"מתוך כל הקשיים/ תמיד עליתי גבוה/ אני חיה ת'חיים/ אני לא באתי לשקוע/ פורמת מחשבות/ רוצה להשתנות/ גדלה מטעויות/ אני גדלה מטעויות"
השורות הללו הן חלק מהשיר החדש של הזמרת רבקה זהר, "לשמוע את הלב" שמו (צפו למעלה בקליפ לשיר). "אני רוצה להגיד לאלו שיקשיבו לשיר, לעולם לא ליפול ברוחם. לעולם", אומרת זהר בריאיון לוואלה! תרבות. "אם לא קל אז לא קל, אבל תמיד אפשר להתרומם מזה. אין דבר כזה לשקוע. אז לא לפחד, ואיך השיר אומר: בתוך הסערות לראות תמיד את האופק. והאופק מלא אור. זה לא סתם מילים, זאת אמת. שכל אחד במטר שלו יעשה טוב. זה כל כך פשוט, החיים".
זהו סינגל ראשון של הזמרת האגדית לקראת אלבום חדש, שנכתב על ידי שחר הדר, הולחן על ידי לירון בן שמעון ועמרי קסטן, והופק מוזיקלית על ידי אודי תורג'מן, שיהיה חתום גם על הפקת שאר שירי אלבומה. שאר השירים באלבום נוצרו בין השאר על ידי שחר הדר, אלי אליהו, דודו טסה וברק פלדמן. "שוחחתי עם אודי, סיפרתי לו דברים על עצמי", אומר זהר, "הדברים האלה עברו לכותבי מילים, ופתאום חיי מתוארים ב-12 שירים. אני עומדת נדהמת מול זה".
עם אילו מקומות בחייך מתכתבת השורה "אני גדלה מטעויות"?
"כל כך הרבה טעויות היו. הכוונה לכל החיים שלא הושתתו על אמת ואת הולכת בהם עם דברים שהם לא נכונים. ואז צריך לא לפחד לשנות את ההרגל. זה אפשרי וכל אחד יכול לעשות את זה. תמיד מתוך כל הקשיים עליתי גבוה. למשל עם הבת שלי היה מאוד לא קל. לא קלה הייתה ההיפרדות ממנה, היחס שלי אליה כאם, זה לא היה לה פשוט. את מכה על חטא הרבה זמן עד שאת מבינה את הטעויות שעשית ומשתדלת לא לחזור עליהן. צריך תמיד השתדלות כנה ומתמדת".
בעוד שאת מזוהה מאוד עם השירה בקולות גבוהים, בשיר הזה ובשירים נוספים באלבום הבא שלך את שרה יותר מתמיד בקולות אמצע ובקולות נמוכים. מה הוביל לזה?
"באתי לאודי לכאורה לשיר אחד, שנקרא 'בכל כוחי', לפרויקט שעשה ונקרא 'החדר הסודי'. חשבנו שזה שם ייגמר. בהמשך הגיעה אליי הסקיצה של השיר 'לשמוע את הלב' והיא מצאה חן בעיניי. הסקיצה של אודי נשמעה כמו משהו שלא יהיה לי קל לבצע. לא יכולתי להרגיש את המקצב של השיר. הייתי רגילה לשיר בגבוהים ופתאום יש נמוכים. אלה אזורים שלא נוחים לי. לא חשבתי שאני יכולה אחרת ממה שאני מכירה. באולפן, באיזשהו רגע עמדתי לוותר, הייתה לי נפילה, אודי קלט את זה ואמר - אין לוותר. זה אודי, הוא לא מוותר ויש לו חזון. זו פעם ראשונה בחיי שמישהו אומר לי איך לשיר. נפתחה דרך שכולה אמת וטוב. הוא כישרון גדול ואכפת לו מכל עיצור, כל מילה וכל תו. עד שיוצאת תוצאה כמו 'לשמוע את הלב'. זה קסם".
באלבום החדש יהיו לך לראשונה שירים עם השפעות ערביות.
"נכון. יש השפעות ערביות שבאו מאודי שמחבר בין פריד אל אטרש לדיוויד בואי, ויש באלבום גם רוקנרול, פופ וFאנקיות שאף פעם לא היה לי בעבר. את נצמדת לדמות שלך, לדימוי של עצמך. גם כאן חשבתי שאני לא אוכל לשיר הזה, ביצעתי את זה כתרגיל, לא היה לי קל ללמוד את המקצב הFאנקי בשיר 'חזור', התאמנתי שעות על גבי שעות, תוך כדי שאני מנקה את הבית. אני צריכה להרגיש שיר כאילו שלא התאמנתי עליו, שיהיה חלק לגמרי, אם זה ברור מה שאני אומרת, וזה לקח שעות על גבי שעות".
שיר אחר באלבום החדש עוסק בבעלך המנוח, הסופר, הוגה הדעות והמורה הרוחני שלמה קאלו. דיברתי איתך ביום שבו הלך לעולמו, וסיפרת לי שמילותיו האחרונות היו "הכל מצוין למי שאינו משועבד". באילו רגעים בחייך היית משועבדת ובאילו הצלחת להשתחרר מהשעבוד?
"נכון, השיר שמדבר על שלמה כולל את המילים 'השארת אהבה, השארת כוח'. השעבוד הוא לא רק סמים. השעבוד הוא כל מה שגורם לך לראות דברים באופן מעוות. נניח מישהו כועס או סתם מקנא, אז שיטפל בזה, ויפסיק לכעוס או יפסיק לקנא. לעשות טוב ותמיד יקל על האחר. ברגע שאתה מקל על האחר, אתה בעצמך קל. אבל מבלי לחשוב על זה אפילו, פשוט להקל, ולא להיות משועבד לכלום. יש כאלה שלא ייצאו מהבית, ויש כאלה שלא יכולים להפסיק לאכול שוקולד. חשוב לא להיות משועבד לכלום. כולנו בחופש, אז בוא נפסיק לשים לעצמנו גדרות, ואז פורצים למשהו שהוא כמו השירים שאני ואודי עושים".
לפני ארבעה חודשים הוצאת גרסת כיסוי נהדרת עם ישי לוי לשיר "זה קורה" שביצע במקור אריק לביא וכתב והלחין שמוליק קראוס. עד כמה חיברה ביניכם גם העובדה ששניכם בעבר התגברתם על התמכרות לסמים?
"ברגע שכשמישהו עובר את אותה התנסות כמוך, ישנה ביניכם הבנה שלא צריכה מילים. מבינים אחד את השני מבלי לדבר על זה אפילו. שוב, הלב של העניין זה לא לפחד מנפילות. תמיד אפשר לקום מהן".
אחרי שהממשלה חנקה את התרבות במשך שנה שלמה, "במקרה" רגע לפני הבחירות נזכרו לשים לתרבות פלסטר ולהתחיל לפתוח מופעים בשבוע הבא. מה דעתך על זה?
"אני חושבת שכשיש מצב לא קל, וכל האנושות חווה אותו, אז אי אפשר להופיע במצב כזה. צריך לקחת את הטוב מזה ולחשוב מה אני כן יכול לעשות. אני יצרתי שירים. אין בי תלונה. אין לי חוסר להופיע על הבמה. כשתהיה אפשרות להתאסף אז בשמחה נעשה את זה, עכשיו אפשר להקשיב לשירים באינטרנט, בקליפים וברדיו. לא לכעוס. איזו ברירה יכולה להיות? איך נופיע? נספוג את הלא קל, ונחשוב איך כן אפשר לתרום, לחשוב מה אני יכול לעשות עבור עצמי ולא מה אחרים לא עשו עבורי. לי היצירה עצמה הייתה קסומה. אנחנו פעם בשבוע מתראים עם אודי ויוצרים שירים, לפעמים שניים בשבוע".
התחסנת נגד קורונה?
"לא. אני עדיין חושבת אם כן או לא להתחסן. אני אף פעם לא מתחסנת, גם לא התחסנתי אף פעם נגד שפעת. אז חשבתי שאולי לא צריך גם פה. אני חושבת שכשמערכת החיסון חזקה אצלך אז היא תתגבר על זה. אני אף פעם לא מתחסנת. והרי יש מוטציות לווירוס, וזה מחסן רק את מה שעכשיו, ומה עם המוטציות?".
השבוע פורסם מחקר מקיף של קופת חולים כללית, שמצא כי החיסון לקורונה של חברת פייזר הביא לירידה של 94% בהידבקות עם תסמינים ושל 92% בשיעור החולים הקשים. המחקר בדק 1.2 מיליון איש, שמחציתם חוסנו בחיסון. כך שהחיסון עובד.
"יופי, יופי. זה מעודד שזה ככה. אני עדיין מתלבטת אבל יש עליי מספיק לחץ שאעשה את זה. אחרי מה שאמרת לי נראה, נראה, אולי אני כן אעשה את זה".
ברגע שאת לא מתחסנת את מסכנת חיים של אנשים אחרים.
"נכון. וזאת הסיבה שאולי אתחסן. בינתיים אין מה לפחד ממני כי חוץ מלצאת לחזרות אני לא יוצאת מהבית. והולכת למכולת. המכולת היא בסדר".
את יוצאת מהבית עם מסכה?
"אני שמה צעיף. אבל הכל טוב, אין מה לדאוג. החיים לא נגמרים! הכל טוב. אז נכון, נגרעים מאיתנו דברים, אבל לא לפחד מזה. נעשה מה שאפשר לעשות, ולא להתלונן כי זה רק מוסיף לנגע שכולם סובלים ממנו".
במשך שנים סירבת לשיר שניים מלהיטיך הענקיים ביותר, "מה אברך" ו"זמר שלוש התשובות", ובסוף שבת לבצע אותם. היום יש שירים אחרים שלך שאת מרגישה איתם לא בנוח?
"אין לי שירים שאני לא מרגישה נוח איתם, אבל יש שירים שלי שאני פחות מתחברת אליהם. את השיר 'רגע ניצחון' לא הייתי שרה. יש בשיר איזה דבר שלא נפתר, ואני רוצה להביא שירים שלא ישעבדו לכלום ויפרצו את המאזין למרחב".
"אם אמן נשאר רק בעבר שלו - זה לא טוב", מוסיפה זהר. "חייבים להמשיך וליצור, ואז כשיש יצירה חדשה, אתה יכול להביא את השירים שקהל אוהב אותם במעטפת אחרת, שגם לך יהיה רצון להביא אותם שוב, בשמחה, כמו 'בדרך אל הכפר', 'על כפיו יביא', 'הלאה' ו'מה אברך'. ואז לדבר הזה יש טעם, ולא רק למחזר את העבר. אם לא היו לי שירים חדשים, לא הייתי יכולה להמשיך לשיר".
השנה ימלאו 50 שנה להופעתה של זהר בפסטיבל שירי הילדים השני ב-1971 עם הלהיט הגדול "גלי" של אהוד מנור וקובי אשרת, שביצע באותו פסטיבל גם נועם קניאל והגיע למקום השני. זהר הופיעה בין השאר גם באירוע המתחרה, הפסטיגל, ב-1985 עם שיר הקאמבק הבלתי נשכח "הדרך אל הכפר". אירועי הילדים האלה הצמיחו יצירות מופת, מה שכמעט ולא קורה בפסטיגל ובשאר הפקות הילדים המסחריות כיום. אני מציין זאת בפני זהר, והיא אומרת: "אני לא אעשה דברים כמו ההפקות שיש היום. האמן חייב לקחת בחשבון מה הוא עושה ומה הוא נותן לקהל. וככל שהוא יותר גדל בשנים, כאדם, כך יותר ויותר נפתחת לו הדרך לזה. לאמן יש אחריות על מה שהוא מוציא מהפה".
באיזה מהישגיך הרבים מהעבר את גאה במיוחד?
"אני שמחה במה שאני עושה היום. העבר שייך יותר לקהל שחווה את השירים, פה נכנסת הנוסטלגיה. אבל מה שחשוב זה מה שעושים היום, ומה שלמדנו מהעבר. מההתנסות של העבר אתה מביא את עצמך כמו שאתה היום".
במשך מספר שנים שיתפת פעולה עם הזמר לירון לב ביצירת שירים ואלבומים חדשים ומופעים משותפים. מדוע נפרדה דרככם המקצועית?
"אני חושבת שזה ממצה את עצמו. זה קרה מעצמו. אני לא תכננתי שיקרה הדבר הזה עם אודי, זה פשוט קורה. וזה הקסם של החיים. לירון הולך לדרכו עם שירים שלו, ואני לדרכי. והכל טוב. זה טבעי שישנה התפתחות. והחיים זה ממש קסם! אני כל כך שמחה לראות את השמש. יש לי חלון עם מלא עצים, ודווקא ביפו. החיים הם קסם!".
