הטלוויזיה הישראלית מלאה בכל מיני ניסויים בבני אדם, מ"חתונה ממבט ראשון" ועד "הישרדות". בכל התוכניות האלה יש ממד מסוים של התבזות ציבורית מרצון, אבל כשמגיעים לז'אנר המתיחות - הרצון מופקע מהמשתתפים. לצד אחד זה יכול להיות משעשע, אבל עבור הצד השני, המונצח ללא ידיעתו, זה עלול להיות סיוט בפרהסיה. המצטרפת החדשה לז'אנר, "צא מזה" שעלתה אמש בערוץ 12, מחממת את המתיחות והמתוחים על אש קטנה - עד שהם מוכנים להשתולל.
"צא מזה" היא גלגול חדש של "נראה אותך", ששודרה בקשת ובביפ בעשור הקודם, אז עם אבי נוסבאום ושי גולדשטיין, והיום עם נוסבאום ועדי אשכנזי. הקונספט פשוט: ישראלים רגילים יותר ופחות מגיעים למקום כלשהו, ובאופן אקראי נקלעים למשחק מתיחות טלוויזיוני. אחד מהם נלקח לחדר צדדי, ואם הוא מסכים הוא נדרש למלא שלל משימות מביכות, לפעמים גם מעליבות, לתדהמת בן או בת הזוג, בתמורה לפרס כספי שמאמיר ככל שהמשימה הזויה יותר. אשכנזי ונוסבאום מצחקקים כל הזמן בהיפראקטיביות מהצד, ובסוף מחלקים פרסים לזוג.
בפרק הראשון נתפסו למשחק שלושה זוגות, ובשלושת המקרים התבקש הגבר למתוח את האישה - אחד במסעדה (הוא אוכל משולחן של אורחים אחרים ואומר למלצרית שהציון שהוא נותן לזוגיות שלו הוא חמש), אחד בחדר בית מלון (הוא נשכב על שולחן האוכל ומעניק לבת הזוג שרשרת אקראית) ואחד בצימר (הוא הולך רק אחורה, ושובר שלל כוסות). כך הופך הבילוי הישראלי - הרגע שבו כביכול אפשר לשכוח לרגע מטרדות היום יום - לאתר אסון שכולו אי נעימות ואי הבנה, בעבור חופן שטרות.
האפקט מוכר: אנחנו צופים במתמודד מתפתל ומתפדח ובפרטנר מאבד סבלנות עד כדי כעס, כשכולם מלבדו יודעים מה באמת מתרחש. כל מה שאפשר לעשות זה לכסות את העיניים מול משימה קרינג'ית במיוחד, או להעביר ערוץ כמובן.
זה בסופו של דבר משחק די בינוני. "צא מזה" אכזרית במידה, אבל לא יותר מדי, וגם לא קיצונית באמת (וטוב שכך). היא לא מצטיינת במיוחד גם בשום פרמטר אחר כדי להפוך למשהו שהוא יותר משומר מסך טלוויזיוני. התוכנית מהנה עד גבול מסוים: היא מצחיקה - אבל לא כמו שהיא מתיימרת להיות. חשוב מכך, כפי שאפשר לנחש היא ממצה את עצמה מהר מאוד, אחרי שלוש אפיזודות דומות למדי.
תוך כדי, נוסבאום ואשכנזי משתעשעים להם בחדר הסודי. נקרעים. הקומדיה הפעם היא בעצם לא על הגב שלהם, אלא על המשתתפים. זה מידבק, באמת, אבל יש גם משהו צורם בפער בין הצחוקים בקונטרול לאי הנוחות בחדר המצולם.
רגע ההתרה הוא המביך ביותר: כשהנמתחים ההמומים, הכמעט מבוהלים, נכנסים אל החדר הצדדי ופוגשים את צמד המנחים העולצים - ברור שאין הלימה בין מצב הרוח של הצדדים. המשתתפת האחרונה, ששמעה מאשכנזי שהיא "אישה קשה", השיבה בחצי חיוך שההוכחה שהיא לא באמת כזו היא שהשניים עדיין נושמים. אולי לרגע אחד הם הרגישו אז את מחיר המבוכה שגרמו לצד השני.