חולמת על קיסריה, נרתעת מ"דובשניה": איה זהבי פייגלין מדברת על הכול

רגע לפני יציאה לפגרת הופעות ארוכה, הרוקרית הכי חריפה בסביבה הגיעה לפודקאסט של וואלה! תרבות וסיפרה על השיעור שלמדה ב"כוכב נולד", מה חשבה על "התעלול" שעשה לה רביד פלוטניק, איזה שירי פופ באמת מפריעים לה ולמה מגיע רק ציון 7 לשיר הנושא באלבום החדש שלה. האזינו

26/05/2022

האזינו כאן לפודקאסט - הריאיון המלא עם איה זהבי פייגלין

שיר הנושא של האלבום החדש של איה זהבי פייגלין, "הארץ המובטחת", נולד מתוך תחושות אישיות שבעבעו מתוך הכאוס של 2020. "אנחנו מדברים על הסגרים הראשונים של הקורונה. הייתה אווירה מאוד קשה לא רק מבחינת המגיפה העולמית אלא גם אצלנו במדינה הייתה אווירה מאוד קשה, מבחינה חברתית פוליטית, כל מה שקורה. מבחירות לבחירות, מסגר לסגר, מתחושה כזאת שזורקים את האזרחים באיזהשהו חוסר אחריות - אבל גם אנחנו בתוכנו: הדבר הזה כאילו פוער עוד יותר תהומות והבדלים ופערים וקרע ושסע, לי לפחות בחוויה שלי זה נגלה מאוד מאוד חזק", היא מספרת, "יכול להיות ששום דבר אינו חדש תחת השמש, אבל הייתה תקופה שהדבר הזה היה מאוד בפרונט, ואני בבועה שבה אני חיה בתור היפסטרית תל אביבית במרכאות כפולות, קיבלתי את הדבר הזה מאוד חזק".

"באלבום הזה, כל שיר יש לו איזושהי זווית, וזה לא מתוכנן, שקשורה במה זה 'הארץ המובטחת' מכל מיני אספקטים, בין אם הם ממש גאוגרפיים; זרות וניכור אל מול שייכות; ובין אם זה ברמה היותר רגשית או פילוסופית, שאלתית - מה זה, איפה זה", היא מסבירה.

איה זהבי פייגלין תופיע יחד עם להקתה ב-30 במאי, יום שני הקרוב, בזאפה הרצליה. זאת תהיה הזדמנות אחרונה לצפות בה בהופעה בחודשים הקרובים. בינתיים, היא מגיעה לפודקאסט של וואלה! תרבות כדי לדבר על הכול.

איה זהבי פייגלין. ראובן קסטרו
לא לפחד ולא לעצור. איה זהבי פייגלין(צילום: ראובן קסטרו)

בין היתר, בשיחה במסגרת הפודקאסט "ועדת תרבות", היא גם מסבירה מדוע באלבום הזה הרגישה יותר בנוח לשיר, ומדוע בשירים החדשים יש פחות הומור - סימן ההיכר המובהק שלה. "תוך כדי תנועה זיהיתי בדיוק את שני הדברים האלה. ואמרתי 'בואי - תלכי על זה, בלי לפחד'. יכול להיות שתאבדי דברים בדרך ויכול להיות שתרוויחי דברים אחרים, אבל לכי על זה. קודם כל על המקום של להיות זמרת - מה קרה? כל התקופה הזאת התחלתי להתאהב בסתם לשיר שירים שאני אוהבת במקום הזה שלי כזמרת, להתלהב ולהיגנב מלשיר, מהדבר הזה שקורה בגרון, שהוא לא רק כלי שלי כדי בשביל להעביר איזה מסר, אלא הוא הדבר שאני אוהבת לעשות. ואז התחלתי לנסות להבין ולחקור מה השירים שאני כל כך אוהבת לשיר, ושמתי לב שלאו דווקא יש בהם איזה אמירות מאוד חדות, מאוד שולפות הסכינים, מאוד ציניות, לפעמים סתם שיר יפה. סתם 'LA ISLA BONITA', ומבחינתי היה נדרש הרבה מאוד אומץ כדי ללכת בדרך הזאת - שמה יקרה אם אני סתם אכתוב שירים, שכיף לי לשיר אותם ושמשהו שבאמת מוביל מהמקום של הזמרת ושל הלחן".

"ברור שתמיד יש עולם רגשי מאוד אישי וסוער שאני מביאה אבל לא רציתי להרגיש שאני מחויבת לאיזה דמות. בגלל שעשיתי כך וכך כל השנים - אז אני לא רוצה להרגיש שאני מחויבת לדבר הזה ומנסה לכתוב שוב ושוב ושוב את אותו השיר או להשתמש באותן הטכניקות או המניפולציות".

על ההשתתפות ב"כוכב נולד": "ברור שדבר שעשיתי בחיי, שהוא קשור בפריים טיים מופרע - הוא יידבק לנצח. אין בעיה: אני עשיתי את זה, בחרתי ללכת לשם. אני שלמה עם בחירתי. מצד שני, עברו טריליון שנה ובטריליון שנה האלה עשיתי מיליון דברים אחרים. זה לא שניצחתי ברמת הרייטינג במה שעשיתי - שום דבר ממה שעשיתי עד כה לא ניצח ברמת הרייטינג את 'כוכב נולד', בטח בתקופה שלא היה 'דה וויס', 'אקס פקטור', כלום, זה היה הדבר עם הרייטינג הכי גבוה שיש בארץ. זה עדיין נראה לי משונה כי עבר המון זמן, לי זה מרגיש לא רלוונטי - לא כי זה 'כוכב נולד' בערוץ 2 אלא כמו לדבר עכשיו על להקליט על האלבום הראשון של כל החתיכים אצלי - זה לא מעניין אותי כבר. אולי המשקולת בזה זה היא לא שעשיתי את זה ועדיין שואלים אותי על זה, אלא שהייתי רוצה שברזומה שלי יהיה משהו שכאילו ישאיר לזה אבק, לא מעלים את זה אלא מנצח את זה".

"בכל אופן זאת הייתה חוויה מדהימה, ואני עפה על זה שעשיתי את זה. זה ממש בדיוק מה שהיינו צריכים הלהקה בתחילת דרכה כדי להביא בוסט ולהשתמש בפלטפורמה המטורפת הזאת ולהביא קהל להופעות. היום אם הייתי עכשיו זמרת בתחילת דרכה, נערה צעירה, הייתי הולכת על זה - מה זה היום, גם אז הלכתי על זה. מה שלמדתי זה שאין דבר כזה לא לקחת פלטפורמה שמציעים לך כדי להביא את המוזיקה או את התוכן לעוד אנשים. אין דבר כזה 'הפלטפורמה הזאת היא לא בשבילי'. הרי מה זאת התכנית הזאת - הציעו לי במה".

"המשחק הקשה בתוך הבמה הספציפית הזאת, בגלל שזה הכי פריים טיים שיכול להיות, והכי מסחרי שיכול להיות והכי אגרסיבי וציני ו-תק-תק-תק-תק אין זמן לתהליכים, אין זמן להתגבש - אין זמן לגבש זהות מוזיקלית או אמנותית, זה גלדיאטורים. אם אתה או את יודעת מי את, והידיעה הזאת לפעמים היא פוקס, אז כשבאים ככה על במה כזאת אפשר רק להרוויח. אני מביאה את מי שאני ונותנת את מה שיש לי להציע לעולם, ומישהו כבר ייקח את זה. וזה יגיע להמון המון אנשים. כשבאים עוד בתהליך, עוד בחיפוש - אז זה המקום שזה יכול להיות הרסני".

רוצה קיסריה. זהבי פייגלין(צילום: ראובן קסטרו)

על ההריון ופגרת ההופעות: "יש לי הופעה שהיא תהיה אחרונה לעכשיו, כי אני אישה בהריון מתקדם וזהו, אני יודעת שחיי הולכים אל עבר הלא נודע. ואני אתמסר לזה עד שאני אשוב להופיע - אבל אני לא יודעת כמה זמן זה ייקח. זה מרגש זה מתאים לי גם. עוד שנייה אני הופכת להיות אמא, אני אצטרך זמן בלהיות עסוקה בזה, אני סבבה ושלמה עם זה. יהיה זמן שבו אני אתמסר לזה, עכשיו יש הופעה אחרונה לפני שאני יוצאת להתמסרות הזאת, אז אני מרוגשת ומחכה לזה".

על המחווה שעשה לה רביד פלוטניק בשיר "גיבור": "רביד הוא אמן שנשואות אליו עיניים ואוזניים רבות מאוד, ואז כשהוא מכניס שורה שנותנת לי ריספקט בשיר שלו, אני חשה את ההדף. הוא עשה לי תעלול, באתי אליו באיזה יום אחד בקטע קולגיאלי, לשמוע שירים אחת של השנייה. ואז בסוף, אחרי שאנחנו יושבים איזה יושבים וחוזרים וטוחנים שלוש שעות, כבדרך אגב, הוא אומר "רגע יש עוד איזה שיר שאני רוצה להשמיע לך. והוא אומר לי קוראים לו 'גיבור'. אה גם לך יש שיר כזה לא. ואני אומרת כן, גם לי יש שיר כזה. ואז אני שומעת את זה ואומרת 'חתיכת מנוול', כי זה כל כך הפתיע אותי וכל כך התרגשתי מזה. זה לא מובן מאליו וזה מדהים מצידו וזה אומר הרבה עליו, כי הוא כזה בלי קשר אליי, הוא הגיע מאוד מאוד גבוה והוא כל הזמן עובד בלהיות גם נדיב ואדיב מהמקום שבו הוא נמצא, כי הוא מבין ויודע כמה זה לא מובן מאליו, ועובד בלהכיר ולדעת כל מה שמתרחש בתעשייה, מהאיזוטרי ביותר ועד עדן בן זקן. אז זה לזכותו".

הופעה אחרונה לפני הפסקה. איה זהבי פייגלין(צילום: ראובן קסטרו)

על הסערות סביב "WTF", "קאקדילה" ודודו פארוק: "'WTF' - בעיניי אין עם זה בעיה, להגיד שזה הבעיה זה מאוד שטוח על בעיה מאוד מאוד רצינית שיש דווקא בעיניי - אם אנחנו עוסקים בשירי פופ כרגע, להיטים - ובאה בצורה הרבה יותר מפחידה ובעייתית בשיר - אגב שאני מאוד אוהבת באופן אישי - 'דובשנייה', ששם אין 'WTF' ואין דודו פארוק, יש משהו הרבה יותר מטריד אמיתי שקורה. הוא לא קשור בהנה אומרים פה קללות, אלא במה הלך הרוח עכשיו אצל בני העשרים, אז השיר הזה הרבה יותר מלחיץ ומטריד בעיניי. הוא משקף משהו אמיתי שקורה בנון-שלנט כאילו זה רגיל, ואף אחד לא יחשוב לצנזר את זה - כי זה רגיל, וזה יותר מפחיד מה [ש]רגיל. ולא מה דודו פארוק - 'בואו נשים על זה צנזורה' או 'WTF'. למי אכפת מ-'WTF'? זה כמו להגיד חרא, אבל אכפת מזה שיש שיר שמתאר אווירה היום של בני עשרים במועדון ואלכוהול ויחסים בין בנים לבנות היום, ואיך זה נראה, וכמה זה לא מפליא כל הסיפורים שאנחנו שומעים. ['קאקדילה'] מעפן, אבל בסדר. זה על אותו משקל. זה לא מטלטל בעיניי, זה סתם - יצאת טמבל. זה לא מטלטל כמו מה שאמרתי לכם... זה לא מטלטל כי זאת פרובוקציה זולה. יצאת טמבל והפסדת אהבה של קהל על הדבר הזה ובצדק".

עוד בוואלה!

לעדן בן זקן ונונו יש משהו חשוב שמבדיל אותן מכל היתר: אופי

לכתבה המלאה

על החלומות לעתיד: "אני רוצה להופיע. אני רוצה שנדבר על הסולד אאוט שלי בקיסריה [צוחקת]. להצליח בענק. אני יודעת מה גבולות הגזרה שלי, ואני יודעת שיש לי כנראה איזה תקרת זכוכית או שאני תמימה ונאיבית וחושבת שאני יכולה לשבור את תקרת הזכוכית. או שאני לא מדייקת ברצון שלי כי אני יודעת מה זה אומר קיסריה מאחורי הקלעים, ואני לא באמת מעוניינת בזה. אז יכול להיות שאני אומרת 'קיסריה' אבל בעצם אני לא באמת רוצה קיסריה - אלא אני רוצה עוד קהל או פשוט רוצה להרגיש שאני ממש ממש ראויה וממש ממש רלוונטית וממש לגיטימית, וכל זה אני חושבת שאני ארגיש כשיהיה לי אמפי שוני או קיסריה, אבל אני יודעת שזה לא נכון. אני ארגיש את זה כשאני ארגיש את זה, כשאני אתן את זה לעצמי. זה לא נתון למספר - לא בצפיות ביוטיוב וגם לא במספר כרטיסים. אולי זה החלום שלי, אבל תשכחו מהכול - אני רוצה קיסריה".

האזינו להקלטה המלאה

לפרקים נוספים של הפודקאסט "ועדת תרבות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully