באופן טבעי, כמו משפחות רבות בישראל, הבת שלי ואני התרגשנו מאוד לקראת עליית השירות של דיסני פלוס בישראל. בעוד רבים חיכו, ובצדק, לתכנים של הולו, מלחמת הכוכבים ומארוול - אצלנו בבית התרגשנו מהבייסיק - הספרייה הגדושה של תכני דיסני. בראשי כבר דמיינתי איך נצפה יחד בקלאסיקות כמו "מרי פופינס", "ילר הזקן" ו"המסע המופלא הביתה", כמו גם בתכנים נשכחים יותר כמו "הוא הלך על ארבע", "הטיסה האחרונה של תיבת נוח" או "שלושת החיים של תומסינה". כמובן שלא יכולתי כבר לחכות לראות איתה לראשונה את כל תכני "החבובות". הילדה מצדה התרגשה מהשירות שמוקדש כולו לדיסני, עם פרופיל אישי משלה בעברית, ואפשרות לצפות בתכנים האהובים בדיבוב לעברית.
קשה להעביר במילים את האכזבה שנפלה על ביתנו עם השקת השירות ביום חמישי האחרון. רצה הגורל והשירות עלה במקביל לשביתה במערכת החינוך, מה שאפשר לבת שלי לפתוח את הבוקר עם הגרסה המדובבת של "אנקאנטו". השירות היה איטי, מסורבל ולא אינטואיטיבי במיוחד - אבל חשבנו שזה נסלח. בכל זאת, השירות רק עלה לאוויר, זה בטח עוד יסתדר. ואז הילדה התחילה לראות את הסרט, ואחרי עשר דקות הסרט נתקע. יציאה מהסרט וחזרה אליו הובילה אותנו שוב להתחלה, כאילו לא צפינו בו מעולם. הצפייה השניה נתקעה הפעם אחרי רבע שעה. הבעיות הטכניות המשיכו גם כשניסינו לצפות ב"מולאן", ואז הילדה שאלה: "חייבים לראות את זה בדיסני פלוס, אי אפשר בנטפליקס?".
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
משעשע שניל בת ה-6 כבר יודעת איזה שירות סטרימינג יותר נוח לה לשימוש, אבל היא גם לא טועה. לכולנו יש הרבה תלונות (מוצדקות מאוד) על התכנים של נטפליקס וההעדפה הברורה של כמות על חשבון איכות, אבל מה ששלה שלה. היתרון הגדול של נטפליקס על כל המתחרות שלה נותר בפשטות וביעילות של השירות. זה קשור לעובדה שהיא פשוט הייתה שם קודם ולמעשה המציאה את כל העסק הזה. היא יודעת איך "לדבר" עם הקהל שלה, ובעיקר מציגה אפליקציה נוחה ויעילה בכל הפלטפורמות.
האפליקציה של דיסני פלוס בישראל מרגישה זולה. היא איטית ומגושמת, עם בעיות טכניות מעצבנות ומנגנון חיפוש מקרטע. כך למשל בגרסת האפליקציה המותאמת לטלוויזיית ה-LG שלי, אין אפשרות להעביר את שפת הממשק לעברית (בגרסת האנדרואיד ושאר המכשירים השפה עומדת על אנגלית). להבדיל, בכל פעם מחדש שאני מתחיל סדרה או סרט אני צריך לבחור את שפת התרגום והשמע, במקום שהאפליקציה תלמד מעצמה שאני מעדיף לראות סרטים באנגלית עם תרגום לעברית. את "רוג'ר ראביט" לא מצאתי בחיפוש באנגלית, ודווקא כשחיפשתי אותו בעברית הוא פתאום הופיע. על קטגוריות יעילות שמאפשרות תחושה של ספריה עשירה אין בכלל מה לדבר כרגע. זה מה שהיינו מצפים מאתר פיראטי של הורדות סרטים, לא מהאפליקציה של חברת התוכן העשירה בעולם.
ניתן לקוות שהבעיות הקטנות האלה יתוקנו בעדכוני התוכנה באים, ובכל מקרה הכל היה נסלח אם ספריית התוכן הייתה עומדת בציפיות. ובכן, היא לא. דוגמה קצרה: מתוך 140 פרקים של סדרת האנימציה "פיוצ'רמה" ניתן למצוא בשירות רק 74 פרקים, וגם הם מוצגים לא בסדר הנכון. למה? לא ברור. בגרסה האמריקאית של השירות יש כמובן את כל הפרקים. זה בולט במיוחד בפרקי העונה השישית של הסדרה, שהורכבו למעשה מארבעה סרטי טלוויזיה, שכל אחד מהם חולק לארבעה חלקים. כרגע בדיסני ישראל יש רק שני חלקים מתוך שני סרטים. מסרט אחד יש את החלק הרביעי, בעוד שלושת הרבעים הראשונים של הסרט לא זמינים בשירות. בסרט אחד התופעה הפוכה, יש את הרבע הראשון, ואין את כל השאר. באמת שאין שום דרך להצדיק את הטמטום הזה מלבד הזנחה פושעת וחוסר אכפתיות משווע מהמנויים של השירות.
המשך שיטוט בשירות העלה הרבה תכנים נוסטלגיים שהייתי שמח לצפות בהם שוב, או לפחות את האפשרות לעשות את זה - אבל כמעט כל פעם גיליתי את התכונה המוזרה הזאת להעלות רק חלק מהתוכן. כך למשל "המלך היל" ("King of The Hill") של מייק ג'אדג נוכחת בשירות, אבל רק עם 142 מתוך 259 פרקים. פה בדיסני פלוס החליטו לפנק עד הסוף, ולא רק שהסדרה לא מתורגמת לעברית, בחלק מהפרקים אין אפילו כתוביות לאנגלית.
גם הפנטזיה על לצפות עם הילדה בסרטי דיסני נשכחים נעלמה: לא מעט מהסרטים של אולפני דיסני פשוט לא מופיעים בשירות המקומי, כולל קלאסיקות אמיתיות כמו "המסע המופלא הביתה" בגרסת שנות התשעים. באופן מוזר גם סרטי החבובות (הקלאסיים והחדשים) לא קיימים בשירות, דבר שבאופן אישי ביאס אותי (ואת בת ה-6) מאוד. אפילו סדרות שהופיעו במצגת במסיבת העיתונאים, כמו "באפי קוטלת הערפדים" ו"סקראבס", לא זמינות בשירות.
ואולם, שיא הזלזול בצופים מגיע ממקום הרבה יותר ברור - איכות הצפייה. באופן שערורייתי, דיסני החליטו להשיק בישראל את התכנים המצופים כל כך של הולו באיכות של עד 1080p, ולא ב-4K כמו בארה"ב. המשמעות: אם תרצו לראות סדרות מהשנה האחרונה כמו "עלייתה ונפילתה של אליזבת' הולמס", "החיים ובת'", "איך פגשתי את אבא" או "רק רוצחים בבניין" - עדיף לכם להוריד אותם בצורה פיראטית, מכיוון שהאיכות של הטורנטים עדיפה על אלה של האפליקציה החוקית של דיסני במזרח התיכון.
יש כאן חוצפה כפולה ומשולשת. כאילו שלא מספיק שדיסני מציגים בישראל פחות תכנים מאשר באירופה ואמריקה, ובנוסף גובה מחירים גבוהים יותר מאשר כל העולם (חיפשתי, לא מצאתי אף מדינה שבה דיסני גובה מחירים כמו בישראל) - היא מביאה לכאן את הגרסה הנחותה של האפליקציה. אפשר לקחת את זה לדיון מעניין בנושא של יורוצנטריות. מדוע העולם המערבי מלכתחילה מקבל אפליקציה אחת, בעוד המזרח מקבל אפליקציה טובה פחות מלכתחילה? אפשר לגדל קוקו ולפתח תיאוריה שלמה על תיאוריית אפליקציית דיסני השנייה. התכנים המתוקים, האכזבה המרה. האמת שמבחינה סוציולוגית זה באמת יהיה מעניין, אבל בשורה התחתונה מדובר פה בסוגיה צרכנית. עוד שירות סטרימינג שנכנס לנו לחיים ואנחנו כצרכנים צריכים לשאול את עצמנו האם הוא שווה את הכסף.
בתור אדם ששאב הרבה השראה מוולט דיסני האיש, ונסע במיוחד למוזיאון המשפחתי שלו בסן פרנסיסקו כדי ללמוד עוד על פועלו - קשה לי שלא לברוח מההרגשה שוולט עצמו היה מתבאס מאוד להיות חתום על ההשקה המביכה הזאת. לחשוב על כל הילדות שהתרגשו לראות את "אנקאנטו" או "לשבור על הקרח" ונאלצו לוותר כי הסרט נתקע להם. זו לא מורשת דיסני, זו חלטורה ים תיכונית נפוצה.
פנינו לדיסני לקבל תגובה למאמר, אך בדיוק כמו מאות התלונות שפורסמו ברשתות החברתיות על ידי מנויים טריים, גם אנחנו נשארנו בלי התייחסות רשמית מצד החברה.