כשהיוטיובר ומשתתף "זוג מנצח VIP" מיכאל ספיר היה בן 19 הוא נפגש בבר שכונתי עם כמה מחבריו. "אחד סיפר לנו שחברה שלו בגדה בו, שני היה שבור כי בת זוגו נפרדה ממנו, ושלישי אמר שהוא מת למצוא זוגיות. כל אחד סיפר על איזה שברון-לב שבו הוא היה שרוי ואני לא סיפרתי לאף אחד שבאותו יום פגשתי את שירן. היינו אמנם צעירים אבל ברגע שראיתי אותה אמרתי לה 'את הולכת להיות אשתי', בלי שהכרתי אותה בכלל. ידעתי איזו ילדה טובה היא ומאיזו משפחה טובה היא מגיעה. הבנתי שאני לא רוצה לחפש יותר. ובאמת תוך שנה התחתנו. אני הייתי בן 20 והיא בת 19".
ומה היא ענתה כשאמרת לה שהיא תהיה אשתך?
מיכאל: "היא אמרה 'טוב'".
שירן: "לא ידעתי איך להגיב".
לא מרגישים פספוס כשמתחתנים בגיל כל כך צעיר? מה כבר הספקתם לחוות?
מיכאל: "היתרון בלהכיר ולהתחתן בגיל צעיר הוא שאתה מתבגר ביחד עם בת הזוג שלך. צמחנו יחד והצלחנו להתגבר על כל הקשיים שעברנו. יש אמנם משברים בזוגיות שלנו, אבל תמיד ידענו איך לוותר זו לזה. עיצבנו אחד את השני, כמו פלסטלינה".
שירן: "למדנו אחד את השנייה. אני לא חושבת שזה פספוס לחוות זוגיות ואז להיפרד ואז להתחתן עם מישהו אחר. חסכנו לעצמנו את כל הבעיות האלה ופשוט הקמנו חיים יחד".
מיכאל: "הפספוס הוא לא שלנו אלא של מי שחווים את כל הרגעים הקשים במקום למצוא את האחת. אני יודע שלא לכל אחד יש את סיפור האגדות כמו לשירן ולי, אבל אני לא מרגיש פספוס לרגע. לא פספסתי דבר מלבד סבל".
מי שהכיר ביניכם היו ההורים שלכם, שהיו חברים לאותה להקה גאורגית. הייתם רוצים שגם הילדים שלכם יתחתנו עם מישהו או מישהי מהעדה הגאורגית?
שירן: "לא. אני רוצה שיתחתנו עם מי שיעשה להם טוב ויכבד אותם. לא משנה העדה בכלל".
מיכאל: "מבחינתי זה יכול להיות יתרון כי זה מישהו שבא מהחיים שלנו. יש אצלנו כיבוד הורים. אבל זה לא מה שיקבע מבחינתי. מבחינתי שהילדים שלי יתחתנו עם מי שעושה אותם מאושרים".
מיכאל (28) ושירן (26) ספיר, המככבים בימים אלו ב"זוג מנצח VIP" (רשת 13), עומדים בראש אחת מהמשפחות המפורסמות בישראל. שני ההורים ושני ילדיהם (אלין בת ה-7, אלרועי בן ה-5 ובקרוב בן נוסף שמתבשל בבטן של שירן) מתחזקים כמה חשבונות מצליחים ביוטיוב, אינסטגרם ופייסבוק ונדמה שאין ילד בישראל שלא מכור לסרטונים הוויראליים שלהם ולשירים שלהם. אבל ההצלחה ברשת לא הגיעה בן-לילה, אלא אחרי שנים ארוכות שבהן עבדו במפעל וחלמו על חיים אחרים.
"עבדתי כל יום משבע בבוקר עד שבע בערב במפעל לחומרי ניקיון", נזכר מיכאל. "גם שירן עבדה במפעל עד הצהריים. אני הייתי חוזר הביתה כשהילדים כבר עמדו ללכת לישון, כך שלא נהניתי מהם בכלל. באותם ימים החלום שלי היה להיות עם המשפחה שלי. לא חלמתי על תהילה, לא על פרסום ולא על כסף. רק חלמתי להיות עם המשפחה שלי כמה שיותר. בזמן שעבדתי במפעל סיפרתי לשירן שאני רוצה למצוא עבודה שבה אהיה עם המשפחה וגם אעבוד מהבית. שירן אמרה לי שאני חי בסרט".
שירן: "מדהים שבסוף הוא גם מצא עבודה מהבית וגם עם המשפחה. החלום הכפול שלו התגשם".
מיכאל נהג באותם ימים להעלות לפייסבוק סרטונים של בתו אלין רוקדת ושרה כשהיא בת שנתיים בלבד, כמו גם מערכונים קצרים איתה. עד שפרסם פעם אחת סרטון ויראלי (שבו אלין מביאה לו כוסות מים שמקורן מהאסלה) שהיה רגע ההתפוצצות ששינה את הכול. "זה נהיה ויראלי בטירוף ועשה בסך הכול 10 מיליון צפיות מכל רחבי העולם. צריך להבין שבאותה תקופה לא התפרנסתי בכלל מהרשת. הייתי חוזר בשבע בערב מהעבודה, מצלם במשך שעה, ואז עורך עד ארבע בבוקר וקם בשש לעבוד שוב במפעל. חבר שלי אמר לי לפרסם את הסרטונים ביוטיוב ולא בפייסבוק, ושם גיליתי שלצד בני ה-15 המגניבים שעושים שטויות ומקבלים אלפי צפיות, אנשים גם מתעניינים בסרטונים שלי ושל אלין. זה לא היה מובן מאליו בשבילי שביוטיוב יעריצו משפחה, יעריצו אבא. הייתי הראשון בארץ שעושה את זה ואחריי באו עוד משפחות ליוטיוב".
לאט לאט משפחת ספיר גם התחילה להרוויח כסף מהסרטונים - תשלום מיוטיוב, קמפיינים לילדים ולמשפחה ובניית משחקים מצליחים. "מעבר לפרנסה, יש לנו גם השפעה", אומר מיכאל.
לא מעיק כל הזמן לצלם את עצמכם?
מיכאל: "הרבה חושבים שאנחנו כל הזמן מצלמים את חיי היומיום שלנו, אבל זה לא נכון. יש לנו ימים ספציפיים של צילומים ועריכות, אבל אנחנו דואגים שלילדים יהיה לוח זמנים רגיל של בתי ספר, גנים, וגם לנו חיים אישיים ופגישות. זה לא בא על חשבון הצילומים אף פעם. כשיש לנו זמן וכיף לנו - אנחנו מצלמים".
שירן: "מה שאנחנו מצלמים בעיקר זה אתגרים. זו חוויה משפחתית. אנחנו משחקים ביחד משחק ומצלמים אותו".
מיכאל: "הסרטונים שלנו באים להראות להורים עוד דרך להתחבר לילדים שלהם. הרבה אומרים לנו, 'וואי איך בא לנו לעשות כמוכם ולהרוויח כסף מזה'. הם חושבים שאני עובד שעה ביום, אבל אני עובד משבע בבוקר עד עשר בלילה. הסרטונים שלנו הם כלי עבור ההורים איך אפשר ליהנות מהילדים. זו עוד אופציה להוציא את הילדים מהמסך ולשחק יחד. לכן גם הוצאנו משחקים פיזיים, המשחק שיצרתי "משחק הממלכה" שבר כל שיא אפשרי והוא המשחק הכי נמכר בכל הזמנים".
למה רציתם ללכת ל"זוג מנצח"?
שירן: "ראיתי את העונות הקודמות וזו הייתה נראית לי חוויה כיפית לזוגיות. כשראיתי שנפתחו האודישנים, החלטנו ללכת לנסות. חשבנו שזה יכול להיות כיף, משהו שלא ניסינו בשגרה שלנו. אמרו לנו שהתקבלנו ולא האמנו".
מיכאל: "אני קצת חששתי כי יש מישהו שעורך את כל הפרקים וחששנו איך נוצג שם".
והחשש התממש?
מיכאל: "בסופו של דבר, אני יכול לומר שבוחרים את כל הדברים הכי מעניינים בפרק. אנחנו מקבלים הרבה תגובות מעולות ואנחנו מאוד נהנים לראות את עצמנו בפריים טיים. גם כשיש דברים פחות טובים על המסך, אנחנו מוצאים את הדרך להתגבר עליהם".
כמו מה?
מיכאל: "כמו הריב עם טל בפרק הראשון. מאוד חששתי מה יגידו ואיך יציגו את זה. פתאום ראיתי כמה זה שיקף את הסיטואציה הבלתי אפשרית שהיינו בה. הבנו שבאמת רואים את הזוגיות שלנו כמו שהיא - תומכת, חמה ומפרגנת. לאורך כל התוכנית לא רבנו, לא בכינו בגלל ויכוחים. הפעם היחידה שבכיתי הייתה כי היה לי קשה בלעדיה. תחשוב שאנחנו 24 שעות ביחד בחיים שלנו".
וואו. איך מצליחים?
שירן: "אנחנו נותנים ספייס אחד לשני. זה לא שאנחנו יושבים ומדברים 24 שעות. יש לכל אחד חיים משלו. אם מישהו צריך את הרגע שלו, הוא הולך למשרד שלו, הולך למחשב, לשקט שלו".
לאיזה זוג התחברתם בתוכנית?
מיכאל: "בהתחלה לפחות התחברנו לכולם. היינו בטוחים שאנחנו באים למקום שכולם חברים של כולם. באנו ממש בכיף".
שירן: "לא ידענו בכלל מה זה ריאליטי. לא ידענו שכל אחד נלחם על עצמו. חשבנו שבאים לווילה וכולם חברים. ברגע שהתחילו ההדחות, יצא הלכלוך והבנו שלא היה לנו מושג לאן הגענו. אמרו לנו שאנחנו צבועים, אבל אנחנו פשוט לא ידענו איך זה עובד".
מיכאל: "ככל שהתקדמה התוכנית, הבנו שכל אחד לעצמו. אתה פתאום קולט שיש זוג אחד שאומר עליך דברים לא טובים ואז אתה מבין שאתה לבד מול כל השאר. היינו מחוברים ליחיאל חזן ופתאום אתה קולט שזה לא המצב. לא היה קל לחוות את זה כי באמת אהבנו את כולם. אנחנו מהדור של פעם, של לכבד אנשים ולא לענות להם ולריב. שירן התנצלה אלף פעם בפני יחיאל על עניין הפיתה אבל הוא ענה בצורה לא מכבדת".
ואז הגיעה המשימה שבה שברת את הרגל.
שירן: "זה היה דו קרב מפלצתי. זה היה מאוד פיזי וארוך, היו שם הרבה דחיפות וזה היה אגרסיבי. אנחנו לא היינו רגילים לזה. בשלב מסוים התעקמה לי הרגל ופשוט נשברה. לא האמנתי שזה קרה, זה ממש ביאס לי את המשחק. ברגע אחד הפכתי לבן אדם שלא יכול לדרוך על הרגל".
מיכאל: "המשימה מול איציק זוהר הייתה מאוד פיזית. זה גמר אותנו. הוא לא גילה שום רחמים כלפינו במשימה, שום חברות. הוא פשוט הלך עלינו בכל הכוח. זה גמר אותנו מנטלית. פתאום שירן צעקה באמצע המשימה וקלטתי אותה שוכבת על הרצפה והבנתי שקרה לה משהו רציני. למחרת עמדה בפנינו האופציה לפרוש וללכת הביתה אבל שירן היא פייטרית אמיתית".
שירן: "לקום ולעזוב באותו שלב היה לי מאוד קשה. החלטתי להישאר ולהמשיך ולעשות כל מה שאני יכולה. מיכאל מאוד פרגן וזה עזר לי".
מיכאל: "ידענו שזו גם אופציה להעביר מסר שכל מי שבחיי היומיום סובל. הראינו לאנשים שאפשר להתמודד עם כל קושי באמצעות כוח רצון".
על מה אתם רבים?
שירן: "אני לא זוכרת מתי רבנו בפעם האחרונה".
מיכאל: "אני יכול להגיד במה היא מעצבנת אותי. היא אף פעם לא מבקשת דברים אלא שואלת 'בא לך להכין אוכל?'. אם תבקשי שאכין, אכין".
שירן: "במהלך השנים למדנו מה מעצבן אחד את השנייה ולכן אנחנו נמנעים מראש".
מיכאל: "אני יכול להתעצבן ולהיפגע ממנה, אבל תמיד נדבר ונפתור הכל".
אתם זוכים לפופולריות מטורפת ברשת, אבל מחוצה לה אתם די אנונימיים. איך חיים עם הפער הזה?
מיכאל: "כשהתחלנו הקהל שלנו היה בוגר, אבל כשנכנסנו ליוטיוב - הקהל היה ברובו ילדים ונערים, וגילינו כמה הקהל הזה הוא הכי מפרגן בעולם. בוגרים יכולים להיות קצת יותר ארסיים, בעיקר ברשת. התאהבנו בקהל שלנו ונהנינו מכל רגע. מי שצריך להכיר אותנו, מכיר אותנו. אני לא מחפש שאתה תהיה מעריץ שלי. אבל בזכות 'זוג מנצח' הגענו גם לקהל הבוגר. גם הילדים מצטלמים איתנו וגם ההורים שלהם".
אתם לא חוששים שההצלחה תעלה לילדים שלכם לראש? זה לא קל להיות ילד מפורסם.
שירן: "תמיד יש חשש כזה, אבל אנחנו תמיד דואגים שהסביבה שלהם תהיה מאד שומרת ומגנה. הילדים שגדלים איתם - מכירים אותם כבר שנים, עוד לפני שהם הפכו לכוכבים".
מיכאל: "בתי הספר והגנים עוזרים מאוד. הם מוודאים שלא יהיו, למשל, טלפונים בהפסקות. נתגבר על כל קושי שיגיע כמשפחה ונלמד אותם איך להתגבר על קשיים. הם בתור ילדים חושבים שכולם חברים שלהם וכולם אוהבים אותם. כשאני הולך לאסוף את אלרועי מהגן, כל הילדים מזהים אותי וצועקים לי. דווקא ב'זוג מנצח' מצאנו את עצמנו מתמודדים פתאום עם דברים קשים כמו תגובות, קשיים חברתיים, הפסדים. רואים על המסך כמה זה אמיתי בינינו. אנחנו לא שקרנים ולא צבועים".
כוכבי הסרטונים שלכם הם הילדים שלכם. אבל הם יגדלו, ואז מה תעשו בסרטונים?
מיכאל: "ברור לי שלא תמיד נהיה יוטיוברים. ברור שאנחנו חושבים על העתיד ולכן יש לנו חברת צעצועים, יש לנו הרבה מוצרים, יש לנו הופעות, סדרת טלוויזיה. אם יום אחד הם יבואו ויגידו לי שלא בא להם להשתתף יותר בסרטונים, אכבד אותם. זה לא מפחיד אותי. כשנגיע לרגע הזה, נדע איך להתגבר עליו בתור משפחה. יש אנשים שמקבלים בירושה דירה. אני מעביר לילדים שלי נכסים דיגיטליים וכלים להצליח".
אלין לא רוצה להפוך לשחקנית?
שירן: "היא מאוד אוהבת את זה. היא שרה ומופיעה ומאוד אוהבת את עולם הבמה".
מה הדבר שהכי הפתיע אתכם בעולם הריאליטי?
שירן: "הרבה אנשים אומרים לי שאחרי שהם התאהבו בילדים שלנו ביוטיוב, עכשיו בטלוויזיה הם התאהבו בנו. המטרה שלנו הייתה שיכירו אותנו גם בתור זוג ולא רק בתור ההורים של".
מיכאל: "אותי הפתיע עד כמה ריאליטי אינטנסיבי ומכניס אותך לתוך לופ של תחרות. זה פשוט רכבת של רגשות כל היום. רגע אחד לבכות, ואז לשמוח, ואז לצחוק. תוך שניות הכול מתהפך".
מה תקחו אתכם הביתה מהתוכנית?
מיכאל: "אני לוקח פי 7 יותר הערכה לשירן. אחרי שראיתי אותה בתוכנית התאהבתי בה שוב. קיבלתי עוד חותמת על ההחלטה שלי מגיל 18 להיות איתה. הייתי כל כך טיפש בגיל 18 אבל החלטה אחת הייתה טובה ונכונה".
שירן: "אני ממש התבגרתי מהחוויה הזו. אני גדלתי בלי קשיים חברתיים. לא ישנתי באוהלים ולא נלחמתי מול חברים שלי. בגלל זה היה לי מאוד קשה ב'זוג מנצח'. זו הייתה הטירונות של החיים שלי".
מיכאל: "מה, לא תפרגני לי גם?"
שירן: "אני את בעלי מכירה כבר שמונה שנים, 24 שעות ביממה. ידעתי מי הוא, וכמה הוא מקסים ומכבד".