שמענו על גלילאו גליליי. אנחנו יודעים במעורפל שהיה מדען חשוב. מיד נסביר עד כמה. אבל מה הם שני הדברים הידועים לכולנו על גלילאו? עם מה הוא מזוהה יותר מכל? כמובן - הניסוי המפורסם שבו הטיל שני עצמים במשקל שונה מהמגדל הנטוי של פיזה כדי למדוד אחת ולתמיד האם הכבידה - מושג שטרם הומצא או חושב אז - פועלת בצורה זהה על כל הגופים או, כפי שטענו רבים, גוף שמשקלו כבד יותר יפול מהר יותר? וכמובן האמת האינטלקטואלית, המדעית, שהוא אומר בתום המשפט שלו בידי הכנסייה הקתולית: במהלכו אדם זקן וחולה אולץ לחזור בו מכפירתו הנוראה, שבה שם בפיו של אדם בדו-שיח דמיוני תמיכה בתיאוריה של האסטרונום הפולני ניקולאוס קופרניקוס, שטען כי לא כל היקום סובב סביב כדור הארץ, אלא שכדור הארץ סובב סביב השמש. המילים הנשגבות שהוא מצהיר בפני שופטיו: "ואף על פי כן נוע תנוע!" (במקור האיטלקי ההצהרה צנועה יותר - "בכל זאת היא נעה").
"סורי, לא. לא זה קרה ולא זה קרה", אומר לנו פרופסור מריו ליביו, ומנפץ לנו שני מיתוסים כבירים, שהונצחו בספרים, ציורים ואין ספור מזכרות תיירים בפיזה. "יש תיעוד מעולה של כל הניסויים שנעשו מהמגדל הנטוי של פיזה, ואין שום תיעוד בשום מקום לניסוי הזה של גלילאו. הוא בהחלט עשה ניסויים בהפלת עצמים, במדידת מהירות הנפילה, בהשוואה בין עצמים כבדים יותר וקלים יותר - אבל לא מפיזה.
"ובאשר להצהרה - היא מופיעה בפעם הראשונה בספר שנכתב על גלילאו יותר ממאה שנים אחר כך, תיאור דרמטי שבו גלילאו מתבונן למעלה, למטה, רוקע ברגלו ומצהיר בגאווה ובקול רם את המילים האלה. לימים בציור ידוע שכנראה זויף. ואם אכן היה עושה כך הוא היה נענש בצורה נוראה. וכמובן פרט לספר הזה אין שום תיעוד של האירוע. ייתכן שגלילאו אמר את הדברים האלה בלבו, לבטח חשב אותם - אבל לא אמר אותם בקול רם. זמנה של האמת המדעית הטהורה למול הקנאים טרם הגיע אז".
בימים אלה יצא לאור בעברית בהוצאת אריה ניר ומודן הספר "גלילאו ומכחישי המדע", מאת הסופר והאסטרופיזיקאי הישראלי-האמריקאי, פרופסור מריו ליביו. הספר יצא לאור במקור בארצות הברית לפני כשנה, וזכה לשבחים רבים. מהכותרת לבדה ברור שלליביו יש משימה, והיא גדולה יותר מאשר לספר את סיפור חייו ומאבקו של אחד מגדולי המדענים בהיסטוריה.
אתה מופתע שדווקא בתקופה הזו שהמדע כה מצליח, מנבא, מרפא, דווקא עכשיו יש מכחישי מדע שמתרבים?
"אני מופתע ולא מופתע", אומר מריו ליביו בראיון מיוחד לוואלה! תרבות. "אנשים הרי מכירים, מצד אחד, את חשיבות המדע. תוחלת החיים שלנו היא פי שניים משהייתה בזמן גלילאו אך ורק בגלל המדע. המכשיר הזה שכולנו מכירים - הטלפון הסלולרי, מבוסס מדע - תורת הקוונטים. הג'י.פי.אס המאפשר לנו להתמצא, ונמצא גם הוא בכל טלפון סלולרי משתמש בתורת היחסות הפרטית ובתורת היחסות הכללית של איינשטיין, ואינו יכול לפעול בלעדיהן. גם אם מישהו חושב לעצמו - מה לי ולתורת היחסות - כדאי שיידע שהיא עוזרת לו להגיע למקום המדויק שהוא צריך. מהבחינה הזאת אני מופתע.
"מצד שני, אותה נגישות שיש היום, שבין השאר המדע מאפשר, היא גם זו שעוזרת מאוד להפצה של קונספירציות, של שקרים, של דעות פוליטיות נגד מדע, וזאת בעיה איומה. בכל השנה הזו, שנת הקורונה, הופצצתי בכל מיני מיילים מכל מיני אנשים, אפילו חברים שלי: אבל מה אתה אומר על זה שכאן אמרו כך ושם אחרת?".
הספר נכתב לפני פרוץ מגפת הקורונה, ויצא לאור בחודש מרץ 2020 בארצות הברית - כלומר מצד אחד הפצתו נפגעה מאוד, מצד שני הנושא רק היה ללוהט יותר. ובספר ליביו מתייחס למכחישי המדע בשני תחומים עיקריים: שינוי האקלים, והאבולוציה הדרוויניסטית.
"הנקודה שלי פשוטה מאוד. זה לעולם לא רעיון טוב לצאת נגד המדע. לא כי המדע, או המדען, תמיד צודק. הם לא - אבל המדע יודע לתקן את עצמו. לצאת נגד המדע, למעשה נגד כל המדענים העוסקים בנושא, בשתי הנסיבות הבאות - כאשר חיים של בני אדם בסכנה, שזה המקרה במגפת הקורונה; או, וזה חמור עוד יותר, כאשר כל עתיד הביוספירה של עולמנו על הפרק, להמר על קיום האנושות והחיים - זה פשוט מטורף", אומר ליביו.
"ובאשר לאבולוציה, למתנגדי ומכחישי האבולוציה, שהם בעיקר אם לא רק אנשים דתיים, תומכי הבריאתנות למשל, המנסים לסווג אותה כתיאוריה מדעית - חשוב לי לכתוב על כך כי מדובר במשהו כל כך מרכזי, ההתנגשות בין פירוש מילולי של הדת למדע. אפילו האפיפיור פרנסיס אמר שהאבולוציה קיימת. כל אדם שראה, רואה, את תירבות הצמחים, בעלי החיים, את תכניות הרבייה שהפעילו אנשים כדי שהכלבים יהיו חזקים יותר, הסוסים מהירים יותר - יודע שיש אבולוציה. או אמור לדעת. יש מוזיאון בקנטקי המנסה לשלב בצורה נוגעת ללב כמעט את המדע והדת, כאשר הם מציגים את תיבת נוח ועל סיפונה בין השאר גם זוגות דינוזאורים".
וכאן אנו שבים לגיבור הספר, גלילאו. אחד מגיבוריו של ליביו עצמו - וזה הרי מובן: מריו ליביו הוא אסטרופיזיקאי נודע, עמד בראש המחקר המדעי של פרויקט האבל, חוקר גלקסיות. וגלילאו במובנים מסוימים הוא האסטרופיזיקאי הראשון. הוא גם אחד הידועים ביותר בקורבנות המאבק בין המדע למכחישיו. משפטו בטווח הקצר היה נצחון הכנסייה על המדע - ובטווח הארוך מפלה איומה לכנסייה.
"מדוע עוד ספר על גלילאו? כמה סיבות", מונה ליביו - מדען אמון על מספרים בעצמו, בל נשכח: "כי אני אסטרופיזיקאי והוא ממייסדי התחום. סיבה שנייה היא הנושא של הכחשת המדע - גלילאו נלחם נגדה, והיום הנושא הזה לא פחות חשוב, או רציני מאשר בתקופתו. סיבה נוספת היא שכל הספרים עליו נכתבו בידי היסטוריונים של מדע ולא מדענים פעילים, ורציתי לשים את תגליותיו בהקשר של הידע הנוכחי. וסיבה אחרונה היא שהביוגרפיות הקודמות עמוסות, כה מלאות בפרטים שאדם סביר לא יתחיל לקרוא אותן, הרגשתי בצורך לכתוב ספר מדויק, קצר ותמציתי".
כשגלילאו מועמד למשפט הכנסייה הוא אינו סתם אדם. הוא אולי המדען הידוע, החשוב באירופה כולה. הייתה לו סיבה לחשוב שיש לו הגנה - איטליה הרי מחולקת בין ערי מדינה, יש לו הגנה של בית מדיצ'י, הרואים במדען הגדול והנודע סמל נוסף לעוצמת המדיצ'ים; האפיפיור אורבן השמיני הוא ידיד אישי שלו, אפילו מעריץ; יש חשמנים שרוצים בטובתו וחלקם אפילו מאמינים שהוא - כלומר קופרניקוס והוא - צודקים במודל ההליוצנטרי, ולעומתם תלמי והמודל הגיאוצנטרי, השם את הארץ במרכז היקום, טועים.
כל זאת לא עזר לו. היו אלה מספר גורמים שהשילוב ביניהם הביאו למשפטו המפורסם ברומא. לשונו הארסית, למשל, והאויבים שרכש לו - גם אישיים וגם אידיאולוגיים. נסיונו להלך בין הטיפות ולשים את הוויכוח על מקום כדור הארץ והשמש בצורה של דו שיח, שבו האוויל מגן על המודל של תלמי - כלומר בהשלכה, גלילאו בעצם מייצג את האפיפיור בכבודו ובעצמו - עוררה אנטגוניזם. וגם התקופה עצמה הבעייתית - מאבק הכנסייה ברפורמציה.
"גלילאו היה כמעט בן שבעים, והוא פחד", אומר ליביו. "הוא ניסה להתחמק - והוא הרי זכר היטב את משפטו והעלאתו על המוקד של ג'ורדנו ברונו 33 שנים בלבד קודם לכן. חשוב להבין - מבחינתה הכנסייה צדקה. היא אסרה עליו ב-1616, בצו ספציפי שכוון אליו אישית, להחזיק בדעה הקופרניקאית. היה לו מכתב מקרדינל שניסח זאת מעט חלש יותר - והוא קיווה שזה מספיק. הוא טעה.
"אבל אין כאן מאבק של מדע חסר דת מול דת: גלילאו היה אדם דתי. כולם היו אז. והדבר האירוני הוא שהוא מנסה להציל את הכנסייה מעצמה. הוא ידע שהוא צודק, הוא ידע שהטלסקופ מוכיח שהוא צודק. הוא בסך הכל מנסה שהכנסייה לא תפסוק הלכה בתחום שבו אין לה מושג, שבו כל כך ברור שהטעות הזו תתברר, ומהר. על כן הוא מצהיר שכאשר נראה שיש סתירה בין פירוש מילולי של כתבי הקודש לבין מה שהמדע אומר, סימן שהפירוש שלנו אינו נכון וצריך לשנותו. הוא לא אומר שכתבי הקודש אינם נכונים, אלא שהפירוש לא נכון. הוא מוסיף שכתבי הקודש נכתבו להציל אותנו, לגאולתנו. לא כספר מדעי. זה לא עזר לו, כמובן. וכמו בארגונים אחרים, גם לכנסייה לקח זמן רב, רב מאוד, להודות בטעותה: כבר באמצע המאה השמונה עשרה, לכל המאוחר, ברור לחלוטין שכדור הארץ מקיף את השמש. ועדיין ספריו נותרו ברשימה האסורה, נדרשו מאה שנים נוספות עד ההודעה הרשמית שגלילאו צדק, ורק בסוף המאה העשרים מצהיר האפיפיור יוחנן פאולוס השני בקולו שגלילאו צדק".
ואם מישהו חושב שהוא היה עומד ואומר בגו זקוף ובצלילות את האמת בפני האינקוויזציה - ובכן, לא. זיכרו את המלחינים, המשוררים, המרכינים ראש בפני סטלין, כי הם יודעים את המשמעות של התנגדות, או של חנופה לא מספיקה - להם, למשפחותיהם. על כל אוסיפ מנדלשטם או חיים לנסקי בעלי אומץ הגובל בהתאבדות (ושסיימו את חייהם בגולג), יש עשרות שרצו לחיות, להמשיך ליצור.
הכנסייה, שניסתה להגביה את החומות מפני הרפורמציה, מפני הפרטת הידע, קבעה דוֹגמה אלוהית - ונזכור שעל פי אותה דוגמה אפיפיור אינו יכול לטעות. היא לא יכלה לקבל שהאדם, בחיר יצירי האל, נזר הבריאה, אינו נמצא במרכז היקום, כפי שרומזים כתבי הקודש. העובדות הוכיחו אחרת. לימים כמובן היה - ועדיין - קשה עד בלתי אפשרי לרבים לקבל את האבולוציה. את הרעיון שאותו אדם, אותו נזר בריאה, הוא תוצר של התפתחות מקרית, של הסתגלות לסביבה, של אסטרואיד שחיסל למעננו את הדינוזאורים. נושא האבולוציה ממשיך להיות במחלוקת מרה בין הדתות לבין המדע. רק שמתברר שאנשי דת לא אמורים לפסוק הלכות מדעיות בהסתמך על הדת לבדה. גלילאו אמר דבר יפה: "אינני מאמין שאותו האל שנתן לנו את האינטליגנציה וההבנה אינו רוצה שנשתמש בהם".
גלילאו חי עד זקנה ושיבה, ושנותיו האחרונות של המדען המהולל היו מרות. האדם שראה רחוק יותר מכל אדם בדורו - והבין מה הוא רואה - התעוור. הוא היה במעצר בית שמונה שנים. בתו האהובה מתה (שתי בנותיו, אגב, היו נזירות קתוליות). ספריו הוחרמו. קולו הושתק.
"בכל משאל של פיזיקאים תשאל מיהם שלושת החשובים מכל? יענו לך גלילאו, ניוטון ואיינשטיין (שגם דמותו ורעיונותיו נמצאים בספר. א"נ). הסדר ביניהם משתנה - אבל אלה החשובים מכל. גלילאו נמצא שם לא רק כי עשה ניסויים - והוא היה נסיין מעולה - ולא רק כי צפה אל הכוכבים בטלסקופ המופלא שלו והבין מה הוא רואה. הוא שם כי הייתה לו הברקה בלתי נתפסת: הוא כתב שהיקום נכתב בשפת המתמטיקה. זו פריצת דרך אדירה. עד אליו התחומים היו מופרדים: הייתה מעט פיזיקה, גיאומטריה, פילוסופיה וכדומה. גלילאו בעצם מתחיל את המתמטיקה, ואומר שהיא השפה שבעזרתה נבין את היקום. זו קפיצת דרך עוצרת נשימה, בהינתן התקופה ומצב הידע, והוא צדק לחלוטין.
"ודבר חשוב נוסף, אולי הכי חשוב: הוא אחד הראשונים שמייסדים את השיטה המדעית. כלומר איך מגלים מהי האמת, מהן העובדות? צריך לעשות ניסויים ותצפיות, הם צריכים להתאים לתזה המסבירה אותם, ואז צריך להניח הנחה תיאורטית שתביא תחזיות חדשות שניתן לבדוק בניסויים ותחזיות חדשים. לעתים הסדר משתנה - כמו אצל איינשטיין שראשית מניח תזה, קפיצת דרך שמקבלת אישוש רק שנים אחר כך".
דווקא מריו ליביו, אסטרופיזיקאי, איש ההיגיון והמשוואות, יוצא בספר ובחיים נגד ההפרדה בין המדעים הקשים והרכים. בין המדעים שבהם המשוואות קובעות הכל, לבין ספרות, פילוסופיה, מדעי הרוח; מה שנקרא במאמר ידוע - שתי התרבויות האקדמיות ההולכות ומתרחקות.
"אני מחבר ביניהן כי גלילאו, למשל, לא היה מבין על מה אנו מדברים. הוא הרי למד מדעי הרוח. הוא הרצה על דנטה (אליגיירי, מחבר "הקומדיה האלוהית". א"נ), נתן שתי הרצאות על מיקומו של הגיהנום ומבנהו. הוא היה חבר של ציירים - בין השאר של הציירת הידועה ארטמיסיה ג'נטילסקי. הוא השווה במאמרים בין שני משוררים ידועים בזמנו - אריוסטו וטאסו.
"נכון, דברים השתנו מאז. יש התמקצעות. לא צריך להתכחש לכך, ובהקשר הזה אולי לא נראה עוד אנשי רנסנס, לא יהיה עוד לאונרדו שהתעניין בכל. אבל - כיום אנו חיים פי שניים בממוצע, ובזמנו של גלילאו חלק עצום מזמנו של המדען הוקדש לאיסוף מידע. כיום איסוף המידע קל ופשוט ומהיר. אין מניעה שאנשים מוכשרים יהיו מומחים ביותר מתחום אחד. והדבר המאפיין אנשים יצירתיים בראש ובראשונה הוא שהם מאוד מאוד סקרנים. והכי יצירתיים יודעים לשאול רעיונות מתחום אחד ולהעביר אותו לאחר. אז כן, אסור לנו להפריד, אסור לנו להתרכז, כחברה, רק במדע קשה, מדע יישומי".
ואם היית פוגש את גלילאו, מה היית אומר לו?
"ראשית הייתי אומר לו - צדקת", אומר ליביו. "ושנית, הייתי מראה לו את כל מה שלמדנו מאז זמנו".
למדנו בין השאר בזכות הפרויקט שבו עבד ליביו עשרות שנים - טלסקופ החלל האבל. וגם כיום, בגיל 75 הוא ממשיך לעבוד בו. הידע מהטלסקופ נגיש לכולם, ואסטרופיזיקאי תיאורטי צריך, כפי שליביו הסביר לי, רק מחשב, עיפרון ונייר.
גם אם המיתוסים אינם נכונים - הניסוי בפיזה, "אף על פי כן נוע תנוע" - הרי אי אפשר בלעדיהם. כיום דמותו של המדען שעמד מול הדוגמה הכנסייתית משמשת דווקא את מכחישי המדע.
"זה לא נכון שרוב ההיסטוריה אדם אחד הלך נגד הזרם וצדק, בדרך כלל הזרם צדק", אומר ליביו. "גלילאו הוא דוגמא די בודדת למקרה ההפוך. כיום מכחישי ההתחממות הגלובלית, מכחישי הקורונה, משתמשים במה שכבר נקרא גמביט גלילאו: הם אומרים שכמו שגלילאו הלך נגד הדעה השלטת וצדק, כמו שהוא היה הילד האומר שהמלך הוא עירום, כך גם הם. אבל יש להם כשל מרכזי - גלילאו לא צדק כי הלך נגד הדוגמה השלטת - הוא צדק כי הוא צדק. וברוב המקרים במצב של אחד נגד כולם - האחד טועה. זה לא אומר שצריך לפסול אותו כי הוא אחד - צריך לפסול אותו אם הניסוי שולל את התיאוריה. בין אם מדובר באדם אחד - ובין אם מדובר בכולם".
וביקום האדיר, מעורר הפליאה, זה שגלילאו הפנה אליו טלסקופ וגילה תגליות מעוררות התפעמות אז, והאבל ממשיך להביא לנו תמונות מפעימות כיום, האם אנחנו לבד? או שיש עוד חיים אי שם? כל תשובה אגב מפחידה בדרכה.
"אני חושב שיש חיים נוספים ביקום. משתדל לא להשתמש במילה מאמין, אבל חושב", אומר ליביו. "הכוונה לחיים הדומים לנו, מבוססי פחמן. וחשוב לדעת שאנחנו עוד לא לגמרי מבינים את התהליכים המובילים מכימיה לחיים. אבל בוא נסתכל על המספרים: באחד מכל ארבעה כוכבים בגלקסיה שלנו, שביל החלב, יש עקרונית אפשרות. מה הכוונה? יש לאותם כוכבים לפחות פלנטה אחת במה שנקרא "אזור זהבה" (על שם זהבה ושלושת הדובים - כלומר פלנטה שהמרחק שלה מהכוכב הוא בדיוק נכון מבחינת התנאים לחיים, בעיקר טמפרטורה ומים זורמים). יש מיליארדי כוכבים כאלה רק בשביל החלב - ובל נשכח ששביל החלב הוא רק גלקסיה אחת - ביקום הנצפה יש עשר בחזקת 12 גלקסיות. אז כן, אני חושב שיש שם חיים".
ואם אי פעם ניפגש, החייזרים ואנו - בהנחה שהם תבוניים, כמו שמספרים לנו ספרי וסרטי המדע הבדיוני, ובהנחה שלא נגיע למלחמת העולמות - איך נדבר? איך נתקשר? ובכן, ההערכה היא שהשפה המשותפת שלנו תהיה המתמטיקה - זו שבלעדיה אין פיזיקה, ואין תנועה, כבידה, טילים וחלליות. המתמטיקה התקפה כאן, בשולי שביל החלב ממש כמו בקצה השני של היקום. בדיוק כפי שחזה הגאון האיטלקי גלילאו גליליי.