יש מעט דברים שהטלוויזיה הישראלית אוהבת יותר מלהתענג על הזעזוע, להעלות מהאוב פרובוקציה תורנית כאילו יש לה ערך מהותי בעולם, לדבר עליה באולפן ואז להזדעזע שוב. דוגמה מופלאה סיפקה אתמול התכנית "ערב ערב" בכאן 11, שגילתה לתדהמת העיתונות הישראלית לדורותיה וכלל הצופים בבית שיש התבטאויות גסות רוח באינטרנט. מי היה מאמין אחרי כל כך הרבה שנים של שיח פורה ומכבד ברשתות שהגענו למצב הזה.
וכך, כמה שעות אחרי שהסתיימה סופית סערת האינסטגרם של ליהיא גרינר, נמצא מזעזע חדש: ירון לונדון. המגיש הוותיק החליט לשלשל בפייסבוק שלו פוסט פוגעני אחרי האסון במירון, לפיו הוא לא חש הזדהות עם קורבנות האסון שלדבריו אינם שייכים לאותו עם כמוהו. חסר טאקט - ברור. חסר טעם - לחלוטין. הדברים שצוטטו כה עגומים עד שאין בכלל צורך להתווכח על כך. אבל בינינו, זה חדשות? כשאנחנו מדברים על טרגדיה כל כך קשה ומרובת נפגעים, האם פוסט פייסבוק - של אדם שאינו באמת רלוונטי לסיפור המרכזי, שהוא האסון - לא מתגמד לנוכח הפרופורציות? האם הרצון להזדעזע לא הגדיל בעשרות מונים אירוע שבמקרה הטוב הגיע לעוקביו של האיש?
דב גיל-הר העלה את לונדון לשידור, תהה אם זו פרובוקציה ונזף בו, בשיחה מאוד מבולבלת (לשיא הגיעו הדברים כשגיל-הר שאל את לונדון האם קיבל לייקים על הפוסט). לבד מהעימות בין השניים, לא הייתה שום תכלית אמיתית אחרת לדיון הזה, וספק אם הצופים הרוויחו ממנו משהו. אלא שמערכת "ערב ערב" לא הסתפקה בכך, ודאגה לשיחה נוספת עם נציג חרדי, אלי פלאי, כדי שיגיב על הדברים של לונדון, ולמרות שהוא די התעקש שלא להתייחס ספציפית לפוסט ולדבר באופן כללי יותר - גיל-הר שב וניסה להחזיר אותו לשיחה.
זה המעגל הצדקני האמיתי: יותר משאמירה מיותרת מעוררת סערה, הרי שהתקשורת מנסה לסחוט ממנה עוד ועוד מיץ זעזוע. כך היא יכולה ליהנות משני העולמות: לתת במה לרעל שצץ וייעלם, ולהתבוסס במקביל בהרגשה שאנחנו איננו כאלה. אבל האמת היא שהתקשורת צריכה לפעמים לומר לא: לא חייבים להתעקש להתעסק בכל אשפה שמושלכת לרשתות. לא כל פרובוקציה היא רלוונטית לסדר היום, ולא כל אחת מהן היא סיבה לדיון בטלוויזיה. בעיקר בעיקר, במחדל הגדול והנורא שהוא מותם המיותר לחלוטין של 45 בני אדם, השטות של ירון לונדון אינה אפילו הערת שוליים. כולנו מלאים בזעם, ונוח להפנות אותו לשם במקום לאחראים - אבל זה הרי בזבוז של אנרגיה לפי הגדרה. כמו שכתב פעם מאיר אריאל, כך הבן אדם פתאום נופל אל תוך משחק החילופין בין העיקר והטפל.
מילא. אחרי ירון לונדון, התפנו במערכת "ערב ערב" לחדשות נוראות באמת: טוקבקים (!) מרושעים (!!) באתר חדשות פולני (!!!) נגד קורבנות האסון במירון. לא צריך להרחיק עד ורשה: להזדעזע מטוקבקים מחרידים אפשר גם בעברית באתרי החדשות החביבים עליכם. מבטיח שתמצאו שם דברים דוחים לא פחות. שעות של זעזוע להנאתכם, או לפחות מספיק עד שתימצא הפרובוקציה הבאה לדבר עליה.