"הכפר הגלובלי", חזונו של מרשל מקלוהן, הפך עם השנים מכפר לשכונת מגורים. בעידן הרשתות החברתיות, הגשר למישהו שמכיר אישית את נשיא ארצות הברית, לאדם שהיה העוזר האישי של המלכה אליזבת או למוכר נעליים בהונג קונג, ייבנה דרך שרשרת מצומצמת ביותר, חד ספרתית, של אנשי קשר בפייסבוק. האנשים הללו הם כבר לא עוד דמויות מרוחקות. בדרך כלל אלמוני שהוא חבר של פלוני שהוא חבר של חבר שלי יכיר מי מהם.
עבור אלה הגרים באינדיאנפוליס וסביבתה, החיבור הזה הופך למציאות, והיא קשה וחולנית הרבה מעבר למה שניתן להעלות על הדעת. בעולם הזה, שמוצג ב"אבינו: הילדים הסודיים של ד"ר קליין", סרט תיעודי שעלה לאחרונה בנטפליקס, אין צורך להתחבר לרשתות. אם נולדתם וגדלתם במדינת אינדיאנה, די אם תלכו ברחוב ותראו גבר או אישה בגילי 35-50 חולפים על פניכם ברחוב. ייתכן שתגלו כי מדובר בלא פחות מאחיכם למחצה.
"אבינו: הילדים הסודיים של ד"ר קליין" (Our Father) הוא דוקו בן 96 דקות, שבמרכזו עומד ד"ר דונלד קליין, מומחה לטיפולי פוריות מהעיר אינדיאנפוליס באינדיאנה. לאורך שנות ה-70 וה-80 הוא נחשב לאחד הגינקולוגים המובילים במערב התיכון. מאות נשים עברו אצלו טיפולים בשל ספירת זרע נמוכה של בן זוגן. רבות ילדו תינוק שהופרה מזרע תקין ואנונימי. כך לפחות הן חשבו, כך לפחות חשבו צאצאיהן.
כל זה השתנה כשג'קובה בלארד, אישה בשנות ה-40 לחייה, עשתה בדיקת DNA. הוריה של בלארד גילו לה בגיל 10 שבאה לעולם כתוצאה מתרומת זרע. ביודעה כי ייתכן שאחרים הופרו מזרעו של אותו תורם, ביקשה לגלות מיהם אחיה למחצה. היא מצאה לא מעט כאלה. לתדהמתה, האב המשותף היה לא אחר מד"ר דונלד קליין. והסיפור רק הולך ונהיה קריפי ככל שנחשפים עוד פרטים.
ההיבט המוסרי אינו מוטל בספק. בואו נעשה לכם סדר בשפה בוטה, כפי שהוצגה גם בסרט עצמו מפי מספר מרואיינים ומרואיינות: אישה מגיעה לטיפול פוריות. הרופא שלה הולך לחדר הסמוך, מאונן, חוזר עם מזרק מלא ומזריק לה את הזרע שלו עצמו במקום את זה של התורם האנונימי. מעבר לרעיון הבלתי נתפס לכשעצמו, יש עוד כמה בעיות. ראשית, תורמי זרע מחויבים בתיק רפואי נקי ללא מחלות רקע. לו יש כאלה, מה שגורם לבעיות תורשתיות ומייצר עבירה מתמשכת בקנה מידה מפלצתי. בנוסף, האפשרות שמי מהאנשים הללו (זכרו, קהילה לא מאוד גדולה) יפגוש, יתאהב ו/או יתחתן עם אחיו למחצה גדלה, מה שמעורר מן הסתם חלחלה בקרב כל אחד ואחד מהאחים.
אבל בעוד החטא המוסרי אינו מוטל בספק, "אבינו" מציג סוגיה משפטית לא פשוטה. מה שמתחיל בטענה הרגילה של "פנינו לרשויות המשפטיות במדינה ולא התייחסו אלינו" הופך לקושייה סבוכה. אם אתם מתלוננים על מערכת המשפט הישראלית, דעו שגם זו האמריקאית אינה חפה מבעיות. והצרה המרכזית: ד"ר קליין ממש לא לבד. באפריל 2019, שבועות ספורים בלבד לאחר שהסיפור התפוצץ, פורסם כי גם רופא הולנדי בשם יאן קרבאט החליף את זרעם של תורמים בזה שלו והביא לעולם לפחות 49 ילדים. שנה לאחר מכן נחשף כי ממש לא רחוק מאינדיאנפוליס, במישיגן, עבד רופא בשם ד"ר פיליפ פבן, שלפי הטענה עיבר מאות נשים בפרקטיקה דומה. פרו ורבו בגרסה המעוותת ביותר.
"אבינו" אינו חף מבעיות. כמו כל סרט תיעודי בנטפליקס, כמעט, יש בו לעיתים מונולוגים מיותרים או כאלה שניתן היה בהחלט לקצר. אבל בסך הכול הוא עשוי היטב, מקלף אט-אט את השכבות סביב הסיפור המצמרר ותוקף את כל הזוויות - המוסרית, החוקית, האנושית והדתית - כדי לצייר תמונה מדכאת שבה מתברר, שוב, שבעולם שלנו פשוט אי אפשר לסמוך על אף אחד.