25 בפברואר, חמש אחר הצהריים. אנשי חדשות 13 מקבלים טלפון שמודיע להם שראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע להקלטת ריאיון למהדורה המרכזית, אותה הגיש באותו ערב אודי סגל ללא תמר איש-שלום. "לנתניהו יש נוהל כזה, גם בגלל ענייני לו"ז, שהוא מפתיע את המראיינים", אומר סגל לוואלה! תרבות. "אחרי הריאיון שהוא נתן לחדשות 12 נסגר שהוא יבוא אלינו. הוא אמר שהוא יבוא כשהוא יוכל. כשעה לפני שהריאיון הוקלט, נודע לנו שהוא יבוא. היה צריך להיערך מאוד מהר. את עבודת ההכנה לריאיון עשינו במשותף תמר ואני כמה ימים לפני כן, ובמקרה זה נפל על המשמרת שלי כמגיש. העלינו יחד רעיונות, מחשבות ושאלות מסוימות שהיו חשובות לנו. השאלות שקשורות ל-MeToo זה רעיון של תמר, ולא לחינם אמרתי שהריאיון הזה הוא תוצר משותף".
זה באמת היה ריאיון מעולה. נתניהו או אנשיו מתחו עליך ביקורת לאחר מכן?
"לא ביקשתי את חוות הדעת של אנשיו והוא עצמו לא אמר שום דבר. כל ההתנהלות מסביב הייתה מצד אחד אופיינית ומוזרה אבל גם מאוד מכובדת. גם לפני הריאיון כשהוא הגיע וגם אחרי הריאיון הוא היה כרגיל ידידותי, ענייני ומקצועי. יש לנו היכרות אישית ומקצועית ארוכת שנים וזו לא פעם ראשונה שהוא בא להתראיין אצלי. גם ב'לפני החדשות' הוא בא, וכמובן כשהייתי כתב מדיני בחדשות 2. היו ביקורות מאוד טובות, היו ביקורות שליליות. אני מקבל את כל הביקורות, אני מקשיב להן ולומד מהן. אבל הרבה אמרו שזה היה 'ריאיון עם אוזניה'".
ובהם טופז לוק, יועצו של נתניהו.
"האוזניה משמשת את המגיש כדי שהעורכים יגידו לו כמה זמן נשאר. השאלות היחידות שנשאלו בריאיון הן שאלות שלי ושל תמר. היא לא הייתה באוזניה אבל הייתה בראש שלי, בלב שלי ועל הדף שלי. אף אחד - לא רביב דרוקר, לא אבישי בן-חיים, לא שרון גל ולא אביעד גליקמן - לא לחש לי מה לשאול באוזניה".
הריאיון של נתניהו בחדשות 13 התקיים שבוע ויום לאחר שראש הממשלה נתן את ריאיון הבכורה של מערכת הבחירות הנוכחית למתחרה יונית לוי בחדשות 12, דבר שעורר כעס רב בחדשות 13. "אנשים מראיינים את נתניהו לא בגלל שהוא ביבי ולא בגלל שהוא נאשם אלא משום שהוא ראש הממשלה", אומר סגל. "זה תפקיד ממלכתי. בתפיסה המהותית של התפקיד הזה נתניהו עשה מהלך שלא ייעשה. זה תפקיד שבו לא עושים העדפות לערוץ כזה או אחר. זה נכס ציבורי. הדרך שבה הם התנהלו היא דרך מכוערת, לא שונה בהרבה מהדרך שבה התדרדרה המערכה הפוליטית בשנה האחרונה על ידי נתניהו".
"תמיד כשיש ריאיון רלוונטי אתה רוצה שהוא יהיה אצלך", מוסיפה תמר איש-שלום. "אני שש שנים כבר לא ראיינתי את בנימין נתניהו".
אודי, לפני הריאיון למדת קצת מהטעויות של יונית בריאיון עם נתניהו?
סגל: "אני חושב שהחמירו מאוד עם יונית, אני לא הייתי שותף לביקורת על הריאיון שלה עם נתניהו. יונית היא חברה מאוד טובה שלי, אני מאוד אוהב אותה ומעריך אותה. אחת העיתונאיות המוצלחות והמראיינות הטובות".
רפאלה גויכמן, כתבת התקשורת של דה מרקר, טענה בטוויטר שלשכת ראש הממשלה הציבה תנאי שאודי יראיין אותו ותמר לא. מחדשות 13 נמסר ש"לא היה ולא נברא, שקר מוחלט".
סגל: "עם כל הכבוד לדה מרקר, ויש כבוד, כנראה לא במקרה זה היה רק בציוץ. זה לא נכון וגם מכוער".
בימים אלו חוגגים בחדשות 13 שנה לזוגיות הטלוויזיונית של מגישי המהדורה תמר איש-שלום ואודי סגל, שהתחילה ערב לפני הבחירות הקודמות. "האמת שזה מרגיש יותר משנה", אומר סגל.
איש-שלום: "מתחילים ללכת בגיל שנה".
השאלה אם זה רק הולך או גם רץ?
איש-שלום: "זו ריצת מרתון, אפשר להגדיר את זה כך".
סגל: "האמת שכמו ב'מבצע סבתא', התחלנו בכל הכוח והגברנו עם הקצב".
הקורונה עשתה טוב לזוגיות המקצועית שלכם?
סגל: "כן, במובן מסוים. אלו לא שידורים רגילים. לנו כזוג יצא לעבור טירונות משודרגת פלוס מסלול תוספות. כי לא היה לנו זמן להגיד - 'אלה החודשים שבהם רצנו, עכשיו בוא נראה מה עוד עושים'".
איש-שלום: "המהדורה הראשונה הייתה ערב בחירות. המהדורה השנייה הייתה משדר בחירות של שמונה שעות".
אתם כמו נועה קירל ומרגי שאף פעם לא היה להם דייט ראשון, ישר קפצו לזוגיות.
איש-שלום (צוחקת): "תודה רבה על ההשוואה, זה מאוד מחמיא".
סגל: "מי אני? אני נועה?"
איש-שלום: "אני נועה".
סגל: "אני נינה. אבל אף אחד מאיתנו הוא לא צוץ. עכשיו זה כבר לא כל כך מצחיק".
מצד אחד, התחושה היא שהחיבור ביניכם טוב, יש ביניכם כימיה טובה והזוגיות בידלה אתכם מהמתחרים. מצד שני, לא נהיה באזז סביב הזוגיות הזו, והיא לא נהייתה מותג זוגי כמו יעקב ומיקי או כמו לונדון וקירשנבאום.
איש-שלום: "אנחנו אחרי שנה, ומותג לא נבנה בשנה. לא סתם אמרנו שזה מרתון ולא ספרינט. זו ריצה למרחקים ארוכים, ואגב כך כל סוג של הגשה, בין אם היא ביחד ובין אם לחוד. אנחנו עכשיו בשלב היצירה והחיבור, שהיו באמת בהאצה בשנה האחרונה. התגובות שאנחנו מקבלים הן תגובות טובות. יש משהו שעובד על המסך ועובד לנו. (לאודי) אני חושבת שאתה אמרת פעם כשדיברנו עם מישהו, שאנחנו מכירים מספיק צורות של זוגיות טלוויזיונית שעל המסך הן נהדרות והן צריכות להיות מובדלות ממה שקורה מאחורי הקלעים. אז פה אתה מקבל את מה שאתה רואה. כיף לנו יחד".
איש-שלום: "אני יצאתי מתוך נקודת הנחה שלזוגיות הזאת יש סיכוי מאוד טוב אבל הערכתי שהמשדר הראשון בבחירות לפני שנה יהיה על הפנים. אי אפשר בפעם השנייה שאנחנו משדרים יחד לעשות שמונה שעות טובות, לא משנה כמה הדינמיקה טובה. זה עניין של טכניקה, התרגלות וניסיון. אבל אלו היו אחלה שמונה שעות. נהנינו. רם לנדס אמר לנו: 'אצלכם הבעיה לא תהיה שתעלו אחד על השני, שזה תמיד פאדיחה בשידור, אצלכם הפאדיחה תהיה כשתהיה שתיקה, כי תהיו כל כך מנומסים וילדים טובים, וגם מזה צריכים להשתחרר'. לפעמים אני יותר דומיננטית, לפעמים אודי יותר דומיננטי. כשבאים עם מספיק ניסיון ואגו מפותח אך לא מתודלק מדי - אז הכל בסדר".
עד כמה כמגישים אתם מעורבים בתכנים? עד כמה יש לכם מעורבות או זכות וטו, אם משהו פחות נראה לכם בליין-אפ, לבטל אותו או להזיז אותו?
סגל: "מעורבים".
איש-שלום: "מאוד. אני חושבת שאנחנו עובדים עם עורכים מספיק טובים ועם שיקול דעת, שאין צורך בווטו. אין דברים שערורייתיים שקורים פה. יש דברים שיותר נאהב, יש דברים שפחות נאהב. גם זכות הווטו מיושמת במקרי קיצון. זה יותר בלקדם את הנושאים שבעניינו חשובים. למשל, כשהיה אסון הזפת, מהצהריים הטרפתי את המערכת על זה וזה היה בכותרות, אלי לוי עשה דיווח נרחב על זה. זה משהו שהיה חשוב לי. לא כפיתי חלילה על המערכת. זו דינמיקה של שיתוף. כל אחד מביא את הדברים שנוגעים אליו וחשובים לו. אודי למשל עם המאבק שלו על נכי צה"ל".
סגל: "אפילו הכתבה על כיכר אתרים שעשיתי, וגם את הכתבה על הנכים. זה דברים שאני צריך לדחוף לפעמים למהדורה. ויש דברים שהם בכלל לא בתחום של לדחוף ולא בתחום הכוחני, אלא בתחום של סיעור המוחות. אנחנו מדברים קצת על מה שקורה, ופתאום עולה נושא שמשגע אותנו. איכות הסביבה זו דוגמא מצוינת כי בהתחלה לא היה אמור להיות אצלנו כלום על הלוויתן שמצאו. בסוף שידרנו כתבה נרחבת על זה, ובחדשות 12 עשו משהו קצר בסוף המהדורה רק אחרי שהם ראו את זה אצלנו".
ויש דוגמא למשהו ששובץ בליין-אפ, הרגשתם איתו לא נוח והובלתם לפסילתו או הזזתו?
סגל: "היו כמה דברים. בעיקר בתחום הכוכבניות והאייטמים הצהובים. היו פעמים שביקשנו קצת להוריד, טיפה להנמיך, טיפה לדחות".
אלו הבחירות הרביעיות בתוך שנתיים. אולי משדרי הבחירות המיוחדים הופכים לקצת פחות מיוחדים?
איש-שלום: "למה? זה המשדר האחרון שלפני הבחירות החמישיות!"
מה נראה במשדר הבחירות הפעם?
סגל: "עוד מאותו דבר. לדעתי זאת הבעיה בבחירות האלה - אפילו לא ברור על מה הנושא שלהן. על בחירות קודמות אמרו: אלה הבחירות על הסיפוח. אלה הבחירות על האחדות וכו'".
אלה לא בחירות על הקורונה?
סגל: "אני לא חושב. כשהיו על משהו, נניח על החלת הריבונות או הסיפוח, היה ברור שיש את המחנה שתומך, ויש את המחנה שמתנגד. אבל זה לא בחירות על הקורונה. זה בחירות בשלהי הקורונה, אחרי משבר כלכלי, ושוב חזרנו להגיד שזה בחירות כן נתניהו או לא נתניהו, וגם פה זה לא מוברג עד הסוף, כי בעצם לאף אחת מהקואליציות אין 61 יציבים. לכן הפרשן הפוליטי שבי אומר שנראה שזאת דהירה ב-100 קמ"ש לבחירות חמישיות. ככה זה נראה, אבל שמעו, מה שיפה בפוליטיקה שעד הבחירות יכולים לקרות עוד אלף דברים והמפה תשתנה".
איש-שלום: "אני אגיד לך מה השתנה. אני חושבת שבכל זאת אתה רואה יותר צניעות של כולם. הפסקנות נגמרה, לאף אחד אין באמת מושג איך דברים ייגמרו, מה יהיה או מה יהיו השיקולים בכלל".
אחד היתרונות של משדר הבחירות שלכם הוא פרופ' קמיל פוקס שאיתו אתם מכים את 12 פעם אחר פעם. מצד שני, אתם מגיעים לבחירות עם כוח אדם מצומצם, לאחר פיטורי עשרות עיתונאים, ובלי דיגיטל מפותח בניגוד לחדשות 12. זה ישפיע להערכתכם על המשדר?
איש-שלום: "יש מצב נתון. אנחנו לא יכולים להתעלם מהמציאות. כמי שנמצאת פה כבר עשר שנים, אני יכולה להגיד שתמיד זה המצב הנתון. יש יתרון מובנה תמיד ל-12 על 13 בכוח האדם. האתגר כאן הוא בכל פעם מחדש לא להרים ידיים ולעשות הכי טוב שאתה יכול. הרבה פעמים דווקא מתוך החסר נוצרים הרבה מאוד רעיונות שהם יצירתיים, מעניינים וטובים".
סגל: "יש את המשפט הידוע, שעדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה. אני חושב שהמוצר הסופי של חדשות 13 הוא מהדורה טובה מאוד, לפעמים הרבה יותר טובה מהמתחרים, לפעמים כמו של המתחרים, ולפעמים פחות טובה, אבל היא לא שונה באופן מהותי, למרות הדלות של המשאבים לפעמים".
איש-שלום: "בסוף בסוף מי שעושה את המהדורה טובה זה עורך מוכשר וכתבים מוכשרים, והם ממשיכים להביא סיפורים ותחקירים מצוינים. יותר רייטינג או פחות רייטינג, יותר כוח אדם או פחות כוח אדם, ברור שזה מאתגר אבל הם מייצרים את השינוי ואני חושבת שהם עושים עבודה טובה".
סגל: "בפוליטי יש לנו דסק חזק. יש את ספי עובדיה, את רביב דרוקר".
איש-שלום: "ואת ליאור קינן שהצטרפה ועושה עבודה מצוינת".
מצד שני, אין לכם כתב מדיני באחת התקופות הכי עמוסות מדינית, לאחר שביולי פוטר מהתפקיד ברק רביד שהיה סקופר גדול וכיום עובד אצלנו בוואלה!.
סגל: "זה באמת חבל שאין כתב מדיני. זאת פונקציה חשובה. אני חושב שבין ספי עובדיה, אלון בן דוד, צביקה יחזקאלי, חזי סימן טוב וגיל תמרי בוושינגטון לא החמצנו שום דבר מהותי. אבל אין ספק שהדבר הנכון הוא שיהיה כתב מדיני".
איש-שלום: "זה לא סוד שאני חשבתי שצריך לעשות כל מאמץ כדי להשאיר את ברק רביד ככתב מדיני. הייתה יוזמה של כמה מהכתבים והמגישים הבכירים בחברה לנסות להשאיר אותו גם על ידי הקצאה של חלק מהמשכורות שלנו. היה ניסיון כזה, הייתה היענות של החברה לבחון את זה, ואני מצטערת שזה קרה".
עד כמה גל הפיטורים אז, שכלל בנוסף לברק רביד גם את אבי עמית, עקיבא נוביק, סמדר פלד ואנשים טובים אחרים, טלטל את החברה ופגע במהדורה?
איש-שלום: "יש הבדל בין טלטל את החברה לפגע במהדורה. אלו שני היבטים שכמובן יש יחסי גומלין ביניהם. בראש ובראשונה זה טלטל את המהדורה מאוד. עברתי עם חבריי פה כמעט כל סוג של טלטלה במשך השנים שאני פה. היו הקפאת הליכים, איומים פוליטיים של סגירה, עברנו הכול. אבל בכל התקופות האלה ובכל הצמצומים, מהלך הקיצוץ הזה היה הרחב והקשה ביותר שאני זוכרת. אז בראש ובראשונה זאת הייתה טלטלה כי אלה חברים שלנו, גם על המסך וגם מאחורי המסך. זה היה קשה, וקשה גם למקבלי ההחלטות".
"כשזה בהיקף כזה, אתה לא נפטר משומנים בחברה. זאת חברה ללא שומנים. זה לא שהיו שניים שלושה שבמילא אפשר היה לוותר עליהם. אתה בעצם מפטר אנשים מצוינים שעושים את מלאכתם נאמנה, לכן זה פיטורים מהסוג הקשה ביותר. חלק גדול מהאנשים שעזבו היו מהמגזין של שישי ושבת. האם זה פוגע ביכולת? בוודאי, מתמודדים עם זה כל יום במהדורות של שישי ושבת. הם היו כתבי מגזין מעולים".
כשרשת משלמים לפי הערכות לפחות מיליון וחצי דולר לעונה סיימון קאוול ומוסיפים סמנכ"לים לחברה, אולי חלק מהפיטורים לא היו מסיבות כלכליות?
איש-שלום: "תקציב חברת החדשות הוא תקציב חברת החדשות. יש שני עולמות - יש את עולם הערוץ, ויש את עולם החברה. נכנסים עכשיו משקיעים חדשים ואני מקווה ששנה הבאה תקציב חברת החדשות יגדל".
סגל: "היה הכי טוב אם אפשר היה להשאיר את כל האנשים האלה, כולם אנשים מצוינים שהוסיפו לחברת החדשות של 13. התחושה באמירה שלך שיש פה כוונת מכוון - אני לא רואה אותה. אני לא חושב שהיה פה מהלך פוליטי, והתוצאה היא במהדורה עצמה. זה השפיע, אבל התפקיד המקצועי שלנו זה לייצר מהדורה טובה עם מה שיש. אנחנו עושים את הכי טוב שאפשר, ולדעתי התוצאה היא טובה".
תמר, למה בן זוגך נדב איל, עיתונאי מעולה שהיה מאבני היסוד של חדשות 13, החליט לעזוב את ל"ידיעות אחרונות"?
איש-שלום: "הוא כבר לא עורך חדשות החוץ של החברה אבל הוא אחד הפרשנים הבכירים והמובילים שלנו גם בענייני קורונה וגם בענייני חוץ. אז אני שמחה בשבילו ושמחה בשביל המהדורה".
איך לא קרתה לכם אף פעם פדיחה בשידור, שבו את פונה לנדב במילה "מאמי" או באיזשהו כינוי חיבה?
"הדבר היחידי שמאוד לא טבעי לי עד היום זה שאני צריכה להגיד גם את שם משפחתו 'איל', כלומר 'נדב איל'. זה לא טבעי לי. לא קראתי לו 'עורך חדשות החוץ', כמו שאולי אודי קרא לו, אני קראתי לו רק 'נדב איל'".
סגל מתלוצץ: "אני קורא לו לפעמים נדבי".
במלאת שנה לזוגיות הטלוויזיונית של אודי ותמר, בדקנו את הרייטינג של המהדורה - והמספרים, איך לומר, די עגומים. מנתונים שהתקבלו מוועדת המדרוג עולה כי המהדורה של חדשות 13 בשנת ההגשה המשותפת הראשונה (1 במרץ 2020 עד 28 בפברואר 2021) רשמה רייטינג ממוצע של 9.1% מתוך סך האוכלוסיה, ונתח של 14% מתוך סך הצופים בפועל בטלוויזיה בזמן הנתון. לעומת זאת, בחדשות 12 רשמו בשנה זו נתונים גבוהים בהרבה - רייטינג של 16.3% ונתח של 25%.
נתוני מהדורת חדשות 13 נמוכים אף יותר מהרייטינג של מהדורת חדשות עשר המנוחה בתקופה של שנה מקבילה (1 במרץ 2016 עד 28 בפברואר 2017) - רייטינג של 9.7% ונתח של 16%. הנתונים הללו מפתיעים משום שברשת, בניגוד לערוץ עשר, שודרו פצצות הרייטינג "האח הגדול" ו"הישרדות" כארבע פעמים אחרי המהדורה, וגם משום שזו הייתה שנת קורונה עם שלושה סגרים - נתונים שהיו אמורים דווקא להזניק את הרייטינג.
"אם למישהו הייתה אשליה שתבוא כאן מהדורה, טובה ככל שתהיה, ויהיה פה מהפך, אז זה מרתון לטווח ארוך", מגיב אודי סגל למשמע הנתונים. "יש שינוי, וזה שינוי שצריך לעבוד עליו, זה מרתון. יש קהל למהדורה והוא יורחב".
איש-שלום: "ביום שאחרי האיחוד, היה 13% למהדורה. אני זוכרת שכולם חגגו, ואם היה תקציב לשמפניות היו מזמינים שמפניות, אבל אין תקציב אפילו ליין תוסס אצלנו. אמרתי להם, 'תפסיקו להתלהב, אנשים עדיין לא יודעים מה נמצא באיזה ערוץ ולאן לזפזפ ויכולים לטעות'. כנ"ל בימים שפתאום היה רייטינג מאוד גרוע. נראה לי דבילי להיות בדיכאון עמוק בגלל יום אחד שבו הייתה מהדורה מאוד טובה שעשתה רייטינג גרוע. אני לא יכולה להגיד שרייטינג טוב לא משמח אותי, ושרייטינג רע בכלל לא משפיע עלי לרעה, אני בן אדם, אבל משתדלת שזה לא ישפיע".
"מה שיהיה זה מה שיהיה. אני יכולה להתווכח עם מספרים? אני יכולה לשמוח שיש קהל גדול שבוחר בנו. האם אני חושבת שיגיע היום שבו אנחנו נהיה המהדורה הנצפית ביותר בישראל? הלוואי שיום אחד זה יגיע, אבל אני לא יוצאת מתוך נקודת הנחה כזאת. אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שצריך לחזק את הכוח שלנו ולהישאר באופן קבוע על דו-ספרתי, דבר שלאחרונה עשינו לא מעט, ולבסס קהל גדול שייהנה מהשידורים שלנו. הדבר היחידי שכן מבאס, שאתה עושה עבודה ממש טובה, מביא תחקיר ממש מדהים, ולא מספיק ראו. אבל גם בתחום הזה, אני רואה ימים שבהם בכלל עיקר החשיפה מגיעה מהפולו-אפים ומהדיגיטל, יש לנו מספיק כתבים שהם גם צייצנים בכירים, והתהודה שסיפורים טובים שלנו זוכים לה מגיעה גם מעולמות אחרים".
מאז המיזוג של עשר עם רשת, המהדורה שינתה את פניה, והיא הרבה יותר בידורית ומגזינית ופחות תחקירית, יותר שמרנית ופחות ליברלית, יותר ימנית ופחות שמאלנית. ואחרי כל זה, לא נוספו לכם צופים בהשוואה לחדשות עשר. אתם מרוצים מהשינויים האלה?
סגל: "תראו, המהדורה יותר ארוכה, בין השאר בגלל הקורונה, ונכנסים אליה יותר דברים. אבל אני לא מקבל את האמירה שהיא פחות תחקירית, פחות בועטת ופחות מחפשת דברים. המגיפה עיצבה קצת את הסיפור והפכה לנושא המרכזי. תעשה ניתוח לטענה הרווחת שהחדשות זזו ימינה עם העובדות. כשאומרים ימני, זה דיון פילוסופי שלא בא לי להיכנס אליו, בסוף השאלה את מי המהדורה משרתת, ואני אומר - המהדורה שלנו משרתת את הצופים, ומנסה להביא את העולם עם כל ההיבטים שלו. היא לא מתחנפת לשלטון והיא גם לא באה להפיל את השלטון. זה לא המטרה שלנו. אנחנו צריכים לשקף את המציאות, להביא תחקירים שראויים לשידור, את העובדות והפרשנות הכי טובה. ואם זה מעצבן מישהו מהאופוזיציה או מהקואליציה זה אחלה, אבל זה לא היעד. אני חושב שהמהדורה שלנו מאוזנת, היא לא עושה הנחות לאף אחד, אין לה אנשים שהיא מחבקת באופן מיוחד ושומרת עליהם, אין דבר כזה".
ביולי הייתה רעידת אדמה תקשורתית - בעקבות מתקפה חסרת תקדים של עורך מהדורת השבת של חדשות 13 ניר בכר נגד המנכ"ל ישראל טוויטו, לאחר שפוטר במסגרת תכנית הקיצוצים. הוא טען בין היתר כי "רוח המפקד בחדשות 13 היא רוח בלפור", "הערוץ שנתן בעבר בראש עם תחקירים ועיתונות לוחמת - הוא כעת חתלתול מבוית", וטען עוד כי "סוכלו עיתונאים שלא באו טוב למנכ"ל". מה חשבתם על הדברים?
סגל: "שמע, לא בא לי להתווכח עם ניר בכר. אני אגיד במילה אחת: הוא לא צודק".
אם לטענתך הוא לא צודק, אז למה רשת לא הגישה תביעת דיבה נגד בכר בעקבות הפוסט שלו עם האשמותיו החמורות?
"כי לא על כל שקר צריך לתבוע דיבה. בן אדם שסיים את תפקידו בערוץ תקשורת זה דבר מאוד כואב. אגב, אני עבדתי עם ניר בכר, ואצלו במהדורה עשיתי כתבה על חאן אל-אחמר, שאני דחפתי אותה והוא בקושי שידר. הוא אחלה בן אדם, הוא סיים את תפקידו ויש לו כעס גדול על כל מיני דברים. אבל עובדתית מה שהוא אומר, מבחינתי, אינו נכון. אין פה שום הנחיה של אף אדם, אף אחד מהבעלים לא נותן איזושהי הנחיה או רוח כלשהי של סיקור מסוים, לא לי, לא לתמר, לא לכתבים שלנו. יש קצת איזה מין זלזול מסוים באתוס העיתונאי, לחשוב שכל כך הרבה אנשים שבנו שם ומוניטין ארוך שנים בכלי תקשורת שונים ומגוונים, פתאום יגיע בן אדם, יגיד להם 'תקשיבו, מהיום אתם מסקרים ברוח מסוימת', לא משנה באיזה רוח".
בכר עשה לכם פיגוע ונזק ענק בפוסט שלו.
איש-שלום: "אין לי מושג מה קורה במהדורות שבת ושישי. אני מאמינה שאותה רוח ששורה על ראשון עד חמישי שורה גם על שישי ושבת. מעולם, לא אני ולא אודי, לא נתקלנו בשום צנזורה או הנחיה מלמעלה של איזושהי רוח מפקד. אם היה, בוא נאמר שלא רק הייתי יודעת, סביר להניח שגם הייתי מעורבת ושמה קו אדום. אבל אני לא יודעת על דבר כזה. אני יכולה להעיד רק על מה שאני יודעת, אוקיי?"
אז לא הייתה שום התערבות פוליטית, הטיה, פגיעה בחופש העיתונות שהגיעה מבלפור שנעניתם לה?
איש-שלום: "לא היה משהו שנתקלנו בו".
סגל: "לא בא לי לריב עם ניר בכר. הוא בחור נחמד, אני אוהב אותו ומאחל לו את כל ההצלחה שאפשר. אבל זה פשוט לא נכון, מה לעשות. אם זה נכון, אז איך יאיר נתניהו לא הפך את ערוץ 13 לערוץ הבית?"
בכרזה לקידום מופע הסטנד אפ שלו טוען ליאור שליין: "ביבי לא רצה אותי בטלוויזיה".
סגל: "זה שם של הופעה. אמרתי לשליין, השם קצת ארוך מדי. אבל שליין הוא איש מאוד משעשע".
ואגב שליין, שוב במשדר הבחירות שלכם לא תהיה לכם סאטירה. לא חסר לכם?
סגל מתלוצץ: "אצלנו הצד הסאטירי הוא בתוך המהדורה".
הסכמתם עם ברוך קרא שאמר לאבישי בן-חיים: "כשאתה בא ואומר שהאליטה סימנה את נתניהו וקבעה אותו כיעד מספר אחת, זה שקרים. זה לא דעה של פרשן טלוויזיה שיושב בפאנל, אלה שקרים"?
סגל: "אני חושב שהיה פה ויכוח בין שני אנשים שהביעו דעה. הם התלהטו יתר על המידה. אבל אני חושב שהתפקיד שלנו הוא לא להיות הגננת של השידור. כשמנווטים ספינות במים סוערים, צריך לדאוג שהספינות לא יטבעו. והספינות האלה לפעמים מחככות חרטום בירכתיים, במיוחד כשיש שתי תפיסות עולם שונות. אני חושב שברוכי קרא האמין שהדברים שאבישי אומר משקפים לא נכון את המציאות כמו שהוא ראה אותה. אחר כך זה הסעיר את אבישי. אנחנו כמגישים נתנו לעימות הזה להתנהל, חיכינו שהוא יעבור. זה קרה בקטע מאוד קריטי במשדר, בדיוק נתניהו נכנס לבית המשפט, ועם כל הכבוד לדיון בין ברוכי קרא לאבישי בן-חיים, שזה טלוויזיה סבבה, היה אירוע שמתרחש. ולכן כמגישים המשכנו את השידור הלאה, אחרי זה חזרנו לזה, ואפילו עשינו על זה קצת דאחקות, אמרתי להם שהם אפילו הצליחו לסתום את הפה ליאיר גולן ולאסנת מארק, זה השאיר אותם המומים ושותקים בדיון".
איש-שלום: "זה הישג כפול".
עניתם יפה אבל לא השבתם לגופה של השאלה - אתם מסכימים עם דבריו של ברוכי לאבישי?
סגל: "אני לא אמור להסכים עם כל פרשן. יש פה כל כך הרבה פרשנים. למרות שאנחנו מגישים את החדשות אנחנו לא אמורים להסכים עם כל דבר פרשנות או כל תובנה. אני הייתי מנסח את זה אחרת אולי. אבל במהות אני מבין מה ברוכי קרא ניסה לומר, ואני מבין גם מה אבישי בן-חיים חש באותו רגע".
שמענו שאחרי התקרית בין אבישי לקרא, אבישי מחה בפניכם על כך שלא הגנתם עליו.
סגל: "אבישי אמר הרבה דברים בסערת רוחות, ואחר כך נרגע והבין את הסיטואציה".
איש-שלום: "אבישי וברוכי הם חברים מאוד טובים שלי. אני אוהבת אותם מאוד ברמה האישית, ומאוד מעריכה אותם ברמה המקצועית כפרשן משפטי וכפרשן לענייני חרדים. ואגב הם יודעים מה אני חושבת, כל אחד מהם".
השאלה אם נכון להעמיד את מגישת המהדורה בעמדה שבה היא מתנצחת שוב ושוב עם כתב של החברה שמפיץ תיאוריה שנויה במחלוקת ונחשב לביביסט?
"אני לא מתנצחת. זה תמיד קורה בשידורים פתוחים כאלה, אני מתדיינת איתו בצורה מנומסת. אגב, גם באותו משדר כששאלתי אותו אם ייתכן שהמגמה הזאת של העמדה לדין של נבחרי ציבור היא בכלל מגמה עולמית, שלאו דווקא קשורה למצב סוציולוגי ישראלי. אנחנו רואים את זה גם בברזיל, בארגנטינה, בספרד, בשורה של מדינות. הוא השיב על זה את מה שהשיב שהיה אגב מאוד מעניין, הוא הרחיב את התיאוריה לאיזושהי תיאוריה כלל-עולמית. אלה מקומות שבהם אני מרגישה נוח, כשיש לי זווית מעניינת להוסיף לדיון".
לדעת רבים, סיקרתם את משבר הקורונה באופן טוב ומקצועי יותר מחדשות 12, בין השאר בזכות נדב איל. במה אתם מתגאים בעיקר בסיקור שנת הקורונה?
איש-שלום: "אני מאוד גאה בשנה הזאת. בסופו של דבר מערכת שבדיוק חוותה את המהלומה הכי גדולה בחודש הראשון של הקורונה הצליחה להעמיד סיקור קורונה יוצא מהכלל. מזל שאתם הזכרתם את נדב, אבל היו גם את הילה אלרואי, פרשנית יוצאת דופן עם מקורות בכל מקום וגם הבנה אישית מאוד עמוקה, ומאיר מרציאנו שהצטרף אלינו. אני זוכרת שיחה מאוד מוקדמת של אודי ושלי, שבה אמרנו, מה אנחנו רוצים לעשות? הבנו שאנחנו לקראת תקופה ארוכה, שיש כאן אירוע מתגלגל שאף אחד לא יידע איך לסקר. אנחנו יודעים איך לסקר מלחמות, בחירות ופרסי נובל, אבל אף אחד לא ידע איך מסקרים מגפה עולמית. דיברנו על איזה מסר אנחנו רוצים, וחשבנו על שתי חזיתות: מצד אחד להביא את הסיקור הביקורתי שמעלה את השאלות הנוקבות ולא מטאטא מתחת לשטיח, ומצד שני, לא להעצים את הפומפוזיות של ההפחדה ושל תחושה של סוף העולם".
מצד שני, גם לא להרגיע יתר על המידה.
"זה בוודאי, הייתה כאן הסכמה וכולנו הבנו שאנחנו נמצאים במצב רציני, צריכים להעלות את כל השאלות, ואם בתוך העולם הרפואי והמדעי יש שאלות ותהיות לגבי נחיצות של סגר ויעילות שלו - אנחנו נראה אותו. אבל בלי פייק ניוז ובלי אנשים שיש להם אולי את הטייטל אבל אין להם שום אסמכתא לדברים שהם אומרים".
כמו יורם לס?
איש-שלום: "כן, את יורם לס מעולם לא ראיינו במהדורה שלנו".
במהדורה לא, אבל יורם לס היה למשל אצל שרון גל ואצל אמנון לוי.
"אני לא יודעת מה קורה בתכניות אחרות, וגם אין לי שליטה על זה. בסופו של דבר לנו יש את המהדורה שלנו. הסלוגן שחשבנו לעצמנו שאחר כך הפך לפרסום באותם ימים של הערוץ זה 'נעבור את זה יחד'. בסוף תהיה בתוך האולפן גם אווירה רגועה ולא מתלהמת, למרות שאווירה מתלהמת ומלחיצה מביאה רייטינג".
למרות סיפור ענק כמו הכדורגלנים והקטינות, רוב הסיפורים שמעוררים באזז ומייצרים סדר יום מגיעים מחדשות 12.
איש-שלום: "היו לנו את ההקלטות של ביבי, בהן אתה שומע אצל רביב דרוקר את ביבי מדבר בהקשרים האלה של החקירות שלו, וזה נמצא במהדורה עוד לפני 'המקור', כקידום מאוד מאוד בולט. היה לנו את ספי עובדיה עם ההקלטות של גנץ, חלק א' וחלק ב', ואחרי זה גם את ההקלטות של איוב קרא עם ביבי, שזאת פעם ראשונה ששמענו אותו בכלל מתייחס לנושא הזה".
אודי, כמי שהיה פרשן מדיני המון שנים, תפתור לנו את חידת נתניהו. מה מוביל אותו?
"קודם כל, נתניהו הוא לא אותו נתניהו בעיניי. הוא הרבה יותר עסוק בעצמו, פועל לשרידותו, וחוצה קווים אדומים שהוא לא חצה פעם. לנתניהו תמיד הייתה נוסחה - להיות פוליטי בבחירות, וממלכתי בכהונה. מ-2015 זה לא המצב. הוא השתנה. פעם הוא כיבד את הכללים. זה קשור בין השאר למגמה העולמית של הרבה מנהיגים ששרטטו מחדש את הגבולות. הפופולריות שלו מאוד חזקה במחנה שלו ולא היה לו מתחרה. הקונטרה של גנץ התגלתה כקונטרה די חלשה. הוא במשחק הישרדות, הוא שחקן מצוין וקמפיינר מעולה. הוא יודע את כל השטיקים ואת כל הטריקים ומשתמש בהם בניגוד למה שהוא אמר. והוא לא רואה בעיניים. זה פתרון החידה".
אודי, בנובמבר תהיה בן 50. תמר, בינואר היית בת 40. אתם רואים את עצמכם מזדקנים בהגשת חדשות כמו חיים יבין? איזה חלומות מקצועיים נוספים יש לכם?
איש-שלום: "אני לא רואה את עצמי כמו חיים יבין. קודם כל, בתוך העיתונות יש לי הרבה שאיפות, כמו להרחיב יותר את היציאה לשטח ואת כתבות המגזין, זה משהו שאודי ואני מאוד אוהבים לעשות ואני מודה שעשיתי את זה פחות ממה שרציתי בעשר השנים האחרונות, שבהן גם הגשתי וגם ילדתי את שלושת ילדיי. עכשיו כשהם טיפה גדלו אולי אפשר יהיה לעשות את זה יותר. יש עוד הרבה דברים אחרים שמעניינים אותי. החלום לעשות דוקטורט עדיין קיים. ואני גם מאוד רוצה להיות ליצנית רפואית אבל זה לא קשור".
סגל: "יש לי חלומות במסגרת הטלוויזיה, דברים יצירתיים שקשורים לטלוויזיה, וכל מיני פרויקטים אזוריים שישנו את המציאות שהייתי שמח לקדם אבל עוד לא הגיע הזמן. מדובר בכל מיני דברים שקשורים לאנרגיה ולרשתות אחרות שיכולות לשנות את החיים".
איש-שלום: "מזרח תיכון חדש".
אחרי שמגישי מהדורות לשעבר, גדי סוקניק וינון מגל, הופיעו ב"הזמר במסכה", יש סיכוי שבעתיד גם אתם תככבו בריאליטי שירה?
סגל: "שום סיכוי. אני לא חובב את הז'אנר הזה".
איש-שלום: "הלוואי. בוא אני אגיד לך למה. אני שרה כל כך גרוע. בצופים יש את הטקסים של ימי הזיכרון, ואני הייתי הולכת לכל אודישן, זה היה מביך, ופעם אחרי פעם נכשלת, אבל סירבתי להפנים שאני לא יודעת לשיר. באחד הטקסים, למרבה השמחה, החברה הכי טובה שלי נעשתה חולה ונתנו לי לשיר שתי שורות. זה היה מזעזע ולא כיבד את המעמד. אז אפשר להניח שזה לא יקרה. לצערי אני לא אהיה ב'זמר במסכה'".