וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסוף השמח של המלכה אסתר לא צריך להשכיח את מה שנאלצה לעבור

עודכן לאחרונה: 16.3.2022 / 9:24

בראי 2022, אסתר היא אחת הדמויות הנשיות המעניינות והמרגשות במקורות שלנו. מסגורה כמלכה וגיבורה או כשפחה נרצעת, שני אלה יעשו לה עוול. היא צעירה חסרת כל שמצאה את בטחונה הכלכלי היחידי בתעשיית המין המלכותית, וכנגד כל הסיכויים, הפכה למנהיגה ומושיעה של עם שלם

מה לגבי אסתר וושתי? טוב, אין ספק שוושתי היא המנצחת הגדולה של המגילה הזו. האישה הראשונה של המלך שהעזה לענות "לא" בנחרצות לבקשת המלך, שסירבה לספק לו שירותי מין בהזמנה. מתבקש להסיק שגם היא, כמו אסתר, סיכנה את חייה

בילדותנו, כל אחת מאיתנו שאפה להיות, כמאמר השיר, המלכה אסתר. או מלכת אסתר, שזו מלכה שאסתר הוא כוח העל שלה. במרוצת השנים והמי-טו, הסיפור המקראי האהוב נחשף לפנינו בגוונים חדשים, פחות מחמיאים. אסתר, ששמה מייצג הסתרה והסתתרות, התגלתה בפנינו כפחות מלכה ויותר שפחת מין שנוצלה על ידי שלל הגברים בחייה. ושתי, שנחשבה למרשעת משום מה, נחשבת בעיני רבות היום לאייקון פמיניסטי בשל סירובה להיכנע לאותו ניצול. אבל האם זו בהכרח פרשנות נכונה יותר לסיפור המגילה?

כדי להבין מה קורה שם באמת, בסיפור הכה טעון מגדרית הזה, פניתי לשרון בנימין, מורה לתנ"ך, טיקטוקר ידוע בתחום וכן האיש שעושה איתי כביסות. והוא לוקח אותנו אל תחילת הסיפור, למסיבה של שבורים אצל המלך, או בכינויה המקראי, "משתה". בתקופה ההיא, המשתים היו מופרדים מגדרית, עוד משהו שהיינו מתקוממים עליו כיום, ולא תקפים לימים שבהם לא ידעו מה זה מגדר.

"בזמן שהמלך וחבריו משתכרים, הוא מזמין את ושתי לעשות סטריפטיז", לדברי בנימין, שבמחילה מכם נקרא לו כאן שרון. "ואיך יודעים שזה סטריפטיז? כי הוא אומר לה לבוא לבושה כתר מלכות". כתר מלכות, על משקל שאנל 5. דהיינו, ושתי נדרשה לחבוש כתר בלבד. סימן נוסף לכך שוושתי נדרשה להתפשט, הוא שגברים שערכו משתה באותה התקופה, הזמינו בדרך כלל זונות. "להזמין את ושתי זה אומר, 'בואי תהיי הזונה שלנו'", מסביר שרון בפשטות. "ושתי מסרבת, והיא הפמיניסטית הראשונה שאומרת 'עד כאן'".

אז בינתיים יש לנו אישה שמתנגדת לעסוק בזנות, מתויגת בזיכרון הקולקטיבי כמרשעת. מנקודת המבט הגברית-תנ"כית היא אכן מרשעת, כי כל יעודה של אישה הוא למלא את רצון בעלה. בממלכה מודאגים מהמסר הפמינאצי שעלולה ושתי להעביר לנשים באימפריה כולה, והיועצים מתאספים סביב המלך. כמלכה, כך - אומרים למלך יועציו - ושתי מהווה מודל לחיקוי עבור נשות האימפריה כולה, ומי יודע אילו רעיונות מטורפים יעלו בראשן עכשיו. נגיד, לסרב למין. תרחיש האימים הזה עושה את שלו, ובעצת מומחים אחשוורוש מגרש את אשתו. ואז הוא בדיכאון. כי אין לו אישה.

אבל לא נורא, כי באותה תקופה אישה שוות ערך לגרב. "היועצים שלו אומרים לו, 'אתה המלך! קח נשים, איזה נשים שאתה רוצה וכמה שאתה רוצה, ותעשה ריאליטי כזה'", לדברי שרון. התוכנית המפורטת והמקריפה: לאסוף עשרות נשים בתולות, להשרות אותן כחצי שנה בשמנים וקרמים - כדי שיהיה להן עור נעים, ואחרי חצי שנה "לבדוק אותן", אחת אחת. בכל לילה, מגיעה לחדרו של המלך מלכה פוטנציאלית אחרת, המלך מבצע בה את זממו ולבסוף בוחר בבת המזל שמוכנה לשכב עם הדבר הזה עד סוף חייה תמורת רווחה כלכלית. תחשבו, נגיד, השפנפנות של יו.

אבל לא נורא, כי באותה תקופה אישה שוות ערך לגרב. "היועצים שלו אומרים לו, 'אתה המלך! קח נשים, איזה נשים שאתה רוצה וכמה שאתה רוצה, ותעשה ריאליטי כזה'"

"אסתר בשלב הזה פאסיבית לגמרי, ומרדכי, הדוד שלה, שעובד בארמון המלך בתפקיד שולי מאוד, אומר לה ששווה לה לבוא לריאליטי הזה". במילים אחרות, מרדכי מזהה הזדמנות עסקית, ומסרסר באחיינית שלו כדי להתקדם. מרדכי כנראה יודע מה הוא עושה, כי מהרגע שאחשוורוש פוגש באסתר - הוא נדלק, בוחר בה ומניח לראשה כתר מלכות. "והפעם הוא עושה משתה לנשים וגברים ביחד", אומר שרון. "עד כדי כך הוא אהב אותה".

במקביל, אחשושי ממנה את המן להיות יד ימינו. המן כבר מתפקד כמלך בפועל בזמן שאחשוורוש בעיקר מתפנן על המעמד, הכסף והנשים. נושאים מדיניים לא ממש מעניינים אותו, והוא חותם ברפרוף קל על כל מסמך שהמן מעביר תחת ידיו, מה שמאפשר להמן לעשות כרצונו ולחוקק חוקים כראות עיניו. לכן, לא מפתיע שאחד החוקים הוא להשתחוות להמן.

"מרדכי סירב להשתחוות לו, כי לא בזין ולא באגו שלו", מפרש רש"י. נו, שרון. "כל הקטע של המגילה זה להפוך דברים אישיים לאימפריאליים. אז המן, בעקבות הסירוב של מרדכי, החליט שהוא משמיד את כל היהודים, בני עמו. הוא אומר: 'להרוג אותך יהיה קטן מדי. אני רוצה שתראה איך אני הורג את כל העם שלך, ורק אז אתה תמות', ומוציא צו להוצאת כל היהודים להורג". אחשוורוש חותם מבלי להתעניין במיוחד בטופס שהוגש לו.

מרדכי, שגם רצח עם לא ישבור אותו, עדיין לא משתחווה. סדר עדיפויות סביר בסך הכל. במקום זה הוא פונה לאסתר, ומבקש ממנה לפנות אל המלך בבקשה שלא יתן לזה לקרות. אסתר, שאחרי חצי מגילה פותחת את הפה בפעם הראשונה, מנסה להסביר למרדכי שהוא דורש משהו שנמצא מעל ליכולותיה. אמנם היא המלכה, אבל היא נמצאת בבית הנשים, וגם לה, כמו לכולם, אסור לפנות למלך מבלי שפנה אליה קודם. אם תעשה זאת - גזר דינה מוות. יש רק מפלט אחד: אם לאחר שפנתה אליו, הושיט לה המלך את שרביטו לאות חנינה.

אסתר מתווכחת עם מרדכי, מנסה להסביר לו שהוא שולח אותה אל מותה. בסופו של דבר היא מבינה שמותה קרוב כך או כך, בין אם יגזור עליה המלך דין מוות, או יגלה על יהדותה. בשלב הזה, וכמעט עד הסוף, מרדכי ואסתר עדיין מסתירים מכל אנשי הארמון את הקשר המשפחתי ביניהם, וכך גם את המוצא של אסתר. איך שלא יהיה, היא הולכת להמשיך ולשלם מחיר כבד על הטעויות של הדוד האגומניאק שלה.

עוד בוואלה!

נועה קירל: "אני לא מאמינה בלהישרף מחשיפת יתר"

לכתבה המלאה
"לתוך כל הדרמה מצטרף חרבונה, האיש הכי מדהים ורנדומלי במגילה הזאת", אומר שרון. "הוא מציץ משום מקום ואומר, 'רק תדע שהמן רצה להשמיד גם את מרדכי שאתה כל כך אוהב ושהציל את החיים שלך'". דמות פופ אפ

אסתר מחליטה לפנות למלך בעוד שלושה ימים, במהלכם היא צמה. לא ברור בדיוק למה, כי במגילה הזו לא מופיעה דמותו של אלוהים ולא מצוין שאסתר מתפללת, אבל אפשר לתאר לעצמנו שעובר עליה משהו דרמטי. אחרי שלושת הימים האלה היא לובשת בגדים יפים ונכנסת לחצר המלכות, כשהיא יודעת שבעשיית הצעד הזה - גזר דינה מוות. המלך מופתע ממנה כל כך שהוא מושיט לה מיד את השרביט.

"הוא אומר לה, 'קודם כל - חנינה'", מפרש שרון. "'אני כל כך אוהב אותך, שאין סיכוי שיהיה פה גזר דין מוות. רק ספרי לי מה קרה'". כמה רומנטי. אבל ברצינות, במושגים של אז, גם גבר שלא רוצח אותך על שפנית לדבר איתו היה משהו. "אחשוורוש מבין שקרה פה כנראה משהו גרוע מאוד, שגרם לה לעשות את הצעד הזה", מסכם שרון.

אסתר מקבלת פיק ברכיים, ובמקום לספר היא מבקשת מאחשוורוש לערוך ארוחת ערב ולהזמין אליה את המן. "זה מעשה מאוד חכם, כי היא יודעת שאף החלטה של אחשוורוש היא לא באמת שלו, הוא תמיד מתייעץ עם היועצים שלו, והיועץ הבכיר ביותר הוא המן. אם היא תספר לאחשוורוש שהיא יהודיה, ושהמן רוצה להשמיד את העם שלה - אחשוורוש יספר להמן, המן יגיד לו להשמיד גם אותה, ואחשוורוש יעשה את זה".

בארוחה אחשוורוש מזמין את אסתר לדבר, אבל היא מקבלת פיק ברכיים נוסף. אתם יודעים, רגישות כזאת של נשים, שמפחדות להירצח. היא אומרת, תבואו גם מחר לארוחה - ומחר אני אגיד לכם. "המן חוזר הביתה, שיכור, הוא בהיי - הוא היה עכשיו בארוחה עם המלך והמלכה, הוא מרגיש הכי חזק בעולם - ובדרך הביתה הוא פוגש את מדרכי הש.ג".

אך האם הפעם, כשטבח מרחף מעל בני עמו, הוא ישתחווה? לא ולא! האחיינית הזונה שלו כבר תסדר את זה. "הפער הזה, בין הארוחה המלכותית לש.ג שלא משתחווה לו מטמטם אותו", מסביר שרון. "הוא חוזר הביתה והמשפחה שלו אומרת לו, 'מה הבעיה? כבר קיבלת אישור להרוג את כל היהודים. תתלה את מרדכי מחר בבוקר'".

עכשיו מגיעים ליממה הדרמטית ביותר בסיפור, שבאמת, היא פשוט מדהימה. פמיניזם, שוביניזם - זרמו. זה סיפור מעולה, מעולה ברמת ה"איך אין על זה סרט למבוגרים". ומה שקורה זה ככה: המן חוזר לחצר הארמון ומתחיל לבנות עץ, כלומר עמוד תלייה, עליו הוא מתכנן לתלות את מרדכי ליד הקפה של הבוקר. באותו לילה בדיוק אחשוורוש לא נרדם. הוא טרוד מכך שאסתר רוצה לספר לו משהו, ולא מספרת. הוא מבקש את ספר הזכרונות של המלך, מעין ספר ביוגרפי כזה על עצמו, סיפור מושלם לפני השינה בשביל אנשים נרקיסיסטים.

בספר הזה כתוב, בין היתר, שמרדכי הלשין על שני אנשים שניסו להרוג את המלך. "המלך היה בשוק", אומר שרון. "'איך לא ידעתי מזה?! מרדכי הש.ג שלי הציל אותי מוות, והדברים האלה עוברים מתחת לאף שלי! חייבים לתת לבן אדם הזה איזשהו פרס'". אבל אחשוורוש, כאמור, לא מסוגל לזוז מילימטר לבד, והוא מזמין לעזרתו את המן שנמצא בדיוק בחצר. "בשלב הזה כבר אמצע הלילה, ואחשוורוש שואל את המן: 'מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?' (הציטוט המקורי היחידי לאורך הטור הזה, א"ס). יעני, 'מה אני צריך לתת לבן אדם שאני הכי אוהב בעולם?'.

"הדבר שהמן הכי רצה בעולם זה כוח, או לפחות לרגע אחד להרגיש כמו מס' 1 ולא מס' 2. אז הוא אומר לאחשוורוש, 'את האדם הזה אתה צריך להלביש בבגדים שלך, לתת לו את הכתר שלך, שירכב על הסוס שלך ויתהלך ברחבי העיר כשצועקים לו מסביב 'ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו'. אחשוורוש אומר, 'זה רעיון מעולה! לך תעשה את זה למרדכי'. האדם שהמן הכי שונא בעולם".

בסופו של דבר, התוכנית מתהפכת להמן על הראש. אחרי שהעביר לילה שלם בלי שינה, כשהוא עמל על בניית עמוד תלייה, הוא צריך להתהלך בעיר למרגלות מרדכי הלבוש בגדי מלך, ולהלל אותו. הוא חוזר הביתה מושפל, ומתלונן למשפחה שלו על היום הגרוע בחייו, כי אין לו מושג שמכאן זה רק ידרדר.

"אחשוורוש אומר, 'אין לי יכולת לבטל את הצו להרוג את היהודים, אבל אני יכול להוציא צו מקביל - לפיו ביום הזה ליהודים מותר להרוג את מי שהם רוצים'. אז יום אחד באימפריה לא היו חוקים נגד רצח, ונהרגו בערך 72,000 אנשים לא-יהודיים". פורים שמח

היועצים מזכירים להמן שיש לו ארוחה נוספת עם אסתר והמלך, והוא טס חזרה לארמון. "הוא מתיישב לארוחה גמור מעייפות. המלך אומר לאסתר, 'נו, למה הזמנת אותנו לארוחה הזאת? אני צריך שתגידי לי עכשיו. עד חצי המלכות תקבלי, כל מה שתרצי'". הפעם אסתר לא מתקפלת, ומספרת למלך על אדם שרוצה להרוג אותה ואת כל העם שלה. "אחוורוש מתפלפ - 'מי זה?!'. אסתר מצביעה על המן. המן נחרד, והמלך כל כך כועס שהוא יוצא רגע להירגע בזמן שהמן ואסתר לבד בחדר".

במשתים של פעם, חשוב להבין, היו יושבים על מיטות. ובזמן שאסתר יושבת על המיטה שלה, מחכה שאחשוורוש יחזור, המן ניגש למיטתה ומתחנן בפניה שתחוס עליו ותפייס את המלך. עכשיו זה נהיה קצת קומדיה של טעויות, אבל עדיין כיף: אחשוורוש חוזר פנימה ועושה אחת ועוד אחת.

המן על המיטה של אשתו, אוחז ברגלה - ואחשוורוש מסיק מחיבור הנקודות החמיצרי הזה שהמן רוצה להיות המלך. שהוא בוגד, בדיוק כמו אותם בוגדים שמרדכי הציל את המלך מפניהם. זו ההופעה האחרונה של אסתר, שם היא שוב מפנה את הבמה לדמויות הגבריות וחוזרת למעמדה כאובייקט מיני. ובכל זאת, צריך לסיים, כדי להבין את התוצאות של המהלך האמיץ שלה.

"לתוך כל הדרמה מצטרף חרבונה, האיש הכי מדהים ורנדומלי במגילה הזאת", אומר שרון. "הוא מציץ משום מקום ואומר, 'רק תדע שהמן רצה להשמיד גם את מרדכי שאתה כל כך אוהב ושהציל את החיים שלך'". דמות פופ אפ. "אחרי זה אחשוורוש מורה להוציא את המן להורג והוא נתלה על העץ. במגילה כמו במגילה, לא מספיק להרוג את המן, והוא הורג על הדרך גם את עשרת הילדים שלו". אם כבר, אז כבר. במקביל, בשביל קתרזיס מושלם, מרדכי זוכה בתפקיד שלו - מס' 2 בממלכה.

וכעת לשורה האחרונה והמדהימה באמת: "אחשוורוש אומר, 'אין לי יכולת לבטל את הצו להרוג את היהודים, אבל אני יכול להוציא צו מקביל - לפיו ביום הזה ליהודים מותר להרוג את מי שהם רוצים'. אז יום אחד באימפריה לא היו חוקים נגד רצח, ונהרגו בערך 72,000 אנשים לא-יהודיים". פורים שמח.

נשים חזקות בעידן מחליש

המציאות הקשה שאסתר נולדה אליה מחייבת אותה ללמוד לעמוד על שלה ולהשמיע קול. הקול הזה מגומגם מול דודה, אבל הולך ומתגבש אל מול המלך, שהוא הבוס המפחיד ביותר שכל אחת מאיתנו יכולה לדמיין

אפשר לדבר הרבה על מערכת קבלת ההחלטות של הגברים במגילה הנ"ל, אבל בנשים ומעמדן עסקינן. אז מה לגבי אסתר וושתי? טוב, אין ספק שוושתי היא המנצחת הגדולה של המגילה הזו. האישה הראשונה של המלך שהעזה לענות "לא" בנחרצות לבקשת המלך, שסירבה לספק לו שירותי מין בהזמנה. מתבקש להסיק שגם היא, כמו אסתר, סיכנה את חייה. בזמנים שבהם פנייה בלתי רצויה למלך עלולה לעלות לך בחייך, אפשר להניח שגם סירוב לדרישותיו לא יתקבל בעין יפה. ושתי, למזלה, רק גורשה.

לעומת ושתי, החזקה ונחרצת בכל הופעתה, אסתר היא דמות מורכבת יותר. היא מתחילה את דרכה כאישה מוחלשת, כנועה, מנוצלת בידי כל הגברים הסובבים אותה ונעתרת לכל דרישותיהם. המציאות הקשה שהיא נולדה אליה מחייבת אותה ללמוד לעמוד על שלה ולהשמיע קול. הקול הזה מגומגם מול דודה, אבל הולך ומתגבש אל מול המלך, שהוא הבוס המפחיד ביותר שכל אחת מאיתנו יכולה לדמיין. והיא לא מבקשת פה העלאת שכר, אלא חנינה לעצמה ולעם שלה.

בראי 2022, פוסט עידן מי-טו, נראה שאסתר היא אחת הדמויות הנשיות המעניינות והמרגשות במקורות שלנו. מסגורה כמלכה וגיבורה או כשפחה נרצעת, שני אלה יעשו לה עוול. היא צעירה חסרת כל שמצאה את בטחונה הכלכלי היחידי בתעשיית המין המלכותית, וכנגד כל הסיכויים, הפכה למנהיגה ומושיעה של עם שלם. בזכות הגלגול הסופי שלה אפשר לראות בה מודל לחיקוי, אך אסור להשטיח אותה ולטשטש את סבלה באמצעות ה"סוף השמח", שבו בכל זאת עשרות אלפים באימפריה שלה נטבחו, אחרי שהיא עצמה עברה גיהנום. ומי שנשאר בחיים, ודאי אמר עליה שהיא "התקדמה דרך המיטה".

אסתר בנתה את עצמה לא מתוך בחירה, אלא מתוך היעדר הבחירה. הידיעה שכך או כך נידונה למוות, דחקה בה לאזור אומץ ולהסתער על המזבח. לחיים כאלו אף אחת מאיתנו לא אמורה לייחל. הגם שסיפורה של אסתר הירואי ומרשים, הוא משקף תקופה אפלה שבה נשים שימשו לא יותר מכלי לסיפוק צרכי בעליהן, וחייהן היו חשובים כקליפת השום.

אסור לשכוח את זה, מפני שאותה חברה פטריארכלית ודכאנית משתקפת בחברות רבות עד היום, וכן בבתים, במרתפים ובבתי עסק שמתקיימים כאן בינינו. סיפורה של אסתר מתגלגל עד היום אל סיפוריהן של נערות בסיכון ונשים מעוטות יכולת, ומתגלם ב"הצעות מפתות" כאלה ואחרות שהוצעו ממש לאחרונה לעולות מאוקראינה. גם הנרטיב הזה, בין כניעותה לגבורתה של אסתר, אסור לו להישכח. אנחנו לא רוצות להיות מלכת אסתר, ולא רוצות את כלוב הזהב. אנחנו רוצות את הכוח שלנו מתוך זכות הבחירה.

ואחרי שכל זה נאמר, אין שספק שבתוך אותה מציאות דיסטופית, אסתר היא ניצוץ התקווה והדמות היחידה שניתן להזדהות איתה מבין שלל שקי האגו המהלכים. לא בכדי המגילה קרויה על שמה. היא הגיעה מהתחתית של התחתית - דרך תעשיית המין - אל ראש האימפריה, ועל כן, הליהוק המושלם לסרט "פורים - למבוגרים": קארדי בי. כן יהי רצון, חג שמח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully