"ברוכים השבים לתיאטרון הלאומי של ישראל. כמה געגוע היה לנו. שהחיינו והגענו לרגע הזה!" - כך אמר אמש (ראשון) השחקן טל מוסרי בקול חנוק מדמעות לקהל באולם רובינא המלא (צפו בסרטון מעל) בסופה של ההצגה הראשונה בהבימה לאחר כ-13 חודשים בהם התיאטרון היה מושבת בגלל הקורונה. זו הייתה גם הפעם הראשונה שהועלתה הגרסה החדשה למחזמר הוותיק "בוסתן ספרדי", שכתב נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון וביים צדי צרפתי, והציג למעלה מ-20 שנה בתיאטרון. בגרסה הנוכחית לצד מוסרי מופיעים גם רוני דלומי, חני נחמיאס, אורי הוכמן ושמוליק כהן.
לא רק מוסרי התרגש אתמול. הקהל, שלאורך המחזמר הקפיד על עטיית מסיכות ושמירת מרחק, נעמד בסוף ההצגה והריע ממושכות. בהצגה החגיגית נכחו אתמול גם שר התרבות חילי טרופר וארז נבון, בנו של יוצר ההצגה יצחק נבון המנוח. לאחר שהקהל יצא מהאולם התכנסו אנשי ההצגה על הבמה להרמת כוסית. צדי צרפתי פנה לקאסט החדש, שנפרד משחקנים כמו יעקב כהן, רובי פורת-שובל וגלית גיאת, ואמר להם שהגרסה החדשה טובה יותר מהקודמת. "זה פשוט עובד יותר", אמר לשחקניו, "ההתרגשות הפעם יותר גדולה".
"אני מרגיש בתוך חלום", אמר טל מוסרי לוואלה! תרבות לאחר ההצגה הראשונה, "הדהים אותי שהאולם היה מפוצץ והקהל התרגש וצחק. היו אפס תקלות. וזו הצגה מורכבת מאוד, מחזמר, שירים, ריקודים, וצדי צרפתי שרואה כל דבר שקורה על הבמה ולא מוותר בכלום. השנה שעברה הייתה באמת מטלטלת, והגעגוע לקהל ולבמה היה עצום. כשהגענו היום ושמענו את הרחש של הקהל והבנו שזה אמיתי ושזה קורה, מעבר לזה שצריך לזכור את כל הטקסטים, השירים, המעברים והריקודים ומתי מחליפים תלבושות, היה רגע שאתה אומר לעצמך אני עומד לפגוש לראשונה מזה שנה קהל. אני מודה שנורא פחדתי להתעלף. אמיתי. אמרתי לרוני, אם אני מתעלף, את מצילה אותי".
מדהים שהצלחתם להרים הפקה גדולה כזאת בזמן קצר יחסית של פחות מחודש.
"לא כולל שישי-שבת ולא כולל את יום הבחירות. וזה לא רק פחות מחודש, זה גם במצב שבו מצאו אותנו - אחרי יותר משנה שבה לא אימנו את הכלי הזה, שנקרא לשחק. אחרי שהיינו רגילים להיות ערב ערב על הבמה, מול קהל, בשנה הזאת היינו בפיג'מות. קיבלתי טלפון ממשה קפטן (המנהל האמנותי של הבימה - ש"ב) ביום חמישי, בעשר בלילה, ימי קורונה והיומן שלי ריק. הוא אומר לי - ביום ראשון מתחילים חזרות על 'בוסתן ספרדי' ואתה בתפקיד הראשי. אני אומר לו וואו, מרגש, מתי זה עולה? והוא אומר לי: בעוד שלושה שבועות. אני שואל: שלושה חודשים או שלושה שבועות? הוא אומר לי שלושה שבועות, עולים בארבעה באפריל".
התבאסת שמסיבות פוליטיות לא ענייניות היה צריך לחכות יותר משנה לפתיחת התיאטרון?
"אני מאלה שחושבים שאסור היה לרגע אחד לסגור את השערים של התיאטרון. זה היה מהלך מאוד קיצוני לנו ולקהל. אתה יודע, אני גר לא רחוק מהתיאטרון. ירדתי כל ערב, גם בימים הכי קשים של הסגרים, והדבר הכי עצוב בעיני היה האור הזה שכבה שבתיאטרון הלאומי. זה אור שמקרין לא רק לתל אביב. זה אור אמיתי. והאור הזה כבה. והיום חזרתי עם האופניים בשש בערב כדי להגיע להצגה, והאור דלק. והיו לי כבר אז דמעות של התרגשות. אני מקווה, מתפלל ומייחל שהאור הזה לא יכבה יותר, ושערב ערב נמשיך להציג".
גם רוני דלומי סיפרה לוואלה! תרבות על ההתרגשות הרבה שאחזה בה: "אני קצת בהלם וגם בשמחה ובהתרגשות. מטורף שחזרנו. היינו צריכים ללמוד את התפקידים תוך חודש. למדתי טוב טוב, צללנו לזה בקפיצת ראש, ולא היה לי לחשן באוזן. כל כך כיף להיות פה".
"זה מדהים שהמחזה הזה רץ 23 שנה ועדיין קם לתחיה מחדש", אמר צדי צרפתי לוואלה! תרבות, "הוא איתנו ולא מתכוון לעזוב אותנו. ועכשיו מתחיל מסע חדש ורענן. היה לי רעב לחדש את זה. עשיתי את זה בשלושה וחצי שבועות, זאת כמעט התאבדות, הפקה בסדר גודל כזאת עושים בשלושה חודשים. כל יום חזרתי הביתה מרוסק, פשוט מרוסק".
נודע לי שהחזרה הגנרלית של ההצגה, שהייתה אמורה להתקיים במוצאי שבת, בוטלה לבקשתך כדי שתוכל לראות את הערב שנוצר עבורך בקשת 12. לא שמעת על האופציה להקליט?
"התיאטרון הלך לקראתי, אין ספק. במוצאי שבת היתה צריכה להיות חזרה גנרלית, שזה סוג של הצגה עם קהל מצומצם, אבל ויתרו לי על זה".
משה קפטן, המנהל האמנותי של תיאטרון הבימה, הוסיף: "בלתי נתפס איך חלפו 13 חודשים מאז שנסגר התיאטרון. 13 חודשים בהם עמדו הבמות בתיאטרון ריקות. והערב, התמונה הזו של קהל עומד על הרגליים ונרגש עד דמעות, מחזקת אצלי את האמונה עד כמה מקומו של התיאטרון בחיים שלנו נשאר חזק כפי שהיה ואולי אפילו התחזק. זה היה ערב מרגש שבו גם הציניקנים הגדולים ביותר לא הצליחו להסתיר את הדמעות. פתחנו הערב את התיאטרון, ואנחנו יוצאים למסע שבו כולנו לומדים כמו תינוק 'ללכת מחדש על שתי הרגליים'. אין לי ספק שמהר מאוד החיבוק הזה של הקהל יחזיר את הצגות התיאטרון אל לב תרבות הפנאי של כולנו".
לאחר שהבימה נפתח מחדש אמש, הערב (שני) ישוב לפעילות תיאטרון באר שבע עם הקומדיה הפוליטית החדשה "דרך השלום" שכתב גיא מרוז, ביימה שיר גולדברג, ומככבים בה שרה וינו אלעד, מולי שולמן, אמיר קריאף, זוהר מידן, קרלוס גרזוזי ועוד.
הקאמרי ייחלץ מהקפאתו מחר (שלישי), ובערב הפתיחה יועלו שתי הצגות: "גאון בכלוב" בכיכובם של עמוס תמם ועירית קפלן ובבימוי עמית אפטה; ו"כל הדברים הטובים", הצגת יחיד עם דביר בנדק על פי מחזה של דאנקן מקמילן, שביים שי פיטובסקי, ומתקיימת בשיתוף תיאטרון אילות. המחזה העוסק בנער לאם אובדנית, שכותב לה פתקים אופטימיים עם כל הדברים הטובים בחיים. זוהי הצגה בהשתתפות פעילה של הקהל באולם, שיקריא את הפתקים.
ואילו תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר יחזור בעוד שבועיים - 19 באפריל עם הקומדיה "בין המילים" שכתב פלוריאן זלר, תרגם דורי פרנס וביים אילן רונן, בכיכובם של ששון גבאי, ליאת גורן, דניאל היב ורפי תבור; וב-23 באפריל תשוב ההצגה "עבדאללה שוורץ" מאת רמי ורד, שביים רוני פינקוביץ' המנוח, בכיכובם של ענת וקסמן, אבי קושניר, אפרת בוימולד, שלומי טפיארו, חי מאור, עודאל חיון, טל צ'רנובסקי וסולימאן חוסייסי.