"התרגלנו ב'ארץ נהדרת' רק לבחירות ולקורונה. עכשיו סופסוף נתעסק בעוד דברים"

אחרי שבעונות האחרונות שלה שודרה "ארץ נהדרת" במקביל לכאוס פוליטי חסר תקדים ומגפת קורונה עולמית - תיאלץ תכנית הסאטירה וההומור הוותיקה להתמודד עם איום מסוג חדש: המיאוס מתכניות החדשות והאקטואליה שבא לידי ביטוי גם בצניחת הרייטינג של המהדורות. האם הדבר ישליך גם על ספינת הדגל של קשת 12 שמרבה לצחוק על החדשות ועל הפוליטיקה? "אני אוהב את האתגר הזה, הוא דווקא מדליק אותי", אומר מגיש התכנית איל קיציס בריאיון לוואלה! תרבות. "באמת הרגילו אותנו בשנים האחרונות שבכל עונה יש בחירות, כך שאפשר לדבר על מערכת הבחירות ואחר כך על הרכבת הממשלה, והיו גם מלחמות וקורונה. כלומר, תמיד היה משהו שידענו, לטוב ולרע, שבו אנחנו מתעסקים. אני אומר גם לרע כי זה די השתלט על המהדורה (של ארץ נהדרת - ש"ב).

"אתה מנסה בכל מהדורה פחות או יותר לגעת במה שקרה במהלך השבוע, וכשקורים דברים כל כך דומיננטיים נשאר לך מעט מאוד זמן לדברים אחרים. הלוואי ותהיה לנו הזדמנות להתעסק גם בדברים אחרים. לא קרה באף אחת מ-18 העונות שהיו לנו עד כה שלא היה בה על מה לדבר. חוץ מזה, לצרוך דרכנו חדשות זה משהו מהנה יותר מאשר להסתכל על חדשות נטו. אני מקווה שעצם זה שאנחנו מצחיקים, משעשעים, מאתגרים ואולי קצת מכניסים אגרוף לבטן פה ושם, לצופים זה רק יוסיף לנו עניין".

קשה יותר ומשעמם יותר ליצור סאטירה לאחר שנתניהו נפרד מכיסא ראש הממשלה? איך מצליחים להיגמל מביבי?

"אתה מכיר את אלה שמתחילים את התשובה שלהם ב'בוא'? אז בוא, אנחנו בעונה 19, מה שאומר שהיו לנו לא מעט שנים לפניו. זה נכון שהאיש ידע לספק לנו מערכת בחירות לכל עונה, ויש בזה משהו מנחם ונעים, אבל היינו לפניו, וכנראה שאנחנו ממשיכים אחריו".

יש הסבורים שחלק מהסיבה לדעיכת הרייטינג של מהדורות החדשות נובע מהיעדרו של ביבי ומממשלה קצת יותר משעממת.

"קודם כל אני לא בטוח שמשעמם זאת מילה כל כך רעה בהקשר הזה. נכון שזה מאתגר יותר. אני חושב שאנשים צורכים קצת פחות חדשות כי הם אחרי שנתיים של בחירות ביחד עם קורונה, וכל הזמן היו מסיבות עיתונאים, חדשות, זנים חדשים וסקרים. אז אני באמת חושב שאנשים רוצים להסתכל קצת על דברים אחרים, וזה בסדר. ומבחינתנו, אני דווקא שמח על האתגר הזה כי כשאנחנו צריכים לחפש במקומות חדשים זה תמיד מוציא מאיתנו דברים יותר טובים. יש לנו תמיד את הנטייה והכוונה להוריד דמויות רגע לפני שהן נמאסות. תמיד אנחנו משתדלים לעשות את זה. כששואלים אותי אחר כך ברחוב, 'למה אתם לא עושים עוד', זה המצב הטוב שצריך לקרות כשהפסקת לעשות דמות. אז הנה, הממשלה עשתה בשבילנו את הבחירה הזאת, והם פרשו רגע לפני שהם נמאסים. ראית איך אני מפרגן להם?".

אחד הרגעים הכי מבריקים בתולדות "ארץ נהדרת" היה המערכון של שאולי ואירנה מהעונה שעברה שבו מציע שאולי מלחמת אזרחים כפתרון יחיד לפלונטר הפוליטי. הוא התכתב עם המציאות בדרך מבהילה - זמן קצר לאחר מכן התרחשו המהומות בישראל. זה היה במובן מסוים מלחמת אזרחים חלקית.

"קודם כל זה אחד מרגעי המופת של שאולי, שהוא אחת מדמויות המופת שלנו. זה באמת אחד השיאים שלנו, המונולוג הזה שלו על מלחמה שאתה יורד אליה עם טרנינג וכפכפים כי היא פה מתחת לבית. זה היה גאוני. זה לא שלגמרי המצאנו שם משהו. רוב הדברים שאנחנו עושים, גם אם הם נאמרים על ידי דמויות כמו שאולי שהן כאילו לא פוליטיות ולא אקטואליות, אנחנו לא סתם בוחרים להגיד את מה שהם אומרים. זה הכל מבוסס על כל מיני דברים שאנחנו מרגישים, רואים, קוראים ושומעים. וגם זה הרי היה לגמרי מבוסס על משהו. זה שכל כך מהר זה התממש, זה באמת מפתיע. היו לזה כל מיני טריגרים טובים כמו קורונה וסגרים וכאלה. אבל זה לא מוזר. בפייסבוק שלנו אנחנו מעלים כמעט בכל פעם שקורה משהו קטע מ'ארץ נהדרת' על הנושא ששודר לפני הרבה שנים. זה כמעט תמיד קורה. אתה רואה כמה הדברים חוזרים על עצמם. כמה בעצם הם צפויים. וכמה אנחנו בכל פעם מופתעים מחדש".

בסוף העונה האחרונה של "ארץ נהדרת" נרשם עימות מתוקשר בין הפרשן הפוליטי של חדשות 12 עמית סגל לבין "ארץ נהדרת", אחרי החיקוי שלו שעסק בכישלונותיו לחזות את הקמת הממשלה. סגל תקף את צוות התכנית בטענה שהיא גזענית וטען שראשיה מתלוננים בפני בכירי קשת על אמירות ימניות שלו. בתגובה לכך, העורך הראשי של התכנית מולי שגב שיתף את המערכון וצייץ: "לא תמצאו בו מילים כמו 'ימני' ו'שופר'. כן תמצאו בו ביקורת על עיתונאית שנוטה שמאלה, ופרשן שלא מסוגל להתמודד עם טעות וחושב שאנחנו עובדים אצלו".

אני מזכיר את התקרית לקיציס, והוא אומר: "אני מבקש מעמית סגל להמשיך לתת לנו סיבות לעשות את הדמות שלו כי אני אוהב את הדמות הזאת. אבל מה שהיה - מאחורינו. אתה יודע מה? עד הרגע שהזכרת לי את זה עכשיו אפילו לא זכרתי שזה קרה. אנחנו אוהבים אותו ונמשיך לעשות אותו כשיידרש".

אגב עמית סגל, גם בתכנית הסאטירה "ערוץ אפס", שעלתה בכאן 11 בחודש מאי, נעשה מה שנראה כחיקוי שלו. הוא הוצג כ"בן של טרוריסט", החיקוי ספג ביקורת קשה גם מתוך התאגיד, והתכנית ירדה בחלוף שישה פרקים בלבד. מה חשבת על זה?

"תשמע, במהלך העונות של 'ארץ נהדרת' היו כל מיני ניסיונות לעשות תכנית סאטירה. זה דבר שמאוד קשה לעשות. זה ממש לא מובן מאליו שאנחנו מצליחים לעשות את זה. אני חושב שהיתרון שלנו הוא פשוט הניסיון. יש לנו כל כך הרבה שנים של ניסיון איך לכתוב את הדברים האלה. האתגר הגדול הוא ליצור את זה שבוע אחרי שבוע. אתה יודע, לעשות תכנית אחת או שתי תכניות - זה דבר אחד. אנחנו מסיימים כל תכנית, ובמיוחד את הראשונה בכל עונה, באיזו הרגשה שהגענו לקו הגמר. ואז פתאום אנחנו קולטים שבשבוע הבא יש עוד תכנית, ושבוע אחרי זה עוד אחת. ואין מה לעשות, כשאתה מתחיל תכנית חדשה כזאת, ישר משווים אותך לתכניות אחרות שקיימות, הלחץ רק גדל וזה מאוד קשה לשרוד משבוע לשבוע. שם מתחילה להיות הבעיה, בטח אם אתה רוצה למצוא לעצמך זהות אחרת, שזה לא יהיה דומה. אבל אני בטוח שיבוא יום וזה יקרה".

איזה לחצים הופעלו על התכנית שלא דווח עליהם?

"אף לחץ לא מגיע אלינו. הם לא סתם הודפים את זה, הם גם דואגים שזה לא יגיע אלינו. כי ברגע שזה יגיע אלינו, לא משנה באיזה דרך, אז הלחץ באיזשהו אופן יופעל עלינו. יש לנו יד חופשית לחלוטין, ואני חושב שאנחנו מספיק אחראיים בשביל לקבל את היד הזאת. בחיי שאני לא יודע על שום לחץ שהופעל. אני גם חושב שכל מושאי החיקוי כבר למדו מזמן להגיד שהם צחקו ונהנו. הכי מצחיק זה שהם אומרים שהם לא ראו. גם אין סיבה באמת להפעיל עלינו איזה לחץ. זה גם לא עוזר".

אילו חיקויים צריכים לצאת לפנסיה ב"ארץ"?

"תראה, מה הכיף בחיקויים? הרי הדמות האמיתית במציאות מכתיבה עד כמה הדמות ב'ארץ' שורדת או לא. לפעמים מספיק משפט שמישהו יגיד שיאיר אותו פתאום באור טיפה שונה והדמות הזאת מקבלת חיים מחדש לגמרי. בנט אמר בסך הכל פעם אחת 'די כבר', באיזה ריאיון טלוויזיה, אבל זה מאוד הצחיק את זרחוביץ', הוא התלבש על זה, וזה הביא לידי ביטוי איזה פן בדמות של בנט שפתאום לקח את זה למקום אחר. וזה נורא כיף. יש לפעמים דמויות שעשינו המון, ופתאום קורה להן משהו והן מקבלות חיים משל עצמם. אני גם חושב שהדמות של נתניהו, שמגלם מריאנו, הפכה באיזשהו שלב לדמות בפני עצמה. ברור שהיא עדיין ייצגה את מי שהיה אז ראש הממשלה אבל היא היתה כבר דמות אחרת לגמרי. אז כבר היינו עושים דברים שפשוט מריאנו היה עושה, לאו דווקא שביבי היה עושה. זה גם מדליק. אז אין דבר כזה דמות שצריכה להוריד. היא פשוט צריכה להוכיח את עצמה שם בחוץ כדי שתהיה סיבה לעשות אותה אצלנו".

איזה פאנץ' אתה מצטער שסיפרת?

"אני חושב שכבר המון שנים לא היה פאנץ' כזה. פעם, בעונות הראשונות ממש, היה במבזק משהו באזורי צביקה פיק והבנות שלו, שממש התבאסתי אחר כך שאמרתי וגם התנצלתי בפניו. אתה יודע, מאוד חשוב לא להתאהב בבדיחה. אנחנו לפעמים, בתהליך הכתיבה, כל כך מתאהבים באיזו בדיחה, שקשה לנו לשחרר אותה כשמישהו מאיר אותה באיזה אור שאתה אומר, וואלה, לא חשבתי על זה. אני חושב שעם השנים אתה לומד לשחרר את זה ולא להתעקש, ולכן גם לא להצטער על שום דבר שאמרת. גם יש אצלנו כזאת בקרת איכות של כל כך הרבה אנשים שעוברים על כל דבר, חזרות שאנחנו עושים, שהסיכון שמשהו שלא התכוונו אליו באמת יגיע לצופה הוא כמעט אפס".

תזכיר לנו מה היה המשפט שאמרת על צביקה פיק ובנותיו עליו אתה מתחרט?

"נו, אם אני אגיד את זה עוד פעם, אז מה עשיתי בזה? אני אצטרך עוד פעם להתנצל! אם אתה עושה פעמיים את אותה טעות, יש לך כבר בעיה".

עשית חיקויים מעולים ליהונתן גפן ולגיא זוארץ. זה לא פתח לך את התיאבון לעוד?

"אין לי תשובה חד משמעית לזה. מצד אחד, כשעשיתי חיקויים, בטח ביהונתן גפן ששם האיפור הוא קצת יותר אגרסיבי, הרגשתי איך מרגיש השחקן כשהוא פתאום מסתכל במראה ורואה את מושא החיקוי שלו. זה דבר מדהים. זה נותן לחיקוי פתאום עוד איזה בוסט מטורף, שהופך אותך לטוב יותר. מצד שני, אני לא טוב בזה מספיק. באמת שכל השחקנים אצלנו יודעים לעשות את זה יותר טוב ממני. אני חושב שאני צריך להבין את זה ולהסתפק בתפקיד שיש לי. ואני לגמרי מסתפק בו".

מעניין אותך לעשות תפקיד דרמטי בסדרה או לפחות סיטקום לילדים כמו שעושים לא מעט מחבריך ב"ארץ"?

"הציעו לי הרבה פעמים להיות חלק מכל מיני סדרות כאלה. אני מודה שפחות מדליק אותי העבודה עצמה. זו עבודה מאוד שונה. זה לצלם חודש שלם ברצף סצינות רוחביות, לא לפי הסדר. זה לא מספיק מדליק אותי. אם היו מציעים לי להשתתף באיזה תפקיד בסרט קולנוע אני חושב שזה היה מגניב אותי מאוד. אבל כנראה שזה באמת פחות מושך אותי וזה פחות אני. אתה יודע, סיינפלד אמר: מה ההבדל בין שחקן לקומיקאי? ששחקן יכול לשחק את הכל חוץ מאת עצמו, וקומיקאי יכול לשחק רק את עצמו. אז אני חושב שזאת אחת הבעיות שלי - שאם כבר אני יכול לשחק משהו זה כנראה איזשהו פן של עצמי, ולא באמת עכשיו להביא לך איזה משחק שתגיד, וואו, מאיפה הוא הביא לך את זה? אני בנאדם מוגבל".

איך איל קיציס של היום שונה מאיל קיציס של העונה הראשונה?

"כשמדי פעם מראים דברים מהעונות הראשונות, אני רואה איך נראיתי ואני שמח שהימים האלה עברו. כל פעם כשאתה מסתכל עשרים שנה אחורה, אתה פוגש איזה מישהו תמים ונחמד, שעוד לא יודע חצי מהדברים שאתה יודע עכשיו. אבל בסוף אני אוהב גם אותו. אני מסתכל באהבה גם על מי שהייתי לפני עשרים שנה".

ואם כבר נוסטלגיה לתחילת דרכך, אהבת את המערכון של "היהודים באים" שעסק ב"זומביט", שהגשת בתחילת דרכך?

"זה היה מעולה. הטקסט שם היה ממש מצחיק. חשבתי שזה קצת למיטיבי לכת, לא חשבתי שזה משהו שכולם מכירים ומתחברים אליו. אבל אני מאוד נהניתי מזה וזה ממש הצחיק אותי".

אני מניח שגם אתה מתרגש מהאיחוד של "זהו זה", אבל מה אתה חושב על התכנית? על הכתיבה?

"אני חושב שחלק מהחן של 'זהו זה' שזה כמו שהם עושים את זה. ככה הם עשו את זה פעם, וככה הם עושים את זה היום. זה חלק מהאופי של השחקנים, זה מה שמתאים להם לעשות, ואני חושב שזה מה שכיף בפסיעה הזאת. יש להם קול אחר, סגנון אחר, וזה מאוד כיף לראות. אני מאוד נהנה לצפות בהם. כיף לי לראות אותם ככה. אני לא רוצה שהם יהיו כמונו, ממש לא. זה מאוד כיף לראות שהם עושים את התכנית הזאת כי זה גם אומר שאני בגיל שלהם אולי אוכל לעשות את זה, וזה מאוד מחמם את הלב".

מה השאלה הכי בנאלית שמפנים אליך?

"השאלה שהכי הרבה שואלים אותי היא 'איך אתה לא צוחק?'. זה כל כך מפעם, מהעונות הראשונות, אבל זה איכשהו נשאר כשאלה שממשיכים לשאול אותה, ולא נעים לי להגיד להם - אבל אני כבר כן צוחק".

יש דברים כאלה שנדבקים. כמו יונית לוי והדימוי הטלוויוני ה"קר" שלה, שנשאר למרות שבמציאות היא הפשירה.

"נכון, אתה צודק, היא הרבה פחות ממה שהיא היתה פעם. מאוד קשה להשתחרר מדברים שאומרים עליך. פעם הייתי עונה לשאלה 'למה אתה לא צוחק' ככה: אני יודע מה הם הולכים להגיד אז זה קצת פחות מצחיק אותי, ודבר שני - אני הרי רואה גם מתי המצלמה מצלמת אותי במוניטור אז אני פשוט מחכה לרגע שבו מצלמים אותי ושם אני אוסף את עצמי, באמצע אני צוחק הרבה, אתם פשוט לא רואים".

בעונה הראשונה היו לצדך כמגיש שישה שחקנים. בעונה הנוכחית, לפי הפרומו, משתתפים לצדך 16 שחקנים. כאוהד הפועל, אתה חושב שאתם עושים קצת מה שמכבי תל אביב עשו כל השנים‎‎‏: לוקחים את השחקנים הכי טובים רק בשביל שלא יהיו במקומות אחרים?

"קודם כל זה לא נכון, הם כולם גם במקומות אחרים".

אבל זה בעיקר בכאן חינוכית, ועצם זה ש"ארץ נהדרת" עדיין צריכים לתת אישור לכל פרויקט כזה - משאיר את הכוח אצלכם.

"יניב ביטון עושה את 'היהודים באים', ליאור אשכנזי בטח עושה את כל מה שהוא עושה. כל מי שעשה משהו לפני - ממשיך לעשות את זה. אנחנו לא גרמנו לאף תכנית להפסיק להתקיים. להפך, אני חושב שקצת שינינו גישה. אם פעם היינו באמת קאסט נורא ברור וסגור, שכל תכנית כמעט כולם עושים תפקידים, אנחנו הפכנו למין במה פתוחה, שכל אחד כמעט יכול לבוא ולעשות בה תפקיד כי הוא ספציפית מתאים לתפקיד הזה. זה לא אומר שהוא יהיה בתכנית הבאה או בעונה הבאה. זה הבמה שלנו שפתוחה בשביל כולם. אני חושב שכולם מרוויחים מזה".

יש תחושת מיצוי מסוימת אחרי 19 עונות?

"אני מודה שלא. תשמע, העונות שלנו הן חצי שנה בכל שנה, שזה כבר נותן זמן להתאוורר. ודבר שני, הן גם עונות כל כך שונות אחת מהשנייה, האקשן הוא כל כך מהרגע להרגע וכל פעם יש לו צורה אחרת וטקסט אחר, שבחיי שאני לא מרגיש מיצוי. אני אפילו אומר תודה כל פעם שאני חלק מהפרויקט הזה".

ארבעה משתתפים בלבד נשארו מהעונה הראשונה - אתה, עלמה, אלי ומריאנו. מי יהיה השורד האחרון?

"אני מקווה שהתכנית הזאת תמשיך עוד הרבה אחרי כולנו כי זאת תכנית שחשוב שתהיה. אני חושב שאתה צריך לשאול את עצמך מי יהיה השורד האחרון בכותבים. כי זה אפילו יותר חשוב. כי שחקנים באים והולכים, עם כל הכבוד, אבל בואנ'ה, אם אתה תתחיל לקחת מאיתנו את הכותבים - זו מתחילה להיות בעיה. אני חשוב שמולי שגב והכותבים צריכים להשתתף בריאליטי הזה, לא אנחנו".