השבוע ציינו ברחבי העולם עשור לצאת הספר "50 גוונים של אפור", שהפך את השיח על סקס, ארוטיקה ויחסי שולט-נשלטת ללגיטימי סביב שולחן החג. העשור הזה הביא עמו בשורות נוספות, בראשן תנועת MeToo, שהפכה התנהגויות שהיו לגיטימיות בעבר לכאלה שאין להן מקום בתרבות ובחברה בה אנו חיים היום.
בצירוף מקרים מדהים, השבוע עלתה בנטפליקס הסדרה "Sex\Life", בה מתוארים חייה של בילי קונלי, אישה שחיה חיים מושלמים: היא גרה בבית רחב ידיים בפרברים יחד עם שני ילדיה המתוקים ובעלה קופר, אותו היא מתארת כגבר המושלם. כמו הרבה זוגות שחיים יחד מספר שנים, השגרה שחקה את חיי המין של בילי וקופר. בין הנקה של התינוקת לדחייה מצד בעלה, בילי נזכרת בימיה כרווקה הוללת בניו יורק ומתחילה לכתוב על התקופה ביומן במחשב הנייד שלה. הכתובים מתארים לפרטי פרטים את מערכת היחסים של בילי עם בראד, מנהל חברת תקליטים עם מבטא אוסטרלי לוהט וכישורים מיניים שהעניקו לו את התואר "אל".
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
קופר, בעלה של בילי, קורא את היומן ומתייחס אליו כמעין מדריך למשתמש. כך, במקום לכעוס הוא מנסה לשחזר עם אשתו את החוויות המיניות שבהן התנסתה עם האקס שלה לפני שמונה שנים. השוואה בתוך מערכות יחסים היא אנושית ומקובלת, כל עוד היא נעשית בצורה פרופורציונלית וסבירה. כל זה מושלך דרך החלון כאשר קופר מנסה לשחזר בצורה מדויקת את הדברים עליהם קרא, כולל פריצה ללוקיישנים אקזוטיים ומלמולי "ככה הוא עשה לך את זה?". הניסיונות לא נרשמים כהצלחה מסחררת, דבר שמוביל להתגברות התסכול של בילי. העבר שלה מתנגש עם ההווה בצורה בלתי נמנעת, ותחושת חוסר הנוחות בלתי נמנעת גם היא. הצצה היא אקט אנושי ולגיטימי, שחזור הוא אקט מופרע.
סצנות הסקס ב-"Sex\Life" מופיעות בתדירות מסחררת ומרבות לחזור על עצמן, כיוון שמדובר בפלאשבקים מעברה של הגיבורה. הניסיון לחדש בתחום שנלעס רבות חוצה לעיתים את הרף הפלילי ומותיר תחושה עזה של חוסר נוחות: באחת הסצנות, בראד מקיים יחסי מין עם אישה ומשדר הכל בלייב לבילי, מבלי ליידע את האישה האחרת שהיא מצולמת. מדובר בעבירה פלילית והתנהגות שפלה ובזויה שלא זוכה לגינוי הראוי לה בסדרה שצולמה בשנתיים האחרונות.
עשור מפריד בין הרומן האירוטי ל-"Sex\Life", אולם התחושה היא ששום דבר לא השתנה: אישה צעירה נכנסת למערכת יחסים רעילה ומסחררת עם גבר לוהט, חמוש במעיל עור וניצול של דאדי אישיוז, שמתייחס אליה בצורה אלימה ודוחה. חבורה של אנשים אטרקטיביים אך גנריים, כאלה שהיו יכולים להופיע על כריכה רכה של רומן רומנטי, ואף לא כרס אחת לרפואה. הגיוון האתני ניכר בסדרה, אולם האישה היחידה שלא נכנסת לחצאית עור במידה 0 היא עוזרת הבית. כי אתם יודעים, לעוזרות בית אין חיי מין: התענוג הזה שמור למי שאחוזי השומן בגופם חד ספרתיים.
הסדרה מנסה להביא לפני השטח בעיות אמיתיות של זוגות אמיתיים: שחיקה, דעיכה של מערכת היחסים, מחשבות על האנשים שהיינו בצעירותנו ועל מי שהפכנו להיות, והמחירים שמשלמים כאשר מחליפים טבעות ונדרים. למרבה הצער, הדבר נעשה בצורה כל כך רדודה, עד שלא נותר לנו אלא לרחם על הגיבורים שכל מהותם התכווצה לכדי אורגזמה במעלית.
כאן נמצא כשל נוסף של הסדרה, שמנסה לגרום לצופה לרחם על הגיבורה תוך שימוש בשלל מניפולציות. מדובר, כאמור, באישה שחיה חיים מושלמים שאליהם נכנסה מבחירה ותוך הפעלת שיקול דעת. אז נכון, הנישואים והעובדה שהפכה לאימא מקשים עליה לצאת למסיבות סוערות בניו יורק ולסיים את הערב כאשר זר מעניק לה מין אוראלי על מכונת פינבול. אבל הדרך מכאן ועד בכי חסר פרופורציות ומוזיקה אמוציונלית - ארוכה ולא בהכרח קיימת.
כל בני האדם הבוגרים היו צעירים, רובם חוו תקופה של שחרור ממחויבות ורובם המשיכו הלאה תוך הבנה ששני הדברים לא חייבים לבוא אחד על חשבון השני. חוסר התקשורת בין בילי וקופר צורם וגם כשהיא מעלה נקודות שניתן להזדהות איתן, ואי אפשר שלא לתהות מדוע היא לא חולקת את הדברים עם בעלה. את לא מרוצה מחיי המין שלך? את מרגישה שהאימהות חונקת אותך? תדברי עם בן הזוג שלך, ורצוי שזה יקרה לפני קו החצי של הסדרה.
מדובר במתנה מבאסת שארוזה בצורה מהפנטת: הבתים מדהימים, האאוטפיטים הורסים והאנשים יפים. אם ברצונכם לצפות בסדרה סקסית שלא מצריכה יותר מדי מחשבה או התעמקות, הגעתם הביתה. ולמען השם, הגנו על המחשב הנייד שלכם עם סיסמה. אלוהים יודעת שאם בילי הייתה משכילה לעשות זאת, הסדרה הייתה יכולה להיראות אחרת לגמרי.