סמוך על סול, גמביט המלכה, להרוס אותך: מצעד סדרות 2020 של וואלה! תרבות - עשרת הגדולים

מפחי הנפש הגדולים של 2020 | הסדרות החדשות הכי טובות שלא שודרו בישראל ב-2020 | מצעד סדרות 2020: מקומות 50-41 | מקומות 40-31 | מקומות 30-21 | מקומות 20-11

לא מסכימים עם הבחירות שלנו? הצביעו לסדרות השנה שלכם בקבוצת הטלוויזיה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

שם מקורי: How To with John Wilson
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes וסלקום tv)

ג'ון ווילסון מתעד באובססיביות את חייו בניו יורק גם בלי קשר לסדרה שלו, בין אם במצלמה ובין אם בכתב. אנחנו יודעים כי הוא מספר לנו את זה באחד הפרקים. המצלמה חוצצת בינו ובין העולם שהוא כל כך מבקש להיות חלק ממנו, ובה בעת מחברת אותו אליו. מאפשרת לו גישה אל אנשים שאחרת לא היה פונה אליהם ולא היו חושפים את עצמם בפניו, בין אם מדובר בגבר שקושר את הפין שלו לראש המיטה כדי למתוח אותו בעת שינה, ובין אם מדובר בנער-מסיבות המנסה להתגבר על בדידות וטרגדיה טרייה שחווה.

ווילסון עצמו כמעט לא נראה בסדרה, מלבד בהשתקפויות שבהן אנו רואים אותו מביט בעין המצלמה הגדולה שבידו. הוא מלווה את כולה בקריינות מהוססת, אגבית, כאילו מספר לנו כחבר על יומו. הוא מסמן את המטרה שברצונו לבדוק בכל פרק ואז עוקב אחריה, אבל כמו ילד שמתעכב כל רגע ברחוב כדי להתבונן במשהו, כך עושה גם ווילסון - סוטה מהנושא המרכזי לטובת סיפורים קטנים ומעניינים או דמויות שסקרנו אותו. מין זרם תודעה מצולם שתועה לדרכים שוליות, ובסופו של דבר בכל זאת מגיע אל יעדו, כשכל ההרפתקאות שבדרך מתבררות אף הן כחלק מפסיפס ייחודי, מצחיק ומרגש.

כל תיעוד כזה מלווה ברגעים ונופים ניו-יורקיים, ויזואליה שנועדה לחזק את הדבר שווילסון מקריין באותו רגע. בשניות האלה ניכרת יותר מכול ההשקפה יוצאת הדופן שלו - כיצד דברים קטנים ופרוזאיים ברחוב הופכים למשהו אחר. שקית המרחפת מתוך פח אשפה היא כובע של שף. זירת פשע מגואלת בדם משקפת את הסכנה בשיתוף אחרים במחשבותיו הפנימיות של אדם. מכונית צעצוע שבתוכה סופר מריו מגלמת כבוד כלפי מסורת תרבותית עשירה.

כל פרק הומה מהרגעים האלה, ופעם אחר פעם בנקודות האלה טמונות הן הקומדיה והן הליריות של "המדריך לחיים בניו יורק", שמקרינות על כל הווייתה הקשה להגדרה, כנראה הכי קשה במצעד הזה. סרט טבע אורבני שמושאיו הם בני אדם? פורטרט אינטימי של אדם בעל נקודת מבט ייחודית המנסה ליצור קשרים אנושיים? פיסות חיים יומיומיות, מוזרות, פרוזאיות ואבסורדיות שמתכנסות לכדי שלם מעורר השראה, מצחיק, נשגב, שנוגע ללב ומרחיב אותו בו זמנית? הכל נכון.

שם מקורי: Normal People
גוף שידור: BBC/הולו

כבר מנקודת הפתיחה של "אנשים נורמלים" יש בה משהו יוצא דופן. לכאורה סדרת נעורים אבל אחת שלא מתנהגת ככזו, אלא כדרמה מאופקת, חפה מקיטש. הדרמה מבוססת על הספר המהולל "אנשים נורמלים" של הסופרת האירית סאלי רוני (שיצא בישראל בהוצאת מודן), ועוקבת אחר הזוג מריאן (דייזי אדגר-ג'ונס, "רגליים קרות") וקונל (פול מסקל) בתיכון ואז בקולג'. ברכות רוקמת הסדרה את התהוות החיבור והתעתוע בין השניים, כמו גם בעזרת סצנות עדינות ומאוד מרגשות שמשקפות את כובד המשקל של תחושות הקרבה: ההתרגשות משיחת טלפון, המראה של מישהי שהלב הומה אליה מופיעה פתאום בדלת באולם בבית הספר, התסיסה כשאת לא רוצה שהוא יעזוב את החדר, או אפילו השקט היפהפה בשיחת וידאו, שבה אחד הולך לישון והשני נשאר מחובר כדי פשוט להרגיע בעצם נוכחותו.

העוז הגדול הזה מגויס גם לטובת הסצנות האינטימיות - יש רבות כאלה לאורך הסדרה והן מפורטות, רגישות וחשופות בצורה שמפשיטה גם את יתר השכבות של מריאן וקונל. ככל שמתקדמים הפרקים ומתגלה הפסיכולוגיה הסבוכה - לפעמים גם קודרת - של השניים, כך הקשר ביניהם נעשה נהיר, רב עוצמה, כמעט מיתי. גיבוריה במידה רבה מתווים את אופיה של "אנשים נורמלים" כולה. שני צעירים תועים שמנסים להבין את החיבור ביניהם עוד לפני שלגמרי הבינו מי הם עצמם, מה מקומם בעולם המיידי שלהם ובעולם בכללותו. מזכירים כל הזמן שמה שניכר לעין הוא קצה הקרחון, הן בהם והן בכלל. בהתאם, חוויית הצפייה ב"אנשים נורמלים" נעה בין קסם רב לנפש עכורה, תמיד ביופי גדול.

שם מקורי: Big Mouth
גוף שידור: נטפליקס

העונה הרביעית של "פה גדול" היא אולי המייצגת הענקית ביותר של ז'אנר הנחמה ב-2020, על אף שגם היא נכתבה הרבה לפני המגפה. במהלכה לוקחת אותנו "פה גדול" יד ביד אל כמה מקומות אפלים, אבל אחרי כן גם מושכת אותנו בחזרה אל האור, מחוזקים יותר ואולי אפילו עם כלי או שניים שיעזרו להתמודדות. זה כולל גם שיאים חדשים של מבוכה הגעלות. "פה גדול" מעולם לא נרתעה מלהיות דוחה ככל שהדמיון הפרוע שלה יוכל לאפשר לה, וברוך השם, הוא איפשר. הפעם היא מעלה ל-11 את מדד החרא, וזה מבחיל כמתבקש, אבל כרגיל גם מצחיק בטירוף. בנוסף, הילדים חווים שפע של רגעים קרינג'יים פומביים - ניק במחנה וג'סי גם שם וגם בבית הספר החדש שלה, המאוכלס בנערות עשירות ומוצלחות. אבל אלה הן חלק מהתהומות שעליהם לצלוח כדי לגדול, והתגמול מרגש ומענג.

זה מה שתמיד יפה כל כך בסדרה הזו. קיצונית ככל שתהיה, היסטרית ככל שתהיה, הנשמה העצומה הפועמת ניכרת תמיד מתחת לשכבת הג'יפה. האינטליגנציה הרגשית המכילה שלה וטוב הלב הבסיסי - כל אלה הופכים את "פה גדול" למה שהיא. אלה הדברים שאחראים להצלחה שהביאה את נטפליקס להזמין מראש את עונות ארבע, חמש ושש, כמו גם ההומור המהיר והדחוס שלה, שהופך גם צפיות חוזרות למתגמלות. פשוט לא רצינו שהעונה תיגמר.

שם מקורי: The Queen's Gambit
גוף שידור: נטפליקס

אף שלכאורה לא אמור להיות כל קשר ביניהן, "גמביט המלכה" ניחנת בדמיון מסוים לסדרה המופלאה הקודמת של יוצרה, סקוט פרנק - "חסרי אלוהים". שתיהן נצרכות כמו רומן, דמויות גדלות לנגד עינינו, הולכות וצוברות עוד ועוד רבדים, מרחיבות את היריעה, הסיכון וההזדמנות. יש בכך כדי להסביר את ההצלחה האדירה של סדרה עם סיפור בסיס די בנאלי: עלייתה של כוכבת בלתי צפויה, כנגד כל הסיכויים, אל פסגה של ענף ספורט יוקרתי. במקרה הזה שחמט. אילו כל מה שהיינו מקבלים כאן הוא הנוסחה השמאלצית של הסיפור, לא היה הרבה מה לחגוג, אבל "גמביט המלכה", כמו הגיבורה שלה, שומרת הרבה מתחת לפני השטח.

בעיקר אמורים הדברים על העיסוק החכם והבוגר באספקטים הקודרים של אלופים, כמו בדידות על שלל גווניה: בדידותו של ספורטאי, בדידותה של גאונה, בדידותו של יתום, בדידותה של אישה בנישואים כושלים, בדידותו של שרת, בדידותה של אישה בעולם של גברים. בחכמה משחקת "גמביט המלכה" על הסכנות הגדולות של הפחד הזה (הכל כך מוחשי בתקופה הזו של חיינו), אבל גם מציעה כל העת יד שמושטת מתוך האפלה. דמויות קטנות, אך מובחנות, שעוזרות להביס את החשש מבלי להיראות כאילו היו שם רק כדי לשרת קו עלילה. בכך היא מצליחה ליהנות משני העולמות: לרקוד על פי תהום, אבל לא להרגיש כאילו אין מנוס מליפול לתוכו.

המשחק מרובה הניואנסים של אניה טיילור-ג'וי הוא השכבה החיצונית היעילה של "גמביט המלכה", אבל תחתיה פועל מנגנון עשיר ועשוי לעילא, צילום נהדר ועיצוב סצנות מרהיב, צבעים שמשקפים את הטון והתחושה של הדמויות, מורכבות ויופי שכיף להריע להם גם אם צריחים ורצים הם לא כוס התה שלנו.

שם מקורי: The Crown
גוף שידור: נטפליקס
במצעד 2019: מקום 3

אחד המאפיינים של סדרות טובות במיוחד הוא העבר שמהדהד כל העת אל ההווה. הקשרים וחיבורים שהופכים כל רגע לעשיר ומפותח יותר, משום שהוא בנוי על יסודות איתנים. התקדמות העלילה היא לא רק רצף כרונולוגי של אירועים, אלא בנייה מחושבת של תהליכים שניתן לראות את החוטים המקשרים ביניהם. בעונה הרביעית "הכתר" מבצעת את המעבר העדין בין חמלה על גורל גיבוריה, לבין תיאור רשעותם. תהליך שמהדהד את הדורות שקדמו להם ואת המוסד לדורותיו, כאילו הוא דן כל דור בשושלת המלוכה להפוך למה שסלד ממנו בנעוריו. אך גם כשהיא נקלעת אל הסערה של דיאנה וצ'ארלס, הסדרה לא נגררת למלודרמות או סבוניות. תחת זאת, היא מציבה זרקור על יכולות המשחק המעולות שנמצאים באמתחתה. אמה קורין (דיאנה) וג'וש אוקונור (צ'ארלס) מפליאים במשחק משובח, עם מחוות פיזיות שמבטאות את העול שהולך ונבנה על כתפי דמויותיהם.

ייתכן ש"הכתר" ידעה עונות טובות מזו, בעיקר לנוכח הגרסה המוגזמת של מרגרט תאצ'ר (ג'יליאן אנדרסון), אך גם כך היא ממשיכה לעמוד בפסגת היצירות הטלוויזיוניות של העשור האחרון. הצילומים ממשיכים להיות עוצרי נשימה, הבימוי מדויק והקאסט המרהיב שלה נטמע בצורה מושלמת (כמעט) אל תוך הדמויות שקיבל מקודמיו. כעת הם יפנו את הבמה שוב לקאסט חדש לקראת שתי העונות בהחלט - שיקרבו אותנו אל ימינו אנו. ובעוד היד הבוטחת של פיטר מורגן על ההגה תוודא שהרמה הגבוהה תישמר, יהיה מסקרן לגלות אם הסדרה תחזור לעסוק במעגלי היסטוריה גדולים יותר או שתבחר להתכנס עוד יותר אל תוך תככי הארמון.

שם מקורי: The Last Dance
גוף שידור: ESPN/נטפליקס

לאורך חמשת שבועות השידור הכל כך מדוברים שלה, "הריקוד האחרון" שויכה על ידי רבים לאותה כמיהה אנושית לחסות בצלה של גדולה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בסיפורו של הווינר האולטימטיבי, בוודאי כשעשתה זאת תחת פיקוח צמוד שלו ושל צוותו הקרוב. אבל יהיה זה פספוס גדול לראות בכך את חזות הכל. חלק נכבד מההצלחה של "הריקוד האחרון" לפרוץ מבעד לבועת הספורט נעוץ במודעות שלה למורכבות האוניברסלית של ווינרים באשר הם, ובמחיר שעליהם לשלם כדי להיות כאלה.

בעודה עושה את הדרך קדימה ואחורה על ציר הזמן, "הריקוד האחרון" נוגעת בחכמה בכל כך הרבה רגעים של אנושיות פגומה, מפוצצת בסבלנות עוד ועוד בועות של זוהר ואידיאליזם. אחת המרכזיות שבהן היא הנטייה לזכור קבוצות אלופות כיחידה משומנת אחת, אוסף אנושי שבו השלם גדול תמיד מסך חלקיו. היא מזכירה לנו שסיפורם של ווינרים גדולים הוא של מאבק פנימי, של ניסיון לשמור על החבילה מהתפרקות בכל כך הרבה נקודות לאורך הדרך, באתגר האדיר לתמרץ את עצמם לטפס שוב עד למעלה אחרי שכבר היו שם. זהו ריאליטי מרתק ועתיר תפניות עם כמה מהמתחרים הצבעוניים והמרתקים בהיסטוריה, עם גיבורים ונבלים שגם טובי המלהקים לא יצליחו לגייס. אין צורך להבין מי הוא רג'י מילר או מהי התקפת המשולש כדי להתמוגג מכל אלה ומהסדרה הנפלאה הזו.

שם מקורי: Mythic Quest: Raven Banquet
גוף שידור: אפל טיוי פלוס

לאורך 2020, עם כל הפקת מקור חדשה, עלה וצמח אפל טיוי פלוס כמנחם הרשמי של שנה קשה. "טד לאסו" הנהדרת היא זו שכל הכתרים נקשרים לראשה, אבל "מסע אגדי" הייתה שם קודם, ולאחר מכן גם חזרה עם פרק מיוחד לימי הקורונה. אם היה איזשהו ספק שהסדרה היא אחת התגליות הנפלאות של השנה, הפרק הזה מסמס אותו.

כבר מתחילתה, בתסריט מחוכם, מדוקדק ולא פעם מבריק, "מסע אגדי" עוקבת אחר קבוצה של מפתחי משחק רשת מרובה משתתפים מצליח מאוד א-לה "וורקראפט". לכל אורכה ניכר שהיא מבינה את החשיבות והכוח הקהילתיים הטמונים במשחקי מחשב, ובעיקר בכאלה מרובי משתתפים. בתוך המשחק ומחוץ לו, "מסע אגדי" מעלה על נס את תחושת השייכות, את החיוניות בלהיות חלק ממשהו גדול, יצירתי, מכיל. היא בוראת הווי מענג ורוב הזמן מצחיק, פעמים רבות עם קורטוב הגון של טירוף, אבל תמיד עם נשמה גדולה שניכרת מבעד לחרכים.

הנשמה הזו התגלמה בצורה עילאית בפרק הבידוד, שצולם, נערך ושוחרר כשכל השחקנים והצוות היו ספונים איש איש בביתו כמו רוב האנושות. כשם שממחישות הדקות האחרונות והמופלאות של הספיישל, יש משהו כמעט קוסמי באופן שבו הוא נופל בשלמות למקומו במבנה. עדות לכך שמדובר בסדרה שבמבט ראשון עשויה להיראות רגילה, אבל יש בה משהו הרבה יותר גדול מזה.

שם מקורי: I May Destroy You
גוף שידור: HBO (בישראל ב-HOT, yes ו-סלקום tv)

היא מוסרנית, דידקטית והדמויות בה בלתי נסבלות חלק ניכר מהזמן - אבל "להרוס אותך" היא גם הסדרה החשובה של 2020. כזו שפוקחת עיניים ומהפכת קרביים באותה מידה. מיקיילה קול המבריקה, שיצרה את הסדרה ומככבת בה, מתארת את נקודת המבט שלה כאישה שחורה צעירה בעיר הגדולה, וממנה מצמיחה אמירה על עידן שלם, מזקקת משהו ענק, נטול פשרות, מהניואנסים הכי קטנים. במרכזם - העיסוק במין ובהסכמה.

גיבורת הסדרה, אראבלה, נאנסת ערב אחד במהלך בילוי אבל לא זוכרת כמעט דבר מהאירוע. האופן שבו היא מנסה להתחקות אחר אירועי הלילה ההוא הופך אותו למין תעלומה בלשית שמאלצת אותה לחקור גם את נפשה ולבחון את כל מערך האמונות שלה, לסדר אותו ואת עצמה סביב הטראומה החדשה הזו. יש משהו כמעט מכשף בצפייה בה - בחורה רבת עוצמה, מובילה חברתית, המתכרסמת מבפנים עד שיש סכנה שתישאר רק הקליפה שלה.

אראבלה נעה בין טעויות מרות לנצחונות קטנים, חושפת אגב כך נתחים בעברה ששופכים אור על האישיות שלה או שהובילו אותה לאן שהיא. "להרוס אותך" וקול מנצלות את האודיסיאה הזו, הן הפנימית והן החיצונית, כדי להציג בפנינו את התחומים האפורים רחבי הידיים, הספקטרום הענק והמפחיד שבין ה"כן" ל"לא", ועד כמה קל לחצות אותו ולפגוע במישהו. אבל לא פחות חשוב מכך, הסדרה מקפידה להתמקד גם בשני חבריה הטובים של אראבלה, לעטוף אותה בעזרתם, מזכירה שבסופו של דבר יש גם דרכים לטפס החוצה מן התהום, והם טמונים בקרבה אנושית כנה.

שם מקורי: Visible: Out on Television
גוף שידור: אפל טיוי פלוס

לאורך פרקי סדרת הדוקו המעולה הזו, הסוקרת את הנוכחות של להט"בים בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקאית, מספר דוברים שונים אומרים פעם אחר פעם: "זה הכוח של הטלוויזיה". על ציר כרונולוגי, מאז הפעם הראשונה שהמילה "הומוסקסואל" נאמרה על המסך בשידורים המצולמים של ועדת מקארתי, הסדרה מיטיבה לתאר את העוצמה הטמונה בייצוג במסגרת המדיום כה אינטימי ומרכזי בחיי הקהילה האמריקאית.

באיפוק ובעדינות, מצד אחד מראה "גלויים לעין" כיצד הבורות והאפליה הכללית נגד להט"בים הדירה מהמסך את מי שנחשד ככזה, ומצד שני מבהירה איזו חשיבות מכרעת יש לייצוג שלהם - בין אם בחדשות ובדוקו ובין אם ביצירות מתוסרטות - עבור ילדים תועים הבטוחים שהם לבד בעולם. לא רק הומואים אלא גם לסביות, לא רק הן והם אלא גם טרנסים וטרנסיות, לא רק לבנים אלא גם שחורים. "גלויים לעין" עוקבת אחר האבולוציה הקשה והכואבת של כל הקבוצות האלה, ומחדדת עד כמה הרזולוציות האלה חשובות עבור הצופים.ות שחיפשו מישהו כמוהם.ן בטלוויזיה.

באמצעות קטעי ארכיון פוקחי עיניים - שהופכים בעיקר את הפרקים הראשונים למעניינים במיוחד - לצד סיפורים שומטי-לסת ופרשנות של דוברים מדורות שונים, "גלויים לעין" משרטטת מאבק סיזיפי בלתי פוסק שנמשך כ-70 שנים, עם הרבה שפל ומעט שיאים. על כן "גלויים לעין" מקפידה להימנע ממניפולציות והגזמות, מה שמניב יצירה מרתקת, חשובה ומרגשת מאוד.

שם מקורי: Better Call Saul
גוף שידור: AMC (בישראל ב-yes, HOT ו-סלקום tv)
במצעד 2018: מקום 14

מעלתה הגדולה של "סמוך על סול" בעונה החמישית כנראה טמונה בכך שקילפה עוד ועוד שכבות בדמותה של קים ווקסלר, בגילומה המצוין-תמיד של ריי סיהורן, כך שיכולנו להכיר אותה ולהבין אותה באמת. מתחת לאף שלנו, בסדרה שמעצם טיבה היא חקר התדרדרותו המוסרית של אדם, דמותה של קים היא הטוויסט הכי גדול בה. השרטוט המקורי של "סמוך על סול" נראה ישיר למדי: צ'אק וקים הם הבלמים של ג'ימי (בוב אודנקירק), גיבור הסדרה. אלה שבלעדיהם הוא יהפוך להיות האיש המושחת שהכרנו בעלילות "שובר שורות". צ'אק ניגף, מכשול אחד איננו, עכשיו תורה של קים. אלא ש"סול" מקפידה להפתיע אותנו כל הזמן.

לאורך חייה של "סמוך על סול" אי אפשר היה להימנע מהוויכוח על טיבה מול הסדרה האם, שהיא גם במקרה אחת הסדרות המהוללות בטלוויזיה, "שובר שורות". על פניו קל יותר להתחבר לסדרה רוויית אקשן, מתח וסיכונים גבוהים, מאשר ליצירה הרבה פחות בומבסטית, הרבה יותר מינורית ומלאת ניואנסים. עבורנו בוואלה! תרבות לא באמת הייתה שאלה. זו הפעם השלישית ש"סמוך על סול" תופסת את המקום הראשון במצעדי הסדרות השנתיים, והעונה החמישית, הטובה בתולדות הסדרה, הייתה סדרת השנה כבר כשהסתיימה בחודש אפריל, בלי שאחרת תאתגר את מקומה מאז ועד היום.

זה כל כך לא היה מובן מאליו. ככל שעלילת הסדרה מתקדמת אל המפגש הבלתי נמנע עם אירועי "שובר שורות", כך התעורר החשש ש"סול" תילכד באותם סיפורים ודמויות שכבר הכרנו בסדרה ההיא, שתהיה עוד מאותו דבר. אבל מה שקרה בעונה הזו היה פנומנלי: ההתקרבות התמטית של "סמוך על סול" אל "שובר שורות" קשרה ביניהן בחוטים חזקים ויפים בצורה ששדרגה גם הסדרה האם. איזה הישג מדהים.

חלק ראשון

50. אווניו 5
49. סנטרל פארק
48. טייגר קינג
47. המאבק של קנזו
46. נזירה לוחמת
45. הבנים
44. הומלנד
43. הזר
42. חופים של סודות
41. להגן על ג'ייקוב

חלק שני

40. רוצח נעלם בחשכה
39. אקדמיית המטרייה
38. נותנות בראש
37. האנה
36. לא בטוחה
35. אמת או חובה
34. בלגרביה
33. ראמי
32. Devs
31. סיפור אהבה

חלק שלישי

30. זירו זירו זירו
29. דברים טובים
28. Star Trek: Lower Decks
27. אוזרק
26. הקנוניה נגד אמריקה
25. שיט'ס קריק
24. משרתת
23. עלילות מהלולאה
22. הטובות לקרב
21. העלאה

חלק רביעי

20. תרגיע
19. לעודד (Cheer)
18. The Great
17. בוג'ק הורסמן
16. גברת אמריקה
15. The Mandalorian
14. טד לאסו
13. דייב
12. מה שקורה בצללים
11. The Good Lord Bird

חלק חמישי

10. המדריך לחיים בניו יורק
9. אנשים נורמלים
8. פה גדול
7. גמביט המלכה
6. הכתר
5. הריקוד האחרון
4. מסע אגדי
3. להרוס אותך
2. גלויים לעין: מחוץ לארון בטלוויזיה
1. סמוך על סול