"אני חולה בניוון שרירים, מונשם ולא יכול לדבר. הדבר הכי קטן גורם לי אושר"

"כששי פנה אלי והציע לי להשתתף בפרויקט, החלטתי עם עצמי שאנסה לשפוט את השירים כמו שהם ולא לתת למחלת ה-ALS להתערב אומנותית", אומר פיטר רוט לוואלה! תרבות בעקבות צאת "אותו דבר", הסינגל הרביעי ושיר הנושא מתוך הפרויקט של שי משולם, אמן ויוצר מוכשר, רב קסם ומעורר השראה, החולה בניוון שרירים. בשיר שיוצא היום באמצעות נענע דיסק, משולם חתום על המילים, שי משה משה על הלחן, העיבוד וההפקה המוזיקלית, ורוט על הביצוע ועל הבס (צפו בקליפ). "מיד התחברתי לכתיבה של שי, והשיר 'אותו דבר' הרגיש לי כאילו כתבתי אותו בעצמי. גם את שאר השירים באלבום מאוד אהבתי, וביקשתי לקחת חלק ביצירת האלבום ולנגן בו".

"נפגשנו כמה וכמה פעמים באולפן של שי משה משה, המפיק המוזיקלי שגם הלחין את השיר", מוסיף רוט, "חיפשנו ביחד את הכיוון המוזיקלי של השיר, כשהמפיק בעצם פחות או יותר מתרגם את המסר שמשולם רוצה להעביר. מאוד התחברתי לטקסט, שמספר על כך שאנחנו לאורך עשרות ומאות שנים בגדול נשארים אותו דבר, כשמסביב כל כך הרבה משתנה. כל זאת בעטיפה של וויב סבנטיז ישראלי. מאוד תפס לי את האוזן ואת הלב".

המוזיקאי שי משולם, בן 43 מאורנית, נשוי ואב לשלושה ילדים, אובחן בגיל 30 ב-ALS (ניוון שרירים) וכיום הוא אינו יכול לדבר ומונשם. תחילה ידו השמאלית הלכה ונחלשה, ובהמשך התמודד עם אובדן העצמאות וניסה להשלים עם העובדה שכבר לא יוכל לחזור לעיסוקיו כגיטריסט, מתופף וטכנאי גז או להניף את ילדיו באוויר כמו בעבר. למרות הקשיים, ב-2017 משולם הוציא אלבום ראשון, "סוף או התחלה". את הסכום עבורו גייס בהדסטארט. השירה בו הוקלטה במהירות, מתוך החשש שמשולם יאבד את קולו. באלבום השתתפו מיטב האמנים ובהם אריאל זילבר, היהודים ואביתר בנאי. בשנה האחרונה, על אף שהוא כבר אינו יכול לדבר ומתקשר באמצעים עקיפים, הוא עובד על אלבום חדש, "אותו דבר", עם המפיק שי משה משה, יד ימינו. שיריו מתארים מצד אחד בדידות, ייאוש ודיכאון ומצד שני גם תקווה ושמחה על מה שיש. עד כה יצאו מאלבומו השני כבר שלושה שירים מלאי קסם - "שיר ילדים" בביצועם של יוני רכטר ונורית גלרון, "התקווה" ששר אהוד בנאי ו"הלב" בקולו של אוהד שרגאי, והבוקר יוצא כאמור שיר הנושא - "אותו דבר" בביצוע פיטר רוט.

"את פיטר רוט פגשתי בכיתת אמן בבית היוצר. ניגשתי אליו בסוף ונתתי לו אלבום של הפרויקט הראשון שלי, 'סוף או התחלה'", מספר משולם בהתכתבות עם וואלה! תרבות. "הוא אמר ששמע על האלבום, סיפרתי לו על הפרויקט שבפתח ושאלתי אם יסכים לקחת חלק. הוא שמח ונתן לי מספר טלפון. נפגשנו באולפן, הוא שמע את הסקיצה ואמר שהוא אוהב וישמח. 'אותו דבר' הוא השיר הראשון שעליו עבדנו מתוך הפרויקט וגם שיר הנושא. פיטר לקח חלק בכל האלבום וניגן בס בכל השירים. גדלתי על השירים של להקת מוניקה סקס, שבה שותף פיטר, שגם היה שנים חלק מחבורת שלמה ארצי, והוא מוזיקאי אדיר שאחראי על המון הפקות לשירים ואמנים גדולים. העבודה איתו הייתה מרגשת עבורי".

"השיר, בגדול, מדבר על זה שעם הזמן הנוף משתנה, הטכנולוגיה, החומר, המגדלים, התחפושת", מוסיף משולם. "אבל הרגש, הצורך, האדם, האהבה, הכאב, הפחד, העצב והשמחה - הכל אותו דבר, ובסוף מה נשאר? גם האדם הראשון הרגיש עצב, שמחה, כאב וצורך. ההבדל לכאורה, בין הילדות של אבא שלי לילדות שלי ושל הילדים שלי, הוא בשפע האפשרויות, ברף שאנחנו המצאנו למה נחשב, מה שווה ומה חכם. עם כל מה שיש היום לעומת פעם, גם הילד שלי רוצה עוד. גם הוא יכול לומר 'משעמם לי'. פעם האדם היה קונה בית בבניין של חמש קומות, והיה מרגיש טוב. היום צריך לקנות במגדל. למה פעם זה היה מספיק טוב והיום זה אחרת? האדם הוא אותו אדם, עם אותם צרכים ורגשות".

"מתוך העולם שלי, כאדם חולה, ללא עצמאות, ללא היכולת לדבר או לאכול, שמונשם, גם אני מרגיש רגעים של אושר, שמחה, עצב, כעס, פחד או חשש. ולי אין אפשרויות. זה מה שיש. מה שאני צריך לעשות כדי להרגיש רגע אושר הם הדברים הקטנים, שלרוב הם מובנים מאליו לאדם הבריא. מה זה אומר? שלא משנה באמת מה יש לך, בסוף הכל אותו דבר".

אתה מעורר השראה אמיתית. למרות מצבך המאתגר אתה מצליח ליצור, ולא סתם אלא ליצור שירים ממש ממש יפים. איך הכתיבה נעשית בפועל?

"אני כותב במחשב עם תוכנה מיוחדת. יש על המחשב מצלמה ועל האף שלי מדבקה. אני מזיז את הראש, וזה כמו העכבר. יש על המסך מקלדת, וכשאני עומד על אות לשנייה, זה מקליד. ויש סרגל, שבו ניתן לבחור דאבל קליק או מקש ימני, וקוראים לזה עכבראש".

כתבת על עצמך לאחרונה בפייסבוק: "אנשים רואים אדם נופל, אני הרגשתי עולה ופורח".

"אנשים רואים אותי, ומבחוץ זה נראה הרבה יותר גרוע ממה שאני מרגיש. הגעתי למצב, וחלילה אני לא אומר את זה מתוך התנשאות, שהאדם הבריא לא פחות מסכן ממני: הוא רץ ורץ, במרדף תמידי, יש לו חוסר ופיתויים. והוא יכול לבחור, יש לו ברירות מה הוא צריך לעשות בשביל להרגיש רגע אושר. העולם שלי הצטמצם. אני מול עץ הדעת ולא יכול לקטוף אבל עם הזמן אני לא צריך את זה. אני מתמלא באושר מהדברים הכי קטנים. שום דבר לא מובן מאליו, גם לא הדבר הקטן ביותר. אני לא יכול לשכוח לרגע, מהמקום הנמוך, שאני אוהב את עצמי באמת. אני קם בבוקר, בוחר בחיים ושמח בחלקי. אני משפיע על הסביבה שלי וזו הרגשה טובה של דרך ויעוד. אנשים עושים סדנת שתיקה, אני שותק ארבע שנים. אני יושב מול שולחן אוכל מלא בכול טוב ולא אוכל. זה מעצים. אני מרגיש חזק".

"חשוב לי לציין שכל מה שאמרתי זו לא התנשאות ולא חוכמה אלא דברים שנובעים מחוסר ברירה, ממצב נתון שבו נסגר עולם אחד ונפתח עולם אחר", מוסיף משולם. "יש אדם עם בעיה קטנה שבשבילו היא בעיה גדולה. ויש אדם עם בעיה גדולה שבשבילו היא משהו פשוט. הכל עניין של התבוננות. על אותו מטבע: יש אדם שלכאורה עושה מעשה חכם, שמביא אותו למקום לא טוב. ויש אדם שלכאורה עושה מעשה טיפשי, שלוקח אותו למקום טוב. אז מה זה אדם חכם? לדעתי אדם חכם הוא אדם שמבין שאין אדם חכם, כולל הוא בעצמו. לכן אני מקשיב ללב".

איך עוברת עליך תקופת הקורונה, ואיך היא השפיעה על מצבך הבריאותי, הנפשי ועל היצירה שלך?

"יש דברים שרואים מפה, שלא ניתן לראות משם. עוד לפני הקורונה הייתי אדם שלא יוצא למסעדות ולמסיבות, ואני גם לא עובד, כך שהקורונה לא חידשה לי הרבה. היה געגועים לחברים ולמשפחה שלא באו, ושמרו עליי. נולד לי ילד שלישי, עידן, ולא הייתי בלידה בגלל הקורונה. את הברית המשפחה ראתה בזום, שזה מוזר. אבל בגדול גם לפני הקורונה החיים שלי היו פחות או יותר אותו דבר".

איזו מוזיקה הכי מעודדת, משמחת, מרגיעה, מצחיקה ומשחררת אותך?

"ניגנתי על גיטרה ותמיד אהבתי מוזיקה. גדלתי על להקות כמו החברים של נטאשה, משינה, קווין והדייר סטרייטס, וגם על אביב גפן. התרגשתי ממילים. אני שומע הכל. יכול לשמוע גם מזרחית וגם חווה אלברשטיין. העיקר שיהיה מסר ועומק. היום אני בעיקר שומע מוזיקה ישראלית, הכל מהכל - ארז לב ארי, דודו טסה, אביתר בנאי ועוד רבים וטובים".

במה יעסקו השירים הבאים שלך?

"יש שירי אהבה לאשתי והילדים, שיר כאב על עולם אחר, על זה שהאויב של האדם הוא האדם בעצמו, ושיר אופטימי על הדברים הפשוטים והיפים בחיים".