כמו כל אדם, מנחם הורוביץ צריך מדי פעם לרכוש לעצמו מלתחה חדשה. כמו אנשים רבים, הוא הולך לחנות בגדים, מודד, מתלבט עד שהוא מוצא או לא מוצא. אבל הורוביץ בכל זאת שונה במשהו: הוא עובד בטלוויזיה, ומשום מה התהליך הזה צולם, נערך ושודר אמש (ראשון) בשלהי "תכנית חיסכון" עם קרן מרציאנו. אתם קוראים נכון: ערוץ 12 שידר סיבוב שופינג - בחיי: סיבוב שופינג ולא יותר! - בתכנית אקטואלית עם יומרות של תועלת לציבור.
לכאורה, בני הזוג הורוביץ יוצאים אל מה ש"שווה בדיקה", כשם הפינה הקבועה שלהם. בהתחשב באופיה של התכנית שמארחת אותם, מדובר בדרך כלל בטרנד שיש לו קשר כלשהו לכלכלה או עסקים או מה שחוסה תחת המונח המכובס "החיים הטובים". הפעם הורוביץ חיפש בגדים חדשים לאירוע, פשוטו כמשמעו, ומדד והתייעץ. בת זוגו תחיה הורוביץ והסטייליסטית ליאת אשורי התווכחו על הבגדים.
לא האמנתי. זה הרי לא סביר שזמן מסך בשעת צפיית שיא כולל תוכן כל כך מופרך. אבל כך זה היה: שתי הנשים "שקיבלו משימה כמעט בלתי אפשרית - להעביר את מנחם מהפך אופנתי", כדברי מרציאנו, מציעות להורוביץ בגדים - לו עצמו אין באמת דעות בנושא - ואז מתנהל איזה ויכוחון עליהם, כשמדי פעם שמות של חנויות מבצבצות ברקע. נדגיש: הם לא מתווכחים על מחירים, איכות או מבחר לאנשים במידות גדולות, אלא אם הבגדים מתאימים לו (אם כי הסתבר שללבוש סניקרס זה להיות קורבן אופנה: "עשו אידיאליזציה לנעלי ספורט כי זה נוח, ואנחנו אף פעם לא יפים כשנוח לנו" - לידיעת צופי הערוץ שלא מזמן הכריז על טרנינג כטרנד לוהט, ועוד במהדורה).
אבל למה? מדוע זה בעצם משודר? מדוע הדיון אם הורוביץ צריך ללבוש שחור או לא מתקיים קבל עם ועדה? יש סיבה אחת שמצדיקה את הכתבה הזאת? כן, יש - ההיגיון של הגוף המשדר, שכנראה סבור שההתרחשות הזאת בעלת ערך כלשהו לצופים רק בגלל הזהות של האדם במרכזה.
אין בזה שום דבר חינני. זה מופע נרקיסיסטי, יהיר באופן בלתי רגיל, שמוצג בטלוויזיה שאינה מבדילה עוד בין עיתונאי לאייטם, שמשוכנעת שכל דבר ראוי לשידור ומעניין אם מעורבים בו מפורסמים ותו ולא, שסבורה שהנוכחות הזאת של עיתונאי מוכר מספיקה לצופים בשביל לשדר את ההתרחשות היומיומית והסתמית ביותר. אם הכתבה הייתה מופיעה בתכנית פנאי שכל הווייתה הסחת דעת - מילא. אבל היא לא. לפי ההיגיון הזה, בקרוב בטח נראה את מנחם מוציא את הזבל במהדורת החדשות עצמה. לפחות יהיה לזה ערך סביבתי.