ארץ נהדרת יורה לכל הכיוונים בעונה הזאת, מנסה הייטקס, מנסה משפחת יוטיוברים, מנסה לעשות שוב ושוב את דוד אמסלם ואתי כרייף. לפעמים זה נפלא, ולפעמים בינוני. אתמול, כשעל סדר היום פלישה לאוקראינה, יוקר המחייה, משבר קואליציוני ועוד התגוששות בין הרשויות - היא הלכה רוב הזמן על בטוח, בלי להתאמץ יותר מדי. ההתנהלות האינפנטילית בפוליטיקה ובתקשורת הישראלית תמיד מספקת את הסחורה. ספק אם אפשר להגחיך את מלחמת הקודש המנותקת למען הפנסיות הצבאיות יותר מהמבוכה שהיא מעוררת במציאות.
אבל בין אלה, התברר אתמול גם מתי תכנית הסאטירה של קשת באמת באמת מבריקה העונה, איפה היא פורחת ומה מעיף אותה לגבהים. אתמול הסתבר ש"ארץ נהדרת" נהדרת במיוחד כשהיא שרה. הפרק האחרון היה רווי בשירים, מוזיקאים ורקדנים - והם המחישו בקלות מדהימה את הפאנצ'ים שבמערכונים עבדו קשה כדי לספק.
כך, הדמות של סקאזי (מריאנו אידלמן), שלא לגמרי סגורה על איזה מחאה היא מקדמת ועסוקה בעיקר כדי להרעיש, הדגישה את הטרנדיות הלא-מחויבת של מחאת הפסטה; צמד הבידור האילתי דון ולני (שני כהן ואורי לזרוביץ' בהופעה מדהימה) המחישו בכמה שורות פשוטות של שיר וריקוד את מה שהמערכון המסורבל על יוקר המחיה הסתבך איתו כהוגן; ומעל כולם התעלה המערכון הסוגר על פרשת הרצח בחוג לריקודי עם, שמעיד (גם) על הפער העדתי כמו ששום מפגש מאולץ בין החיקויים של אסתר חיות ודוד אמסלם לא יצליח להראות.
ארץ נהדרת תופסת נהדר גם את המלכוד של האמן - חוסר המודעות, החשיבות העצמית, חרדת הבמה והמאבק על הרלוונטיות. כזה הוא לני המבוהל מההופעה, וכזה הוא "סקאזי" המתעקש להסביר למה הוא לא ישן בלילה. כזה הוא גם החיקוי השופך של ערן זרחוביץ' לשלום חנוך - חיקוי שמרבה לומר "אני לא מעניין" אבל בעצם אומר "בעיקר אני מעניין".
וכמובן, ואולי הכי חשוב, אלה פרודיות מושלמות עם תזמון קומי מדהים. "שיהיה לך וולט בגלגול הזה" היא שורה שתופסת בעוצמה את רוח התקופה, אבל היא לא הייתה עובדת אם זרחוביץ' לא היה שולט באופן מושלם בהופעה השלום-חנוכית; דון ולני הם צוות הבידור הזול והחייכן בהתגלמותו. ואילו הרצי (רועי בר נתן כמובן) ורמה (גיתית פישר!) מהחוג לריקודי עם ממציאים שירי ארץ ישראל שחייבים היו להתקיים, מ"דבקה אום-רשרש" דרך "טנגו לשחורדינית" ו"רומנסרה לשני גדיים" ועד "טחור המטפחת" ו-"זמר שלפוחית". רק מי שאוהב את השירים האלה יוכל לקלוע לשם.
וזאת לא הפעם הראשונה העונה. רק בשבוע שעבר התפוצץ תמיר בר עם "חביב נעים" ושיר האהבה הלא-מודע שלו ("וגם, חלת שבת"), ולפני כן הוא הציג את "יוני טוניק" עם הלהיט "הודעות קוליות". בקיצור, דדי דדון בהלם. לא לגמרי ברור מה לא עובד בארץ נהדרת העונה, אבל ברור מאוד מה כן.