מה עושים? איך מרימים את העונה המעייפת הזאת? איף. היא מלאה בכיינים, ענייה בעלילות, בכל פרק צריך לחפש בנרות את ההתרחשות, ולרוב התשובה היא כלום. אשכרה כלום. ומה היה לנו הפעם? עוד קצת כלום, ואולי שני משהו. השוס, הגימיק של הפרק, היה שדנית גרינברג נכנסה לבית וקיבלה משימה סודית לשכנע את הדיירים שהיא דיירת קבע. פיהוק. מאיה ועומר מונו לעוזריה וניסו להסיט את האש לכיוונם, וגם הצליחו - רוב הדיירים חשבו שאנשים אחרים במשימה סודית, והבית קיבל תקציב מותרות. פיהוק.
אגב, לא ברור מה הבעיה של אורן עם דנית. קשה היה שלא לשים לב שכשכולם שמחו לראות אותה, הוא ישב בצד עם פרצוף סקפטי ואפילו לא קם להגיד לה שלום. כפי הנראה כניסתה לבית ערערה אותו עד כדי כך שבא לדבר עם מאיה ואפילו התנצל. כמובן שהוא לא עשה את זה בלב שלם ומיד דרש שגם היא תתנצל בפניו מתישהו, אבל הם השלימו. לא שזה שינה להפקה, שהתעקשה לרכוב עוד טיפה על הזוגיות הכושלת ביניהם והפכה אותם להורים גרושים בתוכנית הריאליטי "גירושימי", שזה קצת מצחיק. האח הורה להם לחלק הבית לחצי ולהילחם זה בקבוצה של זו, כשרשימת ההדחה מרחפת מעל ראשם של המפסידים.
הראשונה, "פחד במה": הדיירים היו צריכים לשיר קריוקי בזמן שהם מחטטים באקווריומים אטומים ומחפשים בתוכם כוכבים. למען האמת, זה היה מצחיק. כולם היו מאד משעשעים אבל שלושה כיכבו - עומר ביקש את עזרת השם, לא קיבל, והתמוטט פעמיים עקב מתקפת קונפטי אכזרית. אורן חזן הוציא מעצמו גבוהים מרשימים להפליא, ולראות אותו מנסה לתפוס כוכב עם הפה בעודו עוטה משקפי צלילה כשהפוני שלו מתנפנף מעליהם, הוא מחזה שלא יישכח במהרה. כולם היו במיטבם, כה צווחניים ומגוחכים, שהיה צריך לשקול לקרוא למשימה "עמק המסורסים".
אבל הכי מצחיק היה תמיר. אין לתאר את זה, כי העברית שלי דלה מכדי להעביר את כל הטוב הזה. פרייסלס. חובת צפייה. לפנתיאון. גם שעה אחרי המשימה, כל מי שיצא מהחדר המשיך לשחרר צרחות לא קשורות לחלל האוויר, כי דמיינו שדברים זוחלים עליהם. תמיר בכלל החליט שמשהו עקץ אותו, נשבע שהיד שלו נפוחה, מכחילה ומתחיל לו נמק. בסוף הסתבר שבאקווריומים היו ממתקים, גולות וכמה בובות פרווה מהכל בדולר.
המשימה השנייה הייתה תחרות בין אור שפיץ למירי, שהכינו שתי עוגות, ואז אורן ומאיה התבקשו לבחור לאכול רבע עוגה או לקבל מכתב מהבית - מי שיחליט לקחת מכתב מהבית, האופה מהקבוצה שלו תיכנס מיידית לרשימת ההדחה. מאיה, שלא אכלה סוכרים ופחמימות כבר שנה, התמודדה יפה. העוגה נעלמה מהצלחת תוך דקה כאילו אנחנו במשולש ברמודה, בעוד אורן חזן משתנק אחרי שני ביסים כמו ילדה עם קוקיות. המשימה השלישית הייתה אצל האח של האח, משימה שנראה כאילו נרקמה בסוף יום מתיש כשמי שהגה אותה בדיוק עמד להתפטר.
גם תסבירו לי, מה הקטע עם האח של האח? מלבד העובדה שזה אותו הקול של הדג מהעונה של ג'קי, לא הבנתי את תפקידו בכוח. הוא מרחף בבוידעם כמו פנטום האופרה, ממשיך עם הוויץ הלא מצחיק שלו על לירון ויצמן, ומדי פעם מקרין לדיירים את ההעמדות להדחה. מיותר. באמת מיותר.
אם כבר מדברים על מיותר, גם הריב בין רומי לג'קו נמשך. כבר לא רלוונטי מה קרה עם החלב ועם הקנסות, ג'קו פשוט אלרגי לרומי ונראה שכלום לא יכול לחבר ביניהם, אפילו שהפחד מהחרקים הדמיוניים כמעט גרם להם לדבר אחד עם השני בלי לחטוף בחילה. הבעיה איתם היא שגם כשהם רבים פיצוצים, הכימיה ביניהם היא אחת המשמימות, ולטוב ולרע היא לא ממש רלוונטית לעונה. גם כשהגיהנום יקפא, כנראה שום דבר נעים לא יקרה בין האומן המיוסר והקורבני לבין הפאשניסטה החובבת בואכה אושיית אינסטגרם.
רומי מאוד לא נגישה ולא תקשורתית, ולא כל כך הבנתי מה הקטע שלה עד לרגע זה. היא לא רעה ולא טובה, לא משעממת ולא מעניינת, לא מקסימה ולא מרגיזה. בקיצור, רומי גיאור. עדיין לא הבנתי למה אני צריכה לצפות דווקא בה בפריים טיים. מה אני אגיד לכם, מזל שמירי התעלפה. הפרמדיקים הגיעו, לג'קו עלתה הפוסט טראומה מהיום שבו אבא שלו מת לו בידיים, רומי בכתה כאילו דרסו לה את החתול, והבית היה כמרקחה. תכל'ס, מירי בטח התייבשה, אחרי הכל, כל יום היא בוכה איזה ליטר, ולמען האמת אני קצת מבינה למה אורן חזן לא מאמין לה. שימו לב - הייתה כאן כמעט מחמאה לאורן חזן. בבית אולי יבש, אבל בחוץ דברים בהחלט קורים.