וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חדוה עמרני: "הייתי מתה לייצג את ישראל באירוויזיון, אבל אני לא מצטערת שהפסדתי"

עודכן לאחרונה: 19.11.2021 / 17:44

חדוה עמרני ("אני חולם על נעמי", "בלב אחד") כבר ראתה הכל, אבל גם בגיל 77 היא עדיין מנסה להפתיע. עכשיו היא משחררת גרסה מקורית לשיר "קח אותי" של היהודים ("בהתחלה לא אהבתי אותו בכלל"), ומצפה לחדש את הקאמבק ביפן, שנקטע בגלל הקורונה ("זה עוד יבוא")

חדוה עמרני בגרסת כיסוי לשיר "קח אותי" שביצעה במקור להקת היהודים/יח"צ

בשנים האחרונות הזמרת חדוה עמרני, הזכורה בעיקר הודות ללהיט הענק "אני חולם על נעמי", חזרה בעיקר אל תקופת הדיסקו. במיני-אלבום החדש שלה, "על גג העולם", היא הפליגה למחוזות עתיקים אפילו יותר, עם סגנון שמזכיר את שנות ה-50, תזמורת מלאה ועיבודים אקוסטיים של אייל מזיג (לשעבר הדורבנים).

עמרני, בחודש הבא בת 77, חיה בלוס אנג'לס אבל נמצאת באופן תמידי על הקו הטרנס אטלנטי בין ארצות הברית וישראל. כמו שלל זמרים אמריקנים בני דורה, גם היא החליטה להקליט פרויקט שעיקרו גראות כיסוי. כך, האלבום החדש, שייצא לקראת סוף ינואר יכלול ארבע גרסאות כיסוי ושיר מקורי אחד. בנוסף, צפוי בו מאש-אפ מסקרן בין שיר ישראלי אהוב לשיר בינלאומי מוכר. על הניהול האמנותי חתום אלון אמיר, שעובד עם עמרני ב-15 השנה האחרונות, והוא גם כותב השיר המקורי היחיד באלבום - שיר הנושא. היום יוצא מהאלבום סינגל ראשון - גרסת כיסוי נפלאה בהשפעות בוסה נובה ללהיט "קח אותי" של היהודים, שמייצגת את רוח האלבום (צפו בבכורה לשיר ולקליפ - מעל).

חדוה, קיבלת השראה גם מאלבומי גרסאות הכיסוי המצליחים של רוד סטיוארט?

"יש בזה משהו, אבל זה לא בדיוק בהשראתו. לאורך השנים, עשיתי כל כך הרבה דברים שמזכירים את הקדמים [תחרויות הקדם-אירוויזיון - ש.ב], זוכרים אותי מ'אני חולם על נעמי' ומ'סאלאם עליכום', ורציתי לעשות משהו יותר רגוע, בוגר ועמוק. משהו שמתאים יותר לגיל שלי, ולעשות משהו חדש ושונה. זה היה הכיוון. אני מבסוטה מהעבודה עם אייל מזיג, הוא פדנט, מבין ויש לו נגיעות טובות, מבסוטית מהטירוף של אלון אמיר, שהוא מאוד נבון בעניין המוזיקלי ובשוק, והתחברנו כולנו. הרעיון היה לבוא עם משהו שונה, שיגידו: וואו, מי זאת?"

חדוה עמרני. איאן פישר,
חוזרת אחורה. חדוה עמרני/איאן פישר

"במשך שנים נמנעתי מלעשות קאברים", מוסיפה עמרני, "אבל כשהגיע אליי השיר הזה 'קח אותי', חשבתי שאורית שחף היא פצצה, זמרת אדירה, רוקיסטית שעושה כסאח, ואמרתי לעצמי: איך אני בכלל אוכל להתחרות איתה? אבל זו באמת לא הייתה תחרות. אייל הסביר לי לעשות משהו מהכיוון שלי, ומצאנו את הנישה הנכונה, יותר בוסה נובה. היום אני מאוד אוהבת את השיר, אבל בהתחלה לא אהבתי אותו בכלל, לא רציתי לעשות אותו, וירדו עליי ואמרו לי: 'מה את מדברת? תקשיבי לאיך שאת נשמעת'. אז זהו, השיר יצא".

מה חיבר אותך למילות השיר "קח אותי"?

"בשיר של היהודים שרה בחורה צעירה שעדיין אוהבת את אותו בחור שעזב אותה, היא רוצה אותו נורא. ואני באתי ממקום יותר בוגר, מסבירה לא לקחת את זה בצורה כל כך נוראית, אני רוצה שהבחור יכיר אותי אבל מסתכלת על זה ממבט של מישהי שנמצאת בשנות ה-70 שלה, ואני כביכול נותנת עצה לבחורה הצעירה איך להתמודד עם החיים, אכזבות ואהבות".

עוד בוואלה!

"התרגלנו ב'ארץ נהדרת' רק לבחירות ולקורונה. עכשיו סופסוף נתעסק בעוד דברים"

לכתבה המלאה
חדוה עמרני. איאן פישר,
"הרעיון היה לבוא עם משהו שונה, שיגידו: וואו, מי זאת?". עמרני/איאן פישר

אמנם אהבה נכזבת זו פרשנות שכבר ניתנה לשיר הזה, אבל אורית שחף סיפרה שהפתיח של השיר בכלל מתאר את ילדותה בבית הספר, כשנחשבה בעיני חבריה ללימודים ל"מוזרה", והוסיפה שהמשפט "אם אתה הולך אז קח אותי", שחושבים שהוא על אהבה נכזבת, בכלל מתאר את אביה שעזב את הבית בילדותה. מה מחבר אותך אישית לנושאים האלה?

"אז עכשיו אני מבינה את זה אחרת. לא יודעת אם אני הייתי מוזרה, אבל כילדה קטנה הייתי מאוד ביישנית ומאוד חסרת בטחון. בהמשך זה התהפך, בגיל הצבא קיבלתי ביטחון חבל על הזמן. ועצוב הסיפור על האבא שעזב, ברור שקורים דברים כאלה, שאבא או מאהב עוזבים, את מאוכזבת ורוצה שהוא יידע שאת חושבת עליו".

עמרני היתה מחצית מהצמד חדוה ודוד, בו פעלה לצד דוד טל המנוח, ולהיטם הגדול ביותר הוא "אני חולם על נעמי" שכתב תרצה אתר והלחין דוד קריבושי. השיר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר הבינלאומי הראשון ביפן ב-1970. בנוסף להצלחה העצומה של השיר ביפן, שהתבטאה גם במכירות, היא הוציאה במסגרת הצמד וגם כזמרת עצמאית שבעה אלבומים ביפן לאורך שנות השבעים.

רגע לפני התפרצות הקורונה, הוציאה עמרני במרץ 2020 את השיר "פשוט להיות" ביפנית, ותכננה גם להוציא אלבום אוסף עם שירים ביפנית - אבל התכניות לקאמבק בארץ השמש העולה נאלצו להידחות בשנתיים בגלל הקורונה. במרץ הקרוב, לכבוד יום הולדתו של הקיסר היפני ולציון 70 שנה ליחסי הדיפלומטיה בין ישראל ליפן, היא תשחרר גרסה יפנית של להיטה "סאלאם עליכום".

"הרבה דברים היו אמורים לקרות ביפן ובוטלו בגלל הקורונה", היא אומרת. "חוץ מאלבום האוסף שיכלול גם שירים חדשים שלי, גם הייתי אמורה להיות בטקס פתיחת הקו הישיר של אל-על מתל אביב לטוקיו, זה בוטל, וזה נורא עצוב. יפן עכשיו עדיין סגורה, אבל זה עוד יבוא. נחכה עוד כמה חודשים. יפן בשבילי זה בית שני. הוצאתי שם אלבומים, הרבה סינגלים וקיבלתי כבוד".

חדוה עמרני. איאן פישר,
גדולה ביפן. חדוה עמרני/איאן פישר

על רקע גרסאות הכיסוי שאת עושה באלבום החדש: איזו גרסת כיסוי לשיר שלך אהבת במיוחד לאורך השנים?

"ביפן היו איזה 200 גרסאות של 'נעמי'. היה צמד של שתי זמרות יפניות ששרו יפה. אני לא זוכרת את שמן. ויש זמרת יפנית שגרה בארץ ועשתה קאבר עם די ג'יי לפני כמה חודשים, לא זוכרת גם את שמה. הייתה מישהי בשם לאורה שעשתה לי קאבר, אבל אני לא יודעת אם שמעתי את זה, אז אני לא יכולה לתת דעה".

בפסטיבל הזמר והפזמון שנערך בשנת 1978, שירה של עמרני "בלבד אחד" הגיע לתיקו עם "אבניבי" של יזהר כהן, שזכה לבסוף בניצחון כי הופיע במקום הראשון ביותר דירוגים, וכזכור - לבסוף המשיך גם לנצח באירוויזיון. במבט לאחור, עמרני דווקא לא מביטה על הרגע הזה במרירות. "אני שמחה ממה שקרה", היא אומרת. "השיר הזה עשה לי רק טוב. אין מי שלא מנגן אותו. היה פסטיבל בדיזינגוף וחברה שלי אמרה לי: 'אני רואה שמרקידים אנשים עם בלב אחד'. זה דבר פנומנלי, מושמע בכל חתונה, בדיסקוטקים. אז אני לא זכיתי אבל אני לא מצטערת. הייתי מתה לייצג את ישראל. זה גורל. וזה טוב".

חדוה ודוד מבצעים את "אני חולם על נעמי" בטוקיו

מכירה את נגה ארז?

"נגה ארז? לא יודעת מי זאת".

אחת הזמרות והמוזיקאיות הישראליות הכי מצליחות בארץ ובעולם עכשיו. כמי שהצליחה מעבר לים, מה העצה שלך לאמן שחולם על זה גם?

"תראה, זה נורא קשה. זה טיימינג. תראה מה קורה עם גל גדות עכשיו, סופרסטאר באמריקה. דבר כזה לא קרה לפני 50 שנה ולא לפני 30 שנה. זה טיימינג. אני ניסיתי הרבה בארצות הברית, והיו לי כמה הקלטות יפות וביקורות טובות באמריקה, אבל זה לא עשה פיצוץ שם. העצה שלי למי שרוצה להצליח בעולם היא לא לוותר. העולם הרבה יותר קרוב עכשיו. אני מקשיבה לזמרים ב'אקס פקטור לאירוויזיון' וב'הכוכב הבא', וכולם שם שרים באנגלית לא פחות טוב מזמרים אמריקנים. זה לא ייאמן. פעם לא היה ככה. היה מבטא חזק. וגם ההופעה והמראה והלבוש לא היו אותו דבר. היום זה אחרת, העולם התקדם. היום לא מספיק להיות זמר, אתה צריך לכתוב את השירים שלך, לדעת לשחק, לרקוד וגם להיראות טוב. אתה צריך לבוא עם משהו שונה שלא שמעו ויגידו וואו, מאיפה זה בא? צריך להיות כמו אדל ואד שירן וכאלה. אז אני מציעה למי שמרגיש שיש בו את הכוח והכישרון - לא לוותר, להתמיד ולעבוד, לעבוד, לעבוד".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully