הסופר הבריטי קן פולט: "עלינו להבין סופית שאנחנו כבר לא המעצמה הגדולה בעולם"

קן פולט אוהב לחזור אל רגעים נשגבים של האומה הבריטית, אבל ער היטב למציאות העכשווית של ארצו. בריאיון עם וואלה! תרבות הוא חושף את ההשראה החריגה לספרו החדש "הערב והבוקר", איך יצר את ספרו האהוב ביותר, ומה דעתו על הסנוביות של ועדת נובל בכל הנוגע לספרי ריגול

  • קן פולט
  • ויקינגים
התאכזב מכמה מיליוני עותקים שנמכרו. קן פולט (צילום: GettyImages, Hannelore Foerster/Getty Images)

"לאורו הקלוש של השחר, הבחין אדגר במשהו מוזר שנע על המים. ראייתו הייתה מצוינת, והוא ידע לזהות ספינות גם ממרחק, הוא ידע להבחין בין גוף של ספינה לבין גל גבוה או ענן נמוך, אבל כעת התקשה לומר מה בדיוק הוא רואה. הוא התאמץ לשמוע גם את הצליל הקל ביותר שעלה מן הים, אבל שמע רק את רחש הגלים שלחכו את החוף לפניו.
"כמה רגעים לאחר מכן, נדמה היה שהבחין בראשה של מפלצת, וצמרמורת חלפה בגופו של אדגר. על רקע זוהרם הקלוש של השמיים, נדמה שראה אוזניים זקורות, לסתות אדירות וגם צוואר ארוך.
כעבור רגע, הבין שהוא רואה דבר מה גרוע בהרבה ממפלצת: זו הייתה ספינת ויקינגים, עטורה בראשו של דרקון בקצה חרטומה הארוך הקמור. ספינה שנייה הופיעה פתאום, ואז גם שלישית, ורביעית. מפרשיהן התנשאו מתוחים בבריזה הגוברת שנשבה מדרום־מערב, והספינות הקלות נעו במהירות על הגלים...
אדגר היסס רק עוד רגע. הוא ספר כעת עשר ספינות. וזה אומר שהן נושאות עליהן חמש־מאות ויקינגים לפחות...
הגיהינום היה בדרכו אל קוּמבּ."
(מתוך "הערב והבוקר", קן פולט, הוצאת מודן, תרגום: אינגה מיכאלי).

"עמדתי במוזיאון הספינות הוויקינגיות באוסלו, שם נמצאות בין השאר ספינות ויקינגיות אמיתיות, מקוריות שנמצאו בשלמותן - ספינות שנבנו במאה התשיעית לספירה, ניסיתי לחשוב, להרגיש מה חשו, איזו פלצות הרגישו תושבי אזורי החוף באירופה כשראו לפנות בוקר את הספינות האלה מחליקות במהירות על פני הגלים, מביאות אליהם חורבן והרס טוטליים", אומר מחבר הספר, קן פולט, בריאיון מיוחד לוואלה! תרבות.

עוד בוואלה!

לזכר ימי התום: ריטה חזרה לילדותה בטהראן בספר נפלא וקולח

לכתבה המלאה
עלילה בזמן כיבוש היא קלישאה. קן פולט (צילום: GettyImages, Beatriz Velasco/Getty Images)

קן פולט, הסופר. בעצם אולי שניים או אף שלושה סופרים: קן פולט מחבר ספרי הריגול והמתח, קן פולט מחבר הרומנים ההיסטוריים על אנגליה בימי הביניים עד תקופת אליזבת הראשונה, וקן פולט מחבר רומנים עבי כרס על המאה העשרים - טרילוגיית המאה - המתארת את המאה ה-20 דרך סיפורן של חמש משפחות. יש כמה דברים משותפים לכולם, מלבד המחבר: כל הספרים האלה רבי מכר מצליחים בעולם כולו, תורגמו לעברית (כולם בהוצאת מודן) ומצליחים מאוד גם בישראל.

ספרו החדש, "הערב והבוקר" הוא פריקוול - הקדם, בעברית מצוחצחת - של טרילוגיית קינגסברידג', ועלילתו מתרחשת סביב שנת 1000 לספירה באנגליה. לכאורה ניתן היה לצפות שהעלילה תוזז קדימה כמה שנים - לשנת 1066, למשל? השנה שמכיר כל אנגלי, ובעצם כל חובב היסטוריה? זו השנה של קרב הייסטינגס, הפלישה המוצלחת האחרונה לאנגליה בידי ויליאם הכובש - או ויליאם הממזר, שני כינויים מדויקים וניתנו לו - מנורמנדי.

"לא בחרתי למקם את האירועים בזמן הכיבוש כי זו קלישאה", אומר לנו פולט. "אחרי הכיבוש הנורמני הכל משתנה. בחרתי בכוונה רגע לפני חילופי המילניום, במקום שבו אין פחד רב מקץ העולם כפי שהיה במקומות אחרים, כי הוא היה קצה העולם הנוצרי".

בספר יש שלוש קהילות, וכמובן היחסים בין הגיבורים משלושתן יהיו ליבת העלילה: הנורמנים - עדיין לא פולשים אבל נמצאים מעבר לתעלה, ויקינגים ואנגלו-סקסים. היו קשרי מסחר, היו היכרויות בין הקבוצות האלה, ודאי בין סוחרים ואצילים. העולם הזה היה יותר גלובלי ממה שחשבנו. אחת הדמויות הראשיות בספר - הגבירה ראנְהילד, המכונה ראנה, בתו של הרוזן יוּבֶּר משֶרבּוּר, העוברת את התעלה מנורמנדי לאנגליה, מבוססת על דמות אמיתית: אמה מנורמנדי שנישאה למלך אתלרד ואחריו לאחיו קאנוט. היא הייתה מלכת אנגליה, דנמרק ונורבגיה - כמו שהיו בעליה - ובנה אדוארד "המוודה" היה למלך אנגליה. כל זאת עוד לפני הפלישה של ויליאם הכובש שאיחדה, טכנית, בין נורמנדי לאנגליה תחת אותו שליט.

אבל רגע אחד - כמה בעצם אנו יודעים על אנגליה באותה עת? בעצם על מרבית אירופה אז? אלה ימי הביניים, הנקראים גם תקופת החושך או התקופה האפלה. לא רק במובן שהיו אלה ימים רעים - והם היו - מאז נפילת האימפריה הרומית המערבית ועד תחילת תקופת הרנסנס, אלא גם כי יש מעט מידע על התקופה. אם כבר יש מידע הוא בעיקר על המלכים ופועלם, ולא למשל על בונה ספינות בכפר אנגלי. הכנסייה הנוצרית היא בעצם הגורם היחיד המשמר זיכרון אחרי התפוררות רומי - על אילו מקורות היסטוריים הסתמך פולט?

עוד בוואלה!

"קצה הנצח": קן פולט סוגר טרילוגיה שאפתנית, לא נטולת פגמים ומרשימה

לכתבה המלאה
שטיח באיה, תיעוד של וויליאם הכובש והצי שלו חוצים את התעלה, סביבות שנת 1070 (צילום: GettyImages, Fine Art Images/Heritage Images/Getty Images)

"הסתמכתי בעיקר על שני מקורות", אומר פולט, שמעניין לגלות כי שניהם אינם מקורות כתובים: "מוזיאון הספינות הוויקינגיות באוסלו, שם יש שתי ספינות מקוריות שחולצו, הדרקארים, כלומר הספינות הצרות המרהיבות שבחרטומן פסל קרש דרקון. המקור הנוסף הוא אחת מיצירות האמנות החשובות בהיסטוריה: שטיח הקיר מבאייה, שנוצר בשנת 1077 ומיוחס למלכה מתילדה, אשתו של ויליאם הכובש, אבל נוצר כנראה בהזמנת אחיו של ויליאם בקנט שבאנגליה. השטיח - 70 מטרים אורכו וחצי מטר רוחבו, מתאר סצנות שונות מכיבוש אנגליה בידי הנורמנים. אבל חשוב יותר למטרותיי - רואים בו סצנות רבות מהיום יום: איך הובילו בעלי חיים, איך נראו האוכפים והארכופים, איך התלבשו האצילים ופשוטי העם, ואפילו ניתן להבדיל בקלות בין הנורמנים והאנגלים לפי התספורת - התספורת הנורמנית המגוחכת שבה השיער מגולח מאחורה וארוך מלפנים" - אף שפולט מסכים איתי שבעידן הנוכחי אנו לא בעמדה ללעוג לסגנונות עיצוב שיער מהעבר.

אולי זה המוצא הוולשי הגאה שבו, אבל פולט לא מזדהה עם האנגלים בסיפור אלא דווקא עם כובשיהם. כלומר חלק מכובשיהם: אמנם הנורמנים הם במקור ויקינגים, שהתיישבו בצרפת רק כמאה שנים או מעט יותר לפני מועד העלילה, אבל פולט מבדיל היטב בין הנורמנים לאחיהם הפרועים יותר מצפון: "אני מאוד פרו נורמני. אני שונא את הוויקינגים. הם היו הורסים, שודדים רוצחים וסוחרי עבדים. עובדה לא ידועה היא שבמפנה המילניום וגם אחר כך, עשירית מתושבי אנגליה היו עבדים - 10% מהתושבים, חלקם עבדים מרצון. הנורמנים לעומת זאת הביאו ממשל יעיל - הממשל הפיאודלי שיצר מערכות יחסים מחייבות בין האצילים השונים וביניהם לבין העם - וכמובן קידמו את הארץ בכל תחום, בין השאר בניית עשרות המבצרים והקתדרלות, 65 במספר".

עוד בוואלה!

האליטה זלזלה בנו כי היינו נשים וסופרות. היא עדיין מנסה, אבל המהפכה כבר פה

לכתבה המלאה
האחרון כרגע בקריירה מפוארת. כריכת הספר "הערב והבוקר" מאת קן פולט (צילום: הוצאת מודן)

"הערב והבוקר" הוא רק האחרון בקריירה ספרותית מפוארת, שבמסגרתה כתב פולט עשרות ספרים שנמכרו ביותר ממאה ושישים מיליון עותקים ברחבי העולם. הוא נולד ב-1949, משפחתו עברה ללונדון כשהיה בן עשר. הוא החל את הקריירה המקצועית כעיתונאי, עבר לעבוד בהוצאה לאור וכתב ספרים להנאתו - שלא הצליחו. אבל ההצלחה הגדולה, או ליתר דיוק ההצלחה הגדולה הראשונה, הגיעה עוד לפני שהיה בן שלושים: בשנת 1978 יצא לאור ספרו "חוד המחט", ספר ריגול שעלילתו מתרחשת בזמן מלחמת העולם השנייה, ערב מבצע אוברלורד - פלישת כוחות בעלות הברית לנורמנדי (כן, נורמנדי מככבת אצלו). מרגל נאצי בכיר, מחט כינויו, הפועל בבריטניה מנסה להעביר לגרמניה את מקום הפלישה המתוכנן - דבר שיסכל אותה. הספר היה להצלחה אדירה, עובד לסרט בכיכוב דונלד סאתרלנד, והחל את הקריירה של קן פולט כסופר במשרה מלאה - סופר ספרי מתח וריגול.

"חלק גדול מספריי, והראשונים שהצליחו מאוד - 'חוד המחט', 'שם הקוד רבקה' - עלילתם מתרחשת על רקע מלחמת העולם השנייה. רציתי לכתוב ספרים שברקע שלהם אירוע גדול. רציתי שהמרגלים והסוכנים הכפולים וגם האנשים הרגילים בספריי יהיו אחראים לשינוי. ומלחמת העולם השנייה עונה להגדרה - מאורע גדול שאין בו ספק מי היו הטובים ומי הרעים, שאין ספק מהי המשימה, שחייבים להביס את הפשיסטים והנאצים. וברקע שני הספרים האלה, ואחרים שכתבתי, השפעה של מרגלים פיקטיביים על גורל המלחמה".

בכך אגב פולט מהווה ניגוד בולט לג'ון לה קארה ולן דייטון, גדולי מחברי ספרי הריגול בהיסטוריה, שעלילות ספריהם מתרחשות בזמן המלחמה הקרה (ובמקרה של לה קארה גם אחריה), כאשר העולם אפור בהרבה, והשאלה מי הטובים ומי הרעים מורכבת בהרבה יותר מאשר בזמן המאבק נגד הנאציזם. באשר לשאלה החוזרת על עצמה - מדוע סופרי הריגול הטובים ביותר בעולם מאז שהחלו לכתוב ספרי ריגול במאה התשע עשרה הם הבריטים, מקיפלינג דרך מוהם, גרין, לה קארה, דייטון, פורסיית, האריס, פולט, לואל ובימים אלה הרון, תשובתו של פולט פשוטה: "אין לי מושג".

האם יש לו קבוצת התייחסות, מישהו לשלוח ולקבל ממנו רעיונות, להעביר ביקורת? הרי כתיבת ספרים היא מקצוע בודד? התשובה היא לא. "אני נפגש לעתים באירועים עם רוברט האריס (סופר מצליח שגם ספריו מתורגמים בקביעות לעברית. במקרה גם הוא החל בספרי מתח וריגול והמשיך בכתיבת ספרים על רקע היסטורי, א"נ), חברי הטוב ביותר מהתחום הוא לי צ'יילד (מחבר סדרת ג'ק ריצ'ר, א"נ) - וכולם מצליחים, כולם בטוב, אין תלונות".

אולי בכל זאת תלונה אחת? שתחום הריגול - כמו גם מתח, מדע בדיוני, פנטזיה - טרם הגיע לידיעתם של נכבדי האקדמיה בשטוקהולם, המסרבים להעניק את פרס נובל לספרות לסופרים נפלאים הכותבים ספרות ז'אנרים? "אין לי שום תסכול אישי. אני כותב, אני מצליח, אני אוהב את מה שאני כותב", עונה פולט - ואז, במיטב לשון ההמעטה הבריטית, הוא עונה לי בביקורת קטלנית ונפלאה על הסטנדרטים של האקדמיה השבדית: "האקדמיה מחפשת סטנדרטים משלה - אני למשל רוצה בכל ספר סיפור טוב, הם לא".

עוד בוואלה!

פרס ישראל הוא בסך הכול עוד קסם בתיבה העמוקה של נורית זרחי

לכתבה המלאה
כיכב גם ב"חוד המחט". דונלד סאתרלנד מאחורי הקלעים של המיני-סדרה "עמודי תבל", על פי ספרו של קן פולט (צילום: AP, AP Photo/Bela Szandelszky)

אחרי שנים שבהן ספרי המתח שלו נמכרו במיליוני עותקים כל אחד, והוא מבוסס ומוערך בתחומו, קן פולט נקט בצעד לא מובן מאליו: כתיבת ספר על בניית קתדרלה בעיירה הדמיונית קינגסברידג' באנגליה, במאה ה-12, בזמנים הנקראים האנרכיה - התמוטטות מוחלטת של השלטון בעקבות טביעת "האונייה הלבנה" בתעלת למנש. באירוע טבעו מאות בני אדם, בהם היורש הלגיטימי היחיד של המלך הנרי הראשון, אחיו למחצה ואחותו למחצה - דבר שהצית מלחמת ירושה כוללת באנגליה. אני מניח שהמו"לים שלך לא התלהבו מהרעיון המשונה הזה, אני אומר לו. "ההוצאה לאור המליצה מאוד נגד זה", הוא עונה - שוב אותה לשון המעטה. אבל הוא בכל זאת כתב את הספר, "עמודי תבל". לימים כתב שני המשכים - "עולם ללא קץ", שעלילתו מתרחשת כמאתיים שנה אחרי הספר הראשון, בתקופת המוות השחור, ו"עמוד האש", שבו קינגסברידג' כבר בימי המלכה אליזבת הראשונה והאיומים על תחילת שלטונה.

"כתבתי במכוון ספר שאינו כבד מדי, שאינו גבוה, שהוא פופולרי. וחשבתי שהצלחתי בכך, שכתבתי רומן טוב, פופולרי. והתאכזבתי בתחילה מכך שהוא מוכר כמו ספרי המתח - כמה מיליוני עותקים (ובכן, כל אחד והאכזבות שלו, א"נ). אבל בהדרגה, לאט, שם הספר החל להתפרסם יותר ויותר, ועד היום מכר 27 מיליון עותקים, והוא רב המכר הגדול ביותר שלי", אומר פולט.

זו לא היתה הטרילוגיה האחרונה שלו, וגם לא הטרילוגיה ההיסטורית האחרונה שלו: עשרים שנה אחרי יציאת "עמודי תבל", כבר במאה העשרים ואחת, יצא לאור הספר "נפילת ענקים", ואחריו "שקיעת העולם" ו"קצה הנצח". הפורמט מוכר מספרים רבים אחרים - קורותיהן של כמה משפחות שחייהן משתרגים זו בזו על רקע אירועים דרמטיים ואמיתיים - במקרה הזה האירועים הדרמטיים של המאה העשרים: משפחה אנגלית, וולשית, רוסית, אמריקנית וגרמנית, מהימים שלפני מלחמת העולם השנייה ועד השבעת נשיא ארצות הברית אובמה - הסוף הטוב של הטרילוגיה, שבסופו של דבר היא אופטימית.

" טרילוגיית המאה אכן מסתיימת באופטימיות", אומר פולט. "אני אמנם פחות אופטימי מכפי שהייתי, אבל צריך לזכור שההיסטוריה מתקדמת לא בצורה חלקה - ההתקדמות שלה היא צעד קדימה וצעד הצידה, שני צעדים קדימה ואחד אחורה. בסופו של דבר המאבקים - מאבקי האיגודים המקצועיים לשכר ותנאים הוגנים, מאבקי מיעוטים ונשים לשיוויון זכויות, מאבק האפריקנים-אמריקנים, מאבק הקהילה הלהט"בית - כולם מאבקים ארוכים ודורשי סבלנות. ויש הצלחות".

פחות אופטימי. קן פולט (צילום: GettyImages, Beatriz Velasco/Getty Images)

קן פולט בן 72 כיום, ממשיך לכתוב, והעובדה שהוא אדם עשיר לא משנה את אמונתו הפוליטית הותיקה - מפלגת הלייבור, שבה היה ועודו איש הזרם המרכזי, המזוהה עם טוני בלייר. ובדבר האירועים המשפיעים על ארצו כיום? בראשם הברקזיט?

"אנחנו מאמינים במצוינות בריטית, אז קל לנו למשל להשלות את עצמנו שיש לנו את ג'יימס בונד, ששירות הביון שלנו הכי טוב", אומר פולט. "אבל בונד הוא דמות בדיונית, ולגבי שירות הביון, האימפריה, זו כבר לא המציאות. לגבי הברקזיט - אני התנגדתי לו. ובעצם, כשנבין סופית שאנו כבר לא המעצמה החזקה בעולם, ואיננו כאלה כבר שנים רבות מאוד, אולי אז נוכל לחזור לחיים נורמליים".

אבל כמובן כאן יש סתירה מסוימת בין קן פולט המשקיף המפוכח על ארצו, לבין קן פולט הסופר הפופולרי בעולם כולו, המשחזר ימי תהילה של ארצו. אם בבניית קתדרלות שגיבות, בספרים המתארים בין השאר את עליית האיגודים המקצועיים היקרים לליבו, בעלילות משפחה וולשית במהלך המאה העשרים, וכמובן בעלילות הריגול המותחות במלחמת העולם השנייה ואחריה, כשלבריטניה היה תפקיד היסטורי למלא - והיא מילאה את חובתה. כמו תמיד, הספרות מעניינת וטובה יותר מהמציאות - ודאי כשמדובר בספר "הערב והבוקר", המתאר את הימים ההם, כשהוויקינגים פשטו על חופי אירופה, ואנגלו סכסונים ונורמנים החלו לבנות, במהוסס, חברה חדשה, תרבות חדשה באי קטן למדי - אי שתושביו ישפיעו על העולם כולו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully