"ויהי בוקר" של ערן קולירין זכה בפרס הסרט הטוב ביותר - וייצג את ישראל באוסקר

סרטו של הבמאי המוערך ("ביקור התזמורת") גרף שבעה פרסים בטקס השנתי של האקדמיה, לרבות פרסי הבימוי, התסריט, השחקן והשחקנית הראשיים ושחקן המשנה. "אגדת חורבן" של גידי דר קטף ארבעה פרסים, וסרטו של אבי נשר, "תמונת ניצחון", גרף שלושה. קולירין: "ההרגשה מדהימה"

05/10/2021
קטע מתוך הסרט "ויהי בוקר" (פסטיבל קאן)

הסרט "ויהי בוקר" בבימוי ערן קולירין הוא הזוכה הגדול בפרסי אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, והוא נבחר לייצג את ישראל בטקס האוסקר לשנת 2021. לצד הזכייה בפרס הסרט הטוב ביותר, זכה הסרט בפרסי הבימוי התסריט (לקולירין), השחקן הראשי (אלכס בכרי), השחקנית הראשית והליהוק (בשניהם זכתה ג'ונא סלימאן) ושחקן המשנה (איהאב אליאס סלאמי) - ובסך הכול גרף שבעה פרסים.

הסרט "אגדת חורבן" של גידי דר גרף ארבעה פרסים בטקס - עריכה, עיצוב אמנותי, פסקול ומוזיקה מקורית - ואילו "תמונת הניצחון" של אבי נשר גרף שלושה פרסים - צילום, איפור ועיצוב תלבושות. בפרס שחקנית המשנה זכתה ריימונד אמסלם על הסרט "הבית ברחוב פין". בקטגוריות התיעודיות זכו "שפאר בדרך להוליווד" בפרס לסרט הארוך ו"לילות קיץ" בפרס לסרט הקצר.

הטקס התקיים על רקע ציון 30 שנות פעילות של האקדמיה, ונערך במרכז דוהל בשכונת התקווה בתל אביב, בהנחיית שי אביבי ועלמה זק.

עוד בוואלה!

"כשקורים במשפחה דברים בעייתיים אתה מקווה שהם ישתנו": למה אבי נשר חזר להתחרות בפרסי אופיר?

לכתבה המלאה
ערן קולירין עם הפסלונים על "ויהי בוקר"(צילום: ראובן קסטרו)

"ההרגשה מדהימה, והרבה יותר טובה מלא לזכות", אמר ערן קולירין לתקשורת לאחר זכייתו.

סרטך הוקרן בפסטיבל קאן ובטח עוד יוקרן הרבה בעולם. איזה מסר תרצה שיעבור ממנו לקהל הישראלי?

"לסרטים אין מסר, אם אתה רוצה מסר אתה כותב אימייל".

המשמעות של זכייתך היא שתהיו נציגים של ישראל. האם מה שקרה בקאן יחזור על עצמו - כזכור הצוות הפלסטיני הודיע שיחרים את הפסטיבל כ"מחאה נגד האפרטהייד"?

"לא יודע, אני מאמין שכל אחד רשאי לעשות את מה שבא לו, להציג את זהותו איך שבא לו, להביע את עצמו, לעשות פעולות מחאה איך שבא לו. שיעשו כל מה שירצו".

צוות "ויהי בוקר" חוגג את הזכייה(צילום: ראובן קסטרו)

"ויהי בוקר" ו"תמונת ניצחון" של אבי נשר הובילו במספר המועמדויות. כל אחד משני הסרטים עוסק בסכסוך הישראלי-ערבי בדרכו שלו. באופן בלתי נתפס, הקולנוען הישראלי הפופולרי בדורנו, וגם הראשון שנבחר להדליק משואה - מעולם לא היה מועמד עד הערב באופן אישי לפרס אופיר. במהלך יותר מארבעים שנות קריירה, רק סרט אחד שלו ("פעם הייתי") היה מועמד בקטגוריית הסרט. בעקבות זאת, נשר בחר שלא לרשום לתחרות את סרטו הקודם, שובר הקופות "סיפור אחר". הפעם, החליט לחזור למירוץ וקיבל מועמדות ראשונה אי פעם בקטגוריית התסריט ומועמדות ראשונה אי פעם בקטגוריית הבימוי. עם זאת, הוא לא הצליח לזכות גם הפעם באחד הפרסים הגדולים.

אבי נשר בפרסי אופיר(צילום: ראובן קסטרו)

בנוסף למועמדויות שלו, נשר גם היה אחד משלושה בני אדם שקיבלו פרס הוקרה מיוחד על תרומתם לתעשיית הקולנוע המקומית - ולצדו גם איתן אבן ורותי דייכס. בעת הענקת פרס ההוקרה לנשר הקהל עמד זמן ממושך.

בתשובה לשאלה אם הוא מאוכזב מכך שלא זכה באף אחד משלושת הפרסים המרכזיים החמיא נשר לקולירין. "אני לא מתווכח. הוא במאי נהדר. לא ראיתי את הסרט שלו אבל אני בטוח שהוא מאוד טוב. אני לא מתווכח עם דברים כאלה. זה כבוד גדול שהסרט היה מועמד ל-15 פרסים. זה מאוד יפה ומכובד בעיני".

עם זאת, הקהל עמד על רגליו ממושכות כשקיבלת פרס הוקרה מיוחד. זה בטח ריגש.

"זה ריגש אותי ברמות. זאת משפחת הקולנוע. זה היה משהו מאוד עוצמתי. אני עמדתי שם והיה לי ריגוש כפול - גם בגלל הקהל הנפלא הזה והאהבה, הם עמדו על הרגליים דקות ארוכות, וגם בגלל שהסתכלתי לכיוון איריס ותום והיה חסר לי מישהו, וזה די הציף אותי. זה היה מרגש".

הסרטים שלך הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית, נבחרת לבמאי הכי אהוב בישראל, אתה שובר קופות עם כל סרט שלך וכל סרט שלך גם מוקרן בפסטיבלים בינלאומיים - למה כל כך חשוב לך לזכות בפרס אופיר? למה חזרת אליו השנה?

"זו משפחת הקולנוע הישראלי ואני חלק ממנה. אלה אנשים שאני מאוד אוהב ומאוד קרוב אליהם. הייתי בא לפה גם אם לא היה לי סרט בתחרות, הייתי בא לחגוג את ההישגים של יוצרים ישראליים. אני מאוד אוהב קולנוע ישראלי. ואני שמח שאני כאן".

הסרט מתרחש בשנת 1948, מה מבחינתך החשיבות והמסר שלו לימינו?

"המסר הוא שכולם בני אדם, ויש לפעמים סיפורים שונים, צריך להכיר בלגיטימיות של הסיפור של האחר גם אם לא מסכימים איתו, וערך חיי אדם חשוב יותר מכל דבר אחר".

הסרט ממשיך לחכות על המדף בגלל הקורונה. למה אתם מחכים? למה כל כך חשוב לכם שיראו אותו על מסך גדול?

"הסרט פשוט מציג בהמון קדם-בכורות, וזה מאוד משמח. משה אדרי, שהוא אדם מאוד חכם, רוצה לצאת עם הסרט כשהוא ירגיש שהקהל בא לבתי קולנוע, ואנחנו בוטחים בו לגמרי".

סוף סוף אתה מועמד לאופיר, ומירי רגב כבר לא בשטח. אין לך צביטה בלב?

"אני שמח ששר התרבות הגיע הנה כדי לחגוג איתנו ולעזור לנו. אני מכיר את חילי טרופר היטב, הוא אדם נהדר, וזה כיף גדול שהוא כאן".

עוד בוואלה!

"הברך" הוא בעיטה בפרצוף - ומסיבת פרידה מפוארת מישראל

לכתבה המלאה
ריימונד אמסלם, שזכתה בפרס שחקנית המשנה על תפקידה ב"הבית ברחוב פין"(צילום: ראובן קסטרו)

"אגדת חורבן", שביים גידי דר, זכה בפרסי המוזיקה המקורית, הפסקול, העיצוב האמנותי והעריכה.

גידי, למה היה לך חשוב לעסוק במלחמה בבית ולא במלחמה שבחוץ?

"כי זאת המלחמה המכריעה. זאת המלחמה הבאמת חשובה. היהודים תמיד הפסידו על מלחמות פנימיות. כמעט אף פעם אויב חיצוני לא גמר אותם. וזאת המלחמה שתכריע את גורלנו גם הפעם".

"תמונת ניצחון" מתרחש ב-1948 אבל הסרט שלך מתרחש אלפי שנים אחורה. מה המסר האקטואלי שלו מבחינתך?

"שוב, המסר של הסרט שלי הוא שהמצב הפנימי שלנו הוא הדבר הכי מכריע. ב-1948, עם כל הפילוגים, היינו ממש ביחד, וביצענו נסים. על פילוג והתפרקות פנימית - על זה נחרב".

מבאס אותך שאין אף אישה שמועמדת בפרסי הסרט, הבמאי והתסריט?

"אני אגיד לך את האמת, אני לא כל כך עסוק בזה. יש המון במאיות נהדרות ישראליות שגם זכו. קורה שלא מועמדים. אין לי ממש עמדה בזה".

מנחי טקס פרסי אופיר, עלמה זק ושי אביבי(צילום: ראובן קסטרו)

בניגוד לגידי דר, נועה קולר, המועמדת לתפקיד שחקנית המשנה על תפקידך בסרט "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם", התאכזבה מכך שהשנה לא היתה אף אישה שמועמדת בפרסי הבימוי והתסריט. "זה באמת מבאס", אמרה לוואלה! תרבות "אני מאוד מאמינה שזה משתנה וישתנה. אני רואה מתוך התעשייה שיש יותר יוצרות, יותר במאיות. זה משתנה - אבל עדיין לא מספיק. והלוואי ויהיו עוד ועוד, ושיותר נשים יעזו לעבור לפרונט, ליצירה, לבימוי ולצילום".

מה הצלחת הסרט "לשחרר את שולי" אומרת על הקולנוע הישראלי? נראה שיש שני עולמות נפרדים - העולם של פרסי אופיר, שבו "לשחרר את שולי" בכלל לא מתחרה והעולם של הסרט הזה על מיליון הצופים שראו אותו. לכל הסרטים שמועמדים באופיר ביחד לא היו מיליון צופים. אולי "לשחרר את שולי" לא צריך את פרס אופיר?

"זו שאלה מורכבת. השאלה מה התפקיד של סרטים בכלל, בקולנוע, בתיאטרון ובטלוויזיה, מהו מסחרי ומה נחשב לארט. אני חושבת שיש מקום להכל, הכל, הכל. לא יודעת אם צריכים את הפרסים או לא צריכים את הפרסים, אבל אני חושבת שגם הסרטים שנקראים המסחריים ראויים לפרסים ולחגיגות קולנוע שאנחנו אוהבים להתהדר בהן, ומגיע להם הכבוד שהם אולי צמאים לו".

מאוכזבת מכך שנשים לא היו מועמדות לפרסי הבימוי והתסריט. נועה קולר(צילום: ראובן קסטרו)

לא פחות משלושה שחקנים ערבים מהסרט "ויהי בוקר" זכו. שניים מהם לא הגיעו לטקס ונמסר כי הם בגרמניה - ג'ונא סולימאן שזכתה בפרס השחקנית הראשית, ואלכס בכרי שזכה בפרס השחקן הראשי. איהאב אליאס סלאמי זכה בפרס שחקן המשנה והגיע לטקס. שלושתם, מי שהגיע ומי ששלח את נאומו מחו"ל, מסרו דברים חריפים בעניין הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "יש לי חלום, והחלום הזה לא פוגע באנושות, ולא מזיק לבריאות. החלום שלי מורכב משתי מערכות - מערכה ראשונה - שלום צודק לעם הפלסטיני. מערכה שניה - חיי רוגע, חי שלווה וחיי יצירה לאזרחי המדינה", אמר איהאב אליאס סלאמי.

מספר עקיצות נשמעו במהלך הערב לעבר שרת התרבות לשעבר, מירי רגב. יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע, אסף אמיר, אמר בנאומו על הבמה כי "בשנים האחרונות, הקולנוע הישראלי היה נתון למתקפה קשה. דווקא משרד התרבות הפנה לנו עורף. אני שמח שאנחנו כבר לא שם. אי אפשר להתפאר בדמוקרטיה הישראלית ובאותו זמן לצנזר ולהשתיק". גם שר התרבות חילי טרופר עקץ את קודמתו. "פחות צעקות, פחות שנאה, היה לנו מספיק מזה בשנים האחרונות", אמר. "אני מאמין שיצירה טובה צומחת במקום שפחות מתכתש ועולב".

בנוסף, מספר ביקורות נשמעו על הבמה נגד תקציב ההפקות הישראליות. המגיש שי אביבי אמר בהגשת הפרס למעצב אמנותי: "זה לא סוד ששכר האמנים בתעשייה הוא לא גבוה. מה שמסביר את האפשרות לקחת מהסט שידה או מנורה, המוצאת חן בעיניך, וזה מה שהופך את המעצב האמנותי לחשוב כל כך". ריימונד אמסלם, שזכתה בפרס שחקנית המשנה על תפקידה בסרט "הבית ברחוב פין", קראה בנושא זה בנאום התודה: "מתי סוף סוף נעשה סרטים שהם לא דלי תקציב?".

באופן תמוה, בין החמישה שהועמדו לפרס הסרט הטוב ביותר אין אף סרט שביימה אישה, וכך גם בקטגוריית הבימוי. "אחד בלב" של טליה לביא, מי שבזמנו קטפה שלל פרסי אופיר עם "אפס ביחסי אנוש", נותר מחוץ לרוב הקטגוריות המרכזיות. "מישהו יאהב מישהו" של הדס בן ארויה, למרות שנבחר להשתתף בפסטיבל ברלין, לא קיבל ולו מועמדות אחת.

רשימת הזוכים

הסרט העלילתי הארוך

"אגדת חורבן" - גידי דר | "הברך" - נדב לפיד | "ויהי בוקר" - ערן קולירין | "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" - דני רוזנברג | "תמונת הניצחון" - אבי נשר.

בימוי

"אגדת חורבן" - גידי דר | "הברך" - נדב לפיד | "ויהי בוקר" - ערן קולירין | "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" - דני רוזנברג | "תמונת הניצחון" - אבי נשר.

שחקן ראשי

אבשלום פולק - "הברך" | אימרי ביטון - "הבית ברחוב פין" | אלכס בכרי - "ויהי בוקר" | אמיר חורי - "תמונת הניצחון" | מיכה פרודורובסקי - "יותר ממה שמגיע לי" | מרק רוזנבאום - "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם".

שחקנית ראשית

אביגיל הררי - "אחד בלב" | אנה דוברובצקי "יותר ממה שמגיע לי" | ג'וי ריגר - "תמונת הניצחון" | ג'ונא סולימאן - "ויהי בוקר" | נור פיבק - "הברך".

שחקן משנה

איהאב אליאס סלאמי - "ויהי בוקר" | יעקב זדה-דניאל - "יותר ממה שמגיע לי" | מאיר סויסה - "אחד בלב" | עלא דקא - "תמונת הניצחון" | רוני קובן - "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם"

שחקנית משנה

אורלי זילברשץ - "אחד בלב" | איזבל רמדאן - "ויהי בוקר" | משי קליינשטיין - "תמונת הניצחון" | נועה קולר - "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" | ריימונד אמסלם - "הבית ברחוב פין"

איהאב אליאס סלאמה, שזכה בפרס שחקן המשנה על תפקידו ב"ויהי בוקר"(צילום: ראובן קסטרו)
יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע אסף אמיר(צילום: ראובן קסטרו)

תסריט

אבי נשר - "תמונת הנצחון" | גידי דר, שולי רנד - "אגדת חורבן" | דני רוזנברג, איתי כוחי - "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" | ערן קולירין - "ויהי בוקר" | פיני טבגר - "יותר ממה שמגיע לי".

צילום

ירון שרף - "אחד בלב" | מוש משעלי - "תוכנית א'" | עמית יסעור - "תמונת הנצחון" | שי גולדמן - "הברך" | שי גולדמן - "ויהי בוקר".

עריכה

אריק להב ליבוביץ', חיים טבקמן - "ויהי בוקר" | יוסף גרינפלד, אורי בן דב - "אגדת חורבן" | יצחק צחייק - "תמונת הנצחון" | נילי פלר - "הברך" | נילי פלר, גיא נמש - "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם"

ליהוק

אורית אזולאי - "הברך" | אסתר קלינג - "תמונת הנצחון" | ג'ונא סולימאן - "ויהי בוקר" | מאיה קסל - "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" | ריטה בורודיאנסקי - "הבית ברחוב פין".

איפור

אור ספיר - "אחד בלב" | אינגריד זיברט - "יותר ממה שמגיע לי" | אמלי פאודהם - "תמונת הנצחון" | טניה ירושלמי - "ויהי בוקר" | מירב שחר-בשושה - "הבית ברחוב פין".

עיצוב תלבושות

דורון אשכנזי - "ויהי בוקר" | חן כרמי - "תמונת הנצחון" | ירון אריה, ים ברוסילובסקי - "הבית ברחוב פין" | ליטל לילו גולדפיין - "אחד בלב" | ליטל לילו גולדפיין - "יותר ממה שמגיע לי".

עיצוב אמנותי

אמיר ירון - "ויהי בוקר" | ברק ואזן - "הבית ברחוב פין" | דוד פולונסקי, מיכאל פאוסט - "אגדת חורבן" | רון זיקנו (זיק) - "אחד בלב" | שחר בר-אדון - "תמונת הניצחון".

פסקול

אביב אלדמע - "הברך" | אביב אלדמע, איתי אלאוהב - "ויהי בוקר" | מיכאל גורביץ' - "ברנשטיין - הפרטיזן האחרון" | נתי זיידנשטנט, רונן נגל - "אגדת חורבן" | רונן נגל, אשר מילוא - "תמונת הניצחון".

מוזיקה מקורית

אסף תלמודי, יונתן אלבק - "אגדת חורבן" | חביב חנא - "ויהי בוקר" | יובל סמו - "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" | קרני פוסטל - "הבית ברחוב פין" | תום אורן - "תמונת הניצחון"

הסרט העלילתי הקצר

"דבק" | "התאונה" | "מגלשה שחורה" | "פיל בסנטר" | "פרדייז".

הסרט התיעודי הארוך

"אהבה זאת לא היתה" | "דני קרוון" | "להיות ענת קם" | "קופסה כחולה" | שפאר בדרך להוליווד".

הסרט התיעודי הקצר

"איך אומרות שתיקה" | "המשימה: חברון" | "לילות קיץ" | "מרפסת" | "על כסא הבמאי יושבת אישה"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully