אחרי שזכה אתמול בגמר "אקס פקטור לאירוויזיון" (רשת 13) ונבחר לייצג את ישראל לאירוויזיון, מיכאל בן דוד כצפוי לא ישן כל הלילה. "שטפתי כלים כל הלילה", הוא אומר לוואלה! תרבות.
מה ההסבר הפסיכולוגי לזה שאת ליל זכייתך בחרת להעביר בשטיפת כלים? זה במטרה להתחבר לקרקע ולהיזהר מתעופה עצמית?
"ההסבר הוא שבחצי שנה מאז התכנית הפכתי את הבית למזבלה, לחבר שלי נמאס, והבטחתי לו לפני הגמר: לא משנה מה יקרה היום, אני שוטף את הבית"
בן דוד ניצח עם השיר "I.M" שיצרו לידור סעדיה, חן אהרוני ואסי טל. הוא גבר בנקודה אחת בלבד על אלי חולי שהגיע למקום השני.
ברגע ההכרזה על הזכייה נראה שלא ממש קלטת מה קורה.
"כן, כי הגעתי לגמר בהבנה שאני את שלי עשיתי. הגעתי לגמר עם שלושה זמרים מטורפים, עברתי דרך עם עצמי והקהל עבר איתי דרך. להגיד לך שחשבתי שאנצח אותם? ממש לא. מאוד התרכזתי בלתת את הביצועים הכי טובים שאני יכול, כי זוכרים אותך מהפעם האחרונה שלך. וזה היה לי נורא חשוב, לתת את הפעם האחרונה בצורה הכי טובה. הייתי בטוח שאלי יזכה, הוא פנומן ואני מאוהב בבחור המדהים הזה. הייתי המום לגמרי. מאוד הופתעתי. אני מאושר".
לפני זכייתך, סיפרת שבילדותך, בגלל הקול הגבוה שלך, התעללו בך וזרקו אותך לפח. אולי זאת הנקמה שלך במי שהתעלל ופגע בך?
"מה פתאום, אצלי אין שום נקמה. אני בטוח שאלה שזרקו אותי לפח גם לא זוכרים אותי. נקמה זה לא הסיפור. עברתי דרך מטורפת, עברתי תהליך עם עצמי. גם המדינה עברה איתי תהליך. עם כל האישיות התיאטרלית, המעצבנת לעתים, וגם המרגשת, עבדתי כל כך קשה ואני כל כך שמח שאנשים ראו את זה. תראה, אנשים בבית לא פראיירים, הם אומרים לך בפנים את מה שהם חושבים".
בסרט המיתולוגי "הסיפור שאינו נגמר" הילד בסטיאן סובל מהתנכלות של נערים שזורקים אותו לפח הזבל, ובסוף הוא נוקם בהם, רוכב על גבו של פאלקור ומבריח אותם לפח האשפה. עכשיו אתה רכוב על התהילה. זה הניצחון שלך על הילדים שזרקו אותך לפח?
"אני לא מאמין שמילד דחוי שחטף מכות הפכתי לנציג ישראל באירוויזיון. זה הלם מאוד גדול וזה הניצחון שלי. הראיתי לעצמי שהסבלנות משתלמת, שלא סתם דמיינתי. אני מרגיש שזה ניצחון עם עצמי. כי כשאתה ילד ושומע כמה אתה לא טוב, אתה כבר אומר את זה לעצמך, וזה חקוק בך ולא משנה כמה תהיה גדול מהחיים. זו היתה המלחמה שלי במהלך כל התכנית, נלחמתי עד הרגע שעליתי לבמה בקולות האלה שאומרים לי - אתה לא מספיק טוב, אתה תרמית, מה אתה עושה על הבמה הזאת? תכף יעלו עליי, על התרמית".
אתה מזדהה עם השופטת וזוכת האירוויזיון נטע ברזילי, שסיפרה שבילדותה עברה השפלות - ובכל זאת הגיעה לאן שהגיעה?
"נטע היא בנאדם מאוד מיוחד. אני חושב שאם לא הייתה בתכנית אני לא הייתי מצליח להתקדם. היא ישבה איתי ימים כלילות בסטודיו, חשבנו על שירים והיא סיפרה לי על ניסיון חייה. היא הייתה גלגל ההצלה שלי בתכנית והאמינה בי".
אתה חש עצמך כסיפור סינדרלה?
"אני שרוף על סינדרלה. הלוואי היו לי את נעלי העקב של סינדרלה. אין על דיסני. תראה, כולנו סינדרלות .כל בנאדם שתעצור ברחוב ותדבר איתו, תראה כמה הוא עובר בחיים. זה לא שיש רק סינדרלה אחת, יש מיליון סינדרלות. אני שמח שהצלחתי להביא את עצמי בפריים טיים, שהצלחתי לעבוד קשה ושזה יוצא החוצה. זאת זכות הכי גדולה להיות אתה. אני הייתי אי. ואני כל כך שמח שאנשים אוהבים אותי. זה נס".
בהצבעות הצופים היתה העדפה מובהקת אליך, אבל השופטים והוועדה העדיפו את אלי חולי, התבאסת מהם?
"מה פתאום? אין בזה משהו מבאס. זה הכל עניין של טעם. זה כמו שאני אוהב ענבים ואתה דובדבנים. לא צריך לקחת את זה קשה. השופטים הם אלה שהביאו אותי לגמר. אלי הוא זמר יוצר, חתיכת תותח, הייתי בטוח שהוא ייקח, הוא פנומן אין שום עוררין על כך".
אביב גפן היה בין אלה שהעדיפו את אלי חולי, וכזכור העביר עלייך ביקורות קשות.
"זה בסדר, זו זכותו המלאה. יש המון אנשים שחושבים כמוהו. זו זכותו המלאה, ואני צריך להמשיך הלאה".
בריאיון בחודש שעבר לוואלה! תרבות, בן דוד דיבר על המשמעות של הרגע שבו אמו הדתייה עלתה לבמת "אקס פקטור לאירוויזיון" במהלך התכנית וחיבקה אותו, כששר גרסת כיסוי לשיר "אמא" של מירי מסיקה. "הרגשתי שהיא רואה את הדרך שעברתי, שהיא מבינה שאני צריך את האישור הזה. היא באה לאודישן עם בן הזוג שלי, הם ישבו ביחד באותו חדר. מבחינתה, כאישה דתייה, זאת היציאה שלה מהארון". הוא הוסיף ואמר שגרסת הכיסוי הציפה בו את הכאב הגדול שלו שנבע מכך שאמו התקשתה לקבל במשך שנים רבות את היותו גיי עוד לפני שחזרה בתשובה, וכמובן גם לאחר מכן.
איך אימא הגיבה לזכייתך?
"אימא בעננים, אימא מתוקה, איזו חמודה, היא נורא שמחה".
בקבוצות ברשת של חובבי האירוויזיון רבים הביעו דעה דומה, לפיה מצד אחד ההופעה שלך מעולה, מצד שני גרסו שהשיר שנבחר לך לא מספיק טוב.
"כשישבתי עם היוצרים ושמעתי את השיר, הרגשתי הזדהות עם המילים שלו. יש משהו משמח שאפשר לדבר על כאב ולחגוג אותו. אתה מקבל שיר ועושה אותו הכי טוב שיכול. ביקורת או לא ביקורת, זה התוצר וזו המתנה. אני יודע שהאחריות הכי גדולה היא שלי, לתת את ההופעה הכי טובה שאפשר".
נאמברים דומים בעבר בתחרות של גייז מוחצנים עם שירים מרימים - נכשלו. לצערנו, אירופה די גזענית, בעיקר מזרח אירופה. מה האסטרטגיה לעלות לגמר ולהגיע למקום טוב?
"חיים שלי, כולנו גזענים. גזענות קיימת בכל מקום. האסטרטגיה שלי היא לדבר את האמת, את הכאב ואת החגיגה. להתגאות במה שיש. מה שאירופה תחליט לא תלוי בי. מה שתלוי בי זה לתת למדינה שלי את הגאווה הכי גדולה שיש".
אתם מתכננים לשפר את העיבוד ואת הבימוי?
"בטוח. עבדנו על השיר הזה מאוד מהר. מעכשיו לעכשיו. לא באמת היה זמן לעבוד על זה. על הכוריאורגפיה עבדתי פחות משבוע. הכל קרה מאוד מהר. אתה עובד על משהו בזמן קצר, ויצא משהו מטורף, אבל אני בטוח שנפתח את השיר לעומק ונעשה אותו עוד יותר טוב".
נראה שחן אהרוני, אחד מיוצרי השיר, מגשים את חלום האירוויזיון שלו דרכך. האחרון שהגשים את חלום האירוויזיון שלו דרך זמרת אחרת - צביקה פיק שהלחין את "דיווה" לדנה אינטרנשיונל - היה שותף לזכייה.
"אם חן מגשים את זה דרכי זו זכות גדולה בשבילי. חן הוא כזה חמוד וקסם. מתכתב איתי בלילות ושולח לי הקלטות. בכלל מדובר בחבורת יוצרים מדהימים. אני מאוד מקווה שנזכה. כן אנצח או לא אנצח - יש לי אחריות לעשות את הכי טוב שאני יכול".