וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"הקנאה בי רבה. אם מתנגחים בי זה מייצר סנסציות, זה כמו לדבר על אלוהים"

28.6.2022 / 0:00

השף אייל שני, שמככב בימים אלו בעונת העשור של "מאסטר שף", מדבר על ההצלחה בעולם ("אני גבר ורוצה להפיץ את זרעי"), העימות עם יאיר נתניהו ("כואב לי עליו"), ההערצה לבנט ("אני נפרד ממנו בצער") ועונה למבקרים שתקפו אותו: "אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן". ריאיון

מריבה בין השפים אייל שני וישראל אהרוני בפרק בעונה העשירית של "מאסטר שף"/קשת 12

אייל שני זוכה להצלחה אדירה בארץ ובעולם. מצד שני, הוא לא מפסיק לחטוף מהלומות ממבקרים. ביולי 2019 פורסמה ב"ניו יורק פוסט" ביקורת בעקבות פתיחת "הסלון" במנהטן שנכתב בה כך: "עגבנייה ב-24 דולר? אפשר לקרוא למקום 'הפראיירים', הבדיחה על חשבוננו". גם בחודש שעבר ספג שני ביקורת קשה מצד אבי אפרתי בוואלה! אוכל על המסעדה שלו "דבורה". תחת הכותרת "עוד נפיחה של אייל שני שצוחק עכשיו צחוק גדול כל הדרך אל הבנק" נכתב בביקורת: "הבושה לא גרה במחוזותיו של שני כבר הרבה שנים, אבל דבורה הכשרה החדשה שלו היא שיא חדש".

קהל גדול בישראל ובחו"ל אוהב אותך מאוד, ובמקביל מבקרים רבים קוטלים אותך. איך אתה מסביר את הפער הזה? איך אתה מרגיש איתו?

"שאלה נהדרת. קודם כל אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן. אז איך ייתכן שבכל העולם נוהים אחריי כמויות אדירות של אנשים בשני מישורים - במישור הפנימי אנשים שרוצים לעבוד איתי, ובמישור החיצוני הקהל שלי. אם באמת היה קורה מה שאבי אפרתי אומר אז באותו רגע הוא מגדיר את העולם כאיוולת מוחלטת ואת כל האנשים בו כמטומטמים ועיוורים. זו ההגדרה של אבי אפרתי. בעולם כזה שאבי אפרתי מגדיר לא הייתי רוצה לחיות שנייה אחת יותר. דבר שני, אני אגיד לך בצורה הכי פשוטה: אתה מכיר את המילה 'קנאה'? הקנאה רבה. אתה מכיר את הרעיון שאם באים ומתנגחים בי זה ישר עושה כותרת, זה עושה סנסציה, זה כמו להגיד דברים על אלוהים. חס וחלילה לא משווה, אבל אם אני רוצה עכשיו להתפרסם - אני אצא נגד האלוהים, ותאמין לי אני בתוך רגע אתפרסם.

"עוד משהו: בערב אחד שבו אני עובד באחת המסעדות שלי אני עושה נניח 100 צלחות. סטטיסטית ב-50 אחוז מהצלחות אני איכשל, וב-50 אחוז אחרים אני אצליח. אני רוצה לראות אותך מצליח 50 פעמים ביום, ואני רוצה לראות אותך נכשל 50 פעמים ביום. אתה תשתגע. אתה לא תעמוד ב-50 ההצלחות ולא תעמוד ב-50 הכישלונות. אבל זה המטבח. מי שחי אותו מבין את הדבר הזה. זה דבר שהייתי צריך להתמודד איתו בשלב מאוד מוקדם - איך לא ליפול מכישלונות, ואיך לא לא להיות בשמיים מהצלחות. ואז הבנתי שזה לא משנה אם אני מצליח או נכשל, אני לא יכול למדוד את עצמי לפי זה, אני מודד את עצמי רק על פי כוונה שהייתה לי. אם הייתי שם בכל נפשי ובכל מאודי ונכשלתי - אז חבל לי, אבל לפעמים אני שמח כי למדתי מזה הרבה. ואם הצלחתי אז הרגשתי הרגשה מאוד טובה, אבל אני יודע שהיא רק לרגע כי בעוד צלחת אצטרך עוד פעם להצליח. אני עושה כמיטב יכולתי כדי לייצר טוב בעולם, באנשי הצוות שלי ובקהל שלי, מנסה ליצור עולם יותר טוב. אם לאבי אפרתי הייתה איזו יכולת לעשות משהו דומה למה שאני עושה אז הוא גם היה עושה".

מזנון של אייל שני. אריאל עפרון,
"עושה הכל כדי לייצר טוב בעולם". אייל שני/אריאל עפרון

לפני כשבועיים חזרה למסך קשת 12 "מאסטר שף" בעונת העשור, בה מככב אייל שני כשופט לצד חיים כהן, מיכל אנסקי, ישראל אהרוני והמצטרפת החדשה רותי ברודו (התכנית משודרת בימי ראשון ושלישי). במלאת עשור למאסטר שף, עולה התהיה אם התרומה של התכנית הייתה משמעותית למהפכה שקרתה בעולם האוכל הישראלי - או שהמהפכה היתה מתרחשת גם בלי התכנית. "'מאסטר שף' לא תרמה מכיוון שהיא הייתה המחוללת והיוצרת של המהפכה הזאת", פוסק שני. "מה ש'מאסטר שף' עשתה זה להוריד את הבישול מהאולימפוס ולשנות את המחשבה שרק מתי מעט בעולם יכולים לבצע את הנס הזה. פתאום אנשים ראו אנשים כמותם בדיוק, מכל הסוגים והמינים, שמתחילים מתחושות ואינטואיציות מאוד בסיסיות וחלקם מתרוממים במהירות עצומה לגבהים מאוד. הצופים אומרים, אם הוא יכול - גם אני יכול. זה ייצר איזה תהליך לימוד מטריקסי כזה, שבו בעצם חווים איך מתמודד לומד ואיזה מסע הוא עובר. זה נתן הרבה יותר לגיטימציה להמון תחושות אחרות שמופיעות בזמן הבישול, שלא היה לגיטימי לדבר עליהן. פתאום דיברו על הרבה יותר דברים, ונפתחה שפה לדיבור על אוכל, שזה הדבר הכי חשוב, מכיוון שכל דבר שעובר את המוח שלנו צריך לעבור אותו דרך מילים ויכולת לצרף אותם".

איך הצטרפותה של רותי ברודו כשופטת לעונה החדשה שינתה ועירבבה מחדש את הדינמיקה הקבוצתית?

"מרגע שמכניסים עוד אדם לקבוצה של ארבעה אנשים זה משנה תתי דינמיקות וגם דינמיקות גדולות. לרותי יש דרך דיבור מאוד ישירה אל תוך הדברים. היא ישירה מכיוון אחר, ישירה מתוצאת המילה. גם לי יש דרך דיבור מאוד ישירה, מאיזורי הקליטה של הגוף אני מעביר את זה בצורה מאוד ברורה ללא פילטרים. זו ישירות אחרת. היא הביאה משהו מהרחוב, משהו מהדיבור של הרחוב עצמו, ואני יכול להעיד שבי זה יצר שחרור טוטאלי. זאת אומרת, אין אלוהים. אני עכשיו מדבר איך שאני רוצה, ועל מה שאני רוצה, ובאיזה מקצב שאני רוצה. זה הוריד לי את השאריות הקטנות של העריכה שעוד נותרו בי כשאני מדבר. וזה כמובן לא באיזור של ההתלהמות כי 'מאסטר שף' לא עוסקת בהתלהמות אלא ההפך, בפירוק והרכבה, באנליזה ובניסיון לייצר מבנים אצל בני אדם. זה תמיד שם".

אייל שני. אריאל עפרון,
אייל שני בפעולה/אריאל עפרון

בתכנית אתה רב לא פעם עם אהרוני. כך, למשל, אהרוני האשים אותך שאתה לא מבין במטבח הצרפתי. עד כמה העקיצות האלה אותנטיות או מוקצנות בשביל הדרמה הטלוויזיונית?

"זה אותנטי בהרבה יותר מאשר מאה אחוז. הוא טוען שאני לא מבין במטבח הצרפתי, ואני טוען שהוא לא מבין את המהות של המטבח הצרפתי. זאת אומרת, אנחנו מסתכלים על זה משתי נקודות מבט שמייצרות התנגשות אדירה ו-ויכוח מאוד גדול. כשאני מדבר על ירקות אני מדבר מהכיוון של שף שמקדיש את רוב החיים שלו ליצירת ירקות, להבנת הדבר הזה, מה זה ירקות. אני בעצם הבאתי את הירקות לארץ גם כדבר לגיטימי, גם כדבר העומד בפני עצמו וגם כדבר יוקרתי מאוד שמשלמים עליו המון כסף מכיוון שתהליכי ההשקעה הנפשית והעיבוד לפעמים הרבה יותר גבוהים מכל דבר אחר. מהכיוון הזה אני רואה ירקות. אהרוני רואה ירקות יותר מהכיוון שהצרפתים רואים אותם. הצרפתי מבין כמעט כל דבר דרך מה שהוא חושב שזה גולת הכותרת, האבן היקרה ביותר בכתר - הבשר. אני מבין את הירקות מתוך זה שאני שוכב בתוך הזרע שלהם ורואה מלמטה את כיוון צמיחתם, במובן הגדול".

פתחת ערמה של מסעדות בחו"ל, הנפקת את עצמך מניו יורק ועד לסינגפור. איך אתה מדייק את עצמך בהפצה ההמונית שלך? איך אפשר לשמור על מצוינות ועל שליטה כשהמפעל שלך התרחב לעוד ועוד סניפים בארץ ובעולם?

"זה לא ערמה וזה לא הנפקה וזה לא הפצה. בכל מקום אני שם את כל הנשמה שלי, ומנסה שאחרים ישמרו אותה. השאלה ששאלת היא מאוד מעניינת, זו השאלה הכי מעניינת בריאיון הזה. השאלה הזאת היא המהות של הקיום העכשווי שלי. תראה, אני גבר, ואני רוצה לשים את זרעי בכל העולם. כן, זה נורא פשוט, תחושה פרימיטיבית של הקוף הזה שקוראים לו זכר. זאת המטרה הכי גדולה שלי, לשים את החותמת שלך, את הטביעה שלך, את המחשבה שלך ואת האנרגיה שלך בכל מקום שאתה מסוגל לשים אותם בעולם. אפשר לעשות את הדבר הזה. אנחנו לאט לאט מתיישבים על איזורים ועל תתי איזורים בכל היבשות שקיימות בעולם, ואנחנו גם ממשיכים בצורה כזאת. מה קורה מהצד השני? אתה פתאום מבין שאתה צריך לשחרר ולאבד שליטה".

"הכוח הגדול ביותר שהיה לי בחיים זה להיות פרפקציוניסט, לשלוט בכל דבר מ-א' עד ת'. ברגע מסויים עברתי אבולוציה, והבנתי שאני בעצם לא יכול לעשות את הכל, ואני מפסיד שאני עושה את הכל כי יש לי רק מוח אחד. תבונת הקבוצה תמיד תהיה גדולה יותר מתבונה של אדם אחד. בשנים האחרונות למדתי בארץ לגרום לאנשים להגיע אל מיטבם, שזה מה שאני גם מנסה לעשות ב'מאסטר שף', בשביל זה אני מגיע לשם. ואז התרחבנו לעולם, ושאלתי את עצמי - כל כך הרבה מקומות בעולם, איך אני יכול לעשות את זה? אני מחפש שיטות לעשות את זה. אני גורם למחשבה שלי להיות כמנוע למחשבות של הרבה אנשים, והמנוע הזה מריץ אותם למרחקים מאוד גדולים וגבוהים. בהקמה אני נצמד למשך שלושה שבועות לשף המקומי שם, או שהוא מגיע לארץ ואחרי זה אני נוסע אליו. במשך שלושה שבועות אני חודר אל תוך נפשו, מתאחד איתו בצורה מוחלטת ולוקח אותו למחשבות שלי שדרכן הוא יכול להתבונן על דברים שאולי הוא מעולם לא ראה קודם, ומקווה שאחרי שאני עוזב הוא לא ירצה לאבד את האוצר הזה. למה זה אוצר? לא בגלל שאני כל כך חכם או יודע דברים אחרים. זה אוצר כי אני מוכן להיות בנוכחות מוחלטת עם אותו אדם שאני רוצה לתת לו דרך. אני חווה אותו, מרגיש אותו, מנסה לזהות אותו ולהעניק לו ולהרחיב אותו. זה האיזור שבו אני מצליח ומאפשר לי להתפשט".

אייל שני בעונה העשירית של "מאסטר שף". קשת 12,
אייל שני בעונה העשירית של "מאסטר שף"/קשת 12

לא מעט שפים ניסו לחקות אותך, בין השאר את מה שעשית עם הפיתה ועם אוכל רחוב. איפה מבחינתך עובר הגבול בין קבלת השראה - לחיקוי?

"אני לא המצאתי שום דבר בעולם. לא המצאתי את החציל ולא המצאתי את המלפפון. האבולוציה יצרה את כולם, הביאה אותם לשלמות, והם עולמות שלמים שעומדים בזכות עצמם. היסודות של האוכל הם חומרי גלם נהדרים לטוות מהם אוכל וסיפורים. כולנו מקבלים השראה אחד מהשני. אני יצרתי מבנה של מטבח שלם שהוא היום לב המטבח הישראלי. אני חושב שכל מטבח שלא עוסק באוכל מזרח אסיאתי או באוכל טבעוני טהור - למרות שאני מתעסק בירקות בעוצמה רבה - בסוף או מחקה אותי או מצטט אותי או מקבל ממני השראה או נלחם נגדי. זאת נקודת התייחסות, המטבח שאני והאנשים שהצטרפו אליי בהמשך יצרנו. הדבר הכי מצחיק בסיפור הזה, שהרבה פעמים אתה יוצר משהו, ואז מישהו אחר מחקה אותך, ובסוף אתה נדמה כחקיין. מה זה אומר לך? זה אומר שבכל פעם שאתה מגיע למשהו ואוחז בו, וכל פעם שאתה מצליח - אתה חייב לברוח מההצלחה שלך, וללכת לנסות להצליח במקום אחר. זה הופך אותך בעצם לממציאן סדרתי, למחפש סדרתי, ליוצר וריאציות סדרתי. אתה כל הזמן צריך לרוץ קדימה מהר יותר, כי יכולת החיקוי מתגברת. ככל שמתקדמים זה יותר קשה למצוא עוד דברים".

גם את הניסוחים הייחודים לך ניסו לחקות. לפחות בעניין הדיבור שלך אתה בעיני המיוחד ביותר. עם זאת, גם שנים רבות אחרי שפרצת לתודעה, עדיין יש מי שלא סגור אם מדובר בפיוט או חירטוט.

"אני לא אוהב את שתי המילים האלה, פיוט וחירטוט, כי שתיהן יוצאים הצדה מהדבר המרכזי, והדבר המרכזי זה הכוח של המילה. מתי מילה צוברת כוח? כשמצרפים אותה למילים אחרות נוצר ביטוי של האמת הפנימית שלך. בחווייה האישית שלי אני לא מרגיש את עצמי כאדם שחושב מחשבות אלא כאדם שרואה תמונות בראש. הוויז'נים האלה מרגישים את מה שקורה בגרעין הדברים, בבטן האדמה, בכוחות האלמנטריים שמניעים את הדבר שעליו אני מדבר. אני לוקח את התמונות האלה ואז מנסה לתרגם אותן החוצה בצורה הכי נאמנה שיכולה להיות. אני מאוד כן עם מה שאני מרגיש ואני מנסה להוציא את זה כי אני חושב שיש ערך לניסיון לראות את הדברים בצליליות מאוד רבה. אני יודע שתמיד בחיים רוב האובייקטים והנושאים שנעמדים מולנו הם בעצם מסיכות למשהו אחר שנמצא מתחתיו. תמיד מעניין אותי מה נמצא מתחת למסיכה, מה הכוח המניע, מה הרצון ומה המוטיבציה.

"כשמסתכלים אל המקום הזה נוצרות מילים אחרות. מה ההבדל ביני לבינך? בוא נגיד ששנינו נעבור ליד שדה חצילים. אתה תסתכל ושדה החצילים ייראה לך מאוד יפה. אני אביט על שדה החצילים ומתוך אלפי חצילים שאראה צומחים עד לאופק - יש סיכוי שאאתר חציל אחד שהמוח שלי יגיד: הוא החציל המושלם ביותר בתוך השדה הזה. מרגע שראיתי אותו, לאורך כל היום המוח שלי יהיה עם החציל הזה, ואנסה להבין למה הרגשתי את זה, למה חשבתי את זה, למה אמרתי את זה בצורה כזאת. אני אחשוב 24 שעות רק על החציל. אתה בזמן הזה תחשוב גם על הדד ליין שלך, על המשפט שאתה רוצה לכתוב ועוד, בעודי נמצא בדבר אחד פעוט, החציל הזה, עליו כל עולמי. וזה היתרון שלי, לקחת נקודה קטנה, ולשים את כל הכוח והאנרגיה שלי עליה, מזה אני חי. והעולם כולו נמצא בתוך גרגיר".

עוד בוואלה

"אנחנו מקוות שהעולם ילמד מזה על השואה": מאחורי הגוגל דודל של אנה פרנק

לכתבה המלאה
רה"מ נפתלי בנט, ישיבת ממשלה, 26 ביוני 2022. יואב דודקביץ, פול
אייל שני מרוצה ממנו. נפתלי בנט/פול, יואב דודקביץ

במוצאי שבת הסתיים שבוע הספר, מוזר שלא הוצאת עד עכשיו ספר בישול או פרוזה.

"תשמע, אני לא חושב שאני אומר דברי שירה. אני חושב שאני מתאר באופן מדויק את המציאות כפי שהיא נדמית לי. אני משתמש הרבה במילים האלה כדי לכתוב תפריטים וכדי ללחוש סיפורים לאנשי הצוות שלי, שזאת המשפחה הגדולה שלי שנמצאת בעולם, וזאת האהבה הגדולה שיש לי בעולם. למה לא כתבתי ספרים? כי ברגע מסוים כבר נהיה מאוחר. יש לי כל כך הרבה חומר, כל כך הרבה מחשבות. אני אגלה לך סוד: בחברה שלנו יש לנו ספר פנימי שנקרא 'מכניקה ולוגיקה'. השם הזה נבע מהספר של מישל וולבק, 'המפה והטריטוריה'. שם הוא מדבר על אמנות ואומר שהשירה הגדולה ביותר שנוצרה במאה העשרים זה ספר המכניקה של מרצדס, כלומר חוברת ההפעלה של המכונית. הוא אומר ששם יש שירת הייקו גרמנית, וזו השירה הטובה ביותר שקיימת - הדייקנות שם היא כל כך גדולה. ואז הבנתי את המילה מכניקה. המכניקה נושאת בתוכה שירה. התיישבתי במשך ארבע שנים וכתבתי את הספר 'מכניקה ולוגיקה'. יש שם 750 מתכונים מקוריים ועוד וריאציות על מתכונים אחרים, שמסבירים את ההיגיון למה זה צריך להתקיים בעולם".

הזכרת מקודם חציל. בעבר שנאתי חצילים, היום אני חי איתם בשלום. פעם הסתייגתי מאבוקדו והיום זו אהבת חיי. איזה מאכל אתה בעבר לא סבלת - והיום אתה מת עליו?

"קודם כל, בגלל זה החיים שלנו ארוכים, כדי שנשתנה, כדי שבהתחלה לא תאהב ואחר כך תאהב. וכל זמן שזה עובר מאי אהבה לאהבה - וואלה, הרווחת. בתשובה לשאלתך, אני מוכן לתת את החיים שלי בשביל גפילטע פיש טוב. לפני עשר שנים לא יכולתי להכניס את זה לפה, זה הגעיל אותי. זה כמו תהליך במכונת כביסה, זה שלבים. פעם לא יכולתי לשאת כוסברה ובמיה, והיום אני מאוהב בכוסברה ובמיה. בכל פעם שקורה היפוך כזה - קיבלת מתת אל, הרווחת אהבה".

מלפפון ירוק. ShutterStock
אחרי הכרובית והעגבנייה, הטאלנט המסתמן הבא של אייל שני - המלפפון/ShutterStock

אחרי העגבנייה והכרובית - איזה ירק יהיה הטאלנט הגדול הבא של אייל שני?

"אני יכול רק להגיד לך שכבר שלוש שנים אני מסתכל על מלפפונים. לא פיענחתי את זה עדיין".

זה אתגר רציני, כי בבית ספר של הירקות - מלפפונים הם בלא מקובלים.

"תמיד הנקודה הכי טובה זה להרים מתחתית".

האהבה שלך לירקות מתקשרת לתשוקה שלך לטבע, מה שכנראה חסר לך בתל אביב. אמרו לי שאתה שוקל לעזוב את העיר.

"אני מגדל צבה סודנית, זן שמגיע לגודל מאוד גדול של 200 קילו. היום היא חיה על הגג שמעל הדירה שלי בתל אביב. אני צריך לחשוב גם על העתיד שלה. למדתי שהמבט שלה והצרכים שלה מעניינים כי הם מעידים על דברים מסוימים שגם אני צריך. תמיד יש לי שאיפה לטבע".

אחרי שבעבר היו לך לא מעט הסתבכויות כלכליות, סגירת מסעדות, עיכובים בתשלומים ופשיטות רגל, יש חשש שתיקלע למקומות האלה שוב?

"אתה מדבר איתי על חיים אחרים לגמרי. זה עידן מלפני עידנים. העיתונות באמת מאוד אהבה לעשות מזה סנסציות גדולות. בוא אני אגיד לך משהו. יום אחד בגיל 28 קמתי, והבנתי שלישראל אין מטבח ושאני הולך לבנות לה מטבח. הייתי מהראשונים שהתחילו לפלס דרכים, אחרי זה הצטרפו אחרים. יש לזה מחיר, בייחוד למי שמקדים את זמנו. אני שילמתי על זה מחירים מאוד יקרים. זאת אומרת, נכנסתי ליער בתול לגמרי עם כל האנקונדות שמשתלשלות מהעצים. ידעתי את זה, לקחתי את הסיכון, והמחזור הראשון בסוף התפוצץ לי בתוך הפנים. היום אנחנו נמצאים במערכת מאוד רחבה, מאוד אחראית, עם הרבה גורמי ניהול שיודעים גם לקחת סיכונים וגם לצפות על כל ההתנהלות של הסיכונים האלה בדרך שקופה לחלוטין ולטפל בכל דבר שנוצר. אז כולנו עומדים מול סיכויים ומול סיכונים, השאלה איך מנהלים אותם. השותפים שלי מנהלים את זה באיזון מופתי".

על מה אתה מתחרט?

"אני מתחרט אם פגעתי באנשים בחיים שלי. בזה יש לי חרטה אמיתית. אם פגעתי במישהו זה היה מעיוורון. זה לא היה מכוונה. זה היה מאטימות חלקית במקומות מסוימים שלי. זה הדבר היחידי שאני יכול להתחרט עליו בחיים. על השאר אני לא יכול להתחרט כי החיים זה תוצאה של אינסוף השתלבויות ואתה לא יודע מה מייצר את הטוב ומה מייצר את הכאב".

אייל שני. רונן אקרמן,
מתחרט אם פגעתי באנשים. אייל שני/רונן אקרמן

שני לא נמנע מלהביע עמדות פוליטיות כולל ביקורת חריפה על ראש הממשלה לשעבר נתניהו, עליו כתב בפוסט: "עד שנגשים את החלום להיות עם חופשי בארצנו, חופשיים מן העריץ הזורה הרס, המשסה איש באחיו, המשעבד את כל יצירתינו, כספינו ועתידנו למען כסות מעלליו. חופשיים מממשלתו ומשטרתו. הנה שמחה אחת קטנה בפיתה, פיתה בולונייז". יאיר נתניהו הגיב לפוסט וכתב לשני: "וזה כותב מי שמוכר פיתה עם חומוס ב-50 שקלים" ובהמשך "הוצאת שם רע לישראל".

החזרה האפשרית של נתניהו לכסא ראש הממשלה מעוררת בך דאגה?

"אחד מהדברים שקרו בממשלה הזאת - שהם קמו ועבדו למען עם ישראל. התבצעה עבודה, לפרטי פרטים, בתחומי החינוך, החברה, המשפט ועוד. זו הייתה ממשלה חרוצה מאוד, שמדינת ישראל עמדה מול עיניה. אני מתפלל שאיזו ממשלה שלא תקום - הדבר הזה יהיה נר לרגליה".

איך אתה מסתכל על העימות שלך עם יאיר נתניהו?

"היה לי כאב עליו. ועליי. משהו מהכאב הזה נותר".

איזו מנת פרידה או נחמה היית מכין לראש הממשלה היוצא, נפתלי בנט, ואיזו מנה חגיגית היית מכין לראש הממשלה המיועד, יאיר לפיד?

"אני יכול לאפיין לך שני מודים של מנות. הבטתי הרבה על בנט. דעותיו לא כדעותיי אבל הוא סיים את כהונתו כשאני מעריץ את האיש הזה. לא על דעותיו אלא על דרך ההתנהלות שלו בעולם. אני חושב שהוא איש מופלא שתרם לנו תרומה מאוד גדולה במעט הזמן שהיתה לו הזדמנות. אני חושב שהוא איש ישר וכן, אדם שעבד בכל מאודו כדי לעשות את אמונתו. משהו בתוכי נפרד ממנו בצער מהאיכות של האדם הזה. לפיד הרבה יותר מסתורי בעיני, הוא כמו פאזל של אלפי חלקים שאני עדיין לא הצלחתי לחבר אותו. אני חושב שהוא גם בנוי מאיברים של פוליטיקה עתידנית ומודרנית. אז המנה לבנט תהיה מנה של לב, הייתי מייצר לו משהו מאוד בסיסי, לא עולה לי עדיין מה בדיוק, והמנה ללפיד תהיה מסתורית יותר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully