פלוגות מיליטנטיות של הצבא הפרוגרסיבי צחצחו חרבות ויצאו למלחמה ברשתות החברתיות ביממה האחרונה. על הכוונת: הקומיקאי הבריטי המצליח ריקי ג'רווייס. האיש שיצר את הגרסה המקורית של "המשרד", העלה אתמול את ספיישל הסטנדאפ החדש שלו בנטפליקס "חלק מהטבע" - שלועג לתרבות הביטול באמצעות הסגנון הפרובוקטיבי המוכר שלו. בין השאר ג'רוויס מתבדח על חשבון נושאים כמו היטלר, איידס, פדופיליה, נשים, שמנים וילדים מוכים - אך ההתייצבות שלו לצד דייב שאפל בסוגיית קהילת הטרנסיות היא זו שעלתה לו בסערת רשת. סערה צפויה למדי, שלא לומר - מתוכננת מראש.
הקומיקאי בן ה-60 לא זר לשערוריות. האיש ששכלל את הומור הקרינג' הטלוויזיוני לדרגת אמנות, משתמש בבמה ככלי לפרובוקציות, ילדותיות לעתים, כדי להוכיח טענה קבועה: מותר לצחוק על הכל. בספיישל החדש שלו הוא עושה בדיוק את זה, ואף מתייחס לעניין בצורה ישירה. מעריצים ותיקים (ביניהם הח"מ) שעקבו אחרי הקריירה של ג'רוויס, כולל הפודקאסטים ותוכניות הרדיו שלו, מכירים את הגישה שלו לקומדיה. אחד האתאיסטים המפורסמים בעולם מתייחס להומור כמו אל דת. מבחינתו, הטלת צנזורה על הומור היא לא פחות מחילול הקודש.
הקטע שעורר סערה:
לרגעים זה נראה שהוא מעביר סדנת אמן בסטנדאפ, ומסביר את השימוש שלו באירוניה ככלי להעברת מסרים. "אני אומר משהו שאני לא באמת מתכוון אליו בשביל האפקט הקומי, ואתם - בתור הקהל - צוחקים מהדבר הלא נכון שאמרתי, כי כולנו יודעים מה הדבר הנכון", מסביר ג'רוויס את חוקי הפורמט למי שמעולם לא ראה מופע סטנדאפ. זה חלק מתת-ז'אנר חדש שנולד בשנים האחרונות: קומיקאים שמסבירים את מהלך המופע שלהם, כדי להבהיר ולהזכיר שמדובר בסטנדאפ ולא בעצרת פוליטית. זה נשמע מגוחך לרגע, כמעט כמו לכתוב ביקורת על מופע סטנדאפ, אלא שהתגובות למופע מוכיחות שיש מי שרוצה לשנות את החוקים.
בריאיון לוואלה! תרבות סיפר סטיבן מרצ'נט, שותפו לכתיבת יצירות מופת כמו "המשרד" ו"ניצבים", כי הוא מפעיל על עצמו שיטור עצמי כדי להימנע מעימותים עם זרים בטוויטר על ניואנסים של הומור. "הרעיון הזה שצריך להקים בריקדות ולהילחם על כל בדיחה, זו תפיסת עולם פשוט מעייפת", הסביר מרצ'נט את בחירתו להתרחק מפרובוקציות כמו מאש. שותפו הוותיק נוקט בגישה שונה לחלוטין, ומחליט לצאת עם מיקרופון שלוף מול ההומור המעוקר של תרבות ה-Woke. או כמו שהוא ניסח את זה בצורה חיננית: "בארה"ב יש מקומות שמחתימים את הסטנדאפיסטים על חוזה שמחייב אותם לא לספר בדיחות פוגעניות. אני כבר מעדיף לראות את לואי סי קיי מאונן".
הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה (GLAAD) תקפה בחריפות את המופע. "צפינו במופע 'הקומדיה' של ריקי ג'רוויס כדי שאתם לא תצטרכו", צייצו אנשי הארגון בטוויטר, "המופע מלא באמירות טרנסופוביות מסוכנות וגרפיות שמתחפשות לבדיחות". הארגון תוקף בנוסף גם את נטפליקס, בטענה כי "לפי מדיניות החברה היא לא נותנת במה לתוכן שמיועד להצתת שנאה או אלימות... אך היא מסרבת לאכוף את המדיניות שלה במופעי הומור".
נראה שג'רוויס עצמו לא יכול היה לקוות לתגובה טובה יותר, שלמעשה מוכיחה את הטענה שלו. ג'רוויס מבקש להזכיר לקהל שזכותם לדעה אישית על האמנות שלו, אבל גם אם הם נפגעו אישית מבדיחה שלו, זה לא הופך אותה בהכרח לפוגענית. "אלה רגשות, ורגשות זה עניין אישי", הוא מסביר.
ג'רוויס מסביר שאם כנופיות ה-PC ישתלטו על עולם הקומדיה, כולם יהפכו להיות קורבנות של צנזורה. "אי אפשר לחזות מה יהפוך להיות פוגעני בעתיד", הוא מסביר, "אי אפשר לדעת מי תהיה המאפיה הדומיננטית". הוא משתמש בסערה שחוללו דייב שאפל וג'יי קיי רולינג כדי להסביר את התזה שלו. "מה הדבר הכי גרוע שאפשר להגיד היום, שיגרום לך להיות 'מבוטל' ולקבל איומים ברצח בטוויטר? הדבר הכי גרוע שאפשר להגיד היום זה שלנשים אין פין... מי ראה את זה בא? אף אחד לא צייץ לפני עשר שנים: 'לנשים אין פין'. אתם יודעים למה? כי אף אחד לא חשב שצריך פאקינג לכתוב את זה אז".
בהמשך המופע ג'רוויס נאלץ להזכיר לקהל שמדובר במופע, והאיש שעומד על הבמה ומחזיק את המיקרופון אומר דברים קיצוניים בכוונה כדי להצחיק. "למען הסר ספק, כמובן שאני תומך בזכויות של טרנסים. בחיים האמיתיים אני תומך בכל הצורות של זכויות אדם, והזכויות של הטרנסים הם זכויות אדם. תחיו את החיים הכי טובים שלכם, תשתמשו בכינויי הגוף המתאימים לכם, תחיו לפי המגדר שאתם מרגישים בנוח איתו", הקהל הלונדוני זיכה את האמירה בתשואות, רגע לפני שריקי מנחית את הפאנץ': "אבל אתן חייבות לפגוש אותי באמצע הדרך גבירותיי, תיפטרו מהפין, זה כל מה שאני אומר".
חובה לציין כי זכויות לקהילה הטרנסית זה בהחלט נושא נפיץ וחשוב. צודק מי שטוען שקומיקאים צריכים "להכות למעלה", כלומר ללעוג רק לחזקים ולא לאחת האוכלוסיות הכי חלשות ומאותגרות בחברה. אלא שריקי ג'רוויס לא לועג לטרנסים וטרנסיות, הוא לועג לחברה המבולבלת שמתקשה להבין את המאבק. הוא לועג לתרבות בה אסור לצחוק על כלום. הוא לועג לאנשים שהוא יודע שיזעמו מעצם האזכור של טרנסים במופע סטנדאפ. בעוד שגם כותב שורות אלה תומך במאבק של הקהילה הגאה לשיוויון זכויות, קשה לפספס את האירוניה שבוויתור על זכות אחת (חופש הביטוי) לטובת זכויות אחרות.
המופע "חלק מהטבע" (תרגום מפוספס של "Super Nature", בעיקר לאור העובדה שג'רוויס טורח להסביר על הבמה את הבחירה בשם) היה אחד המצליחים בעולם בשנה האחרונה. נטפליקס שילמו לג'רוויס הון בשביל הזכות להפיץ את ההומור הפרובוקטיבי שלו, ובעקבות ההצלחה כבר הזמינו ממנו ספיישל נוסף. בתוך כך, ראוי לציין לזכותו של ג'רוויס כי הוא תרם את כל הכנסות כרטיסי הפרימיום למופע, סכום של 427,000 פאונד (כ-1.8 מיליון ש"ח) לשלוש עמותות למען בעלי חיים. זה לא אומר שהוא המופע הכי טוב שלו, רחוק מכך (חפשו את שני המופעים הראשונים שלו: "חיות" ו"פוליטיקה", תודו לי אחר כך), אבל כן נראה שזה המופע בו הוא בחר במודע להפוך את ההטרלה החיננית שלו למסע צלב. לרגעים מסוימים זה הרגיש יותר כמו הרצאת TED מבודחת מאשר ספיישל קומדיה.
בשלב מסוים, כשהוא מתבדח על פוליטיקת זהויות ואומר שהוא "מזדהה בתור עגלת ילדים" הוא עוצר לרגע ואומר: "זאת בדיחה קצת מיושנת, לא? להזדהות בתור חפץ. מיצינו את ההומור הזה כבר, נכון? אבל אני הולך להשאיר את הקטע הזה בספיישל רק כדי להרגיז אנשים. זה החלק שממש יפגע באנשים", הקהל נקרע מצחוק כי הוא יודע שהוא צודק. בתוך חצי יממה, אומת הטוויטר הזועמת בחרה להוכיח כמה היא צפויה, כשהיא פשוט מילאה את חלקה בהצגה של ריקי. הוא המשיך לצחוק כל הדרך אל הבנק.