"חיסול ראשון" מספרת את סיפור האהבה בין ערפדית ובין נצר לשושלת של ציידי ערפדים. הסדרה אינה מקורית במיוחד, אלפי סדרות נוער בנויות על בסיס המחזה השייקספירי "רומיאו ויוליה", ואפילו הנוסחה של רומן בין יצור על טבעי וצייד יצורים נשחק לעייפה ("באפי קוטלת הערפדים", "זאב צעיר" ועוד). הדבר היחיד שמייחד את "חיסול ראשון" הוא שהפעם מדובר ברומן בין שתי נערות.
הסדרה (המבוססת על סיפור קצר של ויקטוריה שוואב, שגם יצרה את הסדרה) עוסקת בקשר בין ג'ולייט (שרה קתרין הוק), נערה ערפדית שמשפחתה דוחקת בה להרוג בן אדם בפעם הראשונה, ובין קליאופי (אימאני לואיס), או קאל בקיצור, בת למשפחת ציידי מפלצות שרוצה להוכיח את עצמה ולהרוג את המפלצת הראשונה שלה. השתיים שמות עין זו על זו, ובוחרות אחת את השנייה כמטרות אידיאלית - אך מוצאות את עצמן מתאהבות.
מדובר בסדרה שטחית ולא מוצלחת במיוחד. יוצרי הסדרה, כך נראה, לא מאמינים ביכולת של צופיה להסיק מסקנות או להבין דימויים, ומתעקשים להאכיל את הקהל בכפית. הפרקים עצמם מלווים בקריינות של שתי הדמויות הראשיות, שדוחקת הצידה כל ניסיון לסאבטקסט. האקספוזיציה גם היא מגיעה בצורה מוגשמת לחלוטין בצורת דיאלוגים לא טבעיים.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
כל דימוי או מטאפורה שעולים במהלך הסדרה נקטלים במהרה מעודף הסברים. כך למשל, כדי לייצר תמונת מראה בין שתי הדמויות הראשיות, אנחנו שומעים אותן אומרות את אותם המשפטים בדיוק. בנוסף, כדי להסביר לצופה כמה קאל רוצה להוכיח את עצמה, היא מציירת על עצמה בטוש את הקעקוע שמסמל הרג של מפלצת. עוד דימויים לא מוצלחים הם ההקבלה בין השינויים הגופניים שעוברת הערפדית להתבגרות מינית, וההשוואה בין החיסול הראשון וביצוע יחסי מין.
אך על אף הבינוניות שלה, ל"חיסול ראשון" יש מקום באבולוציה של ייצוג להט"בי. הסדרה מצטרפת לשורה של סרטים, סדרות ויצירות שמנסות להביא תוכן גאה מסוג חדש, כזה שלאו דווקא "קובר את הגייז שלו", מושג המתאר את הסוף הטראגי שדמויות להט"ביות רבות זוכות לו בסרטים ובסדרות. אנחנו כבר לא בעידן של סרטים כמו "הר ברוקבק", או "הנערה הדנית", שבהם דמויות להט"ביות צריכות לסבול או למות בייסורים כדי לזכות בזמן מסך. הן יכולות גם לאהוב, לשמוח, להתנשק, ופשוט להיות. ברור שהן עדיין נתקלות בקשיים, חלקם עדיין קשורים לזהות מינית או מגדר. אך הן לא מסתכמות בכך, הן הרבה יותר מזה.
הבולטת ביצירות מסוג זה היא סדרה אחרת של נטפליקס שיצאה לאחרונה, הלא היא "עוצר נשימה" היפהפיה. "חיסול ראשון" לוקה בחסר בכל מה שהפך את "עוצר נשימה" למוצלחת כל כך. היא נטולת עדינות או אינטליגנציה רגשית, בעלת כתיבה פלקטית ודמויות חד ממדיות. אולם, אספקט מוצלח אחד בסדרת הערפדים החדשה הוא הניסיון שלה לנרמל לחלוטין את הזוגיות הלהט"בית.
ב"חיסול ראשון" ג'ולייט וקאל נתקלות באתגרים רבים, אולם הם אינם קשורים להיותן בזוגיות גאה, אלא באים בעקבות הרקעים המנוגדים שלהן. החברה בסדרה מקבלת את זהותן המינית של הדמויות הראשיות ולא מתייחסת אליה לרגע כאל חריגה או שונה. הייצוג הזה אמנם לא מצליח להציל את הסדרה מבינוניתה, אך שווה התייחסות. בחירה בייצוג מהסוג הזה הפכה פופולרית יותר ויותר בשנים האחרונות, עם דוגמאות נוספות בסדרות כמו "שי-רה ונסיכות הכוח" המוצלחת במיוחד, או "Our Flag Means Death" הנהדרת.
נכון, זה עדיין לא המצב הקיים. רוב חברי הקהילה הגאה עדיין חווים קשיים רבים, אבל מחשבה מייצרת מציאות, לא? ואולי מדובר בשלב הבא בייצוג להט"בי - נרמול של אהבה גאה על המסך. התייחסות אליה כלגיטימית בדיוק באותה המידה כמו מקבילתה ההטרונורמטיבית.