"אנחנו מקוות שהעולם ילמד מזה על השואה": מאחורי הגוגל דודל של אנה פרנק

לרגל יום השנה ה-75 לפרסום היומן שלה, אנה פרנק זוכה לראשונה להנצחה בגוגל דודל. בריאיון מיוחד לוואלה! תרבות, מנהלות הפרויקט בגוגל מספרות למה הוא גרם להן לבכות ולמה הן מצרפות אזהרה לכל מי שיבחרו לגלוש בו

24/06/2022
טריילר הסרט "החברה הכי טובה שלי, אנה פרנק" (נטפליקס)

אם אנה פרנק היתה בחיים, היא היתה חוגגת לפני כשבועיים את יום הולדתה ה-93. אם היתה חיה בדורנו, היא בטח היתה משתמשת בגוגל, ונעזרת בו למצוא מידע על הדברים האהובים עליה - סרטים, חתולים ושלום עולמי. למרבה הצער, מעולם לא היתה לה הזדמנות לכך. היא מתה במחנות ההשמדה של הנאצים ב-1945, בעודה בת 15 בלבד. שנתיים לאחר מכן, ב-25 ביוני 1947, היומן שלה התפרסם לראשונה. היום (שישי), לקראת יום השנה ה-75 לפרסום שלו, היא זוכה לראשונה להנצחה בגוגל דודל - הדימוי הוויזואלי שמקדם את פני הגולשים והגולשות בעמוד הבית של מנוע החיפוש הפופולרי בעולם.

הדודל יהיה זמין בכל העולם, אבל זו בחירה אינדיבידואלית של כל מדינה אם להשתמש בו, ומעניין אם יהיו מדינות שיבחרו להתעלם ממנו. בישראל, בכל מקרה, הוא זמין כמובן, ומדובר ביותר מסתם איור בודד - אלא במעין מצגת, הפורשת בפנינו כמה ציטוטים מן היומן שפרסם את אנה פרנק, וגם דימויים שנעשו בהשראתו ובהשראת חייה ומורשתה.

לפני שבוחרים לעיין בדודל, גוגל מוסיפה אזהרה שמדובר ב"תכנים רגישים". אפשר לתהות לגבי ההחלטה הזו. היומן של אנה פרנק מציג מלכתחילה גרסה סטרילית יחסית של הזוועות, שהרי המחברת שלו הפסיקה לכתוב אותו לפני שהגיעה למחנות, והגרסה הזו מעדנת את התכנים עוד יותר. אז אם גם כאן צריך התרעה, בפני איזה ייצוג של השואה לא יהיה צריך? האם זה לא פתח שמזמין או לפחות מאפשר לקהל לחמוק מהתמודדות עם הנושא?

"זהירות: תכנים רגישים". מתוך הגוגל דודל(צילום: גוגל)

"אני מבינה את השאלה שלך", אומרת לי ג'סיקה יו, ראש הצוות של גוגל דודל, בשיחת זום מיוחדת עם וואלה! תרבות לרגל הפרויקט. "אנחנו לא מחביאות את השואה, להפך - אבל אנחנו חייבות לכבד את כולם, ואנחנו יודעות למה אנשים נכנסים לגוגל. הם לא בהכרח עושים את זה כדי לחפש מידע על אנה פרנק או על השואה. יכול להיות שהם בדיוק מחפשים מתכון, או שהם בדרך לפגישת עבודה, ואנחנו רוצות לתת להם שנייה לחשוב רגע. יש כל מיני דרכים ללמוד על הנושא. יכול להיות שזה לא הרגע המתאים מבחינתם".

"מבחינתנו, הסיפור של אנה פרנק הוא גם הסיפור של השואה, וגם הקפדנו למסגר אותו בקונטקסט רחב", היא מוסיפה. "יש גולשים וגולשות שאולי עוד לא למדו על הנושא, והדודל יכול להעניק להם את ההיכרות הראשונה שלהם איתו ולתת להם הקדמה היסטורית. הפורמט של המצגת מאפשר להם לעשות את זה איך שירצו. זה לא וידיאו שרץ מהר, והם יכולים לקחת את הזמן, להתעכב ובאופן כללי לקבוע את הקצב שלהם".

השיחה מתקיימת עם קבוצה קטנה של עיתונאים מרחבי העולם. אחד מהם שואל מה כמות ההקלקות הממוצעות על גוגל דודל. תמים מצידו לחשוב שיקבל תשובה - כמובן שהמידע חסוי. לעומת זאת, גוגל מוכנים לחשוף ש"אנה פרנק" הוא צירוף מילים פופולרי במנוע החיפוש. הפופולרית הגיעה לשיאה בפברואר האחרון, כשעלה בנטפליקס הסרט ההולנדי "החברה הכי טובה שלי, אנה פרנק". הולנד היא גם שיאנית החיפושים בנושא. ישראל היא לא מהשיאניות בתחום, אבל כשכן עושים זאת אצלנו, השאלה הכי פופולרית היא "איך אנה פרנק מתה?" ולאחר מכן "מתי אנה פרנק נולדה?". ונתון אחרון: החיפוש אחר בית אנה פרנק באמסטרדם שכיח עוד יותר מהחיפוש אחר מוזיאון ואן גוך, מה שמעיד עד כמה מדובר באתר עלייה לרגל.

עוד בוואלה!

זה הסרט שאנה פרנק ראויה לו. זה הסרט שהעולם היה צריך

לכתבה המלאה
"יכול להיות שזה לא יהיה הרגע המתאים מבחינת הגולשים". הגוגל דודל של אנה(צילום: גוגל)

מאחורי האיורים היפהפיים עומדת תוקה מאר, המנהלת האמנותית של גוגל דודל - אמנית שחיה ופועלת בניו יורק, אבל היא במקרה גרמנייה ומצהירה כי פעלה גם מתוך "תחושת האחריות והמודעות המתמדת של בני דורי לשמר ולהנציח את זכר השואה".

"קראתי את היומן לראשונה כשהייתי בת שמונה או תשע, כלומר כשהייתי צעירה יותר מאנה פרנק בזמן כתיבת היומן", היא אומרת בשיחה עמי. "כשאת בגיל הזה, את תופסת את כל מי שגדול ממך ולו בקצת כאדם בוגר, אז לא יכולתי להעריך עד כמה אנה היתה מוכשרת וחדת אבחנה יחסית לגילה. קראתי את היומן מחדש לקראת העבודה על העיבוד, ורק אז יכולתי להיווכח עד כמה היא היתה רהוטה, עמוקה וחדה באופן יוצא דופן".

"עשיתי תחקיר מעמיק ככל האפשר, כדי שהעיבוד יהיה אותנטי ככל האפשר", היא אומרת. "עם הזמן, הרגשתי שאנה הופכת מבחינתי מאייקון היסטורי לדמות בשר ודם שקרובה אליי. זה היה תהליך אמוציונלי מאוד, ומצאתי את עצמי לפעמים בוכה מבוקר ועד ערב".

מה את חושבת שאנה פרנק היתה אומרת על הדודל?

"זו שאלה ששאלתי את עצמי, וכל הזמן אמרתי לעצמי ולמי שעבדו איתי על הפרויקט - אנחנו חייבות לחשוב על אנה פרנק, ולחשוב מה היא היתה חושבת על התוצאה. אנחנו חייבות לשאול את עצמנו 'האם היא היתה מאשרת את מה שאנחנו עושים עכשיו?', ולהמשיך הלאה רק אם התשובה חיובית. ברור שאי אפשר להיות בטוחות בזה, אבל אני חושבת שאם עושים תחקיר מספיק יסודי, אז אפשר לקבל מושג די טוב לגבי הלך הרוח שלה".

עוד בוואלה!

הבלדה על ארי ואנה

לכתבה המלאה
תוקה מאר, המנהלת האמנותית של גוגל דודל, בעת העבודה על הפרויקט(צילום: גוגל)

היו כבר הרבה עיבודים קודמים ליומן. אולי הכי רלוונטיים מביניהם לפרויקט הזה הם הרומן הגרפי וסרט האנימציה של ארי פולמן. ניסית לשאוב מהם השראה או דווקא להתרחק?

"להתרחק. זה כמובן היה אתגר, להוסיף עיבוד נוסף למשהו שכבר יש לו כל כך הרבה גרסאות. רציתי לעשות משהו ספציפי לפורמט הזה, שפונה לקהל רחב בכל העולם ודורש פרספקטיבה אחרת. מבחינתי, מה שאיפשר לי לעשות כך היה שצללתי כל כך עמוק לתוך העולם שהיה מסביבה, ואז יצרתי בהשראתו ולא בהשראת עיבודים אחרים".

היומן המקורי ארוך למדי, והדודל בסופו של דבר מביא רק טעימה קטנטנה ממנו. איך בחרת את הקטעים?

"זו היתה עבודת צוות. גם קרן אנה פרנק היתה שותפה לה, ואישרה את הכל. ערכנו וקיצרנו את הטקסטים, ואנחנו מציינות זאת מפורשות, אבל גם רצינו להיות נאמנות לאותנטיות של המקור, ולקונטקסט הרחב. בהקשר לשאלה שלך על אזהרת התוכן, לקחנו בחשבון שאולי אנשים קוראים את זה כשהם בבית ומחפשים מתכונים. לכן, בחרנו קטעים שהקהל יוכל לעכל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully