זו היסטוריה טלוויזיונית, לא פוליטית. אבל לא עבאס הוא הפנים של השינוי

כמעט אי אפשר היה לדמיין עד לפני כמה שבועות את מה שהתרחש אמש בפתח שלוש מהדורות החדשות בערוצים המרכזיים: הכל נעצר והשתתק עבור הצהרה של ח"כ ערבי-ישראלי, ממפלגה רדיקלית משולי המערכת הפוליטית, ברקע המגעים להרכבת ממשלה. נכון, אחרי ארבע מערכות בחירות ושלל אנומליות קשה להיות מופתעים ממשהו, ועדיין - באוויר הייתה תחושה של אירוע חריג.

היסטוריה פוליטית לא הייתה בהכרח בנאום הושטת היד של יו"ר רע"ם מנסור עבאס - קל לשכוח שרק לפני שנה המליץ מנהיג הרשימה המשותפת איימן עודה על רמטכ"ל לשעבר כראש הממשלה - אבל בהחלט היסטוריה טלוויזיונית. אחרי שנים שבהן נציגי הציבור הזה נותרו בשולי הדיון התקשורתי-פוליטי, והודרו באופן עקבי מהאולפנים להוציא נסיבות חריגות וכמה יוצאי דופן, נאלצה התקשורת לעצור את סדר יומה ולנתח ניואנסים בנאום של פוליטיקאי ערבי ישראלי. היא קיבלה את ההנחה שהדברים שלו אינם סובלים דיחוי, והסכימה שהם צריכים להיות במוקד הדיון העכשווי.

זו משמעותו האמיתית של הרגע: יותר משעבאס הכריז על שינוי במציאות הפוליטית - הוא הכריח את התקשורת הישראלית להכניס אותו לשיחה, ודרישה זו נענתה. התרגיל שעשה עבאס לתקשורת מוכיח שהוא תוכנן היטב: הצהרה דרמטית בשמונה בערב, בנאום מעורפל בעברית ובעיקר בלי שאלות. הסעיף האחרון הוא עניין מרכזי, שתובע גם הוא שינוי ביחסי הכוחות. עכשיו אני אמסגר את הדיון, אומר יו"ר רע"ם, ואתם אלה שתקשיבו.

כך, בנצלו את הסיטואציה הפוליטית הכאוטית, ואת הצמא התקשורתי לבהירות כלשהי, הכריח עבאס את הערוצים להמתין לו בסבלנות עד שיואיל לתת את השורה התחתונה. זו לא בהכרח הגיעה - עבאס נמנע מלהמליץ על מועמד כלשהו או אף להתייחס ישירות לאחד מהם. למעשה, הוא נהנה מההפקר ומהנוהג הפסול של טלוויזיה שהתרגלה לשדר נאומים של פוליטיקאים בפתח המהדורה מבלי לדעת אם יצדיקו זאת ולמרות שעיתונאים לא קיבלו אפשרות לשאול שאלות. להבדיל, הפעם לא היה זה נתניהו או גנץ לעשות זאת - אלא נציג של רשימה קטנה עם ארבעה מנדטים מחברה שנאבקת על מקום בשיחה. זה כל ההבדל.

ואם יש סיבה לאופטימיות אמיתית, היא שאחרי שכבר הוכח עד כמה משמעותי הקול הערבי במשחק הפוליטי - סוף סוף גם עיתונאים ערבים מקבלים זמן מסך נרחב יותר לפרש ולהגיב על המתרחש כשווים בין שווים. יותר ממנסור עבאס כנראה, הפנים של השינוי הם מוחמד מג'אדלה, פרידה ג'אבר בראנסי וסולימן מסוודה. הם רהוטים, בקיאים וחדים לא פחות מעמיתיהם, והרווח הוא של כולם.