שרית חדד שנת 2000. משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית
שרית חדד שנת 2000/לשכת העיתונות הממשלתית, משה מילנר

שלום ותודה: 20 שנה ללהיט ששינה לנצח את פני הפופ הישראלי

26.2.2021 / 2:58

המפגש היצירתי בין שרית חדד וקובי אוז הפך את "יאללה לך הביתה מוטי" לרגע תרבותי מהדהד: פופ פמיניסטי עם שפה מקורית, בסגנון שנאבק על הערכה, ומלא הומור בתוך שנה עצובה נורא. כעת הם מסבירים כמה חשוב היה לשיר על אישה שלא מוכנה לספוג ואיך כרגיל הקהל הבין לפני כולם

החודש לפני 20 שנה יצא "יאללה לך הביתה מוטי" - שיר שהוא לא רק להיט ענק, כי אם אייקון תרבותי מהדהד.

השיר שהכתיר רשמית את שרית חדד לכוכבת הכי גדולה של המוזיקה הישראלית הוא בשום פנים ואופן לא הצלחה מקרית. סיפורו הוא סיפור של שיתוף פעולה נדיר בין יוצר גאון וזמרת חד-פעמית, של פמיניזם בלב הפופ המקומי, של שפה וסגנון שצמאים להכרה ושל הצורך בהומור ובקריצה בשנה כל כך עצובה. זהו סיפורו של אחד הלהיטים הגדולים ביותר במילניום הנוכחי.

שרית חדד שנת 2001. אבי אוחיון, לשכת העיתונות הממשלתית
רגע ההכתרה הרשמי. שרית חדד, 2001/לשכת העיתונות הממשלתית, אבי אוחיון

בתחילת 2001 חדד הייתה אולי רק בת 22, אבל כבר זמרת מצליחה עם כמה שירים מאוד אהובים בקנה כמו "הכול סגור", "חברים בכל מיני צבעים", "הייתי בגן עדן" ולהיט הענק "כמו סינדרלה". אחד הדברים שסייעו להתניע את הקריירה המשגשגת הזאת היה שיתוף פעולה פורה עם קובי אוז, אז מנהיג להקת טיפקס וכבר שם שמוכר בכל בית, שידוע בשילוב של אמירה חברתית, התכה של סגנונות מוזיקליים וכתיבה שנונה במיוחד.

המפגש בין שתיים מהדמויות המעצבות של המוזיקה הישראלית בדור האחרון התרחש בדיוק לפני 25 שנה, בהופעה בחוף לבנון שבכינרת ב-1996. חדד, עדיין נערה שמחפשת את דרכה כזמרת, חיממה אז את המופע של טיפקס, והשאר היסטוריה. "אני זוכר שמאחורי הקלעים שמעתי זמרת אדירה - אבל מה שהיה מדהים זה הקהל - הם השתתפו איתה, שרו, רקדו, מחאו כפיים - היא הפעילה אותם בביטחון שיא", נזכר אוז בשיחה עם וואלה! תרבות, "כשהחימום הסתיים יצאה נערה קטנה שנראתה כאילו היא מוכנה לעוד מופע כזה - מיד אמרתי לגואטה (אבי גואטה, מנהלה של חדד לאורך רוב הקריירה - נ"מ) שהם עוד ישמעו מאיתנו".

שיחת ההמשך הגיעה מהר מאוד. "יום למחרת או אחרי כמה ימים הוא התקשר והוא מאוד התלהב מהנערה בת 17 שהייתי", משחזרת חדד בשיחה עם וואלה! תרבות, "ואני ממש התרגשתי שהוא בכלל פנה אלינו - קובי מבחינתי הוא גאון מוזיקלי, והוא סוג של פורץ דרך שהביא סטייל חדש וסאונד חדש למוזיקה שלנו". ואכן, הניצוץ היה מיידי: "על ההתחלה היה חיבור מדהים, הרגשנו שאנחנו מבינים אחד את השנייה, דיברנו הרבה על הפריפריה ועל המקומות הקטנים שהגענו מהם, שכולם מכירים את כולם - ואני חושבת שבעקבות הסיפור הזה הוא כתב את 'למה הלכת ממנו' על מעבר מעיירה לעיר הגדולה, לתל אביב". השאר היסטוריה. אחר כך הגיע דואט מצליח נוסף, "כשאני איתך אני כמו דג".

עוד בוואלה!

היי יודקו, יום הולדת שמח: 70 שנות פוליקר, 7 שירים שלא נשכח

לכתבה המלאה

דווקא שיתוף הפעולה הבא, שנשכח מעט עם השנים, הסתבר כמכריע. בשנת 2000, באלבום "לעשות כל מה שבא לי", כתב והלחין אוז עבור חדד את השיר "כמעט הולכת", שבעיניו נשמע בדיעבד "קצת קורבני". "בשיר הזה הבנתי הכי טוב שהכיוון הנכון לשרית יהיה העצמה נשית ולא התקרבנות בסגנון 'הייתי חלשה' - או 'כמעט הולכת אבל נשארת'", הוא אומר.

הפירות הבשילו כשהחלו לעבוד יחד על האלבום הבא, שאוז משחק בו תפקיד מכריע ככותב, מלחין, מפיק ומעבד של כמחצית מהאלבום (על המחצית השנייה היה חתום שי ראובני). אוז מספר כי האלבום כולו היה אמור להיות בהפקתו ובניהולו האמנותי, ושבשלב מסוים גילה ש"אשליות מתוקות" יכלול גם שירים של יוצרים אחרים: "פייר, התבאסתי. אני עובד קשה שאלבומים יהיו מושלמים, שהשירים ירכיבו אמירה שלמה". אחד השירים שבהם לא היה אוז מעורב ככותב או מפיק היה "כשהלב בוכה" - קלאסיקה אחרת מהאלבום.

קובי אוז, שנת 2000. אריק סולטן, מעריב
"רציתי שהשיר הזה יהדהד את העוצמה הנשית של שרית". קובי אוז, שנת 2000/מעריב, אריק סולטן

יחד עם זאת, אפשר להגיד שטביעת האצבע של אוז דומיננטית מאוד באלבום הזה. גולת הכותרת, "יאללה לך הביתה מוטי", היה הראשון בשורת שירים שהוא כתב לחדד לקראת העבודה המשותפת - רצף שכלל גם את "תשתוק תשתוק", "תלך כפרה עליי", "אשליות מתוקות", "חברה טובה", "אני אוהבת אותך הרבה יותר ממני", ו"תיזהרי ממנו" (שהוא דואט עם טיפקס). השירים האלו, אומר אוז, נכתבו מראש עבורה. "מהרגע שהקלטתי שיר אחד עם שרית - גיליתי שיש לי השתלה של הקול שלה במוח שלי - הלחנתי לה בטבעיות", הוא מסביר. רוב השירים האלה, לדברי חדד, הוקלטו לייב, בטייקים משותפים של שירה יחד עם הלהקה.

"אני זוכרת מלא צחוקים וכיף, ובאמת שיחות מדהימות. על הכול אפשר לדבר עם קובי, על הכול מהכול, ברמות שאי אפשר לתאר בכלל. הוא אדם רגיש ואיש מיוחד. אני ממש מרגישה שהבאנו איזה חידוש, גם במילים, גם בביטים שהוא נתן וגם בלחנים. הבאנו משהו בפופ הים התיכוני שמשלב הומור, קריצה וגם אמירה מאוד חזקה. להגיד את מה שיש בפנים, בלי להתייפייף".

נשים חדשות, פלמ"חניקים ישנים

הסינגל הראשון היה "יאללה לך הביתה מוטי" - שיר שמתבסס על החיכוך בין תיפוף אינטנסיבי לסלסולים של חדד, כשסולו גיטרה סולל את הדרך לבית, ובאמצע קלידים תופסים את ההובלה, מחקים את הסלסול. "'יאללה לך הביתה מוטי' הוא בבסיסו לחן לטיני", מסביר אוז, "חיים אוליאל פותח אותו בסולו בסגנון סנטנה - הפזמון מהדהד ומרפרר לפזמון של 'הרבי ג'ו כפרה' - ויש בו פטנט מוזיקלי של דילוג על פזמון במקום משמעותי בשיר - במקום פזמון מושר הנחתי סולו 'אוטו גלידה' כזה". ברוח מטבע לשון נפוץ בימים אלה, הוא אומר כי זהו "שיר שמודע ללהיטיותו, ולכך שיהפוך בעתיד לאחד מהרינגטונים האפקטיביים ביותר".

שרית חדד שנת 2000. משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית
"אוז זיהה בי את האישה שאני אהיה היום". חדד, 2000/לשכת העיתונות הממשלתית, משה מילנר

אבל מיהו מוטי שבמרכז השיר? הרי זה אחד השמות הישראלים ביותר. הוא יכול להיות כל אחד מכל מקום, ודווקא אותו בחרו חדד ואוז לשלוח הביתה. על פי השיר, הוא רודף שמלות, לא נאמן, קרצייה, מבאס. אם לסכם, הוא הפך לצרה. על מה הוא מבוסס? אוז, שידוע כאמן שמתכתב שוב ושוב עם סמלים ותיקים של המוזיקה העברית לדורותיה, הולך כאן עד הצ'יזבטרון. "כמובן השיר מהדהד את 'מוטי מוטי מוטי מוטי - הוא לא סתם בחור אידיוטי' ו'דחיל'ק מוטקה' של חיים חפר - שהדהדו טיפוסים של 'מוטי' ישנים בלתי נכבשים", הוא מסביר, מרפרר למודלים של גבריות פלמ"חניקית.

האם נכון שבהתחלה השורה הייתה "יאללה לך הביתה מותק"?

"אני לא זוכר את זה - אם אני מבקר תופעה אני מעדיף לתת למבוקר שם ספציפי, וכך הקהל יכול לקבל את זה כביקורת על טיפוס נקודתי אבל יכול גם להבין את זה כמו משל לכל ה'מוטים' שבעולם", הוא אומר, ומביא דוגמה נוספת מהרפטואר שלו. "'הרבי ג'ו כפרה' ביקר המון תופעות של באבות - אבל התמקד בבאבא אחד דמיוני שהמצאתי".

עם זאת, חדד מאשרת את הסיפור. "נכון, מותק זה מה שהיה, ואני זוכרת שאמרתי לקובי שאחרי כל מה שהוא עשה בשיר - מגיע לו שאקרא לו מותק? והוא שינה למוטי. זה גדול, בכל מקום בעולם, ואני מסתובבת בהרבה מקומות בעולם, כל מי שקוראים לו מוטי ניגש אליי ואומר לי 'וואי למה כתבת את השיר הזה'. אנשים מאוד צחקו איתי על השיר".

וכך בשיר שהוא באמת מצחיק וחד, צולפת הדוברת באותו מוטי ומנפנפת אותו מעל פניה. השפה מלאה בסלנג יומיומי, הגישה לא מתנצלת, והרבה יותר ממוטי - זו הדוברת שמעניינת כאן: דמות של אישה חזקה, עצמאית ומצחיקה, שמחליטה בעצמה מתי הקשר מתחיל ומתי הוא נגמר. זאת לא עמדה שתמיד רווחה במוזיקה הישראלית, לא בפופ וגם לא בהכרח בז'אנרים אחרים.

לבנת בן חמו, שדרנית ועורכת מוזיקלית בגלגלצ, מאבחנת כי חלק מהייחוד של השיר נעוץ בכך שהדמות החזקה הזאת מגיעה דווקא מהפופ המזרחי, לעומת "כל מיני טקסטים שמעריכים אותם במובן הפמיניסטי, כי הם מגיעים מנשים שהן מוערכות, שממותגות כאיכותיות". היא מצביעה על העיוורון של קובעי הטעם, שעבורם "קשה לקבל פמיניזם מאישה שאתה חושב עליה שהיא מתרבות כנועה. ברור שזה דימוי. זאת כאילו 'הפתעה' מאישה מזרחית.

"אין לה בעיה להגיד את זה על מוטי - מישהו שלא בהכרח יביא לחתונה, ושהיא גם שרה על זה בלי בושה: הייתי איתך, סבבה, לא מתאים - תתקדם. אל תעשה לי את הקונצים - אני אקרא למשטרה. זו לא בחורה שהיא כלואה או מתנחמדת מדי או נתונה לסערות רגשיות, אבל היא לא פראיירית".

בן חמו מצביעה גם על ההבדלים בין "אשליות מתוקות", שכלל כמה שירים שהדוברת בהם מאופיינת בתכונות דומות כמו "תלך כפרה עליי", למשל, לבין האלבום המצליח "מלך אמיתי" של זהבה בן - הכוכבת הגדולה הנוספת של הפופ המזרחי - שיצא רק שנה קודם לכן, ושיר הנושא שלו כלל מילים כמו "רציתי שתהיה לי מלך אמיתי, לקום בבוקר לתת את נשמתי". לדבריה, "זה הבדל של 180 מעלות. זאתי מחפשת מלך. פה יש משהו אחר. זה לא ששרית היא בהכרח מה שהיא שרה, אבל ההחלטות הניהוליות הציגו אישה שהיא ההיפך מזה - וזה עבד. מה שכן יצא אלינו זה משהו עוצמתי. יכול להיות שזה בכוונה. העניין הוא לבדל".

אולם, חדד ואוז טוענים שלא הייתה תכנית מיתוג שכזאת, אך מסבירים שהאלבום נולד מתוך השיחות והקשר שביניהם. "לא זוכר שהייתה בקשה כזאת", אומר אוז, "שרית הרעישה את עולמי בדמותה מעוררת ההשראה, ולכן רציתי שהשיר הזה יהדהד את העוצמה הנשית של שרית - מול הזמרות הבוכות 'הוא פגע בי אמא' - יש זמרת שלא מפחדת להגיד 'אם תקרא לי מלמטה אני אקרא למשטרה' או 'תלך כפרה עלי'".

חדד רואה את הדברים ברוח דומה. "ב'אשליות מתוקות' הוא תפר שירים בדיוק למידות שלי, שאני חושבת שאפילו לא ידעתי על האישה שאני אהיה בעתיד. הוא ידע שאני בחורה עם תעוזה ולא מפחדת לגעת בכל מיני סגנונות מוזיקליים. הוא זיהה בי את האישה שאני אהיה היום - האישה שלא מפחדת להגיד את מה שיש לה", היא אומרת. "זה סוג של פריצת דרך. פעם לא היה נהוג ומקובל שנשים יגידו את מה שיש להן. יש כאן תודעה אחרת של נשיות, של אישה שלא מוכנה לספוג יותר ולסלוח - והיא לא מוכנה לשתוק".

לצחוק במדינה הכי רצינית בעולם

הציבור התלהב מהלהיט החדש, שנכנס היישר למקום השביעי במצעד השבועי ברשת ג', ותוך שלושה שבועות העפיל אל המקום הראשון. "הקהל עף על זה ומאוד התלהב מהשיר", נזכרת חדד. "אני זוכרת מהופעות ששרתי את זה שלוש-ארבע פעמים בערב". יחד עם זאת, התגובות בעיתונות לא בהכרח התיישרו עם טעם הקהל. "הרבה אנשים קצת פקפקו בתקשורת, לא כולם אהבו את זה. הניצחון של השיר הזה שאחרי 20 שנה - הקהל בטירוף".

לא פחות מההתייחסות המזלזלת לז'אנר, הסלנג היומיומי שהשיר מלא בו עשה אותו לחריג. "התקשורת לגלגה - האוזן הגזענית לא התגברה על ה'יאללה', ביקורות גרועות - השיר הזה עורר מחלוקת ותגובה אלרגית אצל המבקרים", נזכר גם אוז. "הם לא ראו את ההעצמה הנשית, את הרשות שהשיר הזה מעניק לנשים להיפרד ממישהו בלי לפחד". לדבריו, זאת הייתה "סתירה ענקית מול ההצלחה המדהימה שלו בעולם המסחרי - הרגשתי שאני משנה את העולם והאליטות מפגרות כהרגלן אחרי העם".

בן חמו מזכירה כי העומדים בשער, באותן שנים ובכלל, לא בהכרח היו מחוברים באופן טבעי למוזיקה הזאת, ובדרך כלל כדי ששיר יעבור את המסננת - הוא היה צריך להיות עטוף היטב, או כבלדה קלה לעיכול, או באמצעות כותבים שמקובלים על הממסד. "כל פעם שזמרים מזרחים נכנסו למיינסטרים - זה היה כמו לשתות גלולה מרה עם מיץ מתוק מבחינת קובעי הטעם - מה להם ולזה? אז מתי זה כן נכנס - כשיש פסנתר, כשארקדי דוכין מלחין לאייל גולן, או שלמה ארצי או עברי לידר. אין ספק ש'מוטי' חותר תחת ההנחות האלה".

לבנת בן חמו. גבע טלמור, באדיבות המצולמים
"הבדל של 180 מעלות מ'מלך אמיתי' של זהבה בן". לבנת בן חמו/באדיבות המצולמים, גבע טלמור

ובכל זאת "מוטי" עשה את דרכו גם אל פסגת המצעד השנתי של רשת ג', וזכה בתואר שיר השנה. הפעם היחידה ששיר שלה הגיע להישג כזה במצעד רדיו של אחת משתי התחנות הגדולות. חדד עצמה זכתה גם בתואר זמרת השנה, והופיעה לראשונה באותה שנה לראשונה בקיסריה.

ההצלחה התבטאה גם במכירות של "אשליות מתוקות", שהצליח מאוד מאוד. למעשה, מדובר באחד האלבומים הנמכרים בישראל אי פעם, ועל פי ההערכות מכר פלטינה מרובעת - כ-180 אלף עותקים (נתונים דומים לאלה של "כמו סינדרלה", אך נמוכים מנתוני השיא של אלבומיה הבאים - "ילדה של אהבה" ו-"רק אהבה תביא אהבה", שמכרו כל אחד מספרים מדהימים של כ-200 אלף עותקים). אחת הרוכשות הייתה אז בן חמו, כנערה בת 12, שמגלה כי היה זה האלבום הראשון שהיא קנתה, עוד בצורה של קסטה. "הייתי שומעת את זה בלי סוף", היא מספרת.

עבור חדד זאת הייתה שנה של הצלחה, אלא שמסביב לא הייתה אווירית חגיגית כל כך. הימים הם ימי האינתיפאדה השנייה, עוד לפני הפיגועים הגדולים. שני שירים של חדד מזוהים עמוקות עם אירועים איומים שקרו באותה השנה, תשס"א: "כשהלב בוכה", שמזוהה עם אירוע הלינץ' ברמאללה, ו"לב זהב", שיר ותיק יותר שלה, שנוגן בזמן קריסת הרצפה באסון ורסאי. בעקבותיו, חדד החליטה שלא לשיר יותר בהופעותיה את השיר.

בתוך המקום הזה, "אשליות מתוקות" ו-"יאללה לך הביתה מוטי", הביאו משהו אחר, שמח, מלא הומור - מכה קלה על האף למדינה הכי רצינית בעולם. איך מיישבים את הפער? האם יכול להיות שבשנה כל כך עצובה השיר השמח, המצחיק והעוקץ הפך לשיר השנה וגבר על כל היתר דווקא מפני שהוא כזה? "אני חושבת שמה שניסינו לעשות בעבודה על האלבום זה באמת להביא קצת שמחה, כלומר: הכי קל ליפול לתוך העצב, והתפקיד שלנו זה גם להרים, כמו שאומרים", אומרת חדד. לעומת זאת, אוז קושר בתשובה לשאלה הזאת את כל הקצוות ביחד: "זה אלבום של התפכחות מאשליית השלום, מאשליית הזוגיות, מאשליית הגבר-גבר".

סמל נולד

בינתיים, "יאללה לך הביתה מוטי" נעשה אייקוני, כשהפזמון שלו מופיע תדיר על כותרות העיתונים, קריאות האוהדים ושלטי המפגינים - ואין כמעט פוליטיקאי מכהן מאז שלא קראו ללכת הביתה, שלום ותודה.

השיר אפילו כיכב בשתי פרסומות, אחת של קופת חולים כללית, ואחת שערורייתית, לחברת פלאפון - שקפצה בשמחה על שיר שממש בפזמון שלו אנשים מתקשרים זה לזה (גם אם לא עונים). במרכז הפרסומת ההיא התבקש "מוטי" לקנות מכשיר נייד לצלילי השיר, כשהפזמון הסתיים ב-"יש לו ג'ויסטיק אינטגרלי וצבעי מטאל - אם לא תקנה היום, תשכח מסקס בכלל". לאחר סערה מסוימת, גרסה מתוקנת הופיעה במהירות עם הסיום "אם לא תקנה היום - מחר תגיד חבל". כדרכן של סערות, היא חלפה כלעומת שבאה. חדד ואוז אמרו כי אינם זוכרים את הפרשה (אוז: "לא זוכר את זה בכלל. כנראה הדחקתי").

קובי אוז, שנת 2000. אריק סולטן, מעריב
"גאה בשיר ובשרית עד לב השמיים". אוז/מעריב, אריק סולטן

אחרי "יאללה לך הביתה מוטי", אותה עמדה חזקה הפכה לרווחת בפופ הישראלי. הדוגמה המובהקת היא "אתה חייב למות עליי" של להקת חמסה, ואת השובל אפשר לראות עד "מלכת השושנים" של עדן בן זקן ובוודאי הלאה משם.

עבור חדד עצמה, זאת הייתה אחת הפסגות הראשונות והחשובות בקריירה, כזה שהכתירו אותה סופית כזמרת המצליחה והאהובה בישראל לאורך עשורים. בסוף העשור של "מוטי", היא הוגדרה ובצדק כזמרת העשור. ל"מוטי" היה חלק מכריע בכל זה. כל הדברים האלה יחד: השפה, התקופה, הסגנון, האמירה - אלה הפכו אותה לזמרת שמבטאת באופן אולטימטיבי את הישראליות במפנה האלף.

"למוטי יש מקום מיוחד בקריירה שלי", מודה חדד, "לסגנון ולסטייל והאומץ להגיד את מה שיש לך בלי לפחד - האישה החדשה - זה משהו מאוד חשוב בקריירה שלי. המשכתי עם הקו הזה ועד היום אני ממשיכה אותו".

"'יאללה לך הביתה מוטי' הוא אחד השירים החשובים שכתבתי", מדגיש אוז בנחרצות, "אני גאה בו עד לב השמיים וגאה בשרית ובקריירה שלה, ששינתה באמת את העולם ואת הישראליות. מעטים האמנים שמשפיעים באמת על העולם שלנו, רובם ממלאים את חשבונות הבנק שלהם ולא אומרים כלום - שרית ואני גם הצלחנו כלכלית וגם הבאנו מסר משמעותי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    12
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully