, יש מצב שהיא הייתה מעריכה את המחווה הזו קצת יותר.