לא במקרה תכננו בתאגיד השידור הציבורי להשיק את העונה השנייה של "טהרן" בסמוך ליום העצמאות. אם לבריטים יש את ג'יימס בונד, הלא הוא סוכן מספר 007, מרגל העל מתוחכם בשירות הוד מלכותה - גם לוחמת המוסד תמר רביניאן משווקת בראש ובראשונה כסמל לאומי שמייצג את ערכי הישראליות: שילוב של כוח ומוח, חוצפה ואלתור, וונדר וומן שהיא גם האקרית, בחזית מול האויב המאיים ביותר: משטר האייתוללות, שבניו הטובים ביותר נופלים ברשתה שוב ושוב.
אלא שתמר לא לבד במשחק הזה, ולפעמים יריביה, היא עצמה או אפילו הלא-מודע של הסדרה, מציגים תמונה הרבה פחות מוצלחת של הדימוי הזה. המתח בין הקצוות האלה מלווה גם את הפרקים הראשונים בעונה השנייה של המותחן הישראלי, ששלושה מהם נשלחו לעיתונאים, ושניים מהם שודרו בבכורה בכאן 11 במוצאי שבת (וזמינים מאז שישי בבוקר באתר ובאפליקציית כאן).
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
כזכור, העונה הראשונה של המותחן הסתיימה בגילוי של בגידה ובתבוסה משפילה, כשמסתבר שהאיראנים התכוננו היטב לניסיון הישראלי לתקוף מתקן גרעין והצליחו לסכל אותו. אמנם תמר (ניב סולטן) ואהובה המקומי מילאד (שראבין אלנאבי) הצליחו להימלט בעוד מועד, אך הדי הכישלון ההוא - כמו גם תחושת האשמה של המרגלת על המחיר ששילמו בני משפחתה בדרך - מלווים את גיבורי הסדרה אל תוך העונה השנייה.
כעת, לצד הניסיון לחלץ את כל הטייסים שהופלו מעל שמי הרפובליקה האסלאמית, תמר מחליטה בניגוד לכל היגיון להישאר באיראן מתוך שאיפה לנקום במטרה האיראנית האולטימטיבית - מפקד משמרות המהפכה הנכנס, הלא הוא מיודענו שעמד בעונה שעברה בראש המודיעין. לשם כך, בעזרתו של מילאד, סחר בסמים קשים וקסם אישי, היא משתחלת לתוך סצנת הצעירים העשירים והמפונקים של רמת טהרן ג', ודרכם היא תנסה להתקרב אל בכירי המשטר.
סולטן ואלנאבי אמנם עדיין עושים עבודה טובה בתפקידים הראשיים, אבל הדמויות שלהם ממשיכות לפעול אינטואיטיבית, בפזיזות וקלות דעת ובניגוד להיגיון, במה שהיא עדיין אחת מנקודות התורפה של הסדרה. בפרקים הראשונים נראה שוב ושוב שמילאד מתקשה להבין לאיזו מערבולת הוא נקלע, ומקבל עוד ועוד החלטות גרועות. ההחלטה של שניהם להישאר בבירת איראן במקום להימלט מהמדינה בהינתן ההזדמנות - למרות שזהותם ידועה לכל! - מבטאת לא פחות ממשאלת מוות, גם אם החלטה אחרת, מן הסתם, הייתה מקשה על המשך העלילה.
אלא שעם כל הכבוד לשאקירה וסיק-בוי, הלב של הסדרה נמצא אצל שני גיבורים אחרים. הראשון הוא פראז כמאלי (שון טאוב), הבלש האובססיבי למרגלת הישראלית, שקרוע בין ההתמכרות שלו לעבודה לבין רצונו להיות לצד אשתו הלא-בריאה, ששבה בינתיים לאיראן אחרי שנחטפה על ידי המוסד בעונה שעברה. זו הדמות המורכבת, האנושית והמעניינת ביותר ב"טהרן", וטאוב מנווט אותה ברגישות ובמקצוענות של בעל מלאכה מיומן.
מולו ניצבת דמות חדשה - הפסיכולוגית הבכירה שהיא גם מרגלת בריטית, מרג'אן מונטזאמי, שעובדת כמסתבר עם ראש המוסד החדשה יוליה מגן (שרה פון שווארצה, ראש פמת"א לשעבר, שמחליפה את מנשה נוי למרות ביצוע בלתי נשכח ל"שיר של יום חולין" בעונה הקודמת). השחקנית ההוליוודית גלן קלוז, שמגלמת אותה, גונבת את ההצגה כמעט מדי סצנה עם קלאס, תחכום וחן בלתי נגמר.
אם העונה הראשונה של "טהרן" סבלה מתחושת מריחה מעורבבת ביומרנות, תמהיל אחר, מוצלח למדי, מרכיב את העונה השנייה: פחות דיבורים, והרבה הרבה יותר אקשן מעולה (ומופרך לפרקים). יוצרי הסדרה לחצו כאן על דוושת המתח באופן מסחרר, וזה מאוד מאוד כיף. אין כאן כמעט רגע דל, בפרקים קצביים ומהנים מאוד - גם אם אין בסדרה בעצם הרבה מעבר לזה: גיבורי הסדרה לא מעניינים במיוחד, וגם העלילה הכללית לא מסקרנת מאוד. ועדיין: בזכות האקשן, ובכלל עיצוב אמנותי מרשים, "טהרן" היא סדרה מרעננת וחיה.
ההתלהבות הבלתי נגמרת ממבצעי הריגול מסתירה כמובן גם היבטים אחרים, שהסדרה לא מתייחסת אליהם בביקורתיות - והכוונה לחצייה של קווים אדומים על ידי אנשי המוסד. הסוכנים האמיצים משביתים את החשמל בבית חולים אחד (!), ואפילו יורים בתוך בית חולים אחר ומפעילים מטען מחוצה לו. גם מונטזאמי, הפסיכולוגית, חוצה כמה וכמה גבולות אתיקה - בלשון המעטה - בטיפולים שלה. גם אם הם לא בהכרח מופיעים על המסך, אזרחים תמימים משלמים את המחיר האכזרי של הפעולות האלה, ונדמה שזה אינו מעסיק אף אחד. לכאורה, יש מי שנדרשים "לא לראות בעיניים" עד להשלמת המשימה, אך כשעוצרים רגע לחשוב על מה שמתרחש, צפה תחושה של אכזבה ובוז גם כלפי "הצד של הטובים". אם בקולנוע ההוליוודי של הדור האחרון הנושא הזה עולה שוב ושוב בהקשר של גיבורי על, "טהרן" לא עוסקת במחיר הזה כמעט בכלל.
בינתיים צפויות לתמר רביניאן עוד עלילות רבות בעורף האויב, ומן הסתם גם לחבריה ויריביה. ככל שהסדרה תתארך יהיה מעניין לראות אם היא כן תצליח לרקום מהחלקים השונים סיפור גדול ומעניין יותר מעבר למשימות הספציפיות. בשביל זה תידרש יותר מתושיה של מרגלת אחת, אלא מבצע מפואר בהרבה.