רוב מינקוף נכנס לדפי ההיסטוריה של הקולנוע ב-1994, כשביים את "מלך האריות" - אחד מסרטי האנימציה המצליחים, האהובים והפולחניים בהיסטוריה. בלתי אפשרי לשחזר הצלחה כזו, אבל הבמאי המשיך לעבוד בעקביות ולהוציא תחת ידיו סרטים ראויים, גם אם מן הסתם מפורסמים פחות. הקולנוען היהודי-אמריקאי ביים למשל את שני הסרטים בסדרת "סטיוארט ליטל" ואת "מר פיבודי ושרמן", ועכשיו מגיע סרט ארוך נוסף פרי עטו - "סמוראי על ארבע", שלעבודת הבימוי שלו שותפים גם כריס ביילי ומרק קוסטייר.
הסרט יוצא כאן בסוף השבוע, כמה שבועות לאחר שעלה בארצות הברית. במקור, שמו אחר לגמרי - "Paws of Fury: The Legend of Hank". בתחילה הוא נקרא "Blazing Samurai", בהשראת הקלאסיקה שעליה הוא מבוסס - "אוכפים לוהטים", המערבון הקלאסי של מל ברוקס, שחתום כמפיק על העיבוד המחודש, וגם תרם את קולו לאחת הדמויות.
"אוכפים לוהטים", כזכור, תיאר כיצד מושל מושחת מבקש ליצור כאוס בעיירה תחת מרותו בשביל האינטרסים הכלכליים שלו, ולכן ממנה למקום שריף שחור, במחשבה שהתושבים הלבנים הגזענים יתקוממו ויכשילו אותו. "סמוראי על ארבע", כמשתמע משמו, מעביר את סיפור המסגרת הזה לעולם החיות. הפעם, הארכי-נבל ממנה כלב להיות הסמוראי שיגן על עיירה של חתולים, בידיעה שהם ישימו רגליים להולך על ארבע, מה שיצור מהומה שתשרת את האינטרסים של המנוול.
כך או כך, המסר ברור: זה סיפור על שנאה עיוורת ועל קבלת האחר, ו"סמוראי על ארבע" מספר אותו בצורה אפקטיבית - זה סרט בוגר, חכם, שנון, חצוף, מפתיע ומשעשע, שיספק את הצופים המבוגרים לא פחות מאשר את הילדים שבאים איתם לאולם.
"הצטרפתי לפרויקט אחרי שכבר התחילו לפתח אותו, והרעיון המקורי היה שגם העיבוד המחודש יעסוק בדמויות אנושיות, אם כי באנימציה. חשבתי שזה רעיון בעייתי", מספר מינקוף בריאיון לוואלה! תרבות לרגל עליית הסרט לאקרנים. "כש'אוכפים לוהטים' יצא בשנות השבעים, לעסוק בגזענות בצורה קומית היה נועז ואדג'י, אבל היום זה רגיש מדי. חשבתי לעצמי שאם נעשה סרט אנימציה על גזענות בין שחורים ולבנים, זה לא יהיה ראוי, ומכאן הגיע הרעיון לשמור על הנמשל אבל לשנות את הנמשל - להוסיף ממד אלגורי ולהציג את הסיפור הזה דרך מעשייה על כלבים וחתולים".
גם ב"מלך האריות" יש "מסר" וכך גם בסרטים אחרים שלך. זה משהו שחשוב לך למצוא בפרויקטים שאתה מביים?
"אני נוהג להמשיל סרטים לארוחת ערב. אין שום דבר רע בסרט שמבדר אותך ומעביר לך את הזמן. זה כמו ארוחה שמשביעה אותך. אבל אם הארוחה הזו יכולה גם להוציא אותך למסע רגשי, שתפעיל את כל החושים שלך, תרומם את הרוח שלך ותיתן לך משהו לחשוב יותר - אז זו ארוחה שלמה יותר".
הסרט עוסק בקונפליקט הנצחי בין כלבים וחתולים. למה לדעתך החיות האלה כל כך סולדות זו מזו?
"קודם כל, אני לא בטוח שזה גורף. יש כלבים וחתולים שמסתדרים. לגבי אלה שלא - העניין הוא שאלה שתי החיות הביתיות הכי פופולריות. הן חולקות מרחבים דומים, אבל יש להן אופי שונה מאוד. כלבים שמחים להיות בכל מקום. הם רק רוצים שילטפו להם את הבטן. הם יכולים להישכב על הגב תוך שנייה בכל רגע ומקום נתון. חתולים מתנהגים כמו בעל הבית. מבחינתם - זה לא הם שחיים בבית שלך, אלא אתה שחי בבית שלהם".
הסרט יוצא אצלנו בגרסה מדובבת ובגרסה מקורית. במקור, עומד מאחורי הקולות צוות מרשים ועטור כוכבים. לדברי מינקוף, הראשון שהצטרף לצוות הוא כמובן ברוקס, שבגיל 96 תורם כמה בדיחות נהדרות. "מל ברוקס הוא אוצר לאומי וכוח טבע", אומר על כך מינקוף. "איך להסביר את האנרגיות שלו? אמא שלי באותו גיל, וגם היא מלאת מרץ, אז זה כנראה משהו בגנים. זו גם הגישה החיובית שלו, והדרך שבה הוא מסתכל בצורה קומית על הטרגיות של החיים, שזו כמובן תכונה יהודית מאוד".
אחר כך, הצטרף גם סמואל ל.ג'קסון, המדבב את החתול שמשמש מנטור לכלב ומדריך אותו כיצד להיות סמוראי. "רצינו להעמיד מול האנרגיות המחוספסות של סמואל דמות תמימה שנוח להרשים אותה. קל להפוך דמות כזו לחיוורת וחסרת צבע, אבל אחרי הרבה חיפושים הגענו למייקל סרה, והוא הביא לדמות הרבה תמימות אבל גם הרבה אופי. קשה לעצב דמות של כלב, כי ראינו כבר כל כך הרבה כלבים בקולנוע. בכל פעם שפיתחנו משהו, אמרתי - 'לא, הוא דומה מדי לכלב ההוא', אבל בסופו של דבר הצלחנו למצוא את הקול הייחודי של הכלב הסמוראי".
את הנבל מדבב ריקי ג'רווייס. זה בגלל שיש חוק בהוליווד שהאיש הרע תמיד חייב לדבר במבטא בריטי?
"לא, באמת שלא, פשוט חשבנו שריקי יהיה הכי מתאים לתפקיד, בגלל הסרקזם השנון והטון הלגלגני שלו, ובמקרה הוא גם בריטי".
יש אלמנטים במקור שלא התייחסתם אליהם, אבל כמובן שלא דילגתם על מחווה לסצינה הכי מפורסמת ב"אוכפים לוהטים" - סצינת הפלוצים סביב המדורה.
"כשהסרט יצא, לא יכולתי ללכת לראות אותו בקולנוע, כי היתה הגבלת צפייה. אחי הגדול כבר היה גדול מספיק ללכת, וכשחזר הוא אמר 'ראיתי עכשיו את הסרט הכי מצחיק שראיתי', והדבר הראשון שדיבר עליו זה היה סצינת הפלוצים. הוא לא האמין למראה עיניו".
כשאתה עושה סרט, אתה חושב איך הקהל יגיב אליו ולאיזה גילאים הוא יתאים?
"כשעבדתי כאנימטור צעיר, התחברתי עם האנימטור הוותיק והאגדי צ'אק ג'ונס, והשאלה הראשונה ששאלתי אותו היתה השאלה שהצגת לי עכשיו. הוא אמר לי בתגובה - 'אנחנו לא חושבים על הקהל, ולא חושבים על טווחי גילאים, אנחנו פשוט מנסים לשעשע את עצמנו'. אני כן יכול להגיד לך שלפחות בהוליווד, תמיד יש אינטרקציה כלשהי עם הקהל, ואנחנו עושים הקרנות מבחן לפני ההפצה המסחרית, ובמידת הצורך משנים משהו בסרט בהתאם לתגובות".
בהמשך לכך, מינקוף מספר לי סיפור על הקרנות המבחן של "מלך האריות", שככל הידוע לי לא סיפר בעבר. בסיפור הזה מעורבים הוא וגם ג'פרי קצנברג המיתולוגי, שהיה בזמנו ראש חטיבת האנימציה של דיסני, האולפן שהפיק והפיץ את שובר הקופות.
"כשעשינו את הסרט, היה לי ברור שיש בו ממד רוחני, ואני זוכר שתהיתי איך הקהל יגיב אליו, שהרי צופים שונים באים מדתות שונות. שאלתי את עצמי איך הם יגיבו לסרט הזה, שיש בו איזושהי סוג של דת אלטרנטיבית", הוא אומר. "לפני אחת מהקרנות המבחן, ביקשתי מן המראיין שבודק את תגובות הקהל לשאול את הצופים על האספקט הדתי. אחר כך נפגשנו לארוחת ערב לדון בתוצאות של ההקרנה. המראיין חזר עם הכרטיסיות שלו, והתחיל להגיד 'בנוגע לשאלה על האספקט הדתי..' קצנברג שהיה הבוס הגדול נלחץ והתחיל לשאול 'על מה אתם מדברים? איזה אספקט דתי?', אז הרגעתי אותו מיידית ואמרתי 'אל תדאג, אנחנו לא מנסים לקדם דת מסוימת, אלא להעניק לדמויות סט של ערכים רוחניים'. אני חושב שאם מסתכלים בסרט, רואים שיש בו הרבה אלמנטים רוחניים, למשל כשרפיקי יושב בתנוחות הלוטוס".
אתה יודע שהמדבבים של הגרסה העברית של "מלך האריות" המקורי הפכו לאייקונים. היתה גם דרמה, כשיצא העיבוד המחודש של הסרט, החליפו את המדבב המקורי של סקאר, והמעריצים שלו החתימו עצומה כדי לשנות את רוע הגזרה.
"האמת, לא עקבתי אחרי הדיבוב העברי של 'מלך האריות', או של 'סמוראי על ארבע'. לצערי, למדתי עברית בשביל הבר מצווה שלי, אבל לא מעבר לזה. בהמשך לתשובה הקודמת שלי לגבי דת וערכים רוחניים, אז בזמן אמת לא כל כך הבנתי בשביל מה אני צריך את הבר מצווה. בזמנו, עשיתי את זה רק כי זה מה שההורים שלי ציפו ממני. כיום, אני מסתכל על הבר מצווה שלי בהרבה יותר הערכה ונוסטלגיה".
ידעת גם שסימבה הוא אחד השמות הפופולריים לכלבים בישראל?
"באמת? זה מוזר בהקשר של הדיון הקודם שלנו על הקונפליקט בין חתולים וכלבים ב'סמוראי על ארבע'. הרי המשמעות של 'סימבה' זה 'אריה', ואריה הוא בן למשפחת החתוליים. אז כאילו שתקרא לכלב שלך 'חתול".