את תחרויות הריאליטי העוסקות בקינוחים אפשר להקביל לפינת הרחוב המקוללת הזאת שבה כל עסק שנפתח גם נסגר באותה המהירות. לפחות כאן בישראל. מעבר לים המצב שונה בתכלית, פורמטים רבים העוסקים באפייה וקונדיטוריה משודרים בהצלחה, בראשם נמצאת כמובן "The Great British Bake Off" הנחשבת במידה רבה לזו שאחראית על החזרת העניין של הבריטים באפייה. גם נטפליקס כמובן לא נשארה מאוחר והיא לוקחת חלק במשחק עם פורמטים רבים, ביניהם "Nailed It" ההומוריסטית ו"Sugar Rush" מלאת הפאתוס. ובישראל? "הקינוח המושלם" שעלתה אמש בקשת 12 היא כבר ניסיון שלישי בשנים האחרונות (אחרי "בייק אוף ישראל" בקשת 12 ו"משחקי השף קונדיטור" ברשת 13) להפוך את ההתעניינות הרבה של הקהל בישראל במתוקים, לתחרות ריאליטי שתביא רייטינג מספק. האם הפעם זה יעבוד? ספק רב.
רגע לפני שנגיע לתוכנית עצמה, שווה להזכיר את קרב לוח השידורים הפרוע שהתקיים אמש בין הערוצים והוביל לכך שפרק הבכורה של "הקינוח המושלם" שהיה אמור להיות משודר הערב, שודר אתמול בהתראה של שעות בודדות. בקשת השקיעו כהרגלם זמן רב בקידום "הקינוח המושלם" (לראשונה פורמט קינוחים מקורי) כך שההחלטה לשנות את השיבוץ בשעות אחר הצהריים נתפסת כזלזול - דבר ראשון בעבודה שלהם עצמם ורק אחר כ'שיגוע' של הצופים. ברשת כמובן לא נשארו מאחור וכחלק ממשחק הצ'יקן הזה - שאם לא היה מעניין אנשים בודדים בלבד, היה יכול להצדיק בעצמו ריאליטי של משבצי לוחות שידורים - החליטו להזיז את "משחקי השף" שלהם ולשדר אותה מול "הקינוח". בקיצור, בייק איף.
לפני שתישרף לנו העוגה הגיע הזמן להתייחס לתוכנית עצמה. כפי שהיטיבו לתאר הפרומואים, "הקינוח המושלם" מנסה למצוא את האנשים שיודעים להכין קינוחים, ובכן, מושלמים. ומה זה אומר? היצירות המתוקות שלהם צריכות לעבור קודם כל את מבחן העין, כי הן עוברות לבחינת השופטים על סמך מראה בלבד. במידה וארבעת השופטים מוצאים את הקינוח יפה מספיק הוא מגיע למבחן טעימה ביחד עם מי שהכינ/ה אותו. פאנל השופטים כולל את קרין גורן ואסטלה אותן פגשנו כבר ב"בייק אוף ישראל", השף ישראל אהרוני שאין צורך להציג ואת הקונדיטור המצליח מיקי שמו שמתנסה כאן לראשונה בשיפוט בתוכנית ריאליטי.
אפשר להבין את תהליך החשיבה שעמד מאחורי פיתוח הפורמט. האינסטגרם הישראלי הצמיח בשנים האחרונות קונדיטורים רבים שבזכות תמונות "סקסיות" של קינוחים הקימו עסקים מצליחים. בין היתר אפשר למנות ביניהם את אור שפיץ, ליאור קוקה ואלון שבו - כולם נוצרו, גדלו ופרחו בעיקר בזכות הנראות הגובלת בשלמות של הקינוחים שלהם. בקשת בוודאי אמרו לעצמם: "אם קבוצה של 'ילדים' יכולים לעשות את זה באינסטגרם, למה שאנחנו לא נצליח?", אך מצפייה בתוכנית הבכורה של "הקינוח המושלם", נראה שהם עדיין לא שם.
הגעתי אל "הקינוח המושלם" כמועמד המושלם ליהנות מהתוכנית. אחרי שבעה שבועות של גמילה ממתוקים וסוכר (חד משמעית הדבר האהוב עליי בעולם), אפילו המראה של ממולדה תות גורם לי לרייר באופן לא רצוני. הרמה של הקינוחים אכן הייתה מרשימה אך הם לא הצליחו לגרום לי לשבור דיאטה ולרוץ אל המקרר. בלטו במיוחד קינוח הדובדבן של דני הצבעי שהיה חגיגה לעיניים, קינוח ה"סלק" של אור שוקרון שבחן גבולות והטארט המרחף של רחלי. לאינסטגרם של כולם עשיתי פולאו באותו הרגע. הבחירה של יוצרי התוכנית לצלם תעודות זהות מושקעות לחלק מהמתמודדים כדי לגרום לנו להיקשר אליהם, נכונה גם היא היות ובשאר תוכניות הקינוחים עד היום הזירה הרגשית נשארה מאחור.
אז מה לא עבד? אתחיל בסוגיה עקרונית. יש טעם לפגם בעובדה שהקינוחים שאינם מוצאים חן בעיני השופטים מוחזרים למי שהכין אותם מבלי שאפילו נטעמו. אין מה לעשות, אחרי שנת קורונה וכמות המובטלים והעניים הגבוהה, החזרה של קינוח אפילו מבלי לטעום אותו נתפסת כאקט קצת אכזרי. נקודת חולשה נוספת היא פאנל השופטים. אהרוני נותר אותו אהרוני - רהוט ומדויק ומלא חן, אסטלה היא זאת שגרמה לעונה השנייה של "בייק אוף ישראל" להיות טובה בהרבה מקודמתה והקרירות והרצינות שלה נהדרות גם כאן. דווקא השיפוט של שני השופטים האחרים - קרין גורן ומיקי שמו - לוקה בחסר. זה מבאס במיוחד כי מדובר בשני אנשים מקסימים ומוכשרים מאוד בתחומם אך היכולות האלה לא קשורות למה שנדרש משופט בתוכנית ריאליטי. הבעיה האחרונה היא בפורמט הלא מספיק מהודק. ניתן להבין שמי שעובר את מבחן הטעימה עולה מיד לחצי הגמר, או שלא? נדמה ש"הקינוח המושלם" עדיין לא החליטה מספיק מה היא רוצה להיות.
ולסיום - אם כבר הקינוחים כל כך מוקפדים, ראוי שגם עריכת התוכן בתוכנית תהיה בהתאם. משפטים דוגמת "מיוחד זה מה שאומרים על בחורה מכוערת" שאמרה קרין גורן (אני מניח שבתמימות) לאהרוני כאשר הוא תיאר את אחד הקינוחים - מוטב אם היו נשארים על רצפת חדר העריכה ביחד עם עוד אמירות מעידן שלפני המי-טו.