פסטיבל הקולנוע ירושלים ייצא לדרך בעוד כשלושה שבועות. לאחר שמנהליו כבר הכריזו על זהות סרט הפתיחה, מנהליו הודיעו היום על המשתתפים בתחרויות המקומיות שלו - היוקרתיות מסוגן בתעשייה המקומית.
בתחרות העלילתית, ארבעה סרטים יגיעו לירושלים לאחר בכורות בפסטיבלים בינלאומיים. שניהם מהם יוקרנו בפסטיבל קרלובי וארי: "יוני אפס" של ג'ייק פאלטרו האמריקאי (ואח של גווינת), שעל פי תסריט של תום שובל צילם בארץ סרט העוסק במשפט אייכמן מנקודות מבט שונות, בהן של הקצין שנדרש לשמור על הפושע הנאצי; ו"אמריקה" של אופיר ראול גרייצר, מי שבעבר כיכב בירושלים (ובכל מקום אחר) עם "האופה מברלין" הנפלא, וכעת חוזר לפסטיבל עם "אמריקה", שכמשתמע משמו עוסק בישראלי החוזר לארץ לאחר שהות ארוכה בארצות הברית.
"קריוקי" של משה רוזנטל יגיע לעיר הבירה לאחר שקצר שבחים בפסטיבל טרייבקה הניו יורקי. הצוות המרשים כולל את ששון גבאי וליאור אשכנזי, וגם כאן השם מרמז על העלילה: זוג מזדקן שחייו מתערערים בשל הופעתו של שכן חובב שירה בציבור.
"אזרח מודאג" של עידן חגואל הוקרן בפסטיבל ברלין. זה הסרט היחיד בו הזדמן לי לצפות מהרשימה, והוא אחד הסרטים הישראלים הטובים של השנים האחרונות. האזרח בשמו הוא נקרא מודאג מכך שפועל זר נשען על עץ בשכונה התל אביבית מוכת הג'נטפריקציה בה הוא מתגורר, והדבר מוביל לשרשרת אירועים ולחווית צפייה סוחפת מהשנייה הראשונה ועד האחרונה.
יונה רוזנקיאר, שזכה בתחרות בעבר עם סרט הביכורים המשובח שלו "הצלילה", יחזור אליה עם סרטו השני, "הדרך לאילת", על מסע של אב ובן מצפון הארץ לעיר הדרומית בשמה הוא נקרא. מול כל הבמאים החילוניים הללו יתמודד גם הרב מרדכי ורדי, רב הקיבוץ ראש צורים וקולנוען פורה, עם סרטו "עקרה" העוסק בזוג חרדי חשוך ילדים.
רק שני סרטים של במאיות ישתתפו בתחרות: "כל מה שאני יכולה" של שירי נבו פרידנטל, עם אניה בוקשטיין כעורכת דין המעורבת בתיק של עבירות מין; ו"ולריה מתחתנת" של מיכל ויניק, שגיבורותיו הן אוקראיניות המתחתנות עם ישראלים.
התחרות התיעודית, כהרגלה, פוליטית למדי. "שני ילדים ביום" של דוד וקסמן עוסק במעצרי קטינים פלסטינים ו"חיים בצל המוות" של בילאל יוסף באלימות במגזר המערבי. "סבוי" של זהר וגנר הוא דוקו-דרמה על הפיגוע במלון בשמו הוא נקרא. "דעתו של החייל" של אסף בנית ושי חזקני עוסק במכתבים של חיילי צה"ל. כרגיל בדוקו המקומי, יש גם כמה סיפורים על אנשים המגלים לראשונה את האמת על הדורות הקודמים במשפחה. ב"מצרים, שיר אהבה", איריס זכי יוצאת בעקבות סבתה, הזמרת סועאד זכי; ב"לרפא געגועים", הבמאי ארטיום דוביצקי פוגש לראשונה את סבתו בהרי אוראל, ו"הפרטיזן עם מצלמת הלייקה" של רות ולק עוסק כמובן בפרטיזנים.
מחוץ לתחרות, יוצגו "ז'ה טם רונית אלקבץ" של מורן איפרגן, הסוקר את דמותה של רונית אלקבץ דרך ארון הבגדים הרדיקלי שלה; ו"הומבויז" של תמר גורן והמוזיקאי אמיר שדה, על שיתוף הפעולה של האחרון עם שני פליטים דרום-סודנים בני 18.
בתחרות הסרטים הקצרים נציין בין השאר את "מכתב לחזיר" של טל קנטור, אחת הקולנועניות הצעירות המוכשרות בארץ, ומי שהיתה חתומה על "מילים אחרות" המופתי. סרטה החדש מגיע לירושלים אחרי הקרנת בכורה בפסטיבל אנסי, אירוע האנימציה החשוב בעולם. לפרטים נוספים על הפסטיבל וסרטיו, לתאריכים ומועדים ולהזמנת כרטיסים, ראו האתר הרשמי.
כמו כן, במסגרת פרויקט הרסטורציות של ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, הפסטיבל יציג עותקים משוחזרים של שתי קלאסיקות ישראליות, מתקופות זמן שונות לחלוטין - "חור בלבנה" פורץ הדרך של אורי זוהר מ-1964, שמוקרן כמובן גם כמחווה ליוצר שהלך לעולמו הקיץ; ו"עטאש - צימאון" של תאופיק אבו ואיל, שהיה סנסציה עם צאתו ב-2004, ומוקרן כחלק מחגיגות חמישים שנה להקמת אוניברסיטת תל אביב.