וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יונית לוי דיווחה שבני ברק בוערת. יאיר שרקי הזכיר לנו שהאש בערה הרבה לפני הקורונה

25.1.2021 / 7:11

סדרת הכתבות של יאיר שרקי על "חוקי המשחק החרדי" בחדשות 12 התחילה בפרק ששולח את הצופה החילוני הממוצע לטריפ מטלטל בין מנעד הרגשות האנושי. קצת חבל שבמקום להתעסק בשאלות הדחופות שעולות בכתבה, החליטו לעטוף את הכל בשחור ולבן בינארי של תקופת הקורונה

בווידאו: שוטר יורה באוויר במהלך מחאות בבני ברק/צילום: מחאות החרדים ויותם רונן

הצופה הממוצע של מהדורת חדשות 12 שצפה בפרק הראשון של סדרת הכתבות של יאיר שרקי בנושא המגזר החרדי הצטרף בלי אזהרת מסע לטריפ מטלטל בין מנעד הרגשות האנושי. מה לא היה שם? חמלה, מבוכה, כעס, עצב, פחד, גועל, בושה, זעזוע, בוז, הסתייגות וקצת אדישות עד שלבסוף הוא מרגיש מאוים, מנוצל, מותקף. הרגש האחרון שהוא ירגיש יהיה ניתוק. בערוץ חדשות שבנוי כולו על רגש, לעתים מלאכותי, שרקי הצליח לסחוט את הלימון עד הסוף. לזכותו ייאמר שזו הייתה בחירה אמיצה מצדו, אבל בעיקר - זו הייתה טלוויזיה מהפנטת.

בעולם אחר אפשר היה לכתוב שלא ברור למה ישבה הכתבה הזאת על המדף מעל לשנה, או לשאול למה החליטו להוציא אותה דווקא בשיא המהומות האפידימיולוגיות שסוחפות את בני ברק בימים האחרונים. בעולם שלנו זה ברור לגמרי. הרוב הדומם בציבור החרדי סולד מהתמונות בבני ברק. הרוב הדומם בציבור החרדי רואה בכל ההתנהלות הקיצונית בתקופת הקורונה חילול הקודש. הרוב הדומם בציבור החרדי מחנך את הילדים שלו לצניעות ודרך ארץ. הבעיה היא שהרוב הדומם לא מעניין את מהדורות החדשות, בטח כשאפשר לצלם קיצוניים שצועקים "נאצים" על שוטרים. לא צריך להיות אבי ניר כדי להבין שמבחינה טלוויזיונית אין עיתוי טוב יותר מבחינת חברת החדשות שחיה על אדי רייטינג כדי להפיץ את הכתבה הזאת, שבכלל צולמה לפני שפרצה מגפת הקורונה בישראל, אבל מתיישבת כמו כפפה על יד קמוצה לאגרוף של שנאה.

יאיר שרקי כתבה על חרדים. חדשות 12, צילום מסך
טלוויזיה מהפנטת. הכתבה של יאיר שרקי/צילום מסך, חדשות 12

למי שפספס: הכתבה הראשונה בסדרה "חוקי המשחק החרדי" עוסקת בכלל בהתבדלות החרדית מהחברה הכללית, עם ניסיון להראות כמה פנים מתוך החברה החרדית בכל הנושא של השתלבות בעולם העבודה. נושא מעניין, שהוצג בצורה ראויה כולל כמה "דגמים" של החרדי הישראלי במאה ה-21, כדי להזכיר שמדובר בחברה מלאה בזרמים שונים ומשונים. אגב, שרקי עצמו עשוי להיתפס כחרדי דרך עיניו של החילוני הממוצע בגלל פאותיו, אלא שהן יותר רמז לחינוך הציוני-חסידי שספג באחת מישיבותיו של הרב שטיינזלץ המנוח.

שרקי אמנם לא חרדי, אבל הוא שולט בשפה, במונחים ובאורחות החיים החרדיים, וכך הוא נותן לאותו צופה חילוני ממוצע יותר מסתם מציצנות אל מאחורי הסדינים של האוטונומיה החרדית, וזה מרתק לא רק בגלל הסוגיה הסוציולוגית, אלא בגלל שבאמת מדובר בפצצת זמן עד שכל העסק הזה יתפוצץ. עניין של דמוגרפיה. הקורונה היא לא יותר מהערת שוליים ביחסי החילונים-חרדים, אלא שהכתבה נארזה, שופצה ואפילו קיבלה מעברונים באנימציה ברוח התקופה כדי להדגיש את הקשר למגפה. וזה קצת חבל, כי מדובר בסיפור נפיץ שמעורר מחשבה (ורגש) גם בלי משבר בריאותי וכלכלי ברקע.

עוד בוואלה!

בתוך כל הזעם על החרדים, הערה אחת של יונית לוי פגעה בול במטרה

לכתבה המלאה
יאיר שרקי כתבה על חרדים. חדשות 12, צילום מסך
הצהרה תמימה. יצי/צילום מסך, חדשות 12

שיא הכתבה הגיע מכיוון קצת מפתיע. תלמיד כולל, אב לחמישה, מספר על כמה שטוב לו בחיים. "יש לנו חיים מאושרים", הוא מוסר לציבור החילוני, "אל תרחמו עליי, אל תדאגו לי ללימודי ליבה. חבר'ה, אל תדאגו, טוב לנו". זו הייתה הצהרה תמימה כביכול, אבל מבחינת הצופה החילוני הממוצע, הוא יכול היה באותה מידה להפשיל את מכנסיו ולהתחיל להשתין עליו. "אל תדאגו לנו?". הציבור החילוני כבר "דואג" לו. הציבור החילוני "דואג" לו למשכורת. מאיפה הוא חושב שמגיעה הקצבה החודשית מהכולל? הציבור החילוני דואג לו לתשתיות, לגבולות בטוחים, לרפואה מתקדמת, לשירותי חירום וכן, לקצבאות. החץ שהאברך התמים שלח פגע בנקודה רגישה, בעיקר כשאותו ציבור חילוני שלא צריך "לדאוג" לו, רואה אותו יושב בנחת בסלון ביתו יחד עם חמשת ילדיו, ואת בנו הגדול מכריז אל מול עיניו הגאות שאין שום סיכוי שהוא יילך לצבא.

ואז קרה משהו שבדרך כלל אנחנו לא רואים בכתבות מהסוג הזה - ההתנחמדות הכללית נשברה, הנימוס המתבקש שמתרחש בזמן שמישהו פותח בפנינו את הבית שלו לא עמדה מול העצבים, והתמימות שהוזכרה בפסקה הקודמת הועמדה למבחן. במילים אחרות: המקליט של צוות הצילום, בחור בשם שי קפלן (להלן: "קיפי") החליט לשבור את הכלים ולהתערב בשיחה בין שרקי לאברך. בעולם התיאטרון והפרוזה הטכניקה הזאת נקראת "דאוס אקס מכינה", בעולם החדשות זה נקרא: "האיש עם הבום שנמאס לו לעמוד מאחורי המצלמה ולשתוק מול דוס מעצבן".

יאיר שרקי כתבה על חרדים. חדשות 12, צילום מסך
ראוי להערצה. "קיפי"/צילום מסך, חדשות 12

באופן ראוי להערצה, ולמרות שעצם ההתפרצות שלו לשיחה עשויה להצטייר כחוסר מקצוענות, קיפי הצליח לשמור על איפוק יחסי. "אתה, יש בך משהו מתנשא… כאילו יש לך בראש שלך איזו משימה הרבה יותר חשובה מהמשימה שלי, ולא! לא, לא, לא. אני דואג גם למדינה הזאת שאתה חי בה", אמר קיפי והדגיש: "בסוף כולנו עובדים בשביל לאכול, הולכים לצבא בשביל לשמור. את כל הדברים האלה שאתה רוצה לקיים, בסוף בלי החילונים אתה לא יכול לעשות". בעידן שבו כל ישראלי עם שבריר אג'נדה מקים ממשלה ורץ לכנסת, נראה שאם קיפי היה מקים אתמול מפלגה הוא היה מקבל הרבה יותר קולות מאשר כמה רמטכ"לים שעדיין מנסים להוכיח שהם שווים משהו בקלפי.

ההתפרצות של הסאונדמן לשיחה הוציאה מאותו אברך תמים למראה את האמת שלו, והיא הייתה לא נעימה. "מה לעשות? חיינו פה יופי בלעדיכם 800 שנה, פתאום באתם. העלייה הראשונה? עאלק ראשונה. פתאום צצתם. אנחנו העלייה הראשונה", פתח האברך הכי חזק שלו ולאט לאט הגביר, "ואז העלייה השנייה, פותחים פה מדינה. למה? מאיפה באתם? לכו מפה! חיינו יופי בלעדיכם". בשלב זה, כשהאברך שמתברר כלא-כל-כך-תמים מתחיל להקטין את 72 שנות קיומה של מדינת ישראל לאירוח האירוויזיון בשבת, שפת גופו הופכת למאיימת, ואפילו ילדיו נוטשים את אזור הצילום. זה היה רגע טלוויזיוני נדיר שחושף שמאחורי הצניעות החרדית של אותו אברך עומדת לא מעט אדנותיות מהולה ברגשי נחיתות. החילונים הם לא רק עגלה ריקה, הם האויב ממש. בהמשך, בפליטת פה פרוידיאנית, הוא מסביר שמי שמשרת בצבא הם "הפראיירים" ולבסוף, כשמדברים על קורונה, מבינים כבר שאין לו אפילו שמץ של כבוד ליישות הנקראת "מדינת ישראל", שבמקרה משלמת לו משכורת כל חודש. אלה לא מחשבות שנולדו במוחו. הוא ינק את זה מהקהילה שלו, שמע את זה מהרבנים שלו, למד את זה בישיבה שלו. קשה להאמין שהוא היחיד שמרגיש ככה. מפחיד לחשוב כמה עוד חושבים כמוהו. כשמוסיפים לכל הסיפור את המגפה ותוצאותיה, התוצאה היא הרבה מעבר לכתבת מגזין על תת-תרבות מקומית.

מצדו של שרקי ניכר שהוא ניסה לאזן כמה שיותר, למרות שגם הוא יודע שכל מה שהצופה הממוצע יזכור בבוקר שאחרי הוא את הריב בין קיפי לחרדי שרואה בהם עגלה ריקה. כמה נזק הוא עשה למשפחות החרדיות האחרות שהוצגו בכתבה. משפחות שכן מאמינות בהשתלבות בעולם העבודה ברמה כזאת או אחרת, בטח אחרי שמשבר הקורונה עורר לסערה פנימית גם בתוך השאלה הפנים-מגזרית הזאת.

יאיר שרקי כתבה על חרדים. חדשות 12, צילום מסך
יזכרו את הריב. האברך שהתפרץ/צילום מסך, חדשות 12

בולטת לטובה הייתה המשפחה הירושלמית האמידה בה שני בני הזוג עובדים ומגדלים "רק" שלושה ילדים, כאשר ניכר שאין להורים שום חשש לפגיעה בערכי האמונה החרדיים שלהם בעקבות החיבור עם העולם החילוני, ואפילו להפך. דווקא הדבקות שלהם בתורה מקלה עליהם את החיבור. הם לא צריכים להיטהר מהעולם החילוני שחי בצמוד אליהם, לא חייבים לחיות בגטאות חרדיים ובטח שלא יכפו על הילדים שלהם את ההתפתחות האישית שלהם. האמונה שלהם מצטיירת כחזקה יותר דווקא בגלל שהנפש שלהם עמדה מול יותר פיתויים. כמו מערכת חיסון בריאה, כך גם הרוח שלהם עמדה ביותר ספקות ופיתחה יותר נוגדנים. הערכים שלהם מגיעים מאהבה ולא מכפייה, ולכן אין בהם שנאה לחילונים.

הילד שלהם חולם להיות וטרינר, והרגע שהוא חושף את זה, בזמן שהוא מלטף תוכי, היה אחד הרגעים הכי אופטימיים ויפים ששודרו במהדורות החדשות בשנה האחרונה. ההורים נראים מופתעים, כאילו זו פעם ראשונה שהם שומעים את זה. גם הצופה החילוני הממוצע אמור להיות מופתע. מי שמע על וטרינר חרדי? יש בכלל דבר כזה? ומצד שני, מה זה בעצם וטרינר? איש מקצוע שדואג לבריאותם של כל ברואי השם. בקיצור שולחן ערוך נכתב כי "אסור מן התורה לצער כל בעל חי. ואדרבא, חייב להציל כל בעל חי מצער". אם צער בעלי חיים זה איסור דאורייתא, אז יש משהו טבעי יותר מילד חרדי שחולם להיות וטרינר?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully