יסמין מועלם מוציאה היום (שלישי) שיר ראשון מאז שהביאה לעולם עם בן זוגה רון את בתם הבכורה עלמה לפני כארבעה חודשים, בחג האהבה (וולנטיינז דיי). בעוד שבמציאות המוזיקאית מוצפת באהבה אימהית, אהבה זוגית ואהבת הקהל, השיר "לא היה מעולם" שכתבה והלחינה, והפיקה יחד עם טהר שפי, מתאר סיפור אחר לגמרי של בחורה שמחפשת אחר אהבת אמת ומוצאת את עצמה מתאכזבת שוב ושוב. כך בהתאם לרוח הסדרה "בלאדי מורי", שמשודרת ב-yes בהפקת קסטינה, וזהו שיר הנושא שלה. השחקניות הראשיות בסדרה, רותם סלע ונעמי לבוב, משתתפות גם בקליפ הרשמי לשיר (צפו מתחת).
יסמין, הפער בין מילות השיר למציאות שלך קשור לכך שמעניין יותר לכתוב יצירות על אהבות נכזבות ועל צרות מאשר על אהבות טובות ושמחות?
"יש קטע כזה ששירים שאתה כותב מוצאים את דרכם לאור קצת בדיליי. הרבה קשור לחיבור עם הסדרה 'בלאדי מורי'. החיבור בין השיר לסדרה כל כך טבעי. אמנם אני לא נמצאת במקום הזה היום אבל אני יודעת על מה היוצרת של הסדרה כתבה אותה. היום אני במקום מאוד אחר אבל כשעברת חווית חיים את יכולה להתחבר אליה גם אם זה רחוק. אני שמחה שהיום זה רק זיכרון. נכון, יש משהו הרבה יותר רומנטי לכתוב מהשבר והכאב, לכתוב אין לי וחסר לי, אבל אם אתה אדם יוצר - אתה אדם יוצר. המטרה היא תמיד להתחבר למה שאני עוברת. אני מאוד לא מאמינה שכדי להיות מעניין חייבים סיפור טראגי או להיות בהרס עצמי".
בסדרה "בלאדי מורי" אומרת דמותה של נעמי לבוב: "קומדיה רומנטית מתחילה תמיד בכעס, שנאה, אדישות". היה בחייך האישיים משהו שהתחיל בכעס, שנאה או אדישות - אבל נגמר בקומדיה, ברומנטיקה או בקומדיה רומנטית?
"אי אפשר להימנע מזה. כל בן אדם עובר בחיים דרך. לא הכל שמח, טוב וכיף. גם בקריירה עברתי הרבה קשיים, שמעתי הרבה 'לא' וחוויתי חוסר אמונה עד שזה השתנה. וגם בזוגיות לקח זמן מהרצון למצוא אהבה ואת הבן אדם שלי עד שזה קרה. באיזשהו אופן, זה הופך את המקום הטוב להרבה יותר מתוק".
סימן נוסף לכך שקצת לפני החופש הגדול של בתי הספר הסתיים החופש הקצר שלקחה מועלם לאחר לידתה הוא חזרתה להופעות. היא כבר הספיקה להופיע בפסטיבל ג'נסיס, והקצב המוגבר יימשך עם הופעות מחר (8 ביוני) בבארבי (הכרטיסים אזלו), ב-9 ביוני בפסטיבל סיסאונד בנמל קיסריה, ב-15 ביוני בפסטיבל מדיטרנה באשדוד ועוד ועוד.
חודשיים וחצי אחרי הלידה כבר הופעת בטקס יום הזיכרון, והגעת עם התינוקת לבריכת הסולטן. כמה הזוי זה היה, המפגש הזה בין השכול הכואב לחיים החדשים ממלאי האושר שהחזקת ביד מאחורי הקלעים?
"לא חשבתי על זה, אבל עכשיו כשאתה אומר את זה באמת היה משהו הזוי ביום הזה. יום הזיכרון תמיד מאוד משפיע עליי. גם הייתי עם רון, שזה יום אמוציונלי בשבילו. לבוא עם עלמה, הדבר המתוק והטהור הזה, ליום הלא קל, עורר הרבה מאוד אמוציות".
ומה היה הרגע הכי מרגש בהופעה המלאה והפתוחה הראשונה, בפסטיבל ג'נסיס בפארק הירדן בסוף החודש שעבר?
"הרגע הכי מרגש היה על ההתחלה. העלייה לבמה. אני זוכרת שהיינו פשוט מחושמלים פתאום לעלות עם ההרכב. עלינו בריקודים ובצהלולים. זה היה הכי כיף בעולם. ההתחלה היתה חשמלית".
נכנסת להריון כשנה וחצי בלבד לאחר פריצתך. הייתה דילמה אם לעשות את זה או חשש שזה עלול לאיים על המשך מימוש השאיפה שביטאת בשירך: "יש לי תכניות מה זה גדולות"?
"באופן אישי ברור שהיו לי חששות. היו לי המון תחושות מעורבות. פתאום הבנתי שאני הולכת לקראת שינוי, גם אם רציתי אותו כל החיים. היה לי ביטחון במאה אחוז שיש לי את השותף הכי טוב לזה. מצד אחד, הייתה לי אמונה שלא רק שזה לא יפריע לי לקריירה אלא זה יעשה אותי הרבה יותר חזקה והרבה יותר מחוברת לעצמי וייתן לי הרבה יותר כוחות. מצד שני, חששתי שאולי לא יהיה לי זמן, אולי אני לא אישן בלילה, ואומרים לי שזה קשה. ברור שהיו לי המון פחדים אבל למזלי מהרגע שזה יצא לאוויר העולם הם די התפוגגו".
תופיעי גם במצעד הגאווה ב-10 ביוני. אירועי חודש הגאווה נפתחו עם המצעד בירושלים, שהיה תחת אבטחה כבדה בצל איומים שקיבלו מארגני המצעד. נעצרו צעירים כשברשותם גז מדמיע, כפפות ואלה כשלפי החשד התכוונו להגיע למצעד. זה מעורר בך דאגה?
"כל היופי בעיניי במקום שאנחנו חיים בו זה שהכל מתקיים בעת ובעונה אחת, שיש כל כך הרבה גוונים של האוכלוסיה. יש קהילה גאה ויש קהילה חרדית. כולנו פה ביחד. זו בעיה גדולה שיש בני אדם שמרגישים שאין להם את המקום לבטא את עצמם. כולם צריכים לכבד את כולם, ובכל מקום צריכה להיות דאגה אחד לשני. וחס ושלום לא לאיים".
כשיצא "מסיבה", גלגלצ לא מיהרו לשלב אותו בפלייליסט יום. מאז זה הפך ללהיט גדול. את מרגישה שזה הימנון של דור?
"נכון, לקח לשיר זמן עד שנכנס לפלייליסט. קודם הוא נכנס בגלגלצ לפלייליסט לילה, הם אמרו בוא נראה מה יהיה. זה הלך וגדל אצל אנשים, בקהל ובסטורי. ורק אז הם הכניסו את זה לפלייליסט. לקח לזה זמן. המנון של דור? זה אתה אומר, אני לא יכולה להעיד על זה. אני חושבת שזה שיר משמעותי עבור המון אנשים. היה לו איזה מומנט חזק בטיימינג שלו וברוח התקופה משהו הדהד".
מדהים שהשיר "מסיבה" כיכב לפחות בשלושה פסי קול - של הסדרות "חזרות" ו"תאג"ד" ושל הסרט של הדס בן ארויה "מישהו יאהב מישהו".
"זה מאוד מאוד מחמיא. בכלל החיבור בין מוזיקה לקולנוע וטלוויזיה הוא מדליק. אני מתחילה לקלוט אותו יותר ויותר. מה אני אגיד, שנזכה ונעשה עוד כאלה".
עכשיו, כששיר שלך מככב גם בסדרה הקומית "בלאדי מורי", נשאל - מה מצחיק אותך?
"קודם כל, 'בלאדי מורי' הצחיקה אותי עוד כשקראתי את התסריט. אני מאוד ממליצה לראות אותה. אני לא חושבת שנעשה פה דבר כזה קודם. ואני, שתדע לך, בכלל חולת סטנדאפ. כל מה שהיוטיוב מציע לי זה לא מוזיקה אלא רק סטנדאפ. אני מאוד אוהבת לצחוק".
קובי אפללו כתב בחודש הקודם פוסט באינסטגרם שלו שבו מתח ביקורת חריפה על רמת המילים של חלק מהשירים של האמנים הצעירים. הוא כתב שהם מתחרים "מי יביא את הטקסט הכי נמוך ומטומטם בשם המגניבות הדפוקה". מה חשבת על זה?
"אני חושבת שיש מקום להכל, גם לשירים שהמהות שלהם היא להרקיד, לעשות פאן ולא לקחת את עצמם יותר מדי ברצינות, וגם לשירים אחרים שבאים להעביר איזה מסר או סיפור אישי, חשוף ומורכב, וגם לשירים שהם משהו בין לבין. יש כל כך הרבה שפע וכל כך הרבה מוזיקה, וברוך השם אפשר תמיד להעביר שיר או להעביר תחנה. אבל זו גם דעה לגיטימית".
לפני חודשיים חגגת 27, גיל שהפך לטעון במיוחד בגלל "מועדון ה-27", מכיוון שזה גיל שבו הרבה מוזיקאים שמו קץ לחייהם. מה הסכנות הכי גדולות במקצוע הזה מבחינתך?
"הסכנות הכי גדולות זה האגו וכל התחרותיות והקליפות. מצד אחד, יש את המוזיקה, היצירה, החיבור עם הקהל והרצון להישאר אמיתית ומי שאני ולהגיד דברים שאני מאמינה בהם. מצד שני, הסכנות הן ההצלחה, האגו, הניסיון ליצור להיטים ולהגדיל את הדבר הזה, ההתעסקות באגו, בקרדיטים, בתארים ובהשלכות של זה. במקום להתעסק רק בלהישאר נאמנה למי שאני".