הכתבה הבאה יוצאת מנקודת הנחה שטום קרוז הוא מגדולי השחקנים בדורנו. אם אתם מסכימים - הגעתם למקום הנכון. אם לא - אולי כדאי שתדלגו הלאה.
כך או כך, פסטיבל קאן מסכימים בהחלט. קרוז הגיע אמש (רביעי) לריביירה כדי להציג בה את הקרנת הבכורה העולמית של "אהבה בשחקים: מאווריק", ההמשכון המצופה של אחד מלהיטיו הגדולים ביותר (ביקורת מלאה תתפרסם כאן בשישי). לפני כן, הוא זכה לכבוד נוסף מהפסטיבל: אירוע מחווה מיוחד, בהשתתפות אלף נוכחים ובהם גם אנחנו.
את פני הנוכחים קיבל תיירי פרמו, המנהל האמנותי האגדי של הפסטיבל, שידוע גם כיריב המושבע של נטפליקס, ומסרב בתוקף לאפשר להם להקרין אצלו את סרטיו. "טום קרוז מעולם לא עשה סרט לשירות סטרימינג", הכריז הפונקציונר הצרפתי, ובכך סיפק גם הסבר למה כל כך בער לו להצדיע לכוכב ההוליוודי.
מעבר לסיבה הצינית הזו, יש גם נימוק טהור יותר - "קרוז הוא שחקן עם רקורד נדיר, גם בגלל האיכות וגם בגלל העקביות" הצהיר פרמו, וקשה שלא להסכים איתו. מ"עסקים מסוכנים" ועד "ג'רי מגוויר", מ"אהבה בשחקים" ועד "משימה בלתי אפשרית", מ"נולד בארבעה ביולי" ועד "קצה המחר"', מ"איש הגשם" ו"בחורים טובים" ועד "עיניים עצומות לרווחה", אחד הסרטים הטובים בכל הזמנים, לכוכב ההוליוודי אין אוסקר אבל גם אין הרבה כישלונות מקצועיים, ולעומת זאת יש לו גוף עבודה פשוט מדהים. אין מילה אחרת.
במרכז האירוע עמדה שיחה עם קרוז בהנחיית העיתונאי הצרפתי-יהודי דידייה אלוש. למרבה הצער, כרגיל בהוליווד, התגלה שהשחקן מעניין הרבה פחות מאשר הסרטים שלו. ובכל זאת, הנה כמה פכים מן המפגש.
קרוז, כידוע, גדל במשפחה ענייה. "התחלתי לעבוד בגיל צעיר. עבדתי בכל עבודה אפשרית - גזמתי דשא, מכרתי מדלת לדלת. חלק מהכסף נתתי למשפחה, ובחלק השתמשתי כדי ללכת לקולנוע", סיפר בשיחה. "אף פעם לא למדתי קולנוע, אבל ראיתי המון סרטים. בגיל 18 עשיתי את התפקיד המשמעותי הראשון שלי, ב'כיבוי אורות', והכרתי בשם את רוב מי שעבדו איתי, כי כבר צברתי הרבה ידע".
"תמיד רציתי לדעת יותר, ובכל סרט בו השתתפתי, טרחתי לדבר עם כל מחלקה ומחלקה, ולהבין מה כל אחד בסרט עושה. אם יש משהו אחד שלמדתי, זה שלכל תפקיד קטן בהפקה יש חשיבות גדולה. בהמשך גם התחלתי לדבר עם מחלקות השיווק, בהוליווד ובמדינות אחרות. אני מנהל דיאלוג עם הקהל ואני חושב שעם הזמן למדתי להבין איזה סרטים הוא רוצה לראות.
"סרט ההמשך של 'אהבה בשחקים' יוצא כמעט שלושים שנה אחרי המקור, אבל האולפנים לחצו להפיק המשכון כבר בזמן אמת. אני סירבתי. אמרתי שזה צריך להבשיל. לפעמים, דברים לוקחים זמן. על 'ג'רי מגוויר' עבדנו במשך שנה שלמה והוא כל הזמן התפתח והשתנה. כשעבדתי עם ניק (ניקול קידמן) וסטנלי קובריק על 'עיינים עצומות לרווחה' היינו כותבים ומצלמים אותה סצינה עשרות פעמים".
קרוז נשאל גם על מנהגו לעשות בעצמו את הפעלולים לסצינות האקשן בכיכובו, מה שכבר הוביל בעבר לפציעות לא פשוטות.
"תמיד הייתי הרפתקן", אמר על כך. "בגיל 18, לקחתי מצנח וטיפסתי על הגג של הבית שלי וניסיתי לצנוח. זה לא הצליח, ותוך כדי הנפילה אני זוכר שאמרתי לעצמי שאני הולך למות, ושגם אם אחיה - אימא שלי תהרוג אותי. למרבה המזל, נפלתי טוב, אבל עדיין ספגתי מכה וזו היתה הפעם הראשונה שראיתי כוכבים. תמיד הייתי הילד שמטפס לעץ הכי גבוה".
"אף אחד לא שאל את ג'ין קלי למה הוא שר ורוקד בעצמו בסרטים המוזיקליים שלו, אז למה שואלים אותי על הפעלולים? אני גדלתי על תור הזהב ההוליוודי, בו שחקנים היו רוכשים כישורים נוספים מלבד משחק - כישורים שקשורים בתנועה ובשירה, למשל. בסרטים שלי לאורך השנים, קפצתי ורקדתי ושרתי. את הכל למדתי לעשות בעצמי ואת הכל עשיתי בעצמי. כל זה לא אומר שאני לא מפחד בזמן הצילומים".
"אהבה בשחקים: מאווריק" הוא אולי הקורבן ההוליוודי הגדול ביותר של הקורונה. הסרט היה אמור לצאת לאקרנים כבר ביולי 2019. האולפנים דחו אותו בגלל נסיבות שלא קשורות למגיפה ליוני 2020, ומאז הוא נדחה שוב ושוב, ובסופו של דבר יעלה לאקרנים אצלנו וברחבי העולם בשבוע הבא, שלוש שנים (!) לאחר מועד ההפצה המקורי - עיכוב יוצא דופן אפילו בסטנדרטים יוצאי הדופן של התקופה.
לאורך כל התקופה הזו, קרוז ושאר המפיקים התעקשו על כך שהסרט יעלה באולמות. השחקן נשאל על כך כמובן, וענה בצורה שסיפקה הרבה נחת לקאן ולאידיאולגיה האנטי-נטפליקסית שלו.
"לא היה שום סיכוי שבעולם שהסרט יעלה בנטפליקס", הצהיר קרוז לקול מחיאות כפיים. "לא חשבתי על כך לרגע. אני עושה סרטים לקולנוע וחושב רק על המסך הגדול. אני גם אוהב ללכת לקולנוע כאחד האדם, יושב באולם עם כובע וצופה בכל החוויה מההתחלה ועד הסוף - כולל הטריילרים".
"בזמן הקורונה, התקשרתי למנהלי אולמות ואמרתי להם - 'אני יודע מה עובר עליכם, אבל אל תדאגו. אנחנו נוציא את 'אהבה בשחקים' החדש לקולנוע, ואנחנו עובדים גם על סרט חדש של 'משימה בלתי אפשרית', וגם הוא יעלה לקולנוע. יהיה בסדר".
ככל שזה תלוי בו, קרוז עמד במילתו. "אהבה בשחקים: מאווריק" אכן עולה בלעדית על המסך הגדול, ועומד לשבור קופות. אבל האם באמת יהיה בסדר? האם די בכך כדי לשקם את אולמות הקולנוע? זו המהדורה ה-75 של פסטיבל קאן, וקשה להאמין שבמהדורה המאה שלו מישהו יעמוד על הבמה ויגיד כי אין ולא היה שום סיכוי שהסרט שלו יעלה ישירות בסטרימינג.