כמעט בכל אירוויזיון זה קורה: אחד השירים שמשתרך מאחור, תקוע אי שם בירכתי טבלאות ההימורים, מצליח להפתיע את כולם ולהעפיל לגמר הגדול. קוראים לזה "הסוס השחור". השנה, כך אנחנו מקווים, מיכאל בן דוד, הנציג הישראלי שלנו, יצליח לעשות את הבלתי ייאמן ויעניק לישראל גמר אירוויזיון שביעי ברציפות. אתמול (חמישי) עלו מיכאל וארבעת הרקדנים הלוהטים שלו לבמה המקרטעת של טורינו, נרחיב על כך בסוף, לחזרה השנייה שזכתה למחמאות ומחיאות כפיים במרכז העיתונות.
אחרי שפשט את הבגדים הלבנים ולבש חליפת כתום-קונוס זהירות בדרכים עם נצנצים, התרווחנו ביחד על ספת הריאיונות לשיחה פתוחה מהלב הענק של מיכאל אליכם הגולשים. "עוד לפני שהתחלנו את השיר, עמדתי והסתכלתי, איזו זכות. צוציק מאשקלון עומד על במה כזו, איזו זכות מטורפת", אמר מיכאל בהתרגשות והוסיף: "זו מציאות מדומה, ואני חי אותה כמה שאפשר".
דנה אינטרנשיונל סיפרה פעם על השנייה הזו שבין סוף הגלויה לתו המוזיקלי שמסמן את תחילת השיר, שאין דופק ואין תחושה בגוף. איך זה הרגיש לך?
"אני נכנס למן מצב כזה שזה מה שאני הולך להעביר עכשיו, זו העבודה שלי, השיר הזה הוא עבודת משחק וכניסה לדמות מאוד מאוד ברורה, ואני עושה את זה בצורה הכי מקצועית".
השנה, בפעם הראשונה, עיתונאים לא הורשו להיכנס לאולם במהלך החזרה השנייה. המשמעות הייתה שהאומנים הופיעו ללא קהל, ובפעם הראשונה החזרות לא לוו במחיאות כפיים בסוף הביצוע. למיכאל זה לא משנה: "לא משנה לי קהל או לא קהל, ההתרגשות בפנים אבל המוח יודע שזאת העבודה שלו. 'אקס פקטור' נתן לי את הניסיון לזה".
אנשים חושבים שכל מה שעושים פה זו חזרה ראשונה של 30 דקות ועוד אחת של 20 דקות וזהו.
"זה התקף לב! לא נותנים לך זמן לעבוד! אתה עולה לחזרה, אתה לא מספיק לבדוק סימונים, אתה רץ לחדר צפייה, יש לך 20 דקות לשפר, זה סיר לחץ! אני אומר לעצמי ומה אם לא יסתדר, ומה יקרה? כל מצלמה זה זהב, כל שוט זה זהב, אבל לא מעניין אותי. תן לי את הבמה הזאת, תן לי את האנשים האלה, תן לי את הזכות הזאת, זקיק זהב מול קהל - כל השאר לא תלוי בי. אני חייב להיות הכי טוב שלי, אני סופג כל כך הרבה אנרגיה".
אתה מצליח ליהנות?
"מה זה ליהנות, אחולשילינג נהנה! אני לא נופל לשום לחץ. אולי זה בגלל שבאתי משום מקום, גדלתי באשקלון, ואז הייתי מלצר מזמר, הלכתי ללמוד משחק, ואז 'אקס פקטור', הכל קרה כברכה. עבדתי מאוד קשה המון שנים, אבל יש כל כך הרבה אנשים שעובדים קשה, מוכשרים יש כמו מים, ולי נפלה ההזדמנות הזאת, תראה, אני כבר בוכה! זה כמו לשבת בבית עם פופקורן, לראות סרט, והופ! בטעות נכנסת לסרט. גם הריאיון הזה זה סרט מבחינתי".
ביום הזיכרון ליוויתי את מיכאל בן דוד בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בבית הכנסת בטורינו. מיכאל ביצע באופן לא מתוכנן את "אבינו מלכנו", והקול שלו בשילוב האקוסטיקה של בית הכנסת הצליחה לחדור ללבבות הציניים ביותר. במהלך הטקס אמא של מיכאל התקשרה, ונראה שיש לו חיבור מאוד מיוחד איתה. כששאלתי אותו על כך, מיכאל לא הצליח לעצור את הדמעות:
"אמא שלי היא האוויר שלי, היא אמרה לי שאני הכי טוב - אז אני הכי טוב! אני מאמין לזה. היא העולם שלי. היא העולם שלי האישה הזאת. היא אמורה להגיע לפה, ולשגע אותי, אני כבר רואה את זה קורה, והיא תצעק על הרקדנים - אתם רוקדים כמו עקומים, תזוזו ימינה, אבל היא הלב שלנו, היא ובן הזוג שלי".
ואיך מסכמים את החזרה השנייה?
"צפיתי בנאמבר, זה לא יהיה רמה נמוכה. זה מה שהיה לי חשוב. כל השאר לא תלוי בי. כל העניינים שהיו מסביב - לא מעניין. אני אמור לעלות ולתת רמה גבוהה, שיראו שמישראל יוצאים רק אנשים מוכשרים".
כשמכירים את מיכאל הבן-אדם, אי אפשר שלא להתאהב בו. הוא נגיש, הוא חברותי, הוא מדבר עם כולם בגובה העיניים. במסיבות העיתונאים, למרות הלחץ של להתראיין באנגלית בשידור חי לעיתונאים וחובבי אירוויזיון מ-40 מדינות. אבל בין כל המחמאות, אי אפשר להתעלם מהמצב האנוש בסוכנויות ההימורים. כל מיני עמודי אינסטגרם כאלה ואחרים הזמינו את כל המבקרים "לאכול את הכובע" כי מיכאל מזנק בהימורים. בואו נכניס את ה"זינוק" הזה לפרופורציות, מדובר בעלייה מהמקום ה-35 ל-33 בסיכויי הזכייה, ובעלייה למקום ה-14 מה-16 בסיכויי העלייה לגמר, כשרק עשרת המקומות הראשונים מעפילים.
למה אתה חושב שהשיר עצמו לא מצליח לעשות את מה שאתה עושה, להתחבב באופן דומה על הקהל?
"אני לא חושב על זה, זה לא תלוי בי. כל דבר שקשור לאנשים, הימורים, פוליטיקה - זה לא תלוי בי. הבטחתי לעצמי, במיוחד במקצוע כזה, לשמור על הנפש שלי. אני רוצה לשמור את התמימות שלי ואת הטוב שלי. אני אתחיל להתעסק בלמה השיר הולך ולמה לא? יש לי עבודה, המדינה בחרה בי, יש לי אחריות, אני צריך לקחת את השיר הזה ולאהוב אותו הכי בעולם שיש ולעוף עליו. כל השאר - אני לא משקיע בזה שנייה. תן לי ליהנות ממה שיש לי, זה מה שחשוב, השאר לא מעניין אותי".
איך אתה מצליח לקום בבוקר, לשים את כל הדברים האלה בצד, לעשות חזרות כמו שצריך, להידלק ככה על הבמה?
"קודם כל פעמיים בשבוע פסיכולוגית, זה חשוב, כי היא מזכירה לי מה זה פרופורציות. הרוחניות של אמא שלי, האמונה, הקדושה, זה בא מהבית. והפרופורציות, חבר'ה, פרופורציות. ביום הזיכרון היינו בבית הכנסת ושמענו כאלה סיפורים מזוויעים. מה זה אירוויזיון לעומת אימהות שכולות. הייתי נותן את המעיים שלי לכל אמא שכולה כדי שלא תאבד את הילד שלה".
מה עוד חשוב לך להגיד לגולשים שלנו?
"חשוב לי שתדעו שאני לא רוצה שתתאכזבו ממני. הכי חשוב לי שתצפו בטלוויזיה ותגידו 'הוא לא בייש אותנו'. לא רוצה לבייש אף אחד, אני אוהב אתכם ואתם הדבר הכי טוב שיש לי לחזור אליו, אוהב אתכם. אל תהיו קשים, הכל בסדר, יאללה שחררו!"
תגובות חיוביות מחובבים לשיר של ישראל
כאמור, במרכז העיתונאים נשמעו מחיאות כפיים לאחר כל אחד משלושת הביצועים של "I.M", השיר של מיכאל בן דוד. גם התגובות ברשת היו חיוביות ברובן, הנה כמה דוגמאות:
ג'רמי L כתב: "ככה עושים את זה. לא ציפיתי שזה יהיה מהוקצע. עולה-לגמר מפתיע מבחינתי". גולש נוסף הגיב: "אני אוהב שהוא לא מתנצל, מגיע לו לעלות לגמר ואפילו יותר". מגיב אחר כתב: "אני לגמרי רואה את ישראל בגמר כנגד כל הסיכויים. ההופעה תבלוט". גולש מאוקראינה כתב: "יש לך 12 נקודות מאוקראינה", וגולשת בשם אלכסיה קבעה באופן נחרץ: "זה חייב לעלות! מ-ד-הים!".
מי שלא מקבל תגובות חיוביות הם צוות הפקת האירוויזיון האיטלקים. כמות התלונות מהמשתתפים על הבימוי גבוהה בהשוואה לשנים קודמות, ובצדק. החלק העיקרי של הבמה בנוי מ"שמש" שמורכבת משבע קשתות, שכל אחת מהן הייתה אמורה להסתובב באופן אוטונומי ללא הפרעה לקשתות האחרות, בדומה למה שכולנו מכירים מאירוויזיון 1979 בירושלים. צד אחד של הקשתות מורכב ממסכי LED, והצד השני ממאות נורות.
עם תחילת החזרות הטכניות התגלו תקלות רבות, עד שהוחלט שהקשתות הללו לא יסתובבו בכלל, יישארו באותו מיקום ובצד של הנורות. באופן הזה יש גוש שחור באמצע הבמה שמסתיר את מסכי ה-LED שמאחוריו. באתר החובבים Wiwibloggs הגדירו זאת "במקום 'השמש שבתוכנו' קיבלנו את קשת המוות השחורה". למרבה המזל, הבימוי הישראלי מבוסס בעיקר על זוויות צילום ולא על הבמה עצמה, כך שישראל לא נפגעה מאות הקלון של ההפקה. בטייק השני של החזרה השנייה ההפקה פישלה גם עם ישראל כשהנורות שרפו את הפריים, ולנו נותר לקוות שבערב חצי הגמר עצמו האיטלקים יצליחו להעמיד מופע ללא תקלות.
אנחנו כאן בוואלה! תרבות נמשיך ללוות את מיכאל בן דוד בטורינו, וכמובן נחזיק לו אצבעות בחצי הגמר השני, שישודר בכאן 11 ביום חמישי 12 במאי בשעה 22:00.