לחברים הטובים סטיבן שפילברג וג'ורג' לוקאס הייתה מסורת. בכל פעם שסרט של אחד מהם יצא לאקרנים, הם היו בורחים הרחק מהביקורות ומספרי מכירות הכרטיסים לסוף שבוע של שקט בהוואי. שם, על החוף, הם היו בונים טירה מושקעת מחול ואם היא הייתה שורדת את הגל הראשון שמגיע לכיוונה - זה היה סימן עבורם שהסרט יצליח.
המסורת/אמונה תפלה הזו נולדה בקיץ 1977. לוקאס נדד אל מדינת האיים בדיוק כאשר אופרת החלל לה הקדיש את כל כולו, "מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה" הגיעה לקולנוע. הצטרפו אליו לטיול אשתו באותם ימים והעורכת של הסרט, מרשה, כמו גם החבר שפילברג. שם, על החוף הזהוב והיפהפה, אחרי שלוקאס שמע ש"מלחמת הכוכבים" היא להיט היסטורי, הוא החל השתחרר, החל לחייך ודיבר עם שפילברג על הפרויקטים הבאים שלהם.
"אמרתי לג'ורג' שלמרות שבפעם הראשונה קיבלתי דחייה, אני אנסה שוב לשכנע את האולפן לאפשר לי לביים סרט של ג'יימס בונד", סיפר הבמאי הוותיק על חלום חייו באותה עת. "ג'ורג' ענה לי 'סטיבן, יש לי משהו הרבה יותר טוב מזה'". לוקאס החל לספר לשפילברג על רעיון שפיתח למה שהפך לימים ל"שודדי התיבה האבודה", הסרט הראשון בסדרת אינדיאנה ג'ונס, שחוגג ממש מחר, ב-12 ביוני, 40 שנים עגולות. "אפילו לא עזבנו את החוף וכבר התחייבתי בפניו לביים את הסרט", נזכר שפילברג הנלהב.
הטריילר של שודדי התיבה האבודה (הסרט זמין בנטפליקס וב-YES)
דמותו של אינדיאנה ג'ונס החלה להיבנות בראשו היצירתי של לוקאס כבר ב-1973, עת עבד על הסרט שהפך אותו לכוכב עולה בשמי הוליווד, הקומדיה "אמריקן גרפיטי". לוקאס קיווה לעשות מה שמכונה בעגת הקולנוע "סרט סוג ב'" - סרט זול, שישחזר את קולנוע ההרפתקאות והגיבורים שאהב בצעירותו: "שאלתי את עצמי 'איזה סרטים ממש אהבתי בתור ילד' ורציתי לעשות משהו כזה", הוא הסביר בראיון שהעניק לניו יורק טיימס סמוך לבכורה של "שודדי התיבה האבודה".
תחילה, הוא קרא לכוכב שלו אינדיאנה סמית' - אינדיאנה על שם הכלב של מרשה, סמית' כהומאז' לנבאדה סמית', הדמות הראשית והשם של מערבון בכיכובו של סטיב מקווין. אלא שהעבודה על אינדיאנה סמית' ננטשה כאשר לוקאס עבר להתעמק ב"מלחמת הכוכבים", עד שבחלוף כמה שנים הוא ישב עם חבר נוסף, הקולנוען פיליפ קאופמן ויחד הם הרכיבו את העלילה לסרט במשך כשבועיים.
קאופמן היה בין היתר זה ששיכנע את לוקאס לרדת מהרעיון לפיו אינדי יהיה, בדומה לג'יימס בונד, אליל הנשים ומועדוני הלילה. הוא גם זה שהציע שהסרט יתמקד בתיבה האבודה, הלא היא ארון הברית, זאת לאחר ששמע על סיפורה המיתי מרופא השיניים שלו. הקונספט הזה השתלב מצוין עם הרצון של לוקאס להציג מאבק עולמי בין אינדיאנה לנאצים באמצע שנות השלושים על פריטים היסטוריים יקרי ערך, תחום שעניין מאוד את אדולף היטלר.
במשך כמה שנים, לוקאס גם קיווה שקאופמן יהיה זה שיביים את הסרט, אך הדבר לא התאפשר וכך נחת שפילברג על כיסא הבמאי. טרי מ"1941" המאכזב, "שודדי התיבה האבודה" החזיר את שפילברג לעניינים ובזמן הצילומים, בהפסקות, הוא שוחח רבות עם מליסה מאת'יסון וסיפר לה את קווי העלילה של הסרט הבא שלו.
מאת'יסון עליה השלום הגיעה לסט הצילומים של "שודדי התיבה האבודה" כדי לבקר את בן הזוג שלה ובהמשך, בעלה לכשני עשורים - האריסון פורד. היא אספה את כל אותם רעיונות של שפילברג והחלה להרכיב תסריט. "אי. טי. - חבר מכוכב אחר" יצא בדיוק שנה אחרי "שודדי התיבה האבודה".
עבור שפילברג, אומנם התיבה האבודה נכנסה לתמונה עוד לפני שהוא הצטרף לפרויקט, אבל "שודדי התיבה האבודה" סיפק לו הזדמנות מושלמת לייצר פנטזיה יהודית על נקמה בנאצים, שחושבים שהם יכולים להשתמש בסמל הקדושה היהודית כדי להשתלט על העולם, עד שכוח עליון מגיע ומזכיר להם שזה ממש לא המצב. ואם "פנטזיית נקמה בנאצים" נשמעת לכם מוכרת, זה כנראה כי ראיתם את "ממזרים חסרי כבוד" של השכן של כולנו והמעריץ הגדול של שפילברג, קוונטין טרנטינו.
בסופו של דבר, היו אלה שפילברג, לוקאס והתסריטאי הצעיר לורנס קסדאן, שהסתגרו במשך כמה שבועות במשרד ועבדו על התסריט. הם שינו את שם המשפחה מ"סמית'" ל"ג'ונס" והמציאו כמה רגעים שהפכו לאגדיים, כולל את סצנת הסיום המפורסמת, מחווה יפהפייה לסצנה האחרונה של "האזרח קיין".
"שודדי התיבה האבודה" הגיע לבסוף לאקרנים בקיץ 1981, אחרי תקופה ארוכה בה תעשיית הקולנוע סבלה מירידה חדה בהכנסות. את סוף השבוע הראשון שלו הוא סיים בפסגת הדירוג בארצות הברית ובקנדה וההצלחה הכבירה נמשכה גם בשבועות הבאים, זאת למרות שהסרט התחרה ביריבים קשוחים כמו "סופרמן 2", "לעינייך בלבד" מסדרת ג'יימס בונד ואחרים.
במשך לא פחות מתשעה חודשים רצופים נותר "שודדי התיבה האבודה" בטופ 10 של הסרטים באמריקה ועל פי ההערכות, הוא מכר 77 מיליון כרטיסים במדינה בה חיו אז כ-230 מיליון בני אדם. או במילים אחרות: אחד מכל שלושה אמריקאים ראה את "שודדי התיבה האבודה" בקולנוע בין קיץ 1981 לאביב 1982.
גם הביקורות היללו והתמורה הגיעה בדמות זכייה בחמישה פסלונים בטקס האוסקר. לצערו של הסרט, דווקא את כל הפרסים הגדולים הוא הפסיד, כולל לסרט הטוב ביותר ואפילו למוזיקה, בתום קרב אימתנים מול "מרכבות האש" והנעימה המפורסמת של ונגאליס מפתיחת הסרט ההוא.
אז מה הפך את "שודדי התיבה האבודה" למוצלח כל כך ולסרט שגם היום אפשר לשבת וליהנות ממנו? מעל הכל, מדובר בסרט שפשוט עשה מהפכה וקל לנו לצפות בו ב-2021, כי חלקים עצומים מהקולנוע המודרני שמוכר לנו מתבססים עליו. הסגנון, הקצב, המוזיקה, הסיפור - כל אלמנט ב"שודדי התיבה האבודה" זכה לחיקויים ושוחזר אינספור פעמים בארבעת העשורים האחרונים.
"שודדי התיבה האבודה" הוא פשוט השילוב המושלם בין סרטי הז'אנר של קולנוע האולפנים הקלאסי, עליו לוקאס התבסס כשחשב על הרעיון, לבין הקולנוע המודרני, שהחל להתפתח בארצות הברית החל מאמצע שנות השבעים בזכות השפעות שהגיעו מאירופה ובזכות "דור בתי הספר", כינויים של היוצרים שהגיעו מבתי הספר לקולנוע וביניהם ניתן למצוא את שפילברג, לוקאס וגם את פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה, בריאן דה פלמה ואחרים.
ברגישות ואמנות, שפילברג מייצר ב"שודדי התיבה האבודה" סרט עוצר נשימה, דרמטי, מותח ומשעשע במקומות הנכונים, אבל גם כזה שמתאים לרוח התקופה בה נעשה. "שודדי התיבה האבודה" הוא עוד אבן דרך בניסיון של האומה האמריקאית להתגבר בראשית שנות השמונים על טראומות העשור הקודם, שכללו בעיקר את שלהי מלחמת וייטנאם הכושלת ואת פרשת ווטרגייט השערורייתית. תחת הנשיא החדש ושחקן סרטי האולפנים לשעבר רונלד רייגן, אמריקה ניסתה לשכתב את ההיסטוריה והנרטיב כדי לסדר לעצמה "סוף טוב".
בשל כך, אינדיאנה ג'ונס מוצג כגבר-גבר, בקושי נשרט למרות כל מה שעובר עליו, שרמנטי, חכם, הרפתקן וכזה שיכול להתגבר על כל בעיה, בכל מקום בעולם. אם הסרט הוא אמנם סוג של פנטזיה יהודית, הרי שדמותו של אינדי, שהמשיכה לסרטי ההמשך, היא פנטזיה קולוניאליסטית, על עולם בו האמריקאי מנהיג את הילידים אל האושר. התלונות שכן נשמעו על "שודדי התיבה האבודה" לאורך השנים נגעו לכך - הרי גם ג'ונס עצמו "שודד" בסרט חפצים יקרי ערך שאינם שלו, אלא שייכים למדינות נחשלות.
שפילברג ולוקאס לא התרגשו מהביקורות הללו והצליחו לייצר להיט ענק. הם עשו זאת בעיקר בזכות ליהוק מדויק של השחקן הראשי לתפקיד אינדיאנה ג'ונס - האריסון פורד. תחילה, לוקאס חשש ללהק את הדבר הכי גדול שיצא מ"מלחמת הכוכבים". הוא העדיף שם שהיה פחות מוכר באותה עת ובכל מקרה לא רצה שימתגו אותו ואת פורד בתור "סקורסזה ודה נירו" החדשים, אלה שעובדים יחד על כל הסרטים שלהם.
קרוסלת השמות שהיו מועמדים לתפקיד בלתי נגמרת ולא ברור איפה נמתח כאן הקו בין דימיון למציאות, אך לאורך השנים מי שהוזכרו היו בין היתר ביל מארי, סטיב מרטין, ג'ק ניקולסון, ג'ף ברידג'ס, ניק נולטה ואפילו טום סלק, שהיה הפייבוריט של מרשה לוקאס. סלק התעניין מאוד בתפקיד, אך גם היה מחויב לסדרה שלו ב-CBS, "מגנום, בלש פרטי". רשת הטלוויזיה סירבה לאפשר לו לקצר את צילומי העונה לטובת השתתפות בסרט והוא נאלץ לוותר, רגע לפני שפרצה שביתת שחקנים שהייתה מאפשרת לו להיות אינדיאנה ג'ונס. כנראה שעד היום הוא בוכה על כך.
בייאושו, לוקאס הציע את הג'וב לפורד, שהתלהב והשאר היסטוריה. בין 1980 ל-1984 יצא סרט אחד של האריסון פורד בכל שנה: "מלחמת הכוכבים - פרק 5: האימפריה מכה שנית", "שודדי התיבה האבודה", "בלייד ראנר", "מלחמת הכוכבים - פרק 6: שובו של הג'דיי" ו"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" - אחת הריצות המסחררות בתולדות הקולנוע, כזו שהפכה אותו לשחקן הגדול בעולם.
הצילומים לא היו פשוטים עבורו ופורד, שהתעקש לבצע את רוב הפעלולים בעצמו, נפגע ונפצע שוב ושוב. הוא ברח מכדור ענק שהתגלגל לכיוונו, סלע בגובה 6.7 מטר ומשקל 140 ק"ג, שנוצר מפיברגלאס, טיח ועץ (שפילברג הודה בחלוף השנים: "הייתי אידיוט שנתתי להאריסון לעשות את הפעלול הזה"). בעודו נתלה על המטוס כשהוא בורח מבני השבט בפתיחת הסרט, פורד חסם את פתח האוויר והמטוס צנח למים מגובה של כשישה מטרים, כאשר רק במזל הוא והטייס נותרו שלמים. במקרה אחר, בסצנה בשדה התעופה הנאצי, המטוס ש"יוצא משליטה" עלה לפורד על הרגל וגרם לו לקרע קטן ברצועות.
אבל כלום לא היה גרוע כמו הנחשים. כששת אלפים נחשים מכל רחבי אירופה הובאו לטובת הסצנה עמם ולא סתם ג'ונס חוזר ומכריז בסרט שהוא "שונא נחשים". בין היתר, הסתובבו להם שם על הרצפה עשר קוברות ורגע לפני שהצילומים יצאו לדרך, הצוות גילה לשפילברג שהנסיוב נגד ארס שברשותם פג תוקף לפני שנתיים. ההפקה נאלצה להיעצר עד שנסיוב חדש הוטס במיוחד מהודו ודלתות האולפן נותרו פתוחות כל זמן הצילום, כאשר אמבולנס מחכה בהיכון, "למקרה של טרגדיה", כפי שהגדיר זאת שפילברג.
לבסוף, פורד שרד את הנחשים בקושי ובסצנה הזו אפשר לראות איך הוא לבוש מכף רגל ועד ראש כדי שלא יתקרבו אליו (דווקא קארן אלן, שמגלמת את מריון, הייתה אמיצה יותר והסכימה להצטלם יחפה). מה שכמעט הפיל את הכוכב היה החום בטוניסיה, ששימשה בתור קהיר לטובת הסרט. במשך כחודש, בחום שהתקרב לעיתים לחמישים מעלות במדבר, אנשי ההפקה של "שודדי התיבה האבודה" קרסו בזה אחר זה, כולל הרעלות קיבה ומכות חום.
את פורד זה תפס בדיוק כאשר נערכו ההכנות לסצנת אקשן גרנדיוזית - קרב בלב השוק בין אינדיאנה והשוט שלו לבין אשף החרבות. התכנון היה להקדיש שלושה ימי עבודה לסצנה הזו בלבד, אבל פורד פשוט לא הצליח לתפקד ובקושי עמד על רגליו. בהתייעצות זריזה בין שפילברג והמפיק פרנק מרשל נמצא הפתרון החלופי ובעזרת שבעה שוטים בלבד צולמה בזריזות אחת הסצנות המפורסמות אי פעם, בה אינדי המותש פשוט יורה ביריב המוכן לקרב.
יש עוד המון מה לכתוב על ההשפעות של "שודדי התיבה האבודה", סרט שסחף אחריו תעשייה שלמה והמציא (מחדש?) את גבולות הגזרה של סרטי האקשן, המשלבים היסטוריה, קומדיה, דרמה, מסעות בעולם ועוד.
כיוון שקצרה היריעה, כנראה שהדרך הכי טובה לסכם היא פשוט לספר שממש השבוע החל הבמאי המוערך ג'יימס מנגולד לצלם את הסרט החמישי בסדרה, 14 שנים אחרי "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח". היצירה ההיא של שפילברג הייתה מאכזבת והפעם הוא זז לתפקיד אחד המפיקים, אבל השורה התחתונה ברורה:
גם ארבעים שנה אחרי שפגשנו בו לראשונה, אנחנו רוצים להמשיך לבלות שעתיים וחצי בקולנוע עם אינדיאנה ג'ונס.