במשך 18 שנה, מאז היווסדה, איל קיציס היה העוגן של ארץ נהדרת. שחקנים באו והלכו, ראשי ממשלה התחלפו, המתחרים נעלמו, וכל הזמן הזה הוא ישב על כסא מגיש המהדורה של תכנית הסאטירה הנצפית בישראל. מישהו חייב להיות האיש השפוי בבית המשוגעים הזה, אבל מדובר בתפקיד מעט כפוי טובה: לייצג את האדם הסביר, הרגיל, ולהרים להנחתות של הדמויות המטורפות, שהן אלו שיקבלו בסוף את הזרקור ומחיאות הכפיים.
מהי ארץ נהדרת בלי קיציס? כמעט אי אפשר לדמיין את זה. זה קרה עד עכשיו רק פעם אחת, ואמש הגיעה אחת אחרת - לאחר שדווח שהוא נמצא חיובי לקורונה. קשה היה לנחש מי יחליף אותו הפעם. אפשר היה לקוות לבחירה מקורית, לא עוד גבר שמשדר רגילות, אלא משהו קצת אחר, פרוע יותר.
לבסוף הוכרז על בחירה מתונה - עידו רוזנבלום, אולי המגיש האהוד ביותר בטלוויזיה. מהרבה בחינות, רוזנבלום הוא הליהוק המתבקש - כריזמטי, משעשע, שבעבר נמנה על צוות הכותבים של התכנית, ומייצג את אותה נורמליות שקיציס הביא לתפקיד. נראה שזאת התפתחות נכונה גם בשבילו: ב"הזמר במסכה" רוזנבלום מבזבז את הזמן, ב"המרדף" קל ונוח לו מדי, "מונית הכסף" מיצתה את עצמה מזמן. הנחיית "ארץ נהדרת" היא האתגר הטלוויזיוני שמזמן לא היה לו.
זה עבר לו בשלום. בפרק חלש יחסית ממילא של התכנית (כן כן, איילת שקד אמרה "חרא גדול", איזו סאטירה), רוזנבלום היה מעט מהוסס, לא לגמרי בטוח בעצמו, אבל השתלב יפה בחגיגה. אמנם, אי אפשר היה שלא להתייחס לפיל שבחדר. הדמות של ליברמן-כהן המשיכה לקרוא לו קיציס, ודרעי-ביטון שאל איפה המנחה הקודם. גם הדמויות של אופירה אסייג וצדי צרפתי באו לחזק מהמותג הקודם, ובנט-זרחוביץ' צחק שהוא ורוזנבלום "הפילו את הרודנים שישבו על הכיסא 20 שנה".
ואולי גם הגיע הזמן. למה לא בעצם? כשם שדור חדש של קומיקאים כמו ערן זרחוביץ', אודי כגן, שני כהן ותום יער (ה-כוכבת של העונה הנוכחית, עוד לא התאוששתי מהחיקוי של מיקי שמו) לאט לאט תפסו את מקומם של הוותיקים יותר במרכז הבמה, אולי אחרי 20 עונות - כשהנוכחית מתקשה עדיין להתניע לקצב מסחרר, להוציא הבלחות פה ושם - פשוט בא הזמן לנסות משהו אחר בנוסחה שמרכיבה ארץ נהדרת. רוזנבלום יכול להיות השינוי הזה.
בקטנה
בתכנית שש עם סיוון רהב מאיר, אפשר היה לראות את מתן יעקב, חזאי חברת החדשות, לבוש במדים של חיל האוויר ומראיין כך שני בוגרי קורס טיס. יעקב הסביר שנקרא להנחות את טקס סיום הקורס במילואים, מה שלא מסביר מדוע נראה הגיוני למישהו במערכת לאשר לו להגיש ככה תוכן עיתונאי - כלומר הנהונים לדקלומים של פרחי טיס - על מדי א', מבלי להבין בכלל את הגבולות ההכרחיים בין צבא ואזרחות, עיתונאות (רכה ככל שתהיה) ויחצ"נות. גם החיקוי של החזאי שהופיע אתמול בארץ נהדרת לא יכול היה להתעלות על התמונה המגוחכת הזאת.
