התיאטרון העברי קיים הבוקר (שלישי) פרזנטציה לגרסה מחודשת של המחזמר הקלאסי "כנר על הגג", שיעלה הקיץ (ב-25 ביוני בתיאטרון הצפון וב-3 ביולי בהיכל התרבות בתל אביב). את הגרסה המחודשת מביים נתן דטנר והוא גם חוזר בה לתפקיד טוביה החולב, שאותו גילם עד לפני מספר שנים בגרסה של הקאמרי למחזמר. לצדו כ-40 שחקנים ורקדנים, ובהם סנדרה שדה שתגלם את גולדה, שרי צוריאל שתגלם את ינטע השדכנית, קובי מאור שיגלם את לייזר וולף ושי גבסו שיגלם את מוטל החייט. נירה רבינוביץ', שהייתה אמורה לשחק במחזמר, בסופו של דבר לא תופיע בו. הכוריאוגרף הוא אביחי חכם, המנהל המוזיקלי - יוסי בן נון, והמחזמר ילווה בתזמורת חיה. מנהל התיאטרון העברי הוא גדי צדקה, שגם הקים אותו עם זוגתו השחקנית פנינה ברט בשנת 1996.
"כל פעם אנחנו המומים מכמה ש'כנר על הגג' רלוונטי", אמר נתן דטנר. "הוא עוסק בשטייטל היהודי, שהוא בעצם סוג של כפר שבו כולם גרים יחד וכולם יודעים על כולם הכל. זה הקיבוץ הראשוני שאחר כך בא לידי מימוש בארץ. זו קלאסיקה, וכואב כמה שהמחזה רלוונטי עד לרגע זה. הוא קורה באוקראינה. מה קורה היום באוקראינה אנחנו יודעים. האוקראינים עושים ב'כנר על הגג' פוגרום ביהודים. היום היהודים נוסעים לעזור לאוקראינים נגד הרוסים. מטורף. המחזה נכתב ב-1964 על פי סיפור של שלום עליכם שבכלל נכתב בתחילת המאה הקודמת, והוא רלוונטי היום לעידן ה-MeToo ובטח בהעצמת נשים. מבחינתי 'כנר על הגג' זו שליחות".
נתן דטנר, כאמור, שב לתפקיד טוביה החולב שגילם בגרסה קודמת למחזמר של תיאטרון הקאמרי, שש וחצי שנים בלבד לאחר שירדה. בריאיון לוואלה! תרבות לפני חודש וחצי, נשאל דטנר אם אין חשש שהמחזה יעמוד בצל הגרסה הקודמת שלו והאם יש מה לחדש בו בכלל. "יש דברים שעצם קיומם ועצם עשייתם הוא החידוש. אני מוכרח להזכיר לך ש'כנר על הגג' הקודם עלה אחרי עשרות שנים שבהן לא הוצג, כי הייתה אווירה אחרת לגבי המחזמר הזה, חשבו שהחומר שלו גלותי מדי. ההפקה הקודמת הסירה את המכשול הזה בגדול. זה סוג של הפקות שהן הרבה יותר מסתם עשייה אמנותית, זה סוג של שליחות, ככה אני רואה את זה. ההפקה הקודמת הייתה מאוד גדולה, ואנחנו מנסים לעשות הפקה שתעשה שני דברים: תהיה גם גדולה, ובאיזשהו שלב נוכל להקטין אותה כדי לנסוע בכל מקום שיהיה אפשרי בארץ, שיראו אותה כולם כי היא לא הגיעה למחוזות. מדובר במחזמר שהוא לכל המשפחה, ואני מקווה שהתופעה שהייתה בהפקה הקודמת, שמשפחות הגיעו כמה פעמים, כל פעם מישהו הביא עוד מישהו, כדי להנעים את זמנו ולהתעשר בחומר המופלא הזה, תקרה גם לנו. אני מודה שאני מאוד מתרגש".
בתשובה לשאלה אם אינו חושש "לחלוב" שוב את טוביה החולב ושיצקצקו שהוא ממחזר, השיב דטנר: "לא. זאת קלאסיקה. זה כמו שאף אחד לא מצקצק כשעושים שוב את 'המלט' ואת 'רומיאו ויוליה'. זה נחשב בעיניי כחומר קלאסי. שחקן מאוד ותיק בהבימה, שעשה גם הוא את טוביה החולב, אמר: 'כל דור והטוביה שלו'. זאת אמירה שפותרת את כל העניין, ואומרת לך בדיוק במה מדובר. מעבר לזה שאני מביים בפעם הזאת, מה שלא עשיתי בפעם הקודמת".